חיפוש באתר

דולר-שקל: 3.2513 +0.09% (0.00)
יורו-שקל: 3.5719 +0.29% (0.01)
ת"א 125: 3,869.15 +0.01% (0.51)
ת"א 35: 3,978.42 +0.08% (3.02)
ביטקוין: 63,663.2800 -1.81% (-1,173.35)
לירה שטרלינג-שקל: 4.2987 +0.61% (0.03)
ין יפני-שקל: 0.0203 +0.49% (0.00)
פרנק שוויצרי-שקל: 3.8755 +0.48% (0.02)
דולר אוסטרלי-שקל: 2.1911 +0.46% (0.01)
דולר קנדי-שקל: 2.2755 +0.48% (0.01)
דולר ניו זילנדי-שקל: 1.7877 +0.47% (0.01)
דולר הונג קונגי-שקל: 0.4140 +0.37% (0.00)
זלוטי פולני-שקל: 0.8138 +0.61% (0.00)
כתר שוודי-שקל: 0.3170 +0.38% (0.00)
ריאל ברזילאי-שקל: 0.5608 +0.72% (0.00)

יו"ר רשות ני"ע מזהיר: 60% מנכסי המוסדיים בידי חמש קבוצות – "זה לא תחרות"

סבג' זינגר מזהיר מפני הפיכת חברות הביטוח לקונגלומרטים פיננסיים שיחזיקו בנקים, כרטיסי אשראי ובתי השקעות, בזמן שנכסי המוסדיים חצו את רף שלושת הטריליוני שקלים

אתר כלכלה · 23 באוקטובר, 2026 · schedule 6 דקות קריאה
יו"ר רשות ני"ע מזהיר: 60% מנכסי המוסדיים בידי חמש קבוצות – "זה לא תחרות"
רשות ניירות ערך בחזית המאבק על מבנה שוק ההון הישראלי (אילוסטרציה)

אזהרה חריגה מצמרת הרגולציה: "לא תחרות אלא ריכוזיות חדשה"

יו"ר רשות ניירות ערך סבג' זינגר יצא השבוע באזהרה חריגה בחריפותה מפני התפתחות שלפיה עשויות חברות הביטוח הגדולות בישראל להפוך לקונגלומרטים פיננסיים של ממש — ישויות שמחזיקות במקביל בבנקים, בחברות כרטיסי אשראי ובבתי השקעות. דבריו של זינגר, שנאמרו בפורום כלכלי והדהדו בשעות האחרונות בכלי התקשורת הכלכליים, מגיעים ברגע רגיש: נכסי הגופים המוסדיים חצו את רף שלושת הטריליוני שקלים, וכ-60% מהם מרוכזים, לפי הרשות, בידי חמש קבוצות בלבד. "זה לא הפתרון לתחרות בבנקים", אמר זינגר בהתייחסו לרעיון שרווח בשיח הציבורי לפיו חברות ביטוח ענק יכולות לאתגר את ההגמוניה הבנקאית. לדבריו, הפתרון צריך להיות מבני, בדומה לרפורמת בכר שהעבירה בעבר את נכסי הבנקים המסחריים לידיים פרטיות.

האזהרה מגיעה דווקא בתקופה שבה התחרות בין הבנקים לגופים המוסדיים עומדת במרכז סדר היום של האוצר ושל ועדות הכנסת, ובזמן שהציבור הישראלי ממשיך להתארגן על העלויות הגבוהות של שירותים פיננסיים — מעמלות משכנתאות ועד דמי ניהול בחסכונות הפנסיה. הצהרה כמו זו של זינגר אינה עוד עמדה רגולטורית טכנית; היא משרטטת בפועל את גבולות הקרב הקרוב על מבנה שוק ההון הישראלי.

שלושה טריליון שקל בידי מעטים: הנתונים שמאחורי האזהרה

המספרים העומדים ברקע הדברים מסבירים מדוע הרשות מפנה את המצפון הציבורי לכיוון הזה. נכסי הגופים המוסדיים — קרנות הפנסיה, קופות הגמל, ביטוחי המנהלים וקרנות ההשתלמות — חצו בחודשים האחרונים את רף שלושת הטריליוני שקלים, נתון שמציב אותם בין המנועים המרכזיים של מימון המשק הישראלי. אלא שהתפלגות הכוח בענף הולכת ומתרכזת: חמש קבוצות — כאשר מנורה מבטחים, הפניקס, כלל ביטוח, הראל ומגדל הן השחקניות הבולטות — מחזיקות בכ-60% מהנכסים הללו, בהיקפים שאין להם מקבילה בשוק הישראלי מאז רפורמות הפיצול הקודמות.

