בין תקציב הביטחון לקופת הקואליציה: המלחמה הכלכלית בצל הסערה הפוליטית

המשק הישראלי נמצא כיום בנקודת מפנה קריטית, כאשר המאמץ הביטחוני המוגבר מול איראן מתנגש בשיקולים פוליטיים פנימיים ובזעזועים כלכליים גלובליים. בעוד שמשרד הביטחון מקבל אישור לתוספת תקציבית היסטורית של כ-40 מיליארד שקל, הממשלה ממשיכה לדחוף קדימה חבילת סיעודים קואליציונית בשווי של כ-5 מיליארד שקל. התמונה הכלכלית המתהווה מצביעה על גירעון תקציבי המצפה להגיע לאחוזי היחס של 5.75% מהתוצר, מספרים המעידים על עומס כבד על כיס הציבור ועל המערכת הפיננסית. מצב זה מתרחש במקביל לחוסר ודאות חריף בשווקים הפיננסיים העולמיים, שם מחירי הנפט רושפים בהתלהבות בין עליות תלולות לצניחות חדות, בהתאם להערות סותרות המגיעות מהזירה הבינלאומית. הצרכן הישראלי, שכבר נושא בנטל העלאות המיסים ועלויות המחיה, צפוי להרגיש את השלכותיהם של התפתחויות אלו בקרוב מאוד, הן במחירי הדלק בתחנות והן במחירי המוצרים הבסיסיים.

המאבק על התקציב: ביטחון מול סיעודים

בכנסת ובמשרד האוצר מתנהלים דיונים סוערים סביב החלוקה התקציבית העתידית, כאשר הצורך הביטחוני הדחוף מתנגש עם הדרישות הפוליטיות של שותפות הקואליציה. ההחלטה על הוספת 39 מיליארד שקל לתקציב הביטחון והקמת קופסת רזרבות בשווי 10 מיליארד שקל התקבלה לאחר משא ומתן ארוך בין משרדי האוצר והביטחון, אך היא מגיעה במחיר כלכלי כבד. במקביל, ובניגוד לבקשות ראש האוצר לצמצום ההוצאות המיותרות, ועדת הכספים אישרה הקצאה של כחמישה מיליארד שקל למטרות קואליציוניות, הכוללות תמיכה במוסדות תורניים, הוצאות לרשויות מקומיות ותמיכה במערכות חינוך ורווחה. הקואליציה סירבה להקצות חלק מסכומים אלו למימון המאמץ המלחמתי, עמדה שזכתה לביקורת חריפה מצד האופוזיציה ומצד גורמים כלכליים המזהירים מפני הרחבת הגירעון בשעה שהמשק זקוק ליציבות. העובדה שחלק ניכר מהכספים הקואליציוניים מיועד למימון חקיקה ותקנות שאינן קשורות למלחמה, כגון הסדרת הילולות במירון והקלות בפקודת התכנון והבנייה, מעלה שאלות קשות לגבי סדרי העדיפויות הלאומיים בשעת חירום.

מפלה פוליטית לשר האוצר: רפורמת החלב יוצאת מהמשחק

אחד האירועים המשמעותיים בשבוע האחר בזירה הכלכלית הפנימית הוא הגיבוש של שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שנאלץ להסיר את רפורמת החלב ואת הצעת חוק מס הרכוש מחוק ההסדרים. לחץ כבד מצד חברי כנסת מהסיעות החרדיות והדתיות, יחד עם התערבות ישירה של ראש הממשלה בנימין נתניהו שכנע את סמוטריץ' לוותר על רפורמות שנחשבו ל"דגליו" של המשרד. רפורמת החלב, שנועדה לפתוח את השוק לתחרות ולהביא להוזלה של מחירי מוצרי החלב עבור הצרכן, הוקפאה לאחר שהלובי החקלאים איימו לסכל את העברת חוק התקציב. הסרת הרפורמה מהחוק משאירה את המונופול הקיים בתחום על כנו, מה שמנע צעד משמעותי להוזלת מחירי המזון. בנוסף, הצעת חוק מס הרכוש, שנועדה להוות מקור הכנסה חלופי ולהפחית את העומס על מס ההכנסה, הוצאה מההליך החקיקתי המזורז, צעד שעלול להקשות על הממשלה למצוא מקורות מימון להוצאות האדירות הנדרשות בשנה הקרובה. גורמים במשק העריכו כי נסיגה זו מהרפורמות היא ניצחון ברור ללובי החקלאי ולגורמים המיוחדים, אך כישלון כלכלי עבור הציבור הרחב ועבור המאמץ להפחית את יוקר המחיה.

