האינפלציה מתמוטטת ל-1.1% — ומחירי הדירות ממשיכים לרדת
מדד אוקטובר הפתיע עם ירידה של 0.1% והאינפלציה השנתית צנחה לשפל מאז אפריל 2021; מדד מחירי הדירות ירד ב-0.2% בעוד השכירות ממשיכה לזנק ב-5.5% לשוכרים חדשים
מדד המחירים לצרכן של חודש אוקטובר, שפורסם הערב על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, רשם ירידה חדה ובלתי צפויה של 0.1%, בניגוד מוחלט לציפיות האנליסטים שהעריכו עלייה של 0.3% ואף יותר. בעקבות ההפתעה, שיעור האינפלציה השנתי צנח ל-1.1% — השיעור הנמוך ביותר מאז אפריל 2021, לפני קרוב לחמש שנים וחצי. המשמעות המיידית: יעד האינפלציה של בנק ישראל, 2% בשנה, נמצא כעת במרחק ניכר מתחת לקו, ולחץ חדש מתגבש סביב השאלה האם ועדת הריבית של הבנק המרכזי תידרש להתאים את מדיניותה בהחלטה שתתקבל ימים ספורים מפרסום הנתונים.
המנוע שהפיל את המדד: הטיסות לחו"ל
הגורם העיקרי לירידה החד-חודשית של המדד, כפי שהתפרסם בגלובס ובכלכליסט, הוא צניחה חדה בעלויות הטיסות והנסיעות לחו"ל — סעיף שבחודשי המלחמה התנהג בתנודתיות קיצונית. לצד התחבורה, נרשמו ירידות מחירים בולטות נוספות שסייעו להוריד את המדד כלפי מטה. בצד השני של השקל הצרכני עמדו סעיפים שעדיין לוחצים: מחירי ההלבשה וההנעלה עלו ב-4.1% בהשוואה שנתית, והירקות הטריים התייקרו ב-3.5% — שני סעיפים שמכבידים במיוחד על סל הקניות של משקי הבית, ושהם תזכורת כי גם בשפל אינפלציוני יש קבוצות מוצרים שמתנהגות בכיוון ההפוך.
הפער בין הסעיפים מסביר מדוע האינפלציה הכוללת דווקא צונחת בזמן שתחושת משק הבית הממוצע אינה משקפת תמיד את הנתונים. עליית מחירי המזון וההלבשה פוגעת בעיקר בשכבות ההכנסה הנמוכות והבינוניות, שהוצאות המזון שלהן מתקרבות לתשלובת ההכנסה, ואילו הירידה בעלויות הנסיעה לחו"ל מרוויחה בעיקר אוכלוסיית המעמד הבינוני־גבוה שטסת לחופשות. זהו היפוך אינפלציוני פיזול שמאתגר את מקבלי ההחלטות בבנק ישראל, שנדרשים להבחין בין רעש תנודתי חד־פעמי לבין מגמה מתמשכת.
lightbulb טיפ מהמומחה
בתקופה שבה האינפלציה השנתית עומדת על 1.1% וברור שהיא נמוכה בהרבה מיעד בנק ישראל של 2%, מתקבלת הזדמנות למשכנתאות: צירי ריבית משתנה צפויים להישאר נמוכים אם מגמת המדדים תמשיך, אולם יש לזכור כי שוק השכירות החם מזכיר שתזרים המזומנים של משק בית נבחן לא רק בפירעון ההלוואה, אלא גם במחירי הדיור האלטרנטיביים.
מחירי הדירות: הירידה הארוכה בעשור
יחד עם המדד הכללי פורסם מדד מחירי הדיור, והנתונים שם אינם פחות מדוברים: המדד ירד ב-0.2% באוגוסט־ספטמבר, ובכלכליסט צוין כי מדובר ברצף הירידה הארוך ביותר בעשור האחרון. מדד הדירות החדשות ירד בשיעור חד אף יותר של 1.5% — אינדיקציה ישירה לקיפאון שמשתק את שוק המכירות מול הקבלנים. נתוני המכירות שפורסמו בשבועות האחרונים חידדו את התמונה: המכירות של דירות יד שנייה צנחו ב-14% ברבעון השלישי לעומת התקופה המקבילה אשתקד, ומלאי הדירות החדשות שלא נמכרו זינק לכ-85 אלף יחידות, שיא שמציב את היזמים במצב נוחות רב עבור הקונים ומצוקה אמיתית מבחינתם.
