התנתקות מהפאניקה העולמית: הבורסה בתל אביב מזנקת בצל מלחמת הנפט וההתקפה על איראן

הניתוק הבלתי מוסבר בין וול סטריט לרחובות תל אביב

השבוע האחרון מאופיין בתופעה כלכליית יוצאת דופן, המציבה את בורסת תל אביב כאי יציבות באוקיינוס הסועע של השווקים הגלובליים. בעוד שבוול סטריט ובמרכזים הפיננסיים הגדולים באירופה ובאסיה רושמים ירידות חדות, מגמת הפאניקה משתקפת בזינוק של מדד הפחד (VIX) ובמכירות בכפייה של נכסי סיכון, הרי שבתל אביב המצג שונה לחלוטין. מדדי הדגל, ובראשם מדד ת"א 35 ומדד ת"א 125, לא רק שמצליחים לשמור על יציבות, אלא אף ממשיכים לשבור שיאים ולצבור עליות מרשימות בתום ימי מסחר סוערים. תופעה זו מכונה בפי מומחי שוק ההון "הניתוק הישראלי", כאשר המשקיעים המקומיים בוחרים להתעלם מהסימנים המקבילים השליליים המגיעים מחו"ל ולהתמקד בסיפורים המקומיים המחזקים את האמונה בחוסן המשק הישראלי. הביטחון הסביבתי שנוצר בעקבות ההצלחות המבצעיות והגיבוי הבינלאומי, במיוחד מארצות הברית, משמש ככר נחיתה פסיכולוגי למשקיעים, המעדיפים לראות בסכסוך הנוכחי אירוע חד-פעמי בעל פוטנציאל לסיום מהיר ומוצלח, תוך דחיקת החששות האינפלציוניים והמקרואכלומיים המטרידים את המשקיעים בניו יורק ולונדון.

ההימור על סיום מהיר ועליונות אווירית

האופטימיות השוררת ברחובות הבורסה בתל אביב מתבססת על הנחת יסוד משמעותית, שעל פיה המלחמה הנוכחית מול איראן לא תסחף את האזור לעימות רחב היקף וארוך טווח, ושהפגיעה הכלכלית בישראל תהיה מוגבלת וניתנת לתיקון. משקיעים מוסדיים ופרטיים כאחד מצפים שכאשר העשן יתפוגג, תתגלה כלכלה ישראלית שנשארה חזקה, עם חברות שנהנו מגאות הפעילות הממשלתית והביטחונית, ומונעית על ידי טכנולוגיות וחדשנות שהביקוש להן בעולם רק גודל בתקופות מתח. הפער התמחורי הנוצר מאפשר למניות ישראליות מסוימות לסחור במכפילי רווח נמוכים יחסית למקבילותיהן בעולם, דבר היוצר משיכה להשקעות ארביטראז' ולהזרמות הון של משקיעים המאמינים כי השוק המקומי "מתומחר בטעות" כלפי מטה. עם זאת, קיימת ביקורת גוברת בקרב אנליסטים בנקאיים המזהירים כי התעלמות מהסיכונים המערכתיים והתלות הכלכלית של ישראל בסחר חוץ ובמשקיעים זרים עלולה להתברר כקטלנית אם המציאות הביטחונית תתדרדר או אם המלחמה תימשך מעבר לתחזיות האופטימיות. גם הפוליטיקה הפנימית והמאבקים סביב התקציב והחקיקה המיוחדת עשויים להכביד על המשק ולפגוע ביכולת של הממשלה לתמוך בשוק ההון ובעסקים הפרטיים ברגעי אמת, מה שמוסיף שכבת סיכון נוספת לסיפור ההצלחה הנוכחי.

זעזוע בשווקים הגלובליים: כשמחיר הנפט קופץ ב-35% והאינפלציה חוזרת לשיח

בניגוד חד לשלווה היחסית בתל אביב, שווקי הסחורות והמטבעות העולמיים נמצאים במהומה עמוקה, כאשר הזינוק הדרמטי במחירי הנפט הוא המנוע המרכזי המניע את הפאניקה. תוך פחות משבוע, מחיר החבית הסליל ביותר מ-30% ואף הגיע בנקודות מסוימות לעלייה של כמעט 35%, מהווה את הקפיצה החדה ביותר מזה עשרות שנים, מצב שמזכיר לשווקים את ההלם האנרגטי של שנות ה-70. מגמה זו מונעת על ידי החשש הממשי מפני הפרעות באספקת הנפט ממפרץ הפרסי ומתעלות הביטחוניות במצרי השיט האסטרטגיים, במיוחד מצר הורמוז, שדרכו עוברת חלק ניכר מהאספקה העולמית. העלייה החדה במחירי האנרגיה מטילה צל כבד על התחזיות האינפלציוניות בארה"ב ובאירופה, שם רשויות המרכזיות נאבקות חודשים ארוכים להרגיע את המחירים, ועכשיו מגלות שהקרב עשוי להתארך. הבנק הפדרלי בארה"ב נמצא בדילמה קשה: להמשיך להעלות ריבית כדי להילחם באינפלציה, דבר שעלול לרסק את הצמיחה העולמית ולדחוף אותה למיתון, או לשמור על הריבית ולסכן התפוצצות מחירים שתחסל את כוח הקנייה של הצרכנים. סכנת הסטגפלציה – שילוב של אינפלציה גבוהה עם צמיחה נמוכה או שלילית – חוזרת להיות הסיוט המרכזי של משקיעים ברחבי העולם, והיא זו שגורמת למכירות האגרסיביות בשווקי המניות והאג"ח בחו"ל, כאשר כל נתון כלכלי מתפרש מיד כסימן לאסון הקרב ובא.