הריכוזיות הזו אינה עוד עניין סטטיסטי. חברות הביטוח הפכו בעשור האחרון ממנהלות נכסים פסיביות לשחקניות מרכזיות בכל זירה פיננסית: הן קונות אג"ח קונצרניות של התאגידים הגדולים, הן מזרימות הון לקרנות חוב, הן מלוות פרויקטי תשתית והן מפעילות זרועות אשראי חוץ-בנקאי. ברשות חוששים כי הצעד הבא — החזקה ישירה בבנקים — ייצור מבנה שבו קבוצה אחת יכולה לשלוט בו-זמנית על החסכונות של העמיתים, על האשראי של הלקוחות ועל ההשקעות של הציבור, בלי שניתן יהיה להפריד בין ניגודי האינטרסים הטבועים בכך.

balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע

מנגד טוענים בענף כי הגדלת היקף הפעילות של חברות הביטוח דווקא תגביר את התחרות מול הבנקים, שהפקיעו עמלות גבוהות במשך עשורים. לטענתם, קונגלומרט פיננסי בריא יכול להציע ללקוח הצרכן חבילת שירותים זולה יותר, וכי הגבלות חדשות דווקא יקפאו את השוק ויגנו על המונופולים הקיימים.

הצל של רפורמת בכר על הדיון

זינגר התייחס בדבריו במפורש לתקדים ההיסטורי של ועדת בכר, שבעקבותיה פוצלו מהבנקים חברות האשראי, חברות הביטוח ובתי ההשקעות. הרפורמה ההיא, שהושלמה בשנת 2021, נועדה בדיוק למנוע מבנה שבו בנק מרוכז בידיו החזקות עסקיות שונות במשק. כעת, כשהגופים המוסדיים גדלים ומתרחבים, נשמעת ברשות ההתראה כי ישראל עשויה להגיע בדלת האחורית לאותו מבנה שממנו נאבקה להשתחרר. ההבדל המהותי, כך סבורים ברשות, הוא שבמקרה של קונגלומרט פיננסי הכספים הם כספי החיסכון לפנסיה של הציבור — וקריסה של קבוצה כזו אינה עוד אירוע תאגידי אלא אירוע חברתי.

הרקע: משבר האמון בשירותים הפיננסיים

הדברים נאמרו ביום שבו סדרת אירועים בזירה הפיננסית הישראלית הדגישה את רגישות הנושא. ביום אחד דווח כי נוכלים גנבו 46 אלף שקל מחשבון הבנק של לקוח באמצעות הגרלת כרטיסים להופעה, כי מנורה מבטחים תיקנס ברבע מיליון שקל בשל חשיפת מידע אישי של 138 מבוטחים ועיכוב בדיווח על אירוע אבטחה, וכי המוסדיים עדיין מתמודדים עם פרשיות מידע ושקיפות. במקביל, רשות שוק ההון מאיצה את רישוי מוסדות גמילות החסדים שמנהלים כבר כ-5 מיליארד שקל שלא בפיקוח מלא, ודוחותיהם הכספיים הראשונים עדיין בדרך. כל אלה משרטטים תמונה של מערכת פיננסית ענקית, מתרחבת ומורכבת — שמבנה הפיקוח עליה מפגר אחרי קצב הצמיחה שלה.

בשיח הציבורי נשמעת בתקופה האחרונה גם הטענה כי הפתרון לעמלות הבנקאיות הגבוהות הוא כניסת שחקנים חדשים — ובהם חברות הביטוח — לפעילות בנקאית. זינגר התייצב במפורש נגד ניסוח זה של הפתרון. לטענתו, החלפת אוליגופול בנקאי באוליגופול מוסדי אינה מקדמת תחרות אמיתית; היא רק מעבירה את מרכז הכובד מקבוצת אינטרסים אחת לאחרת. האלטרנטיבה שמציעה הרשות היא שחקנים חדשים, טכנולוגיה פיננסית ורגולציה מקלה על כניסה — ולא הרחבת הקונגלומרטים הקיימים.

