חיפוש באתר

דולר-שקל: 3.2539 +0.19% (0.01)
יורו-שקל: 3.5646 -0.02% (0.00)
ת"א 125: 3,869.15 +0.01% (0.51)
ת"א 35: 3,978.42 +0.08% (3.02)
ביטקוין: 64,489.6800 -0.76% (-491.57)
לירה שטרלינג-שקל: 4.2991 +0.21% (0.01)
ין יפני-שקל: 0.0203 +0.40% (0.00)
פרנק שוויצרי-שקל: 3.8743 +0.32% (0.01)
דולר אוסטרלי-שקל: 2.1902 +0.15% (0.00)
דולר קנדי-שקל: 2.2759 +0.22% (0.00)
דולר ניו זילנדי-שקל: 1.7870 +0.28% (0.00)
דולר הונג קונגי-שקל: 0.4149 +0.34% (0.00)
זלוטי פולני-שקל: 0.8121 +0.05% (0.00)
כתר שוודי-שקל: 0.3165 +0.13% (0.00)
ריאל ברזילאי-שקל: 0.5593 -0.16% (0.00)

הקרע באנבידיה מעמיד את שוק ה-AI במבחן: מה קורה לתיק שלכם

דיווח על הדחה אפשרית של ג'נסן הואנג, הנפקת הענק של אנתרופיק ותקלת מיקרוסופט: 24 שעות שמציגות את כל סדקי מהפכת הבינה המלאכותית

אתר כלכלה · לפני 5 ימים · schedule 6 דקות קריאה
הקרע באנבידיה מעמיד את שוק ה-AI במבחן: מה קורה לתיק שלכם
וול סטריט במתח: הדיווחים על הקרע באנבידיה הורידו את המניה במסחר המאוחר, ומשקיעים בוחנים מחדש את החשיפה לבינה המלאכותית (אילוסטרציה)

יום סערה בוול סטריט: אנבידיה בלב הסערה הניהולית

וול סטריט ספגה ביממה האחרונה רצף של זעזועים שמטלטלים את סיפור ההשקעה הגדול של התקופה — הבינה המלאכותית. לפי דיווח של הוול סטריט ג'ורנל, דירקטוריון אנבידיה התכנס אמש באורח דחוף כדי להכריע בעתידו של מנכ"ל החברה ג'נסן הואנג, בעקבות דיווח הניו יורק טיימס על קשר מחוץ לנישואים בינו לבין בכירה בחברה, אישה שלפי גורמי מודיעין אמריקאיים חשודה בריגול למען סין. המניה צנחה בתגובה בכ-8.6% במסחר המאוחר, ואתמול בטרום פתיחת המסחר בוול סטריט רשמה ירידה נוספת של כ-2.9%, בעוד שאר מניות הטכנולוגיה נעו בתנודתיות גבוהה.

הדיווחים מגיעים על רקע חודשים של מתח גובר סביב תשתיות ה-AI וההשקעות העצומות שהן דורשות. לפי תחקיר הניו יורק טיימס, היועץ המשפטי הראשי של אנבידיה פנה באוגוסט שעבר לחוקרים שבדקו חשד להברחת שבבים לסין באמצעות חברה שבה עבדה אליס הואנג — פנייה שעוררה דאגה בקרב החוקרים והובילה בהמשך להעברת התיק למשרד המשפטים האמריקאי. עם זאת, בתחקיר צוין כי לא הוכח כי אנבידיה עצמה גרמה להקפאת החקירה. למשקיעים בישראל, רבים מהם חשופים למניה דרך קרנות סל מחויבות מדד נאסד"ק ו-S&P 500, מדובר בתזכורת צוננת לכך שהמניה השוקלת ביותר בתיקיהם חשופה גם לסיכונים שאינם פיננסיים כלל.

הנפקת הענק של אנתרופיק: מבחן האמון הבא של השוק

במקביל, מתגלגלים בימים אלה פרטים חדשים על ההנפקה המדוברת של אנתרופיק, חברת הבינה המלאכותית שמאחורי מודל קלוד. לפי דיווח של גלובס, החברה מתכננת לגייס עד כ-90.4 מיליארד דולר בהנפקה ובגיוס פרטי נלווה, בהשתתפות גוגל, אנבידיה ומיקרוסופט, בשווי שצפוי לנוע בין טריליון ל-1.4 טריליון דולר. הדה-מרקר כבר סימן ביומני הכלכלה את ההנפקה כ"ההנפקה המדוברת של השנה", שתתקיים ביום רביעי הקרוב. בוול סטריט רואים בהנפקה מבחן אמון גדול במיוחד: אם המשקיעים יספגו היקף גיוס כה עצום לחברת AI, הדבר ירגיע חלק מהחששות מבועה; אם לאו, המסר יהיה קשה הרבה יותר.

balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע

לא כל דיווח עיתונאי על קרע ניהולי משקף בעיה כלכלית אמיתית. הואנג עמד בראש אנבידיה בעשורים של צמיחה חסרת תקדים, והתנודתיות של היום עלולה להיות תגובת יתר של שוק שרגיל לעליות חד-כיווניות. הענף עצמו, כפי שציינו בכירי השבבים בכנס גלובס, עדיין מדווח על הזמנות חזקות.

