מניות ה-AI ברגע האמת: האזהרה של מאסק, הקיצוצים של ברקליס והמשבר שמגיע גם לתיק הפנסיה שלכם
אזהרת אילון מאסק על קריסה של מאות חברות תשתית AI, קרנות סל טכנולוגיות שסופגות זרימות שיא ואזהרות חריגות של HSBC וברקליס - כך מתערערת האופוריה סביב הבינה המלאכותית ומה זה אומר על החסכונות של הישראלים
וול סטריט והבורסות באסיה נמצאות בימים אלה בתוך אחד מרגעי המבחן החדים ביותר של סקטור הבינה המלאכותית מאז החלה האופוריה. אילון מאסק הטיל השבוע פצצה בשוק כשהזהיר כי יותר מ-200 חברות בענף תשתיות ה-AI עלולות לקרוס, לדבריו משום שצברו חובות של מיליארדי דולרים למימון חוות שרתים ורכישת שבבים, וכעת מתקשות לגייס מימון נוסף. האזהרה ליוותה מגמה מעורבת במניותיהן של חברות התשתית קורוויב, נביוס ואיירן, אך גם עצמה נתפסת כמדד לתחושה שהקרקע מתחת לרגלי הענף אינה יציבה כפי שהייתה בחודשים האחרונים.
הדברים מגיעים אחרי שבוע חמור במיוחד לסקטור: האופוריה סביב הבינה המלאכותית התנגשה במציאות של שערי הריבית ועלויות המימון, ומחקה כ-2 טריליון דולר משווי חברות השבבים בארה"ב. מהמרי השורט גרפו למעלה מ-32 מיליארד דולר על הנייר, והפאניקה זלגה גם למניות התוכנה והסייבר. בדרום קוריאה רשמה הבורסה בסיאול את השבוע הגרוע ביותר שלה מאז 2008, בהובלת סמסונג ו-SK Hynix, ואף נאלצה לספוג הנפקה כושלת של חברת דאטה סנטרים שנחשבה לגרועה בתולדות הבורסה לחברה בגודלה.
הבועה שכבר לא סוד: מאסק, גריפין והאנליסטים שהחליפו צד
האזהרה של מאסק אינה בבידוד. קן גריפין, מייסד קרן הגידור סיטאדל ואחד האנשים העשירים בוול סטריט, אמר בגלוי כי "כמעט בוודאות" אמריקה נמצאת בתוך בועת AI, אך הוסיף כי החברות שישרדו את תהליך הסינון צפויות להוביל את השוק בעשורים הקרובים – והתחרט בדיעבד על מכירת מניות האמזון שלו. בתוך המגזר הפיננסי עצמו נשמעים קולות מנוגדים: מנכ"ל דויטשה בנק טען כי מדובר "בהזדמנות של המאה", בעוד אחד האנליסטים השוריים ביותר בוול סטריט מזהיר כי ההתלהבות בשוק השבבים מוגזמת וכי התמחור הנוכחי אינו משקף את הסיכונים.
ב-HSBC שברו מוסכמה של שנים כששלחו אזהרה חריגה למשקיעים הפרטיים: לשכוח מהאסטרטגיה הקלאסית של "קנה והחזק", ולנהל את חשיפתן למניות ה-AI בטווח הקצר באמצעות פקודות עצירת הפסד הדוקות. המשמעות היא שגם מוסדות צנועים מתחילים להתייחס אל הסקטור לא כאל צמיחה ארוכת טווח אלא כאל מגרש הימורים בעל תנודתיות קיצונית. ד"ר אסא ששון, כלכלן בית של אופנהיימר, התייחס בימים האחרונים לסיבות לירידות במניות ה-AI והצביע על שילוב בין עלויות מימון לבין פער הולך וגדל בין ההשקעות העצומות בתשתית לבין ההכנסות שהיא מייצרת בפועל.
"השוק מתנהג כמו קזינו": האזהרה שמגיעה ממנהלי ההשקעות בישראל
גם בישראל התעוררה בימים אלה השאלה שנוגעת ישירות לכיס הפרטי: עד כמה חשופים חסכונות הפנסיה של הציבור לתיקון במניות ה-AI. לפי נתונים שפורסמו בגלובס, החשיפה למניות בפנסיה נמצאת בשיא – מה שאומר שכל טלטלה במדדי הטכנולוגיה האמריקאיים מתגלגלת כמעט מיד לתיקים של עשרות אלפי עמיתים. אופיר סרדם, סמנכ"ל ההשקעות בסלע מבית ספרה, הזהיר בריאיון כי "רמת הסיכון קפצה והשוק מראה סימנים של קזינו", וציין כי מדד הפחד כבר הרים דגל אדום, אם כי לדבריו טרם נראה סיכון מערכתי שעלול לגרום לשוק להתרסק.
