search
דולר-שקל: 2.8543 arrow_drop_up +0.16% (0.00)
יורו-שקל: 3.3156 arrow_drop_up +0.09% (0.00)
ת"א 125: 4,265.50 arrow_drop_up +0.62% (26.11)
ת"א 35: 4,308.96 arrow_drop_up +0.96% (40.94)
ביטקוין: 67,128.0200 arrow_drop_down -4.32% (-3,031.01)

הדולר קורס מתחת ל-3 שקלים בפעם הראשונה מאז 1995, הנפט מתעלה ווול סטריט מתנדנד

המתיחות סביב מצר הורמוז וההתנגשות בין ארה"ב לאיראן מעצבות מחדש את מפת הסיכונים הגלובלית, בזמן שהשקל ממשיך להתחזק לרמות חסרות תקדים

אתר כלכלה · 20 באפריל, 2026 · schedule 5 דקות קריאה
mail

השקל מכה שיא: הדולר צולל מתחת ל-3 שקלים לראשונה מזה 31 שנה

שער הדולר רשם בשעות האחרונות את השפל ההיסטורי שלו מול השקל, כשנסחר מתחת לרף הפסיכולוגי של 3 שקלים ואף צלל לרמה של 2.96 שקלים – מפלס שלא נראה בשוק המטבעות הישראלי מאז 1995. הירידה החדה, שהגיעה לכדי 0.5% תוך ימים ספורים בלבד, משקפת קונצנזוס חריג בקרב הגופים המוסדיים שמכרו סכומי דולרים חסרי תקדים. המטבע האמריקאי נחלש ברמה הגלובלית במקביל, כשהיורו מתחזק ונסחר סביב רמת 1.08 דולרים, ואילו הין היפני ממשיך במגמת ההתחזקות שלו. המשקיעים הישראלים נותרו עם שאלה מרכזית האם מדובר בתיקון זמני או בפתיחת פרק חדש בשוק המט"ח המקומי.

מצר הורמוז במוקד: מחירי הנפט ממריאים על רקע המתיחות בין ארה"ב לאיראן

המתיחות הגואה בין ארה"ב לאיראן העבירה את שוקי הנפט העולמיים לכוננות מלאה, כשחוזים עתידיים על נפט נאסד"ק מטפסים בעד 7% בסחר הלילי. מחיר חבית נפט אמריקאי מסוג WTI נסק לקרוב ל-90 דולר לחבית, בעוד שנפט מסוג ברנט התקרב ל-95 דולר. החשש המרכזי שמניע את הזינוק נובע מהאפשרות של סגירה מחודשת של מצר הורמוז, נתיב שיט קריטי שדרכו עובר חלק ניכר מהסחר הבינלאומי בנפט. בכלכליסט דווח כי ההתנגשויות האחרונות במפרץ יצרו "פרמיית פחד" משמעותית בשווקים, שהתבטאה לא רק בעליית מחירי הנפט אלא גם בירידות חדות במדדי המניות האמריקאיים. הנשיא טראמפ איים במכסי ענק של 50% על סחורות סיניות, וסין הבהירה כי תגן על הסכמי האנרגה שלה מול טהרן – התפתחות שמוסיפה שכבת מורכבות נוספת למשוואה הגיאופוליטית.

balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע

חוזק השקל עלול לפגוע בפעילות המשקיעים הזרים, להאט את שוק הנדלן ולהוביל לקיצוצים בכוח אדם. התוצאות של השינוי הזה עשויות להישאר גם לטווח רחוק יותר, גם אם השקל יחלש.