תעשיית האנרגיה המקומית נהנית מההרתעה האזורית

למרות הסכנות הגלובליות הטמונות בזינוק מחירי הנפט, ענף האנרגיה הישראלי מציג ביצועים יוצאי דופן והופך לאחד המנועים המובילים את העליות בבורסת תל אביב. חברות הנפט והגז המקומיות, כולל אלו שמחזיקות בזיכיונות בים התיכון או בפעילות קידוח ברחבי העולם, נהנות ישירות מהעלייה במחירי החבית, מה שמתורגם לזינוקים דרמטיים במחירי המניות שלהן ובתשואות המפיצים המוצעים למשקיעים. מדד הנפט והגז בתל אביב זינק בלמעלה מ-11% בסיכום השבועי, מה שמשקף לא רק את הרווחיות המיידית הגבוהה יותר, אלא גם את הציפיות להמשך הפעילות האינטנסיבית ולהשקעות נרחבות בתשתיות אנרגיה כאמצעי ביטחון לאומי. משקיעים בתחום מעריכים כי המתיחות הביטחונית באזור תוביל לדגש חזק יותר על עצמאות אנרגטית ועל פיתוח שדות גז ונפט חדשים, ואף על פי שבישראל רוב החשמל מיוצר מגז טבעי, הקשר המחירי לשווקים העולמיים והפוטנציאל לייצוא יוצרים הזדמנויות עסקיות ענק. עם זאת, גם בתחום זה קיימים סיכונים משמעותיים, שכן התייקרות מחיר האנרגיה מגבירה את עלויות הייצור בכלל המשק, מה שעלול להכביד על ענפים כמו התעשייה הכימית, התחבורה והחקלאות, ולא בטוח שהרווחים של חברות האנרגיה יפצו על הנזק הכלכלי הרחב יותר שייגרם כתוצאה מהאינפלציה המשתוללת. על רקע זה, ההימור של המשקיעים על חברות האנרגיה הוא הימור ישיר על המשך האלימות והחשש ממחסור עולמי, תרחיש שאף על פי שרווחי בטווח הקצר, הוא בעל פוטנציאל הרסני לטווח הארוך.

מניות המלחמה: הביטחוניות והבנייה מובילות את המגמה

בחזית הביטחונית, שוק ההון הישראלי חווה זעזוע אדיר וחיובי, כאשר מניות תעשיות הביטחון והעמידות הצבאיות מקפצות לשיאים היסטוריים ומספקות תשואות מטורפות למשקיעים שנכנסו לתחום עוד לפני פרוץ העימות. מדד המניות הביטחוניות בבורסת תל אביב זינק בלמעלה מ-12% בתוך כמה ימים בלבד, וחברות כמו אלביט מערכות, רפאל ואחרות מדווחות על גאות בביקוש למוצריהן הן מצד המערכת הביטחונית הישראלית והן מצד לקוחות זרים המבקשים לחזק את המאגרים שלהם בעקבות האיומים האזוריים. מומנטום זה אינו מוגבל רק ליצרניות כלי נשק ומערכות הגנה אוויריות, אלא משתרר גם לענפי הטכנולוגיה האזרחיים המספקים פתרונות סייבר, בינה מלאכותית ותקשורת מאובטחת, שכן המלחמה המודרנית מתנהלת בכל החזיתות והביקוש ליכולות אלו הוא גלובלי ומתמשך. מניית הבורסה עצמה, שאמורה לשקף את מצב השוק כולו, אמנם ירדה מעט לאחר פרסום הדוחות הכספיים, אך המסחר במניות הביטחוניות מהווה חלק הולך וגדל מהמחזורי המסחר היומיים, מה שמעיד על העדפה ברורה של הציבור להיחשף ל"מניות המלחמה" כאמצעי גידור נגד האי-ודאות. ההיגיון הכלכלי מאחורי זה הוא פשוט: בזמן מלחמה, ממשלות מגבירות את ההוצאות הביטחוניות בצורה דרמטית, וחוזים ענק נחתמים במהירות תוך דילוג על פקודות בירוקרטיות ותהליכי רכש רגילים, מה שמבטיח הכנסות יציבות וצפויות לחברות התעשייה הצבאית למשך תקופה ארוכה.

