דואליות בשווקים: זינוק היסטורי של טאואר וסולאראדג' מול חששות סטגפלציה ועליית הדולר

השבוע האחרון בשווקי ההון הגלובליים מתאפיין בדואליות חריפה, כאשר מצד אחד מניות הטכנולוגיה, ובמיוחד אלו הקשורות למהפכת הבינה המלאכותית, ממריאות לגבהים חדשים, ומנגד חששות מאקרו-כלכליים הקשורים במחירי האנרגיה והאינפלציה ממשיכים לרדוף את המשקיעים. על רקע זה, מניית טאואר (Tower Semiconductor) רשמה זינוק מרשים של כ-17% במהלך השבוע, נתון שהפך אותה לחברה הישראלית השלישית בגודלה בוול סטריט עם שווי שוק של כ-19 מיליארד דולר. העלייה החדה במנייה נובעת מההערכות בשוק כי הביקוש לשבבים לתשתיות בינה מלאכותית ימשיך לגדול באופן אקספוננציאלי, וזאת לאחר שבוע שבו פורסמו הודעות אופטימיות לגבי עתיד התחום. מנתוני השוק עולה כי המשקיעים משנים את גישתם כלפי מגזר הטכנולוגיה, ומתמקדים בחברות שיש להן חשיפה ישירה לתשתית הדורשת של עולם ה-AI, תוך התעלמות יחסית מהתנודות הקצרות במדדים הרחבים יותר.

לצד הזינוק של טאואר, גם חברות טכנולוגיה אחרות מציגות ביצועים מרשימים, כאשר מניית סולאראדג' (SolarEdge) זינקה בעקבות העלאת המלצת השקעה מצד בית ההשקעות ג'פריס (Jefferies). האנליסטים של ג'פריס העלו את המלצתם עבור סולאראדג' מ"ביצוע תואם" ל"קנייה", תוך ציון לגבי החברה כי היא נהנית מהתנודות במחירי הנפט. עם זאת, לא כל החדשות במגזר הטכנולוגי הן חיוביות; מניית תאת טכנולוגיות צללה בשיעור דו-ספרתי לאחר פרסום הדוחות הכספיים, אף על פי שהאנליסטים עדיין שומרים על עמדה חיובית לגבי החברה לטווח הארוך. התמונה הכללית בוול סטריט מעורבת: בעוד שמדד S&P 500 ונאסד"ק רשמו ירידות בסוף השבוע החולף, מניות הבינה המלאכותית והמולטי-מדיה ממשיכות למשוך עניין רב, מה שמצביע על תזוזה בהעדפות המשקיעים לעבר סקטורים עם פוטנציאל צמיחה גבוה יותר, אפילו בסביבה של עליית ריבית.

מגמות מאקרו-כלכליות: אינפלציה, נפט וריבית

בעוד השוק מחפש מניות צמיחה, הסיכונים המאקרו-כלכליים ממשיכים לרחף מעל השווקים ומשפיעים על החלטות המשקיעים. שמואל קצביאן, האסטרטג הראשי בבנק דיסקונט, ציין כי סקטור האנרגיה הוא היחיד שרשם רווח מאז תחילת המלחמה, וכי מחירי הנפט, שהגיעו לרמה הגבוהה בכ-55% מהמחיר ערב המלחמה, ממשיכים להוות גורם מרכזי בקביעת מגמות השוק. עליית מחירי הנפט מגבירה את החשש מפני אינפלציה, כאשר משקיפים מזהים מצב של סטגפלציה – שילוב של אינפלציה גבוהה עם האטה כלכלית – מצב שכבר זכה לכינוי "המילה הגסה ביותר" בלקסיקון הכלכלי. חששות אלו מובילים את השווקים לתמחר אפשרות של העלאות ריבית נוספות מצד הבנק הפדרלי האמריקאי (הפד), כאשר כיום השווקים מתמחרים סיכוי של 50% להעלאה בריבית כבר באוקטובר הקרוב.

ההתפתחויות הללו בשווקי העולם משפיעות ישירות גם על שוק ההון המקומי ועל שער החליפין שקל-דולר. הדולר התחזק בשבוע האחרון ונסחר סביב רמה של 3.11 עד 3.13 שקלים לדולר, תנועה המשקפת את החששות מפני האטה כלכלית ואת ההעדפה המחודשת למטבעות חזקים. בנק ישראל השאיר את הריבית במקום בהתאם לציפיות השוק, אך בשוק האגרות החוב המקומיות נרשמה עלייה בתשואות, במיוחד באגרות הקצרות, מה שמצביע על כך שהמשקיעים אינם בטוחים שהריבית בישראל תרד בשנה הקרובה, אלא להפך. עליית התשואות בארה"ב לצד הצפי להתרחבות הגירעון התקציבי בישראל מכבידים על שוק האג"ח המקומי ומגבירים את הלחצים על ממשלת ישראל בגיוס המשאבים הנדרשים למימון ההוצאות הביטחוניות.