הפסקת האש כמנוף: מדוע השקל מתחזק דווקא כשהאזור מתלהט

נראה פרדוקסלי, אך הפסקת האש בלבנון היא בדיוק הגורם שמניע את התחזקות השקל. ההפסקה הפחיתה באופן משמעותי את פרמיית הסיכון הגיאופוליטית שיוחסה לישראל במשך חודשים ארוכים, ואפשרה לזרם הון זר לחזור ולזרום לשוק הישראלי. הגופים המוסדיים, שהצטברו אצלם מאזני דולרים גדולים כהגנה מפני אי-ודאות, פתחו במכירות מאסיביות שהלחיצו את שער הדולר כלפי מטה. המצב מזכיר את הדינמיקה שנצפתה בעבר, שבה הורדת רמת המתיחות הביאה לירידות חדות בשער הדולר, אם כי הממדים הנוכחיים חסרי תקדים הן בזמן והן בעומק. בבנק לאומי צוין כי הכוחות מאחורי השיא ההיסטורי משלבים גורמים מקומיים וגלובליים כאחד.

וול סטריט ברכבת הרים: בין שיאים חסרי תקדים לירידות חריפות

השבוע האחרון בוול סטריט התאפיין בתנודתיות חריגה שהקשתה על המשקיעים לקבל החלטות. מדד S&P 500 זינק ב-4.5% והגיע לשיא חדש, מדד דאו ג'ונס השיג עלייה של 3.2%, ונאסד"ק רשם ראלי חסר מעצורים של 6.2%. עם זאת, בסוף השבוע התהפכה המגמה בתגובה להתפתחויות סביב איראן: דאו ג'ונס ירד ב-0.7%, S&P 500 נחלש ב-0.6% ונאסד"ק איבד 0.5% מערכו. בדה-מרקר צוין כי המשקיעים חוזרים לדבר על בינה מלאכותית כמנוע הצמיחה המרכזי, אך הפעם עם מודעות גבוהה יותר לסיכונים הגיאופוליטיים. מניות הטכנולוגיה המשיכו להוביל את המסחר, כשמניית השבבים הישראלית קמטק קפצה לשיא כל הזמנים לאחר רכישת סטארט-אפ בתחום הבינה המלאכותית, ואילו סיליקום זינקה במעל 30% על רקע הזמנה חדשה מחברה אירופית.

trending_up שינוי מגמה בשוק האג"ח

השפעה משמעותית שצריך להכיר ולהבין את המשמעות שלה.

השלכות על שוק ההון הישראלי: בין תיקון מדדים לחוסר ודאות

בבורסת תל אביב, השבוע התאפיין בדרמה סביב עדכון המדדים החצי-שנתי שנכנס לתוקף, כשיגאל דמרי הצליחה לשרוד במדד ת"א 35 על חשבון רשת המלונות פתאל שירדה למדד ת"א 90. מגה אור של צחי נחמיאס נכנסה למדד הדגל לאחר זינוק בשוויה בעקבות כניסתה לתחום חוות השרתים, ואילו הבורסה לניירות ערך וקנון הצטרפו אף הן. מנגד, חברות הנדל"ן המניב אמות ומבנה ירדו מהמדד היוקרתי – מגמה שמשקפת נסיגה של חברות נדל"ן מסורתיות לטובת גופי טכנולוגיה ותשתיות. מדד ת"א 35 ירד ב-0.83% בסיכום שבועי, בעוד מדד הנדל"ן עלה ב-1.92% ומדד הבנקים ירד ב-0.19%. בספונסר צוין כי מדד הבנקים הגיע לתחנה אחרונה סביב 9,000 נקודות שם התקבל גג, וההערכה היא שנוח לקחת רווחים ולהוריד חשיפה לבנקים.

המלכודת של חוזק השקל: מי מרוויח ומי מפסיד

התחזקות השקל יוצרת מציאות כלכלית כפולה שבה המנצחים והמפסידים אינם מתחלקים באופן שווה. מצד אחד, חברות הייצוא נהנות משער חליפין מועיל שמשפר את הרווחיות שלהן, והממשלה עשויה להפיק תועלת מהפחתה אפקטיבית בהוצאות החוב הממשלתי. מצד שני, עסקים קטנים התלויים בייבוא, משקיעים שהחזיקו נכסים בדולרים, ומגזר הנדל"ן שנהנה מזרם של הון זר – כולם חשים את הלחץ. בדה-מרקר נכתב כי התוצאות של השינוי הזה עשויות להישאר גם לטווח רחוק, וכי גם אם השקל יחלש בהמשך – הטראומה מהשפל הנוכחי תישאר חקוקה בזיכרון השוק. המשקיעים הפרטיים נדרשים לשקול מחדש את הקצאת נכסי המטבע בתיק שלהם, תוך הבנה שהמצב הנוכחי אינו בהכרח מייצג את הנורמה ההיסטורית.

