נתניהו בראיון לערוץ 10: תוכנית חירום כלכלית לעידן הסנקציות ובלוקצ'יין כתחליף לסיוע האמריקני
רה"מ חושף בימים שלפני הבחירות עמדה חסרת תקדים: הכרה בסוף עידן סיוע ביטחוני של עשרות מיליארדי דולרים, תוכנית לעקיפת סנקציות באמצעות קריפטו — וכלכלנים בכירים מזהירים מפני ההשלכות על הכיס הישראלי
הכרה חסרת תקדים: הסיוע האמריקני בספירת מוות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הדהים בימים האחרונים את מערכת הכלכלה כאשר בראיון לערוץ 10, ימים ספורים לפני הבחירות, אישר באופן מפורש כי הוא חושש מפני סנקציות של מדינות המערב על ישראל, וכי ביקש כבר להכין תוכנית להתמודדות עם התרחיש. "אם אתם חושבים שנמשיך לקבל סיוע של עשרות מיליארדי דולרים לתקציב הביטחון — זה לא יהיה. זה רק עניין של זמן", אמר נתניהו, ובנוגע לתקציב ההגנה הוסיף: "צריך להתרגל שזה נגמר". האמירות, שהגיעו שבוע לאחר שהממשלה אישרה קיצוץ רוחבי של 2.6 מיליארד שקל מתקציבי משרדי הממשלה האזרחיים לטובת רכש ביטחוני, יוצרות תמונה מסוכסכת בפני עצמה: מצד אחד המדינה מגדילה באופן חד את ההוצאה הביטחונית, מצד שני ראשה מכריז כי מקור המימון הזר הגדול שלה נמצא במסלול היעלמות.
ההערכות בשווקים מסתמכות על מגמה שכבר זוהתה בבדיקת וואלה כסף בשבוע שעבר, שתיארה את "טראמפ כנשיא האחרון שיתן לנו סיוע": הבית הלבן עדיין מטיל וטו ומגן על ירושלים, אך התזוזה העמוקה בקרב הציבור, הצעירים ואפילו התורמים בארה"ב מבהירה, לדברי חוקרים כדוגמת ד"ר אלי קוק, כי ימי הצ'ק הפתוח ספורים, וכי גם חילופי שלטון בישראל כבר לא בהכרח יעצרו את הסחף הפוליטי בוושינגטון. כעת, כאשר ראש הממשלה עצמו מאמת את התרחיש, מדובר בהודעה בעלת משקל תמחור שוק של ממש.
בלוקצ'יין כרשת ביטחון כלכלי: התוכנית שמעוררת סערה
החלק השנוי במחלוקת בראיון הוא ההתייחסות של נתניהו לכלי העקיפה. "צריך להתארגן בכלכלה עוקפת סנקציות. בלוקצ'יין זו אלטרנטיבה", אמר ראש הממשלה, בהתייחסו לאפשרות שמערכות תשלום מבוזרות ונכסים דיגיטליים יאפשרו לישראל להמשיך לסחור גם אם יופעלו מגבלות על הבנקים המרכזיים ועל צינורות התשלום הבינלאומיים. הדברים עוררו תגובות חריפות בקרב כלכלנים בכירים, שאמנם מסכימים כי התרחיש הבסיסי אינו דמיוני, אך מזהירים כי "התרופה" עצמה עלולה להפוך לסנקציה מכוח עצמה: מערכת פיננסית שתתנהל בערוצים עוקפי סנקציות תסומן בעולם כמערכת לא אמינה, ומחיר הסיכון שייגבה מכל יבואן, יבואנית חומרי גלם וסוחר ישראלי יהיה גבוה מאוד.
balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע
יש כלכלנים הסבורים כי הצהרתו של נתניהו משרתת מטרה פוליטית ולא כלכלית — יצירת נרטיב של אויב חיצוני בימים שלפני הקלפיות. עם זאת, חוקרים אחרים מסכימים כי התרחיש הבסיסי אינו הזיה: 54 מדינות כבר הטילו מאות סנקציות על גופים ישראליים, והפחתת תלות בסיוע אמריקני היא אג'נדה לגיטימית לכל ממשלה. השאלה היא כיצד מנוהלים התרחישים — בשקיפות ובוועדות כנסת, או בכותרות של ראיון בחירות.
מה אומרים הכלכלנים בפועל
המאמר של המרקר בנושא התריע כבר קודם לכן כי "54 מדינות, 110 סנקציות ועוד 10 בדרך" מציבות את ישראל בדרך להיות "מדינה מצורעת", וכי כלכלנים בכירים מזהירים מפני ההתדרדרות בעוד אף גורם מקשיב. תוכנית העקיפה באמצעות קריפטו אינה ממפה פורמלית שפורסמה לציבור, ובמשרד האוצר אף אישור על קיומה לא נמסר. בנקאים וגורמי כלכלה מעריכים כי היקף הסחר השנתי של ישראל במאות מיליארדי שקלים אינו ניתן להעברה לערוצי בלוקצ'יין, גם אם נכסים דיגיטליים יספקו מפלט חלקי לתשלומים בין־לאומיים נקודתיים. ההערכה הרווחת היא שההצהרה מהווה ניסיון להכין קרקע פסיכולוגית בציבור לפני עידן של עצמאות פיננסית יחסית, אך במקביל גם פותחת פרצה לניצול פוליטי של פחד כלכלי בימים שלפני הבחירות.