הכנסות OpenAI נגד ההפסדים: הפער שמדאיג את השוק

הדיווחים סביב ההנפקה מצטרפים לתמונה כלכלית מורכבת של ענקיות המודלים עצמן. לפי דיווח של הוול סטריט ג'ורנל שצוטט בכלכליסט, הכנסות OpenAI זינקו בכ-50% ברבעון השלישי והסתכמו בכ-10 מיליארד דולר, ומספר המנויים המשלמים של צ'אט ג'י.פי.טי הגיע ל-100 מיליון. אולם ההפסד התפעולי של החברה הלך וגדל, וההכנסות נותרו הרבה מתחת לאלה של היריבה אנתרופיק. פער זה בין צמיחה מטאורית לבין רווחיות חסרה הוא בדיוק הנקודה שמעלה את שאלת הבועה: כמה השקעות תשתית יכולות להתממש לפני שהכלכלה הפנימית של הענף תיאלץ להתאזן.

חוות שרתים, חשמל ותשתיות: החשבון שמגיע אל המשק הישראלי

הצד הפיזי של מהפכת ה-AI מגיע גם הוא אל סדר היום הישראלי. בישיבת ממשלה שהתקיימה ביום שני אושר קידום מואץ של שלוש תחנות כוח גזיות ושני מיזמים סולאריים ענקיים בפריפריה דרך הוועדה לתשתיות לאומיות, בין היתר במטרה לענות על צריכת החשמל הגואה שנובעת מזינוק בהקמת חוות שרתים לבינה מלאכותית. במקביל, תקלת הענק המתמשכת בשירותי מיקרוסופט 365, שכבר נמשכה יותר מחצי יממה והותירה מיליוני משתמשים ברחבי העולם — ובהם עסקים ישראלים רבים — בלי גישה למייל, הדגישה את השבריריות של התשתית הדיגיטלית שהמשק כבר נשען עליה. מיקרוסופט אף הודתה שהיא עדיין אינה יודעת להסביר במלואה את מקור התקלה.

מה בכירי שוק ההון בישראל אומרים על בועת ה-AI

הדיון הציבורי על הסיכונים הגיע גם אל הבמה המקומית. בכנס "לראות מעבר לטרנד" של גלובס שהתקיים בסוף השבוע, נתנאל אריאל מקרן העושר שחם הזהיר כי משקיעים רבים מאמינים שהם מפוזרים בעוד בפועל אותו סיכון עומד מאחורי אפיקים שונים: "אנחנו מוסיפים אפיקים שונים שנשלטים ע"י אותו סיכון". מנגד, עדי שחף, מנהל החטיבה הפיננסית בבנק מזרחי טפחות, סבר כי ההשקעות הגדולות בתשתיות ה-AI לא הופכות את התחום לבועה, וצפה כי בישראל יידרשו צרכי גיוס של כ-200 מיליארד שקל בשנה הקרובה, תוך שהוא מעריך שהבינה המלאכותית תוזיל מחירים בעתיד אך בטווח הקצר דווקא תייקר אותם. אלונה בר און, מו"ל גלובס, המחישה את חשיבות התזמון: משקיעי בובת הלבובו הרוויחו 700% או הפסידו 30%, ומה שקבע היה המועד שבו נכנסו לטרנד.

lightbulb טיפ מהמומחה

לפני שמתקנים תיק בתגובה לכותרות, כדאי לבדוק את החשיפה האמיתית ל-AI: אחוז הטכנולוגיה בתיק, קרנות סל מחויבות מדד, ואפיקי אג"ח תאגידי. ריכוז סיכון סמוי, ולא כותרת יומית, הוא שקובע את רמת החשיפה. שינויים פראיים בתיק בעקבות כותרות הם הסיכון הגדול ביותר לרווחה פיננסית ארוכת טווח.

