חיפוש באתר

דולר-שקל: 3.2746 +0.83% (0.03)
יורו-שקל: 3.5836 +0.51% (0.02)
ת"א 125: 3,846.62 -0.58% (-22.53)
ת"א 35: 3,964.92 -0.34% (-13.50)
ביטקוין: 63,086.8900 -0.96% (-608.60)
לירה שטרלינג-שקל: 4.3124 +0.52% (0.02)
ין יפני-שקל: 0.0205 +1.04% (0.00)
פרנק שוויצרי-שקל: 3.8890 +0.71% (0.03)
דולר אוסטרלי-שקל: 2.2025 +0.71% (0.02)
דולר קנדי-שקל: 2.2877 +0.74% (0.02)
דולר ניו זילנדי-שקל: 1.7995 +0.98% (0.02)
דולר הונג קונגי-שקל: 0.4175 +0.97% (0.00)
זלוטי פולני-שקל: 0.8151 +0.42% (0.00)
כתר שוודי-שקל: 0.3178 +0.54% (0.00)
ריאל ברזילאי-שקל: 0.5582 -0.36% (0.00)

הנפקת אנתרופיק והטלטלה באנבידיה: שוק ה־AI עומד על קו הגבול שבין בום לבועה

בעוד אנתרופיק מתכוננת להנפקה שמתוכננת לגייס עד 90.4 מיליארד דולר, דוחות אנבידיה והחששות מהשקעות עתק בתשתיות מעמידים את וול סטריט ואת המשקיע הישראלי בפני מבחן אמיתי

אתר כלכלה · לפני 7 שעות · schedule 6 דקות קריאה
הנפקת אנתרופיק והטלטלה באנבידיה: שוק ה־AI עומד על קו הגבול שבין בום לבועה
שוק ההון העולמי במתח על רקע ההנפקה הגדולה בהיסטוריה של חברת בינה מלאכותית (אילוסטרציה)

וול סטריט מתכוננת לשני אירועים שיעמידו למבחן את האמונה של המשקיעים בכלכלת הבינה המלאכותית: פרסום דוחות הכספים של אנבידיה, והנפקת הענק של אנתרופיק — החברה שמאחורי המודל קלוד. לפי פרטים שנחשפו בגלובס, אנתרופיק מתכננת לגייס עד 90.4 מיליארד דולר בהנפקה ובגיוס פרטי נלווה, בהשתתפות שלושת ענקי הטק הגדולים — גוגל, אנבידיה ומיקרוסופט. שווי החברה בהנפקה צפוי לנוע בין טריליון דולר ל־1.4 טריליון דולר, נתון שמציב אותה בשורה אחת עם החברות הגדולות בהיסטוריה של שוק ההון.

אלא שההנפקה מתבצעת ברקע עולה של ספקנות. בדה־מרקר נכתב השבוע כי ההנפקה של אנתרופיק תהיה מבחן ראשון לשוק ה־AI בעידן שאחרי הואנג — כלומר בעידן שבו הטלטלה במניית אנבידיה מוסיפה אי־ודאות משמעותית. החברה מגיעה לשוק עם הכנסות שצומחות, אך גם עם התחייבויות עתק לתשתיות מחשוב ועם סימנים להאטה בקצב הצמיחה. התמחור המתוכנן, לפי דיווח בלומברג באתר דה־מרקר, יהיה ברף העליון או אף מעליו — בחירה שנתפסת בשוק כהערכה לאוזלת הזמנים של התשתיות החיוניות לכלכלת ה־AI.

המפלצת שבלעה את וול סטריט

דפנה מאור בדה־מרקר תיארה את התופעה במדויק: "המפלצת שבלעה את וול סטריט — מה מלמדות הנפקת אנתרופיק ופרשת אנבידיה". ההשקעות העצומות בתשתיות המחשוב הפכו למנוע הצמיחה העיקרי של שוק המניות האמריקאי, אך גם למקור הסיכון המרכזי. סופטבנק, מהמשקיעות הבולטות בתחום, סופגת הפסדים משמעותיים על השקעות ה־AI שלה, לפי דיווח של האקונומיסט שצוטט בדה־מרקר. גם מסחר באג"ח של חברות התשתיות משקף מתח: קורוויב, אחת השחקניות המרכזיות בתחום הניאו־קלאוד, ראתה בשבועות האחרונים את חלק מתשואות אג"ח שלה מטפסות לשיעור חריג של כ־16%, עד שדוחות חיוביים השיבו אמון — והמניה זינקה בחדות והקפיצה את הנאסד"ק.

balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע

מאחורי התשואות המרשימות של מניות הטכנולוגיה מסתתרת שאלה קשה על מודלי התמחור: אנליסטים מזהירים שהשימוש המוגבר בכלי ה־AI עלול להציב אתגרים מבניים לחברות שירותי התוכנה והאינטגרציה, שכן אוטומציה מתקדמת מצמצמת את הצורך בשעות עבודה יקרות, ומשפיעה על רווחיות עתידית שהמשקיעים מתמחרים כיום באופן אופטימי מדי.

החששות הציפו גם לאופק של המשקיעים האישיים. טור נפוץ בדה־מרקר הזהיר כי "עובת הבינה המלאכותית מתקרבת לפיצוץ — אבל לא תגרום למפולת בשווקים", ניתוח שמבקש להפריד בין תיקון במגזר הטכנולוגיה לבין קריסה מערכתית של השוק כולו. המסר שעולה מן הכתבות הפרשניות ברור: תיקון עומק במניות ה־AI הוא תרחיש הגיוני, אך הוא אינו בהכרח נזק שיגלוש לשאר המשק העולמי או הישראלי.

מניות ה־IT בת"א: המנצחות השקטות של הבום

בעוד השוק האמריקאי רועד, המשקיע הישראלי מגלה כי חשיפה לענף זמינה גם בבורסה בת"א — ודווקא במניות שנחשבו עד לאחרונה ל"משעממות". לפי דיווח של שירי חביב־ולדהורן בגלובס, בעוד מדד ת"א 125 מדשדש, מניות ה־IT הגדולות — מלם תים, מטריקס, וואן וחילן — זינקו בעשרות אחוזים בחצי השנה האחרונה, וחלקן אף עלו בכ־50% תוך תקופה שבה השוק האמריקאי היה בטלטלה. ברקע: דוחות שיא ושיתופי פעולה של חברות אלו עם OpenAI ואנתרופיק, הממחישים כיצד חברות השירות הישראליות הפכו לשחקניות בכלכלת ה־AI הגלובלית.

אלא שבדיוק כאן ממוקם נקודת הלחץ. אנליסטים שצוטטו בגלובס מזהירים מפני השפעת כלי ה־AI על מודלי התמחור והרווחיות של החברות הללו: אם כלי הבינה המלאכותית יאפשרו ללקוחות להפחית את התלות בשירותי פיתוח ואינטגרציה ידניים, ההכנסות שצומחות כיום עשויות להתייקר במונחים של שילוב עתידי. טור של שגיא כהן בדה־מרקר תיאר זאת כ"המלכוד שדוחף חברות הייטק להתנתק מענקיות ה־AI" — הקצאות משאבים עתק להתאמת השירותים למודלים של הענקיות, במחיר שיכול להפוך עסקאות רווחיות לפחות כדאיות.

quiz האם ידעת ש…

בורסות אירופה דווקא נהנות מהחששות סביב מניות ה־AI האמריקאיות: המדד האירופי STOXX 600 רשם שלושה שיאים ברציפות בימים האחרונים, וכ־70% מכספי הקרנות המנייתיות שגויסו בשבוע האחרון בשוק הגלובלי הופנו ליבשת הישנה, שפחות מוטה טכנולוגיה.

רכישת דקארט בידי אמזון: חלון הזדמנויות לאקזיטים ישראליים

הקשר בין הבום האמריקאי לתעשייה הישראלי נמדד גם בעסקאות. לפי דיווח של גולן חזני וסופי שולמן בכלכליסט, רכישת חברת דקארט הישראלית, הפועלת בתחום תשתיות התוכנה ל־AI, על ידי אמזון צפויה להיחתם בימים הקרובים בשווי של מעל 7 מיליארד דולר. מייסדי החברה יתחייבו להישאר בה חמש שנים, והשלמת העסקה צפויה להניב למדינה הכנסות מס גבוהות מהמתוכנן — עוד אקזיט שמאשר כי התעשייה הישראלית נמצאת בלב הגל של הטכנולוגיה. גם בתחום הסייבר מבוסס ה־AI, המאיצים ממשיכים: חברת קורמה של אלון פלודה גייסה 125 מיליון דולר תוך שלושה חודשים בלבד לאחר גיוס קודם, והפכה ליוניקורן בשווי מיליארד דולר, לאחר שדבריה של החברה קיבולת השרתים שלה הוגדלה פי 24 עקב זינוק בביקוש.

