אחרי טלטלת הבחירות והנפילות בוול סטריט: שוק ההון הישראלי נכנס לשבוע עם שאלה אחת – מי ירכיב את הממשלה
הבורסה איבדה 3.5% מאז הבחירות, המניות הדואליות ממשיכות לשקוע, הדולר מטפס מעל 3.12 שקלים, ומנכ"ל הבורסה קורא להקמת ממשלה רחבה - השבוע שעל הפרק

הבורסה ממשיכה לשקוע בעקבות התיקו הפוליטי
שבוע המסחר הסתיים בת"א בתחושת דז'ה וו למשקיעים הוותיקים, אך עם נתונים שאינם מותירים מקום לדאבל-קוד. מדד ת"א 35 ננעל בירידה של 1.58% בשבוע המסחר האחרון, ומדד ת"א 125 צלל ב-2.45%. אלא שהמספרים המסתכמים מטעים: בפועל, מאז תוצאות הבחירות איבדה הבורסה כ-3.5% משוויה, כאשר הירידות מרוכזות במיוחד בסקטורים הרגישים לאקלים הפוליטי. מדד הביטוח צלל ב-8.84% ומדד הנדל"ן איבד 6.61% בשבוע אחד, ירידות חדות שמשקפות חשש עמוק מפני ממשלה חלשה שלא תוכל להעביר רפורמות רגולטוריות בתחומים אלה.
התמונה הופכת למורכבת עוד יותר כשמסתכלים על מדד ת"א 90, שנשאר עם ירידה של יותר מ-5% בשבוע, אך מדד הטכנולוגיה דווקא עלה ב-2.5%. מדובר בתזוזה מפתיעה שמציגה את המתווה החדש שמתגבש בשוק: הכסף אינו בורח מהבורסה כליל, אלא מתחלף מהסקטורים הדפנסיביים המסורתיים – ביטוח, נדל"ן ובנקים – אל נכסים שאינם תלויים בהחלטות ממשלתיות ישירות. מדד הבנקים ירד ב-4.32% בשבוע, והירידה משקפת חשש שכנסת מתוקה לא תוכל לקדם את המהלכים המבניים שהסקטור הפיננסי זקוק להם.
מנכ"ל הבורסה קורא למנהיגים: העתיד הכלכלי אינו בן ערובה
איתי בן זאב, מנכ"ל הבורסה לניירות ערך בת"א, שיגר השבוע מכתב פתוח שבו קרא למנהיגי הציבור "מכל קצות הקשת הפוליטית" להקים ממשלה רחבה הנשענת על הסכמות חוצות-גושים. "המשקיעים מחפשים הזדהויות, אך הם דורשים ודאות, מדיניות עקבית ואופק כלכלי ברור", כתב בן זאב, ותיאר את הקמת ממשלה יציבה כ"משימה לאומית". בהצהרה שנועדה להרגיע את המשקיעים, הדגיש בן זאב כי "העתיד הכלכלי הוא לא בן ערובה", אך הזהיר באותה נשימה מפני ההשלכות של ממשלה שאינה מסוגלת לתת מענה לאתגרים המרכזיים של המשק – בהם הגדלת מעגל הנושאים בנטל והעברת תקציב אחראי.
הקריאה של בן זאב אינה מקרית. בשוק ההון מזהים חלון הזדמנויות ייחודי שמתקרב לסיומו: מדדי הדירוג הבינלאומיים עדיין שוקלים את ההשלכות של המערכת הפוליטית החדשה על ישראל. מודי'ס, ששיפרה השבוע את תחזיות הצמיחה לישראל ל-5% השנה ול-6% ב-2027, הזהירה במקביל מפני פגיעה בעצמאות מערכת המשפט ומהידרדרות ביחסי החוץ תחת ממשלה לא יציבה. ההשפעה של דירוג אשראי על עלות ההלוואות של מדינת ישראל משמעותית במיוחד, וכל שינוי גרוע בציונים עלול לתרגם עצמו לעליית ריביות על כל אג"ח ממשלתי.
trending_up שינוי מגמה: הכסף בורח מהסקטורים המוחשיים אל הענפים הדפנסיביים
השפעה משמעותית שצריך להכיר ולהבין את המשמעות שלה.
תשואות האג"ח מראות שהשוק לא מפחד באופן קיצוני
אג"ח ממשלתיות בישראל הגיבו לתוצאות הבחירות בעלייה מתונה יחסית של התשואות, בניגוד למה שנראה היה לפני הבחירות. העלייה נובעת מהאי-ודאות הפוליטית הגבוהה, אך אין זו קפיצה דרמטית, וכפי שציינו מנהלי השקעות בכירים, "הישראלים חיים בשקלים ולכן ההזדהויות האמיתיות שלהם הן באג"ח שקליות. ככל שפרמיית הסיכון תרד – בנק ישראל יוכל להוריד ריבית". מנהלי השקעות שדיברנו עמם בשבועות שלפני הבחירות הסכימו כולם על חוסר הוודאות לטווח הקצר, אך חלוקים בדעותיהם לגבי הצעדים המומלצים. הרוב המוחלט קרא לשוק "לא לעשות דבר", כשחלק מההשקעות דורשות סבלנות, והמיעוט ממליץ על מעבר לאפיקים סולידיים בינתיים.