הבחירות כמטבע עובר לסוחר: המחיר שהציבור עומד לשלם
ההצהרות מגיעות ברקע של מירוץ הבטחות תקציבי שמבוצע בין המפלגות. כפי שחשפה הבדיקה של כלכליסט, הממשלה הנוכחית התחייבה ל-5.24 מיליארד שקל בשנה מתקציבים קואליציוניים — כמעט פי חמישה מממשלת בנט-לפיד, אף שזו הורכבה משמונה מפלגות. במקביל, פרויקט של עיתון גלובס מצא כי מפלגות מרכזיות, וביניהן הליכוד, ש"ס, יהדות התורה ורע"ם, סירבו לענות על שורה של 18 שאלות כלכליות שנגעו בלב הסוגיות שעל הפרק, ביניהן יוקר המחיה. משמעות הדבר היא שהציבור נדרש להעריך, בלי תשובות רשמיות, כיצד כל ממשלה אפשרית תתמודד עם השילוב הכי נוקב שנבחן בימים אלו: הצורך לממן ביטחון מנופח בלי סיוע אמריקני, בזמן שכבר נרשמים סימנים של החלשת הצמיחה ושל עומס ריבית.
מה הוביל למצב הנוכחי
הניתוח שפורסם בכלכליסט והראיונות בגלובס מספקים תמונה של מדינה שנכנסת לתקופת מעבר כלכלי מקבילה למעבר פוליטי. מצד אחד, נרשמת צמיחה גבוהה לכאורה של 7.5% בהתאם לתחזית בנק ישראל, אך כפי שהצביע הפודקאסט של כלכליסט, מדובר בצמיחה שאינה באמת צמיחה מסועפת, אלא במידה רבה התאוששות מפגיעת המלחמה. מצד שני, בנק ישראל צופה עוד הורדת ריבית אחת בלבד בשנה הקרובה, מה שמשמעותו שהמרווח לעידוד מוניטרי מתמשך הולך ומצטמצם. התוספות הגדולות לתקציב הביטחון מגיעות בזמן שההוצאה האזרחית נחתכת, ורשות המיסים מזהירה במקביל, בהתאם לדברי ראש הרשות שי אהרונוביץ', כי הוצאות הביטחון עלולות לחייב גזירות נוספות בשנים הקרובות. מה שנתפס פעם כתקציב ביטחוני שרירותי הפך למשתנה ריאלי שמכתיב את הגירעון, את הריבית ואת יוקר המחיה של כל משק בית.
quiz האם ידעת ש…
על פי ניתוח שפורסם בגלובס, ההתחייבויות הקואליציוניות של הממשלה הנוכחית מגיעות ל-5.24 מיליארד שקל בשנה — כמעט פי חמישה מאלו של ממשלת בנט-לפיד, אף שזו הורכבה משמונה מפלגות. שילוב של תקציב ביטחון מנופח, קיצוץ רוחבי של 2.6 מיליארד שקל וכרסום בהכנסות ממס משמעו כי מרווח התמרון של כל ממשלה עתידית בסנריו הסנקציות הוא במיליארדים בודדים בלבד.
ההשלכה על השקל, הבורסה והחסכונות
ההשלכה המיידית ביותר של דברי נתניהו צפויה בשוקי המטבע ובבורסה בתל אביב. בשבועות האחרונים הדולר נע בטווח של 3.10-3.11 שקל, ומדדי המניות המובילים נסחרו בתנודתיות גבוהה בצל סופות הפוליטיקה והאירועים הביטחוניים. פרמיית סיכון ישראל, שהתגלגלה בחודשים האחרונים גם לאג"ח הממשלתי ולמימון הפרטי של המשק, עשויה להתרחב משמעותית בתרחיש של סנקציות רשמיות. קרנות הפנסיה והגמל, שבדירוג הפנסיה הבינלאומי מציב את ישראל במקום החמישי בעולם, מנהלות נכסים בהיקף של מאות מיליארדי שקלים, וחשיפתן לאג"ח ממשלתי ישראלי הופכת אותן לנושאות סיכון ריבוני מלא. אם התרחיש שתואר על ידי נתניהו יתגשם, כל משק בית ישראלי ישלם את המחיר פעמיים — בכיס, באמצעות יוקר ומיסוי עקיף, ובתיק הפנסיה באמצעות ירידת ערך אפשרית של נכסים ממשלתיים.