המשקיעים הפרטיים בארה"ב, בינתיים, מציגים התנהגות דו-ערכית שמקשה על ניתוח המגמה. לפי נתוני בנק אוף אמריקה שהובאו בגלובס, לקוחות הבנק משכו בשבוע אחד סכום שיא של 14.8 מיליארד דולר ממניות בודדות, אך במקביל הזרימו כמעט 19 מיליארד דולר לקרנות סל טכנולוגיות. כלומר, הציבור אינו נוטש את ה-AI אלא מעביר את ההימור ממניות ספציפיות למכשירים תלולי-סיכון בדמות קרנות סל נושאיות, כאשר 2026 מסתמנת כשנת שיא להנפקת קרנות הממוקדות בתתי-סקטורים של הבינה המלאכותית. מנהלי השקעות מזהירים בעניין זה כי "קשה לדעת אם אנחנו רוכבים על הגל או קונים בשיא".
ברקליס מקצצת 5,000 משרות: ה-AI כבר נושך בסקטור הפיננסי
בעוד השוקים מתווכחים על גורל ההשקעות, ההשפעה האמיתית של הבינה המלאכותית על שוק העבודה כבר מתרחשת. הבנק הבריטי ברקליס הודיע כי יקצץ כ-5,000 משרות – כ-5% מכוח העבודה שלו – לאחר שכבר ביטל כ-1,000 משרות, וכי ישלים את יתר הקיצוצים עד סוף השנה. ההודעה פורסמה לצד דוח רבעוני שבו עלה הרווח ב-12% ל-2.3 מיליארד ליש"ט, אך החמיץ את תחזיות האנליסטים על רקע חולשה במסחר באג"ח. השילוב בין רווחיות גוברת לבין צמצום מוני כוח אדם מדגים את התזה שנשמעת יותר ויותר בפי מנכ"לים: הטכנולוגיה מאפשרת לעשות יותר בפחות.
תופעה דומה מתגלגלת גם לישראל ולשוק השירותים המקצועיים. בדה-מרקר נחשפה בימים אלה השאלה המקצועית שה-AI העמיד על הפרק במשרדי עורכי הדין: עורך דין שבזכות הכלים החכמים עבד על תיק שעה אחת בלבד – על כמה שעות צריך לשלם לו. מדובר בדילמה שנוגעת למודל התמחור הוותיק של שעות עבודה, והיא מקבילה ישירה לדילמה שנידונה בכלכליסט סביב שאלת מימון הכלים: האם עובד שנדרש להתייעל באמצעות כלי AI צריך לשלם עליהם מכיסו, בדומה לוויכוח שהתעורר בעבר סביב חשמל ואינטרנט בעבודה מהבית.
"ישראל מעצמת טכנולוגיה אבל היא לא שוק הון": כנס Tech1 מצייר את הפער
בכנס Tech1 של כלכליסט ולייב ניישן שהתקיים בימים אלה עלתה השאלה הישראלית במלוא חדותה. זכי הנאסיני כתב כי "ישראל היא מעצמת טכנולוגיה, אבל היא לא שוק הון", ובדיון שבו השתתפו ניל קורני מסיטי ישראל, גל מרום מהפניקס ואלה-תמר אדהנן מהרקולס נדונו הון זר, חוב סיכון וכניסת קרנות פרייבט אקוויטי לחברות טכנולוגיה ישראליות בשלבי צמיחה – נושא שהופך קריטי דווקא כששוק ההנפקות בוול סטריט קפוא. בלומברג דיווח כי אוקטובר נמצא בדרך להירשם כחודש הגרוע ביותר להנפקות בוול סטריט השנה, בצל השאלה העומדת בפתח: האם מניות ה-AI ייתרסקו או יזנקו ברגע האמת הקרוב.