כיצד מגיב השוק: עליות מיסודיים וזרים שממשיכים לזרום

האירוניה היא שהאזהרה הרגולטורית נשמעת דווקא בתקופה שבה המשקיעים הזרים מסתערים על שוק ההון הישראלי, ושיא בפערי התשואה נרשם בין הבורסה בתל אביב לשוק האמריקאי. הבורסה נעלה ביום חמישי בירידות מתונות — ת"א 125 השיל כ-1% בצל הירידות החדות בוול סטריט, שבהן נאסד"ק מחק 2.6%, מטא איבדה 7% ומודרנה התרסקה ב-18% — אך מדדי הביטוח והמוסדיים נסחרו במרכז הזירה, ומדד הביטוח צנח כ-2% ביום המסחר. למעלה מ-40% ירידה מהשיא של מניות הפינטק והביטוח הדיגיטלי, יחד עם ההערכות המתחדשות של חברות הענק, מעידים כי השוק עצמו מתחיל לתמחר את הסיכון הרגולטורי הגלום במודל הקונגלומרטי.

trending_up שינוי מגמה: מהניהול פסיבי לאימפריה פיננסית

השפעה משמעותית שצריך להכיר ולהבין את המשמעות שלה.

במקביל, מהלכים תאגידיים בולטים בשבועות האחרונים מצביעים על התרחבות נוספת של הקבוצות הגדולות אל תחומים פיננסיים ותשתיתיים: סופר-פאוור רכשה את פעילות החשמל הפרטי של פז גז ב-25 מיליון שקל, הפניקס פרסמה המלצת קניה על מניות ג'נריישן, וקבוצות מוסדיות ממשיכות להרחיב את נוכחותן באשראי החוץ-בנקאי. כל הלל הן שרשרת של העמקת הצומת בין חיסכון הציבור לבין פעילות מסחרית שנויה בסיכון — בדיוק הצומת שאותו מבקשת הרשות להסדיר.

מה בין הקונגלומרטים לחוסך הקטן?

עבור החוסך הישראלי הריכוזיות אינה מושג תיאורטי. כאשר חמש קבוצות מנהלות את מרבית חסכונות הפנסיה של הציבור, היכולת של העמית להשפיע על תנאיו — לדרוש דמי ניהול נמוכים יותר, להעביר כספים, לבחור מסלול — מצטמצמת ככל שהמתחרים מתמעטים. נתוני שוק הגמל שפורסמו בימים האחרונים מצביעים על ריכוז הולך וגובר של גיוסים בידי שחקניות מובילות, כאשר כלל ביטוח ממשיכה להוביל את גיוסי הגמל וההשתלמות גם בחודש האחרון. במצב כזה, התחרות על הלקוח הופכת בפועל לתחרות בין מותגים של אותן חמש אימפריות, ולא בין שוק פתוח ופלורליסטי.

בין הפיקוח הנקודתי לפתרון המבני

הדילמה הרגולטורית שעומדת על הפרק היא קלאסית: להסתפק בפיקוח מחמיר נקודתי — דרישות הון, הגבלות ניגודי אינטרסים וחובות דיווח — או לצאת למהלך מבני מקיף שיגביל את היקף ההחזקות הצולבות בין בנקים, כרטיסי אשראי, בתי השקעות וגופים מוסדיים. הראשון זול יותר ליישום אך מוכח שוב ושוב כבלתי מספיק מול שחקנים מתוחכמים; השני דורש התגייסות של ממשלה, אוצר ורשויות ומלווה בדרך כלל בקרב פוליטי ומשפטי ממושך. זינגר בחר מכוון להעלות על סדר היום את האופציה השנייה, וכך לייצר לחץ ציבורי שיקדם את ההכרעה לפני שהמבנה הנוכחי יתגבש סופית.

בשבועות הקרובים ייבחנו ברשות ובאוצר אפשרויות שונות, החל מהגבלת החזקות בנקאיות של קבוצות מוסדיות וכלה בדרישות הון מוגברות לקבוצות שמנהלות נכסים מעל סף מסוים. גורמים בענף מעריכים כי כל מהלך כזה יזכה להתנגדות נמרצת, שכן הוא נוגע ישירות בתזת הצמיחה של החברות הגדולות ובשווי השוק שלהן. אך גם בשוק מבינים כי כאשר יו"ר רשות ניירות ערך משווה באוזני הציבור את המצב הנוכחי לתקופה שקדמה לרפורמת בכר — מדובר בסימן שלא ניתן להתעלם ממנו.