ההייטק הישראלי בין ההזמנות החזקות לחששות המפולת

החששות של וול סטריט לא עצרו את ההזמנות בפועל של התעשייה. בכנס גלובס אמרו בכירי קמטק ואפלייד מטריאלס ישראל כי אין סימן להאטה בהזמנות, למרות המפולת במניות השבבים, ואף ציינו כי החברות ממשיכות להגדיל היקפי ייצור. ערן חרותי, מנכ"ל מארוול ישראל וסגן נשיא להנדסה, אמר כי "אין לי ספק שמהפכת ה-AI תממש את הפוטנציאל שלה", תוך שהתייחס גם לרכישת הענק של לומנטום ולשאלה האם מארוול תוכל בעתיד לתת פייט לאנבידיה. בכיר באפלייד מטריאלס אף הגדיר את המתרחש בשוק ההון כ"התעוררות מחלום, התפכחות" — ניסוח שמסכם היטב את הפער שנפער בשבועות האחרונים בין הכלכלה האמיתית של הענף לבין מחירי המניות שלה.

הנתונים בשטח מציגים תמונה דו-ערכית. מניית קורוויב, אחת השחקניות המרכזיות בתחום הניאו-קלאוד, זינקה בחדות אחרי דוחות חיוביים — זאת לאחר שלפני כחודש עלתה לכותרות בעקבות חובות עתק שהביאו את תשואות חלק מאג"ח החברה לשיעור חריג של כ-16%. זהו מבחן ליכולת של חברות שנשענות על מימון חוץ לעמוד בפני תנאי שוק מתהדקים, והאנליסטים בוול סטריט מזהירים כי אם ההשקעות ב-AI יאטו, העלות של המימון תעלה והתעשייה "תהפוך ליקרה וריכוזית יותר" — אך רובם מדגישים שהתעשייה כאן כדי להישאר.

המשקיע הישראלי מול השערים המתערערים

עבור החוסך הישראלי, המשמעות בפועל היא חשיפה כפולה: מחדש, קרנות הפנסים וקופות הגמל מושקעות במידה ניכרת במניות אמריקאיות שנשלטות ברובן על ידי ענקיות ה-AI ושבבים; מאידך, חברות הטכנולוגיה הישראליות בתל אביב ובנאסד"ק נסחרות בתלות הדוקה בגלגל התנודתיות העולמי. אתמול נסגר מדד ת"א 125 בירידה של כאחוז, כשמניות הקלינטק בלטו בירידות — עדות לכך שהרוחות מוול סטריט מגיעות אל השוק המקומי במהירות. המשקיעים נדרשים כעת להבחין בין תנודתיות רגעית, הנובעת מכותרות חדשותיות, לבין שינוי אמיתי בקצב ההשקעות של ענקיות הענן — המדד האמיתי שיקבע את הכיוון של הענף.

שאלות נפוצות (FAQ)

  • אנבידיה היא ספקית השבבים המרכזית לאימון מודלי בינה מלאכותית, ומנייתה מהווה חלק מרכזי במדדים האמריקאים הגדולים. ישראלים שמשקיעים בקרנות סל מחויבות מדד כמו נאסד"ק או S&P 500 חשופים במידה ניכרת למניה, ולכן עודף תנודתיות בה משפיע ישירות על תיקי פנסים והשקעות בארץ.

  • אנתרופיק מתכננת לגייס עד כ-90 מיליארד דולר בהנפקה ובגיוס פרטי נלווה, בשווי שבין טריליון ל-1.4 טריליון דולר. זו תהיה אחת ההנפקות הגדולות בהיסטוריה, ובוול סטריט צופים בה כקו ראשון של ביקוש מהמשקיעים לנושא ה-AI — או, לחלופין, סימן לפסגה של בועה.

  • בכירים במערכת הפיננסית בישראל הזהירו כי משקיעים רבים חושבים שתיקם מפוזר, אך בפועל אותו סיכון עומד מאחורי אפיקים שונים — מניות טכנולוגיה, קרנות סל, אג"ח של חברות הניאו-קלאוד ואף מניות חשמל. ריכוזיות סמויה זו עלולה להגדיל הפסדים אם תתרחש התפכחות בשוק ה-AI.

  • כן. מנכ"ל מארוול ישראל ובכירים באפלייד מטריאלס ישראל אמרו בכנס גלובס שאין עדיין סימן להאטה בהזמנות, אך אם ענקיות הענן יצמצמו הוצאות הון, ספקיות השבבים והרכיבים הישראליות ירגישו זאת ראשונות, ובנוסף צפויים צרכי גיוס עצומים במשק מהתשתיות הנדרשות ל-AI.

מה דעתך על הכתבה?

דירוג הקוראים עוזר לנו להשתפר ולהביא לכם את התוכן הטוב ביותר.

תודה על הדירוג!