הבורסה נושמת לרווחה: ההחלטה החדשה שמרגיעה את השוק אחרי ימי ההצבעה
אחרי שבוע של ירידות חדות ו-3.5% ירידה מאז הבחירות, משרד האוצר חותם על צו להארכת סבסוד מס הבלו על הדלק - ובשוק מנסים להעריך מה באמת מחכה לכלכלה בימים שאחרי ההכרעה

סוף שבוע מסחר אדום מסמן את מצב הרוח בשוק ההון
שוק ההון הישראלי סיים את שבוע המסחר הראשון אחרי הבחירות בירידות חדות שהדגישו את מצב הרוח בקרב המשקיעים המקומיים והבינלאומיים כאחד. מדד ת"א 35 נסגר בהפחתה של כ-2% בסוף השבוע, ולפי נתוני מסחר שפורסמו בגלובס, הבורסה איבדה מאז יום הבחירות כ-3.5% משוויה המצרפי. גם מדד ת"א 125, המשקף את החברות הבינוניות והקטנות, צנח בכ-1.9%, ומדד הבנקים נשחק בכ-0.8%. במקביל נרשמה התחזקות משמעותית של הדולר מול השקל, שהגיע לשער של כ-3.14 שקלים, עלייה של כ-0.85% ביום מסחר בודד.
הירידות אינן מתועתקות לחלל ריק. ברקע עומדת תמונה פוליטית לא מוכרעת לאחר שספירת הקולות הסתיימה במאזן של גוש נתניהו עם 53 מנדטים, גוש השינוי עם 48, והמפלגות הערביות עם 19 – תוצאה שמקשה על חיזוי זהות הממשלה הבאה ואיתה מדיניותה התקציבית. בכלכליסט פורסם כי סוכנות הדירוג מודי'ס העריכה כי הבחירות אינן משפיעות מיידית על דירוג האשראי של ישראל, אולם הזהירה מפני הסיכון שבהמשך הפגיעה במערכת המשפט – הערה שהדהדה בקרב סוחרים ואנליסטים כאחד. אילן גילדין כתב בכלכליסט כי הבורסה נבהלה מהבחירות, אך הסכנה האמיתית נמצאת jušt בשוק האג"ח, שם מצטבר הלחץ הממשי על כושר המימון של המדינה.
מחיר הדלק בלב המאבק: הצו שנחתם ברגע האחרון
בעוד המשקיעים מתלבטים בין הישארות לעזיבה, במשרד האוצר עסקו בשאלה שמעסיקה כל בעל רכב בישראל: כמה יעלה ליטר הבנזין. מחיר הדלק בתחנות ירד בסוף השבוע ל-7.35 שקלים לליטר בשירות עצמי בעקבות הוראת שעה שהותירה את מס הבלו מסובסד, אולם תוקפה היה אמור לפוקע ב-4 בנובמבר. ללא התערבות, המחיר היה צפוי לזנק בכשקל אחד לליטר, עד ל-8.35 שקלים – זינוק שסימן אזהרה אדומה בכל הנוגע למדד המחירים לצרכן. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' חתם בסוף השבוע על צו להארכת הסבסוד, ולפי פרסומים בגלובס וב-i24NEWS ההארכה תיכנס לתוקף החל מה-5 בנובמבר לתקופה של כ-26 ימים, במהלכם המחיר המרבי ייעצר על כ-7.85 שקלים לליטר.
balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע
מאחורי הרגיעה המזויפת של הארכת סבסוד הבלו מסתתר חור בתקציב המדינה. כל יום של סבסוד הוא כסף ציבורי שאינו מוצא לחינוך, לרפואה או לרכש ביטחוני, והגירעון מעמיק במקביל. מומחים מזהירים שהדחייה איננה פתרון אלא ריתוק חשבון שמתממשק עם דרישות התקציב הענקיות של מערכת הביטחון, ושבסופו של התהליך המיסים על הפרק בהכרח.
ההחלטה התקבלה לאחר לחצים פומביים ולחוצים שהביעו קבוצות הלחץ הצרכניות וגורמים פוליטיים, אולם במשרד האוצר עצמו לא מסתירים כי מדובר בפתרון זמני בלבד. הסבסוד עולה לקופת המדינה בהיקפים משמעותיים, בתקופה שבה הגירעון מעמיק וכל שקל נתון למאבק בין דרישות מערכת הביטחון לסעיפי התקציב האזרחיים. בגלובס פורסם כי הפער התקציבי שנוצר בעקבות הזינוק בדרישות הצבאיות מעמיד את האוצר במסלול התנגשות עם מערכת הביטחון, וכי ההכרעה על מימון תוכניות ההתעצמות של צה"ל – שמוערכות במאות מיליארדי שקלים – עתידה להיות המבחן האמיתי של הממשלה הבאה.