מה המשמעות לתיק ההשקעות של המשקיע הישראלי

לצד ההיבט הציבורי, יש לזירה גם מימד השקעתי ממשי. מניות חברות הביטוח והמוסדיים נסחרות בבורסה בתל אביב ברמות שווי משמעותיות, וכל מהלך רגולטורי עתידי — או דווקא היעדרו — צפוי להשפיע על תזת הרווח שלהן בשנים הקרובות. משקיע שמחזיק בתיקו חשיפה למדד ת"א 35 או למדדי הביטוח צריך לעקוב אחרי התפתחויות הרגולציה באותה מידה שבה הוא עוקב אחרי דוחות כספיים. במקביל, המגמה הגלובלית של ירידות חדות במניות הטכנולוגיה והבינה המלאכותית, שבעקבותיה נאסד"ק מחק 2.6% ביום מסחר אחד, מדגישה את חשיבות הפיזור — ואת כך שהשאלות של מבנה השוק, הריכוזיות והפיקוח אינן עניין של חדרי ישיבות בלבד, אלא פרמטר סיכון שעשוי להפוך מחר לכותרת על שערי הבורסה.

menu_book מילון מונחים כלכליים רלוונטיים

גופים מוסדיים:
גופים המנהלים כספי ציבור כמו קרנות פנסיה, קופות גמל וביטוח מנהלים, ומשקיעים אותם בשוק ההון מטעם העמיתים והמבוטחים.
קונגלומרט פיננסי:
תאגיד המחזיק במקביל במספר סוגי עסקים פיננסיים – למשל בנק, חברת כרטיסי אשראי ובית השקעות – מה שעלול ליצור ניגודי אינטרסים וסיכון מערכתי.
ריכוזיות:
מידת הריכוז של נתח שוק או נכסים בידי מעט שחקנים. ריכוזיות גבוהה עלולה לפגוע בתחרות, במחירים וביציבות המערכת.
רפורמת בכר:
רפורמה רגולטורית שהובילה לפיצול חברות האשראי, הביטוח ובתי ההשקעות מהבנקים המסחריים, במטרה להפחית את הריכוזיות בשוק הפיננסי.

שאלות נפוצות (FAQ)

  • זינגר הזהיר מפני הפיכת חברות הביטוח הגדולות לקונגלומרטים פיננסיים שיחזיקו במקביל בבנקים, בחברות כרטיסי אשראי ובבתי השקעות. לדבריו, כ-60% מנכסי הגופים המוסדיים, שעברו את רף שלושת הטריליוני שקלים, מרוכזים בידי חמש קבוצות בלבד, והתוצאה אינה תחרות אמיתית אלא ריכוזיות חדשה.

  • בעקבות התחזקות משמעותית של חברות הביטוח בשנים האחרונות, הגדלת נתח המניות בתיקי הפנסיה והגמל וצבירת נזילות עצומה, החלו הקבוצות הגדולות להתרחב לתחומים פיננסיים נוספים. הרשות חוששת כי בלי מהלך מבני, בדומה לרפורמת בכר שפיצלה את הבנקים מנכסים מסחריים, ייווצרו ישויות ענק שהשוק אינו יכול לספוג את קריסתן.

  • ריכוזיות גבוהה בענף המוסדיים עשויה להתבטא בטווח הארוך בדמי ניהול גבוהים יותר, בפחות אפשרויות בחירה לעמיתים ובסיכון מערכתי: אם קבוצה גדולה אחת נקלעת לקשיים, נפגעים ישירות חסכונות הפנסיה של מיליוני עמיתים. מכאן הדגש של הרשות על פתרון מבני ולא רק פיקוח נקודתי.

  • בין הכלים הנמצאים על הפרק: הגבלות החזקות צולבות בין גופים פיננסיים לבנקים, דרישות הון מחמירות יותר לקבוצות גדולות, הקלות לשחקנים חדשים ולחברות פינטק, ואפשרות של מהלך פיצול מבני. ההחלטה הסופית תדרוש תיאום בין רשות ני"ע, בנק ישראל ומשרד האוצר.

מה דעתך על הכתבה?

דירוג הקוראים עוזר לנו להשתפר ולהביא לכם את התוכן הטוב ביותר.

תודה על הדירוג!