רווחי שיא של הבנקים על רקע הריבית הגבוהה והפער בתמחור

במקביל להתלהבות סביב הענפים הצמחה והביטחון, הבנקים הגדולים בישראל חושפים דוחות כספיים מרשימים במיוחד, המדגישים את החוזק הפיננסי של המערכת הבנקאית גם בזמן חירום. בנק הפועלים דיווח על רווח נקי שיא של 9.8 מיליארד שקל לשנת 2025, זינוק של 28% לעומת השנה הקודמת, ובנק לאומי לא נשאר מאחור עם רווח של 10.3 מיליארד שקל, מספרים שמציבים אותם כבתי עסק רווחיים במיוחד. הסיבה העיקרית לרווחיות השיא היא השמירה על ריבית גבוהה לאורך זמן, המאפשרת לבנקים לגבות פדיון ריבית אדיר מלווים, בעוד שהם משלמים ריבית נמוכה יותר על הפיקדונות, כך שהרווח הבנקאי (Net Interest Margin) מגיע לשיאים חדשים. עם זאת, למרות הדוחות המבריקים וחלוקת הדיבידנדים הנדיבית שהבטיחו הבנקים לבעלי המניות, מניות הבנקים בבורסה לא זכו לאותה התלהבות כמו המניות הביטחוניות, ובחלק מהימים אפילו נסחרו בירידות קלות. תופעה זו משקפת חששות בקרב המשקיעים לגבי העתיד, שכן רווחי הבנקים כיום מגיעים במידה רבה הודות למצב החירום ולפערי הריבית, אך ברגע שהמשק יחזור לשגרה או שהריבית תחל לרדת, קצב הרווחיות עלול להצטמצם באופן דרמטי. בנוסף, הבנקים נאלצים להגדיל את ההקצאות להפסדי אשראי, במיוחד בתחום הנדל"ן, כאשר הם מזהירים בדוחותיהם מפני העלאת הסיכון באשראי לנדל"ן עקב אי הוודאות המלחמה והגידול בנטל החוב של משקי בית ועסקים, מה שמותיר את המשקיעים זהירים יותר ביחס לעתיד המניות הבנקאיות למרות העבר המפואר.

סימני שאלה בנדל"ן והצלחה בינלאומית של פתאל

למרות האופטימיות הכללית בשוק, דוחות חדשים של חברות האשראי החוץ-בנקאיות והבנקים חושפים סדקה בספינה, והם מתמקדים בעיקר בתחום הנדל"ן המניב והבנייה. חברות כמו פנינסולה, הנמצאת בשליטת בית ההשקעות מיטב, וכן בנקים כמו בנק ירושלים, מצביעים על תמונה מדאיגה של ענף הנדל"ן בישראל, המתמודד עם עלייה בעלויות המימון כתוצאה מהריבית הגבוהה, יוקר המחיה שמכביד על משפחות ומקשה עליהן לעמוד בתשלומי המשכנתא, וכן מחסור חמור בכוח אדם עקב גיוס המילואים ההמוני. ההשלכות הן הקפאה בפרויקטים חדשים, עיכובים במסירת דירות וחששות גוברים מפני עלייה באחוזי החדלות הפירעון בקרב יזמים קטנים ובינוניים שלא עמדו בתכנון המקורי שלהם. גורמים אלו מסבירים במידה רבה למה מדד הבנייה, למרות שזינק ב-12% מתחילת המתקפה, עדיין סובל מחששות מבוססים לגבי יכולת הענף לשמור על קצב הצמיחה בטווח הארוך, ולמה המשקיעים המוסדיים נזהרים יותר בהענקת אשראי לחברות בנייה. לעומת המשבר הפוטנציאלי בנדל"ן המקומי, קבוצת פתאל נכסים מציגה סיפור הצלחה בינלאומי מרשים, שמוכיח את החשיבות של גיוון גאוגרפי עבור חברות ישראליות. דוחותיה החדשים של הקבוצה חושפים כי השותפויות שלה באירופה הניבו תשואות עוצמתיות של מעל 20%, כאשר אחת השותפויות סיימה את השנה עם תשואת פרופורמה של כ-21% והשלישית עם תשואה של 26.5%. ההצלחה של פתאל בניהול מלונות ונכסים באירופה, במקביל לסגירת מלונות בישראל בעקבות המלחמה, מדגימה כיצד חברות ישראליות חזקות יכולות לנצל את הידע והניסיון שצברו כדי לייצר הכנסות במטבע חזק ולהפחית את התלות בכלכלה המקומית הרגישה למלחמות.