וול סטריט: ה-AI גובה את החשבון, והמניות הדואליות משלמות
בעוד הבורסה הישראלית סובלת מהשפעת הפוליטיקה, המשקיעים הישראלים עסוקים גם בספירת השווי שנמחק בוול סטריט. שבוע המסחר הסתיים בירידות דרמטיות במניות הטכנולוגיה, כאשר הנפילות החדות ביותר מקורן בעולמות הבינה המלאכותית. אלפבית, חברת האם של גוגל, צנחה כ-13% ביום אחד לאחר שפרסמה תחזית מכירות חלשה מהצפוי בעולמות הפרסום, בעוד אמזון איבדה כ-10% במסחר המאוחר לאחר דוחותיה. אך ההפתעה הגדולה הגיעה מאינטל, שרשמה את היום המסחר הגרוע ביותר שלה מזה 50 שנה, עם צלילה של כ-29% שמחקה מיליארדי דולרים משווי השוק שלה והובילה לפגיעה קשה בעובדיה בישראל, בעיקר במפעל קריית גת.
הירידות בוול סטריט מתגלגלות ישירות לשוק המקומי דרך המניות הדואליות. בשבוע האחרון נרשמו ירידות חדות במיוחד במניות הטכנולוגיה הישראליות הנסחרות גם בניו יורק: אפריקה מגורים איבדה 18.4%, פרשקובסקי צללה ב-13.7% וווישור גלובלטק איבדה 13.3%. בוול סטריט, מניית טאואר, יצרנית השבבים ממגדל העמק, איבדה 4 מיליארד דולר משוויה מאז חודש יוני, ומניית למונייד נחתכה ב-50% והגיעה לשפל של יותר משנה. גם פריון נטוורק, שמכרה את עצמה השבוע לחברה הודית Affle ב-420 מיליון דולר, משקפת את המציאות החדשה: חברה שאיבדה כ-80% מערכה מהשיא ונמכרת בפרמיה של 35% על מחיר השוק הנוכחי – ועדיין נמכרת בשווי פעילות של פחות ממחצית סכום העסקה.
חמש ענקיות הטכנולוגיה השקיעו 557 מיליארד דולר – יותר מהמזומנים שהפיקו
הנתון שמסביר מה מפחיד כל-כך את וול סטריט פורסם השבוע: חמש ענקיות הטכנולוגיה השקיעו מתחילת השנה 557 מיליארד דולר – יותר מהמזומנים שהפיקו מפעילותן השוטפת. מיקרוסופט גייסה 25 מיליארד דולר באג"ח, אמזון הציגה תזרים חופשי שלילי, ו-S&P שינתה את תחזית הדירוג של מטא לשלילית. המשמעות היא שההשקעות הענקיות בבינה המלאכותית ממומנות כרגע בחוב, ומשקיעי החוב דורשים קו גמר ברור להחזרי ההשקעה, בעוד שרק משקיעי המניות עוד מוכנים לשלם על תקווה. השאלה שעולה בשוק היא מתי השקעות הענק ב-AI יתחילו להחזיר את עצמן, והתשובה עדיין לא ברורה.
balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע
יש גם מי שסבור כי התגובה השלילית לתוצאות הבחירות מוגזמת. ישראל כבר התמודדה בין השנים 2019-2022 עם ארבע מערכות בחירות ומשק שפעל באופן תקין, ותשואות האג"ח הממשלתיות עלו בעדינות יחסית. יתרה מזו, העובדה שכל הגושים חלשים עלולה דווקא לאלץ גושים מרכזיים לשתף פעולה ולהקים ממשלה מפשרת, בניגוד לממשלה בעלת אג'נדה רדיקלית שהשוק מפחד ממנה.