הכיס הישראלי בצל מדרון חלקלק של התייקרויות
סוגיית הדלק היא רק קצהו הגלוי של גל התייקרויות שפוקד את סל הקניות של המשק הבית הישראלי. לפי פרסומים ב-i24NEWS ובכלכליסט, מחירי הקמח יתייקרו בכ-14% החל מנובמבר, ומחיר הביצים יעלה בכ-2.1% – תוספת של 27 עד 33 אגורות לאריזה של 12 ביצים. ברשתות השיווק המקבילות נרשמו מהלכים כמו העלאת דמי המשלוח של זארה וסגירת סניפים בארץ, מהלכים שמעידים על חוסר נוחות גוברת בענף הקמעונאות. יוקר המחיה, שכמעט נעלם מהקמפיינים הפוליטיים לדברי הכתבת i24NEWS דנה ירקצ'י, חוזר עתה למרכז הבמה הציבורית – בדיוק כאשר המדדים העדינים ביותר של כושר העמידה של הצרכן נמצאים במגמת שחיקה.
בוול סטריט, במקביל, התרחשה סערה נפרדת שהכתה גם בחסכונות הפנסיוניים של הישראלים. לפי ניתוח של כלכליסט, יומיים של ירידות בוול סטריט, שנבעו מחששות מפני התפוצצות בועת ה-AI, מחקו כ-5.1 מיליארד שקל מהחסכונות הישראליים. מניית אינטל צללה בכמעט 30% בשוק האמריקאי ומחקה כ-150 מיליארד דולר משוויה, בחלק ניכר בשל הנזק העצום מהפיצוץ במפעל קרית גת – שלפי הערכות יעלה לחברה בין 300 ל-600 מיליון דולר באובדן הכנסות. הצניחה הזו הדגישה את החשיפה הגוברת של החוסך הישראלי לטלטלות הטכנולוגיות בחו"ל, באמצעות קרנות הנאמנות וקרנות הפנסיה שמשקיעות חלק ניכר מנכסיהן מעבר לים.
quiz האם ידעת ש…
ביומיים של ירידות בוול סטריט במקביל לחששות מפני התפוצצות בועת ה-AI נמחקו כ-5.1 מיליארד שקל מהחסכונות הפנסיוניים של הישראלים, לפי ניתוח של כלכליסט. החשיפה של החוסך הישראלי לשווקים הגלובליים דרך קרנות הנאמנות והפנסיה היא כה רחבה, עד שטלטלה טכנולוגית בניו יורק מורגשת תוך ימים גם בתיק הפרטי של כל עובד שכיר בארץ.
האתגר התקציבי שמחכה בפתח
החישובים במשרד האוצר מדברים בעצמם: לפי ניתוח שפורסם בגלובס, הממשלה הבאה תיגרר לפער תקציבי מיידי של כ-25 מיליארד שקל, וזה רק התחלה של החשבון הכלכלי הכולל – שנמדד כבר בסדר גודל של מאות מיליארדים. בכלכליסט פורסם כי הממשלה אישרה לאחרונה קיצוץ רוחבי של 2.6 מיליארד שקל בתקציב משרדי הממשלה האזרחיים, של 4.9% מהתקציב השנתי, לטובת רכש ביטחוני. באוצר הבהירו שהתריעו שתוספות תקציב אדירות למערכת הביטחון יבואו על חשבון האזרחים – והאזהרה הזו מתממשת דווקא ברגע שבו המדדים החברתיים והצרכניים נמצאים בלחץ.
גם ראש רשות המיסים לשעבר הזהיר בכנס לשכת יועצי המס כי הוצאות הביטחון עלולות לחייב גזירות נוספות בשנים הקרובות, תוך תמיכה בביטול שטר ה-200 שקל ובצמצום השימוש במזומן כדרך להגדלת גביית המיסים. במקביל, יו"ר לשכות המסחר שחר תורג'מן, בראיון בגלובס, תקף את מה שכינה "רגוליישן־ניישן" – את הרגולציה העודפת שמציבה את ישראל בפיגור תחרותי. בשוק ההון, לעומת זאת, מבקשים להשתכנע שהרגיעה הזמנית של סוף השבוע – שנסגר עם ירידות אך ללא פאניקה – משקפת סקפטיות זהירה ולא אדישות.