תנודתיות קיצונית בשוק האנרגיה: נפט בין אסון להצלה

השבוע התאפיין ברגשות חסרות תקדים בשוק הנפט העולמי, שקיבלו השראה ישירה מהתפתחויות המלחמתיות ומההערות הפומביות של דמויות מפתח בזירה הבינלאומית. מחירי הנפט רשמו טרמפולינה מטורפת, כאשר עלו לשיא של כ-119 דולר לחבית בעקבות החשש מהסלמה במצר הורמוז ומתקיפות ישראליות באיראן, אך צנחו בחדות בחזרה לרמות של סביבות ה-82 דולר לחבית לאחר שנשיא ארה"ב לשעבר טראמפ הבהיר כי המלחמה "די נגמרה". שרי האוצר של מדינות ה-G7 התכנסו בפריז כדי לדון בשחרור מלאי הנפט האסטרטגיים בניסיון למתן את התנודות ולהבטיח אספקה יציבה, אך האי-ודאות נותרה באוויר. בישראל, הדאגה המרכזית היא מפני השלכות אלו על מחירי הבנזין והחשמל בחודשים הקרובים, במיוחד לאור העלייה המשמעותית גם במחירי הפחם, שעלו ל-137 דולר לטון, עלייה של 28% מתחילת השנה. התנודתיות הזו יוצרת קשיים תפעוליים ותכנוניים חמורים עבור משרד האנרגיה וחברות הדלק, שאינם יכולים לנבא את עלות הקנייה העתידית ומחויבים להתאים את המחירים לצרכן בהתאם לשינויים המהירים בשוק העולמי, מה שעלול להוביל להלם נוסף בפתיחת השנה הקרובה.

האטה מדאיגה בשוק הנדל"ן

מתחת לפני השטח של המלחמה והפוליטיקה, מסתתרת מגמה כלכלית מדאיגת בשוק הנדל"ן הישראלי, שהחלה עוד לפני שהמערכה הנוכחית הסלימה. נתונים עדכניים מצביעים על ירידה חדה במכירת דירות חדשות בחודש ינואר האחרון, מה שהופך אותו לאחד החודשים החלשים מזה עשרות שנים. ההאטה הורגשה בפריסה ארצית, אך בלטה במיוחד בערים הפריפריאליות כמו באר שבע, שרשמה נפילה במכירות על הניירת. המגמה מלמדת על היסוס מצד קונים פוטנציאליים, שנמנעים מלהיכנס לעסקאות רכש גדולות בזמן חוסר הוודאות הביטחוני והכלכלי. יש המעריכים כי היצע הדירות גדל משמעותית, במיוחד בשוק של דירות ללא מרפסת, שאינן נהנות מפטור ממס ומאבדות מהיכולת התחרות שלהן בשוק. בניגוד למצופה, המלחמה לא הביאה לפריחה בשוק הנדל"ן כפי שקרה בגלים קודמים של אלימות, אלא להפך – היא הוסיפה שכבה של זהירות ושמרנות פיננסית על הציבור הרחב. קבלנים רבים מדווחים על קשיים בגיוס קונים ועל ירידה במספר הפונים למשרדי המכירות, תופעה שעלולה להוביל להאטה בבנייה ולפגיעה בצמיחה הכלכלית בתחום זה בשנים הקרובות.

מאבקי כוח בתחום הצריכה: קוקה קולה בפרשת הדרך

במקביל לאירועים המאקרו-כלכליים, שוק הצריכה הישראלי ממשיך להתמודד עם אתגרים הקשורים לריכוז שוק ולתחרות בלתי הוגנת. השבוע הסתיים פרק חשוב בפרשת קוקה קולה ישראל, כאשר בית המשפט העליון קבע כי חברת המשקאות תשלם קנס בסך 30 מיליון שקל, סכום שהופחת משמעותית מהקנס המקורי שעמד על 63 מיליון שקל. ההחלטה הגיעה לאחר שנים של התדיינויות, במהלכן נחשפו פרקטיקות של החברה לדחיקת מתחרים, כולל הוצאת מקררים של חברות אחרות מנקודות מכירה והפעלת לחץ על רשתות שיווק. אף על פי שהקנס הופחת, הרי שהחלטת בית המשפט מהווה אזהרה ברורה למונופולים בשוק הישראלי ואות תקווה לצרכנים המתמודדים עם מחירים גבוהים. הפרשה מדגישה את חשיבותה של רשות התחרות בניטור השוק ובמניעת פגיעה בצרכן, במיוחד בתקופות שבהן עלויות המחיה זינקו וכל חסכון הוא קריטי. עם זאת, גורמים במשק מעריכים כי עדיין יש דרך ארוכה עד להשגת תחרות אמתית בשווקים רבים, וכי רפורמות מבניות נוספות ידרשו כדי לפרוק את המונופולים הקיימים ולהוריד מחירים.