החשש מהתרסקות אינו תיאורטי עבור המשק הישראלי. דוח של בנק אוף אמריקה שהגיע לידי גלובס מצביע על התלות הגוברת של כלכלות אסיה בענף הבינה המלאכותית – היצוא מזנק, הצריכה מתרחבת ואף הריבית מושפעת – כאשר דווקא סין, שנהנית פחות מהפריחה, עשויה להיות חשופה פחות לסיכונים של האטה בענף. לישראל, שההייטק שלה מסתמך במידה רבה על היצע ומימון גלובליים, יש אינטרס ישיר בכך שהמרוץ לתשתיות ה-AI יימשך – אך גם חשיפה כפולה: כלכלה אמיתית שמוכרת טכנולוגיה, ושוק הון שמחזיק במניות הקונות אותה.
מה שמדאיג את וול סטריט: חוזה חכם, פסיקה מומצאת ושירות פרילנס שמת
לצד הממד השוקני, הימים האחרונים חשפו גם את הקצוות העדינים של הטכנולוגיה עצמה. בית משפט פסל חוות-דעת שהסתמכה על פסיקה מומצאת שנוצרה באמצעות בינה מלאכותית, באחד משלושה פסקי דין שעסקו בכך בשבוע אחד – אירוע שממחיש את פער האחריות בין מהירות האימוץ לבין הרגולציה. במאמר דעה בכלכליסט נכתב כי "כולם אחראים, אבל מי אשם", בהתייחס לכך שחברות הבינה המלאכותית מבטיחות לשנות את העולם אך מתקשות להסביר מי יישא באחריות אם השינוי ייגמר באסון, וכי הרגולטורים המסורתיים מתקשים להתאים את עצמם לעולם שמתהווה במהירות.
ברמת הצרכן הפרטי, נרשמות בימים אלה תוצאות עסקיות מוחשיות שמצטרפות למשוואה: סוכנות פייבר דיווחה בדה-מרקר כי הבינה המלאכותית הורגת את שירותי הפרילנס מהר משחשבה, כשמשימות שהיו מקור פרנסה לעשרות אלפי עובדים עצמאיים נעלמות לטובת אוטומציה. במקביל, בענף הביטחוני התיעודי עלה בכנס Tech1 כי הגישה לתחום הפוך לחלוטין מהעבר: אלוף במיל' אבי גיל סיכם את המהפך בגישת המשקיעים בדיפנס טק באמירה כי "פעם אף אחד לא התעניין – היום ישראל היא מעבדת ניסויים". התמונה שמתקבלת היא של מערכת כלכלית שמהפכת ה-AI מעצבת אותה בשתי ידיים: יד אחת מעבירה טריליוני דולרים בין סקטורים, מפחיתה כוח אדם ומזניקה פרודוקטיביות; השנייה מייצרת פערים, פגיעות רגולטוריות וחשיפה פיננסית שהציבור הרחב רק מתחיל להבין את מלוא היקפה.
עוד בנושא
שאלות נפוצות (FAQ)
-
מאסק הזהיר כי יותר מ-200 חברות בענף תשתיות ה-AI עלולות לקרוס, לדבריו משום שצברו חובות של מיליארדי דולרים למימון חוות שרתים ורכישת שבבים ומתקשות לגייס מימון נוסף. הדברים ליוו מגמה מעורבת במניות חברות תשתית ה-AI בוול סטריט.
-
החשיפה של קופות הגמל וקרנות הפנסיה בישראל למניות נמצאת בשיא כל הזמנים, ובתוכן חשיפה משמעותית למדדי טכנולוגיה ולמניות AI בארה"ב. תיקון חד בסקטור - כמו זה שמחק כ-2 טריליון דולר משווי חברות השבבים - מתגלגל ישירות לתשואות החיסכון האישי של העמיתים.
-
אופיר סרדם, סמנכ"ל ההשקעות בסלע מבית ספרה, הזהיר כי רמת הסיכון בשוק קפצה והשוק מראה סימנים של קזינו, אך הדגיש שהוא עדיין אינו רואה סיכון מערכתי שעלול לגרום לשוק להתרסק. מנגד, קן גריפין מסיטאדל העריך שאמריקה כמעט בוודאות נמצאת בתוך בועת AI.
-
בנק ברקליס הודיע על קיצוץ של כ-5,000 משרות, המהווים כ-5% מכוח העבודה, לאחר שכבר ביטל כ-1,000 משרות. ההודעה פורסמה במקביל לדיווח על רווח רבעוני של 2.3 מיליארד ליש"ט שעלה ב-12%, אך צלל בשל חולשה במסחר באג"ח - והדברים פורשו כעדות ליעילות ה-AI בסקטור הפיננסי.