שימועי עובדים, מפעלי זבל בירוקרטי והפער בין פוליטיקה לכלכלה
במשק האמיתי, מעבר לכותרות הפוליטיות, מתנהלים תהליכים כלכליים מוחשיים שאינם ממתינים להרכבת הממשלה. מפעילת רשת KFC בישראל, חברת סמארט סרוויס, הגישה בקשה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע לחדלות פירעון בעקבות חובות של כ-50 מיליון שקל, שכוללים הלוואת בעלים של כ-37 מיליון שקל. בקשה הולה שהגישה ביממה האחרונה דרשה אישור לתשלום במזומן לספקי עוף מתוך חשש שמלאי המזון בסניפים יאזל עד לדיון הקרוב – תיאור שממחיש את שבריריות המצב בענפי המזון והקמעונאות בשנים שאחרי אירועי 7 באוקטובר.
ברמה המקרו-כלכלית, השילוב של עמדת ריבית יציבה מצד בנק ישראל – שהותיר את הריבית על 3.25% אחרי שלוש הורדות רצופות – מעיד על הזהירות שמנחה את קברניטי המשק. המשקיעים המקומיים, שכפי שדווח ב-ynet מתלבטים בין הישארות בשוק המקומי למעבר לנכסים בחו"ל, מנסים להעריך איזה מהם שני התרחישים הקואליציוניים יתממש, ומה יהיה מחירו עבור התקציב, הדירוג והשקל. בינתיים, הנתון המשמעותי ביותר שנרשם בשבוע החולף הוא דווקא השקט שלא נשבר – אך גם הסימן ברור שהמשק אינו מוכן להמתין להכרעות פוליטיות על מנת להתמודד עם החשבונות שנצברו.
menu_book מילון מונחים כלכליים רלוונטיים
- מס בלו:
- מס מעין-עקיף המוטל על צריכת דלק בתחנות התדלוק, ומהווה רכיב מרכזי בתמחור ליטר הבנזין בישראל.
- הוראת שעה:
- החלטת ממשלה זמנית המאפשרת שינוי מסים ותקנות לתקופה קצובה, לרוב במצבי חירום או לחץ כלכלי דחוף.
- גירעון תקציבי:
- ההפרש השלילי בין הוצאות המדינה להכנסותיה, המצריך מימון בהלוואות ומשפיע על דירוג האשראי שלה.
- הצמדה ריאלית:
- קישור שכר, קצבאות או מחירים למדד המחירים לצרכן, במטרה לשמר את כוח הקנייה של הסכום המקורי.
שאלות נפוצות (FAQ)
-
לפי דיווחים בשוק ההון, בורסת תל אביב איבדה כ-3.5% מאז הבחירות, ומדד ת"א 35 נסגר בהפחתה של כ-2% בסוף שבוע המסחר. גם מדדי ת"א 125 והבנקים נרשמו ירידות, לצד התחזקות של הדולר מול השקל.
-
מס הבלו על הדלק הוא רכיב מרכזי בתמחור ליטר הבנזין. ללא הצו, המחיר המרבי היה צפוי לזנק לכ-8.35 שקלים לליטר. ההארכה עוצרת את העלייה ומציבה את המחיר סביב 7.85 שקלים, אולם באוצר הדגישו שמדובר בפתרון זמני בלבד.
-
סוכנות הדירוג מודי'ס ציינה כי הבחירות אינן משפיעות מיידית על דירוג האשראי של ישראל, אולם הזהירה מפני סיכונים אפשריים, ובהם המשך הפגיעה במערכת המשפט - אזהרה שהדהדה בשוק ההון וליוותה את ירידות המסחר.
-
לא ישירות, אך שתי הסוגיות משקפות את אותה מגמה: עלויות שלא ניתן לספוג מתגלגלות לצרכן. בנובמבר יתייקרו מחירי הקמח בכ-14%, ומחיר הביצים יעלה בכ-2.1%, מה שמעצים את תחושת יוקר המחיה שנשאר נושא מרכזי גם אחרי הבחירות.