החשש מהמתחרים האירופים והפיזור לשוקי הערך

המשקיעים שמחפשים חשיפה לנכסים מסוכנים פחות ממשיכים להסיט כספים מזרחה ומערבה. לפי תומר פדובה בגלובס, החשש מהוצאות ה־AI ומהתמחור הגבוה של המניות מביא את המשקיעים להביט לבורסות אירופה, שפחות מוטות טכנולוגיה: המדד האירופי STOXX 600 רשם שלושה שיאים ברציפות, וכ־70% מכספי הקרנות המנייתיות שגויסו בשבוע האחרון בשוק הגלובלי הגיעו ליבשת. במקביל, בורגנים מתונים יותר כמו מורגן סטנלי דווקא ממליצים על "מקסימום חשיפה" לנכסי סיכון, ומעריכים שבום ה־AI יחלחל לאזורים נוספים בשוק — כשהם מסמנים סקטור אחד במיוחד רם, וצופים שה־S&P 500 יטפס ביותר מ־15% עד סוף השנה הבאה.

הדילמה של רגולטורים ושל הצרכן

בין לבין, מתעוררות שאלות נוספות שחורגות משוק ההון. סוכני בינה מלאכותית שמתמחים בקניות הפכו לפעילות מתרחבת בארה"ב, אך דווקא גופים כמו איביי ואמזון מנסים לבלום אותם — לפי כתבה של גלית חתן בגלובס — מחשש שהפלטפורמות יאבדו את השליטה בחוויית הקנייה ובנתוני הלקוחות. גם המערכת המשפטית בישראל נמדדת: בית המשפט העליון קבע בפסק דין שסוקר בגלובס כי מי שמגיש לבית המשפט מסמך שנוסח באמצעות בינה מלאכותית אינו יכול להתנער מאחריות לתוכנו — קביעה שמחייבת את המשתמשים המקצועיים לבדוק כל פלט שהמודל מייצר.

בשולי הדיון הכלכלי, ממשלת ישראל אישרה בישיבה אחת קידום מואץ של שלוש תחנות כוח גזיות ושני מיזמים סולאריים ענקיים בפריפריה, בין היתר כדי לענות על צריכת החשמל הגואה של חוות השרתים ל־AI. החלטה זו ממחישה כי ההשפעה של הבינה המלאכותית חורגת מגבולות שוק ההון ומגיעה עד לתכנון הלאומי של תשתיות האנרגיה — עוד הוכחה שהטכנולוגיה הפכה לגורם מאקרו־כלכלי של ממש.

שאלות נפוצות (FAQ)

  • אנתרופיק, החברה שמאחורי המודל קלוד, מתכננת לגייס עד 90.4 מיליארד דולר בהנפקה ובגיוס פרטי נלווה, בהשתתפות גוגל, אנבידיה ומיקרוסופט, כאשר שוויה המוערך נע בין טריליון ל־1.4 טריליון דולר.

  • אנבידיה נחשבת למנוע ההשקעה המרכזי של תעשיית ה־AI בשל שליטתה בשבבים לאימון מודלים. דוחותיה נתפסים כמדד לבריאות ההשקעות בענף כולו, ולכן תוצאותיה יכולות להזיז את השווקים ברחבי העולם.

  • מניות ה־IT הגדולות הנסחרות בבורסה בת"א — מלם תים, מטריקס, וואן וחילן — זינקו בעשרות אחוזים בחצי השנה האחרונה, ברקע דוחות שיא ושותפויות עם OpenAI ואנתרופיק.

  • החששות מתמקדים בהתחייבויות כספיות עתק של חברות ה־AI לתשתיות מחשוב, בהפסדים של משקיעים כמו סופטבנק על השקעות ה־AI שלה, ובקצב הצמיחה שמתחיל להציג האטה ביחס לציפיות השווקים.

מה דעתך על הכתבה?

דירוג הקוראים עוזר לנו להשתפר ולהביא לכם את התוכן הטוב ביותר.

תודה על הדירוג!