בהשוואה שנתית, עליית המחיר הממוצע לדירה נרשמה בעיקר בתל אביב, העיר שממשיכה להתנהג כשוק מקביל ולשבור שיאים בעוד שאר הארץ מתכווצת. מדובר בפיצול שכבר הופך לנושא המרכזי בשיח הנדל"ני: הפער בין מחירי הדירות בבעלות, שממשיכים לרדת, לבין שוק השכירות שמתנהג אחרת לגמרי.
הפרדוקס: דירות מתייקרות לשוכרים, מתיישרות לקונים
שוק השכירות ממשיך ללחוץ ולהעמיס על משקי הבית: לשוכרים חדשים נרשם זינוק של 5.5% בשכר הדירה, אחת העליות החדות בתקופה האחרונה, וגורמים בענף כדוגמת יו"ר לשעבר של ארגון שמאי המקרקעין הסבירו כי הביקוש לא נעלם — הוא פשוט עצר בשוק הקנייה ונדד לשוק ההשכרה. בניתוח שפורסם בynet הוצג גם כי מחירי דירות ארבעה חדרים נמצאים בירידה, בזמן ששכר הדירה ממשיך להתייקר — תמונה הפוכה מזו של עשור קודם, שבה עליית מחירי הרכישה הייתה הגורם השולט ושוק השכירות דווקא נשאר עגון.
quiz האם ידעת ש…
הפער בין הסעיפים במדד אוקטובר הגיע לפערים דרמטיים: הלבשה והנעלה התייקרו ב-4.1% בהשוואה שנתית והירקות הטריים עלו ב-3.5%, בזמן שסעיף התחבורה רשם ירידות מחירים בולטות בגלל הצניחה בעלויות הטיסות והנסיעות לחו"ל, שהיא הגורם העיקרי להפתעה במדד כולו.
מדוע השוק מתנהג כך
ההסברים שנשמעים בשוק משלבים כמה גורמים מצטברים. הריבית במשק, שעדיין עומדת על 3.25%, שומרת על מחירי המשכנתאות גבוהים ומרתיעה קונים פוטנציאליים מהמתנה בצד הרכישה. אי הוודאות הפוליטית סביב הקמת הממשלה והמתח הביטחוני מניעים משקי בית להימנע מהחלטות פיננסיות ארוכות טווח. במקביל, היחלשות השקל — הדולר הגיע בשעות האחרונות ל-3.2167 שקלים בשער הרציף, שיא של כשבעה חודשים — ממתן את הציפייה להפחתת ריבית משמעותית, משום ששער חליפין חלש הוא מקור אינפלציה פוטנציאלי שבנק ישראל לא מתעלם ממנו. התוצאה: קונים פוטנציאליים ממשיכים לשכור, מזרימים ביקוש לשוק השכירות ומזניקים את חוזי ההשכרה החדשים.
בנק ישראל בין פטיש לסדן
הנתונים שפורסמו הערב מגיעים ימים ספורים לפני החלטת הריבית, והמשמעות האנליטית שלהם מורכבת. מצד אחד, אינפלציה של 1.1% היא ברורה מתחת ליעד ומחזקת את הנימוק להמשך האטת הריבית או אף להפחתה נוספת; מצד שני, בסקירת בנק הפועלים שפורסמה בימים אלה נכתב באופן בולט כי בתרחיש מסוים הדולר עשוי אף לרדת ל-3 שקלים — הערכה שמרמזת על תנודתיות רחבה בשער חליפין, וממתנת את הלחץ להוזלת כסף. האנליסטים בבנקים המסחריים מעריכים כי הפיחות בשקל ואי הוודאות הפוליטית הם שני הגורמים שיכולים להשפיע על המדדים הקרובים ועל דרכו של בנק ישראל להפחית את הריבית בהתאם.