ריבית ואג"ח: המשוואה הישראלית משתנה מול רקע גלובלי

במקביל לתנודות בשווקי המניות והמטבע, שוק האג"ח הישראלי ממשיך לעבד את השינויים במדיניות הריבית. המטבע האמריקאי נסחר בשיעור של 2.99% – רמה נמוכה באופן חריג שמשקפת ציפיות שוק להורדות ריבית נוספות מצד הפדרל ריזרב. בישראל, המשקיעים התחילו לתמחר הורדות ריבית גם כאן, ובמיטב דווח כי הסיכוי להורדה בהחלטה הקרובה של בנק ישראל עומד על מעל 50%. בדה-מרקר פורסם ניתוח המראה כי הקשר ההיסטורי בין אגרות חוב למניות התהפך, כששני סוגי הנכסים נעים יותר ויותר באותו כיוון – מצב שמקשה מאוד על משקיעים שהתרגלו לאסטרטגיית הפיזור הקלאסית של 60% מניות ו-40% אג"ח. הבעיה המרכזית, לפי הפרשנות, היא שאין שפע של חלופות אמיתיות לפיזור סיכונים בסביבת השוק הנוכחית.

menu_book מילון מונחים כלכליים רלוונטיים

פרמיית סיכון גיאופוליטית:
סכום נוסף שמשקיעים דורשים כפיצוי על השקעה במדינה או אזור הנתונים לאי-ודאות פוליטית או ביטחונית. בישראל, הפרמיה ירדה משמעותית עם הפסקת האש בלבנון.
נפט ברנט:
סוג נפט גולמי שמשמש כסטנדרט גלובלי לתמחור נפט. מחירו משפיע ישירות על עלויות הדלק והאנרגיה בישראל ובעולם, והוא רגיש במיוחד להתפתחויות במזרח התיכון.
חוזים עתידיים על נפט:
חוזים סחירים המחייבים קנייה או מכירה של נפט במחיר ובתאריך עתידיים מוסכמים. עלייה במחירם מעידה על ציפיות השוק להיצע מוגבל או ביקוש גובר.

שאלות נפוצות (FAQ)

  • ההתחזקות נובעת משילוב של הפסקת האש בלבנון שהורידה את פרמיית הסיכון, מכירות דולרים שיא של הגופים המוסדיים, והיחלשות הדולר ברמה הגלובלית על רקע הסבב השיחות בין ארה"ב לאיראן.

  • החשש מסגירה מחודשת של מצר הורמוז, דרכו עובר חלק ניכר מהנפט העולמי, גרם לזינוק של עד 7% בחוזים העתידיים. מחיר חבית WTI נסק לקרוב ל-90 דולר ונפט ברנט מתקרב ל-95 דולר לחבית.

  • לפי ניתוחי שוק ההון, מלאיות אזוריות אינן פועלות לאורך זמן בשווקי המניות או במחירי הנפט. גם במקרה הנוכחי, סגירת הפער צפויה להיות איטית וחלקית בלבד.

  • המדדים האמריקאיים רשמו שבוע תנודתי מאוד: S&P 500 זינק ב-4.5% לשיא חדש ונאסד"ק קפץ ב-6.2%, אך בסוף השבוע נרשמו ירידות של 0.5%-0.7% על רקע חששות מהסלמה גיאופוליטית חדשה.

מה דעתך על הכתבה?

דירוג הקוראים עוזר לנו להשתפר ולהביא לכם את התוכן הטוב ביותר.

תודה על הדירוג!