מה קורה למשקיע הביתי
המשקיעים הפרטיים נמצאים כעת במצב שבו ההחלטה הפיננסית הנכונה היא לאו דווקא הימור על תרחיש אחד. בנק אוף אמריקה הזהיר השבוע בדוח שדן בשווקים העולמיים כי עדיין מוקדם לחזור לסיכון, וכי הלחץ בשווקים עשוי להימשך עד אמצע נובמבר. עבור ישראלים, המשמעות היא שניהול חכם של חשיפה לשקל, לדולר ולאג"ח ממשלתי דורש בדיקה מחודשת של תיק ההשקעות, במיוחד בתקופה שבה גורמים פוליטיים בכירים מדברים בגלוי על תרחיש של עימות עם המערכת הפיננסית הבינלאומית. שפל הקואליציוניות, הצמיחה המדומה והריבית המוגבלת יוצרים ביחד סביבה שבה כל הפתעה פוליטית מתומחרת מיד.
המשמעויות ארוכות הטווח למשק הישראלי
מעבר לניתוח המיידי, מדובר בנקודת מפנה שכל ממשלה עתידית תצטרך להתמודד עמה. בהנחה שהסיוע הביטחוני האמריקני אכן ידלדל בהדרגה, ישראל תיאלץ להגדיל את נטל המימון העצמי של ההגנה, מה שידרוש בין אם גידול חד במיסוי, בין אם קיצוץ משמעותי בהוצאה האזרחית, ובין אם גידול נוסף בגירעון במחיר של אובדן דירוג אשראי ריבוני. כל אחת מהאפשרויות נושאת עלות שתפגע בכיס הציבור בצורה אחרת. הרצאותיהם של כלכלנים בכירים בכנסים הכלכליים בימים אלו מצביעות באופן עקבי על כך שהדבר דורש תכנון ארוך טווח ולא ראיון בטלוויזיה בשבוע שלפני הבחירות. בעוד תשומות הבנייה, מחירי הקמח, מחירי הביצים ומחירי הנפט מתאזנים בכל רבעון, הגירעון הריבוני ופרמיית הסיכון נשארים המשתנים שיקבעו את איכות החיים בישראל בעשור הקרוב, ולאו דווקא ההצהרות של מנהיגים בערוצי הטלוויזיה.
menu_book מילון מונחים כלכליים רלוונטיים
- פרמיית סיכון ריבוני:
- הפער בתשואה הנדרשת מאגרות החוב של מדינה ביחס לאגרות חוב של מדינה בטוחה יחסית. פרמייה גבוהה משקפת אמון נמוך ביציבות הכלכלית של המדינה ומייקרת את האשראי שלה ושל כל תושביה.
- סנקציות כלכליות:
- הגבלות שמטילות מדינות או ארגונים בינלאומיים על מדינה, חברות או אישים, לרוב על עסקאות בנקאיות, סחר חוץ והשקעות, במטרה להפעיל לחץ פוליטי וכלכלי.
- קיצוץ רוחבי:
- הפחתת אחוז אחיד מתקציבי כל משרדי הממשלה, ללא בחינה פרטנית של סדרי עדיפויות. מאפשרת חיסכון מהיר אך עלולה לפגוע בשירותים קריטיים באופן לא ממוקד.
- גירעון תקציבי:
- הפער השלילי בין הכנסות המדינה ממסים לבין הוצאותיה. גירעון גבוה מחייב גיוס חוב, מגדיל את הריבית שהמדינה משלמת ועלול להוביל להורדת דירוג האשראי.
עוד בנושא
שאלות נפוצות (FAQ)
-
בראיון לערוץ 10 אישר נתניהו כי הוא חושש מפני סנקציות של מדינות המערב על ישראל, אמר כי ביקש כבר להכין תוכנית להתמודדות עם התרחיש, וציין כי בלוקצ'יין ומערכות תשלום מבוזרות עשויות להוות כלי לעקיפת הגבלות פיננסיות.
-
על פי דברי נתניהו, מדובר בעניין של זמן עד שהסיוע הביטחוני של עשרות מיליארדי דולרים ייפסק. גורמים בוושינגטון עדיין מגנים על הקשר, אך כלכלנים מזהירים כי התזוזה הציבורית בארה"ב מפחיתה את הסיכוי לצ'ק פתוח בטווח הבינוני.
-
בשווקים מעריכים כי הכרה רשמית של ראש הממשלה בתרחיש של סנקציות ובסיום הסיוע האמריקני עלולה ללחוץ על השקל. בשבועות האחרונים נרשמו תנודות בדולר-שקל סביב 3.10-3.11 שקל, וההערכות החדשות עשויות להעמיק את פרמיית הסיכון של ישראל.
-
כלכלנים בכירים רואים ברעיון חסר מציאות כלכלית: מערכת סנקציות מודרנית פועלת גם מול נכסים דיגיטליים, והיקף הסחר השנתי של ישראל במאות מיליארדי שקלים אינו ניתן להעברה לערוצים בלוקצ'יין. הם מדגישים כי התרופה עצמה עלולה להפוך לסנקציה מכוח עצמה.