השפעה על צירי המשכנתאות ועל החסכונות
עבור משקי הבית, הנתונים משליכים ישירות על החלטות פיננסיות משמעותיות. צירי ריבית משתנה במשכנתאות צפויים להישאר מתונים אם המדדים ימשיכו להתמתן, אך יוזהרו מפני אי ודאות בשער החליפין. בצד החיסכון, הירידות בבורסות שנרשמו לאורך אוקטובר הגיעו עד לחסכונות של הציבור: כמעט כל קרנות ההשתלמות בישראל סיימו את החודש בתשואה שלילית, מלבד אחת בלבד שהצליחה להימנע מהפסדים, לפי בדיקות שפורסמו היום בוואלה כסף ובכלכליסט. התשואה הממוצעת של הקרנות נפגעה מהירידות החדות בוול סטריט ובת"א, מהפקפוק בחברות הבינה המלאכותית ומהמתח באיראן — מכלול שמשלים תמונה של שוק נכסים רותח ומדדי מחירים קרים.
ההשלכות על שוק הדיור ועל התקציב
בשוק הנדל"ן, היזמים מגיבים כבר עם הטבות מימון חריגות בניסיון להחזיר את הרוכשים למשרדי המכירות: מהדוגמאות שפורסמו בשבועות האחרונים, גינדי החזקות מציעה לדחות תשלום של כ-900 אלף שקל ממחיר הדירה למשך עשר שנים, ללא ריבית וללא הצמדה — מהלך שמעיד על עומק הקיפאון. אם המגמה של ירידת מחירי הבעלות וזינוק השכירות תימשך במקביל, חוזר ועולה הדיון הציבורי על המדיניות הנדל"נית של הממשלה הנכנסת: האם יוטלו הקלות מס על רוכשים, או שמא יותאמו מדיניות מיסוי הרכישה והשכרה מוסדית במטרה להגדיל את ההיצע בשוק ההשכרה ולהקל על השוכרים החדשים שנאלצים לשלם 5.5% יותר מדי שנה.
במקביל, האינפלציה הנמוכה משליכה גם על הצד הציבורי של המשק: קיצובי מחירים בתקציב המדינה, תוספות שכר וקצבאות המוצמדות למדד וערך חובות המדינה — כולם נחלצים מנתון של 1.1% באופן שמפחית את נטל ההצמדה אך גם מצביע על ביקוש פנימי מתון. במשרד האוצר מדגישים כי נתוני אוקטובר אינם נוחים לפרשנות חד־משמעית: מצד אחד ירידת מדד שלילית מקלה על תשלומי הצמדה בתקציב, ומצד שני היא עלולה להצביע על התכווצות ביקוש שמדכאת את הצמיחה. בהקשר זה, החלטת הריבית הקרובה של בנק ישראל היא לא עוד אירוע טכני, אלא הצומת שבו נבחן אם המדיניות המוניטרית תלווה את המגמה המתינה של מדדי המחירים או שתיזהר מפני התחזקות הדולר ואי הוודאות הפוליטית שעדיין מרחפת מעל המשק.
עוד בנושא
שאלות נפוצות (FAQ)
-
מדד המחירים לצרכן של אוקטובר ירד ב-0.1% בניגוד לתחזיות של האנליסטים שציפו לעלייה, והאינפלציה השנתית נקבעה על 1.1% — השיעור הנמוך ביותר מאז אפריל 2021. הירידה הושפעה בעיקר מצניחה חדה בעלויות הטיסות והנסיעות לחו"ל.
-
מדד מחירי הדירות רשם ירידה חודשית של 0.2%, והירידה במחירי הדירות היא הארוכה בעשור האחרון. המדד השנתי מציג פיצול חד: עלייה בולטת במחיר הממוצע בתל אביב, מול ירידות בערים אחרות, בזמן ששכר הדירה לשוכרים חדשים ממשיך לזנק ב-5.5%.
-
הנתונים התפרסמו ימים ספורים לפני החלטת הריבית ומחזקים את המגמה המתינה של מדדי המחירים, אך התשואות העולמיות והתחזקות הדולר מול השקל ממתנות את הלחץ להפחתת ריבית משמעותית. נכון לעכשיו הריבית במשק עומדת על 3.25%.