מגזר האנרגיה מוביל בבורסה בתל אביב

בבורסה בתל אביב, התמונה שונה מעט מזו שבוול סטריט. מדד ת"א 35 ננעל בעלייה קלה של כ-0.2%, אך ההרכב הפנימי של המדד מסגיר סיפור אחר. בעוד שמניות הבנקים וחברות הביטוח המשיכו להתקשות ולרשום ירידות, מדד האנרגיה הוביל את העליות עם נסיגה חזקה של כ-4%. חברת הזיקוקים בזן היא דוגמה בולטת לכוח העמידות של המגזר; למרות הדיווחים על נזק לתשתיות במפעל בחיפה כתוצאה ממתקפת הטילים, מניית החברה זינקה בכ-7.9% במהלך המסחר. העלייה במניית בזן מנוגדת להיגיון הרגיל של שוק ההון, שבדרך כלל מגיב בשלילה לחדשות על נזק תפעולתי, אך משקפת את העובדה כי מחירי הנפט הגבוהים בעולם והמחסור בקיבולת זיקוק גלובלית עשויים להגדיל את הרווחיות של החברה בטווח הקצר. מניות אנרגיה נוספות, כמו דלק רכב ושוב אנרגיה, רשמו אף הן עליות משמעותיות, מה שמחזק את המגמה הכללית של העדפת המשקיעים לחברות שיכולות ליהנות מהסביבה האנרגטית הנוכחית.

מנגד, מגזר הנדל"ן והבנייה מציג סימנים מעורבים. מדד הנדל"ן עלה בכ-0.6%, אך חברות ספציפיות בתחום עוברות תהפוכות. קבוצת ישראל קנדה הודיעה על רכישת חברת אלעד נדל"ן תמורת כ-2.43 מיליארד שקל, עסקה שמשנה את המפה של המגזר ועשויה ליצור ישות גדולה וחזקה יותר המסוגלת להתמודד עם אתגרי השוק. מנגד, חברת רותם אנרגיה יזמות נפלה בכ-17.4%, מה שמדגיש את האי-ודאות שעדיין אופפת את החברות הקטנות יותר בשוק, למרות האופטימיות הכללית במגזר האנרגיה. בתוך כך, מדד הבנקים המשיך לשדר חולשה יחסית למדד ת"א 35, כאשר המשקיעים זהירים לגבי ההשפעה של עליית הריבית על הרווחיות הפיננסית של המוסדות הבנקאיים ועל עלויות המימון שלהם.

חדשות מרכזיות מהחברות המובילות

מעבר לתנודות השוק היומיות, מספר חברות מובילות פרסמו דוחות כספיים והודעות בעלות חשיבות אסטרטגית. חברת החשמל סיכמה את שנת 2025 עם רווח נקי שיא של כ-4.76 מיליארד שקל, גידול מרשים ביחס לשנה הקודמת. עם זאת, ניתוח יסודי של הדוח מגלה כי חלק נכבד מהרווח אינו נובע מפעילות שוטפת של מכירת חשמל, אלא מאירועים חשבונאיים חד-פעמיים. בין המרכיבים הבולטים ברווח נמנית מכירת קרקע באתר "אשכול" תמורת כ-1.74 מיליארד שקל, גביית חובות מהרשות הפלסטינית ומחברת החשמל במזרח ירושלים בסכום העולה על מיליארד שקל, וכן מכירת זכויות במתחם המרכז הטכני בתל אביב. במונחים של EBITDA מנורמל, שמנטרל את האירועים החד-פעמיים, הרווח עמד על כ-7.7 מיליארד שקל, גידול בריא אך מתון יותר. דוחות אלו מגיעים בזמן שבו החברה נדרשת להתמודד עם פתיחת השוק לתחרות במגזר הביתי ועם השקעות עתק בתשתיות ההולכה והחלוקה.

חברת נופר אנרגיה הודיעה על תוצאות מרשימות לשנת 2025, עם צמיחה של 65% בהכנסות שהסתכמו ב-840 מיליון שקל וחלקה ב-EBITDA של כ-430 מיליון שקל. השנה האחרונה בחברה אופיינה בשורה של שינויים בעלי משמעות, לרבות עזיבתם של מנכ"לים וסדרה של מימושים ורכישות. מנגד, איש העסקים עופר ינאי, השולט בקבוצה, מקדם תוכנית להנפקת מניות או לחלופין לגיוס אג"ח פרטי בהיקף של כ-700 מיליון שקל. מטרת התוכנית היא להקטין את רמת המינוף של נופר אנרגיה, להחליף חוב יקר של נופר שותפות פיננסיות בחוב זול יותר, ולממן רכישות נוספות של מניות נופר. המהלכים של ינאי מצביעים על ניסיון לחזק את מצבתה הפיננסית של הקבוצה ולהכין אותה לצמיחה עתידית בסביבה כלכלית מאתגרת, תוך ניצול התוצאות החיוביות של שנת 2025.