הדולר והאג"ח הזרות: מה קורה עם הכסף הישראלי
בשוק המט"ח השבוע התאפיין בתנודתיות גבוהה, אך בסיכומו רשם הדולר זינוק לשער הגבוה מאז ראשית אפריל האחרונה, בעלייה של 0.7% ל-3.1280 שקלים. השקל נשחק בתגובה לתוצאות הבחירות, אך חלק מהאנליסטים סבורים כי מדובר בתגובת יתר זמנית. ג'יי.פי. מורגן צופה כי הדולר יתבסס בטווח של 3.10-3.12 שקלים עד להתבהרות התמונה הפוליטית, ומעריך את השווי ההוגן של הדולר ב-2.96 שקלים – מה שמרמז כי השקל עדיין מתומחר בפרמיה בשוק הנוכחי. במקביל, ארבע סדרות של אג"ח זרות של מדינת ישראל יצטרפו למסחר בת"א, במהלך שנועד להרחיב את הנגישות של משקיעים מקומיים לחוב הממשלתי שנגויס בחו"ל, אם כי הביקוש להן צפוי להיות צנוע.
השבוע הקרוב צפוי להיות עמוס במיוחד. ביום חמישי יתקיים עדכון המדדים החצי שנתי בבורסה, כאשר אל על ודוראל נכנסות למדד ת"א 35 בעוד שדמרי, שופרסל וקנון יוצאות. רף הכניסה למדד זינק ל-14.3 מיליארד שקל, והבורסה צופה יום מסחר סוער עם התאמות ענק של קרנות הסל והנאמנויות. בוול סטריט תימשך עונת הדוחות העמוסה, כאשר אפל, AMD, קוולקום ואובר צפויות לדווח. עונת הדוחות בת"א תיפתח רשמית עם דיווחים של טאואר, טבע ואל על, בעוד המשקיעים ממשיכים לעקוב אחרי כל מילה הנשמעת במסדרונות הכנסת ובחדרי המו"מ הקואליציוניים – כי בשוק ההון הישראלי היום, הפוליטיקה היא האינדיקטור המוביל.
ההנפקות ממשיכות: ברזאני בדרך לענק של מיליארד שקל
למרות המזג האוויר הסוער בשוק ההון, חברת התשתיות י.ד. ברזאני בשליטת יוסי ברזאני ודיין בר פרסמה השבוע טיוטת תשקיף לקראת הנפקת 30% ממניותיה, לפי שווי מוערך של עד 3 מיליארד שקל. זו צפויה להיות ההנפקה השנייה בגודלה השנה בת"א, כאשר שליש מהגיוס – כ-330 מיליון שקל – מיועד לדיבידנד שיועבר לבעלי השליטה. עלות התגמול השנתית של השניים תזנק מ-4.9 ל-8.4 מיליון שקל, והחברה צופה שהכנסותיה יחצו השנה את רף מיליארד השקלים. ההנפקה מנצלת את גל הביקושים שאחרי המלחמה לפרויקטי התחדשות עירונית וחיזוק מבנים, אך היא עלולה להיבחן מול מציאות שבה הבורסה צונחת והמשקיעים נזהרים. מנגד, הסיפור של ליאם חריש – יזמית שמקדמת פרויקט להתחדשות עירונית בעיר – המחיש השבוע את הקשיים בפרויקטים פיננסיים בשוק הנדל"ן, כאשר הבנק טרם הודיע שידרוש פירעון אשראי של 75 מיליון שקל ואיגרות החוב של החברה נסחרות בתשואה של כ-17%.
עוד בנושא
שאלות נפוצות (FAQ)
-
תוצאות הבחירות הפיקו תיקו פוליטי שאינו משרת אף גוש, מה שיצר חוסר ודאות גבוה לגבי הרכבת הממשלה, היציבות התקציבית ואפשרות של בחירות חוזרות. שוק ההון מתמחר סיכון פוליטי ממושך, ולכן המדדים המובילים ירדו כ-3.5% מאז הבחירות, בעיקר במניות הטכנולוגיה והמניות הדואליות.
-
הדולר זינק בשבוע האחרון בכ-0.7% לשער של כ-3.12 שקלים, הגבוה מאז ראשית אפריל, בתגובה לתוצאות הבחירות ולסימני השאלה הפוליטיים. חובות מטח ונסיעות לחו"ל התייקרו, אך יצואנים מרוויחים מההתחזקות הדולרית.
-
הירידות החדות במניות הטכנולוגיה האמריקאיות - אינטל שאיבדה כ-29%, אלפבית שצללה בכ-13% ואמזון שאיבדה כ-10% - נוגעות ישירות למניות הדואליות הנסחרות גם בת"א. הירידות כבר מתגלגלות לשוק המקומי, והמשקיעים הישראלים חשופים דרך קרנות סל וניהול השקעות להמשך טלטלת ה-AI.
-
השבוע ייפתחו עונת הדוחות בבורסה עם דיווחים של טאואר, טבע ואל על, ביום חמישי יתקיים עדכון המדדים החצי שנתי שיגרור תנועה ערה של כספים, ובוול סטריט ימשיכו להתפרסם דוחות ענקיות טכנולוגיה. בנוסף, השוק יחפש רמזים על התקדמות המשא ומתן להרכבת הממשלה.