המהפך בשווקים בעקבות הודעת טראמפ על איראן – והקרב הפיסקלי על תקציב 2026

הודעת טראמפ משנה את כללי המשחק בשווקים הגלובליים והמקומיים

השווקים הפיננסיים ברחבי העולם, ובהם גם הבורסה בתל אביב, חוו היום מהפך דרמטי בעקבות הודעתו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ על דחיית האולטימטום לאיראן בחמישה ימים נוספים. טראמפ, שהודיע על קיומן של "שיחות טובות" עם טהראן ועל הוראה לא לתקוף תשתיות אנרגיה למשך תקופה זו, הצית גל של אופטימיות בקרב משקיעים שחששו מהסלמה מיידית במפרץ הפרסי. כתוצאה ישירה מההודעה, מחירי הנפט העולמיים צנחו באופן חד, ירידה שעלתה היום לכדי 11%, והחוזים העתידיים בוול סטריט זינקו במאות אחוזים בתחילת המסחר. התגובה בבורסת תל אביב לא איחרה לבוא, כאשר המדדים המובילים, שפתחו את היום בירידות חדות, מחקו את ההפסדים ואף עברו לעליות משמעותיות במהלך המסחר. הדולר-שקל התייצב סביב רמות נוחות יותר ליצואנים הישראלים, ומניות הבנקים וחברות הביטוח, שנפגעו קשות בימים האחרונים, הובילו את רשימת העליות עם זינוקים של כאחוז אחד עד אחוז ושבעים אחוז. משקיעים מנתחים כעת את הנתונים ומנסים להבין אם מדובר בהפוגה זמנית בלבד או בתחילתו של תהליך של דה-אסקלציה שיאפשר למשק הישראלי לנשום לאווירה לאחר תקופה ארוכה של אי-ודאות קיצונית.

אישור תקציב המדינה לשנת 2026: בין הזנק הביטחוני לחתירה תחת היציבות הכלכלית

בעוד השווקים חגגו את החדשות מהחזית הדיפלומטית, המערכת הפוליטית בישראל הייתה עסוקה במרוץ נגד השעון לאישור תקציב המדינה לשנת 2026, שהוגדר כתקציב מלחמה חסר תקדים. ועדת הכספים של הכנסת, בראשות ח"כ יריב לוין, אישרה הבוקר את הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית לאחר מרתון דיונים שנמשך עד לשעות הלילה המאוחרות. התקציב המאושר משקף את המציאות הקשה שבה נמצאת ישראל, כאשר תקרת הגירעון נקבעה על עלייה משמעותית ל-5.1% מהתוצר, בניגוד ליעדים המקוריים של הממשלה ששאפו להגביל את הגירעון. חלק הארי של התוספת בתקציב, כפי שצפוי, מיועד למערכת הביטחון, שתקבל תוספת עצומה של עשרות מיליארדי שקלים כדי לממן את המשך הלחימה במסגרת מבצע "שאגת הארי". עם זאת, התקציב גם כולל קיצוצים במשרדים אזרחיים והעלאות מס מסוימות, שנועדו להפיץ את עומס המימון על פני מגזרים שונים במשק. האישור הסופי בכנסת צפוי להתבצע ביום חמישי הקרוב, אך גם לאחריו צפויות מחלוקות קשות לגבי האופן שבו ינוצלו הכספים והאם ההעדפות הכלכליות של הממשלה אכן משרתות את האינטרס הלאומי לטווח הארוך או משרתות אינטרסים פוליטיים צרים.

הסכסוך סביב העברות התקציביות והביקורת על האוצר

לא רק המספרים הגדולים של הגירעון וההוצאה הביטחונית עוררו סערה במהלך הדיונים על התקציב, אלא גם טענות חמורות בדבר הליכים לא תקינים שיוחסו למשרד האוצר. יושב ראש ועדת הכספים, יריב לוין, הביע ביקורת חריפה על האוצר בגין העברת כספים לחינוך החרדי באופן שלכאורה אינו חוקי וללא היתר מתאים. לטענת הוועדה, האוצר נקט בצעדים שנועדו להסתיר את העברות אלו מעיני המפקחים, מה שמטיל צל כבד על שלמות התהליך התקציבי. האוצר, מצדו, הכחיש את הטענות וטען כי כל ההעברות בוצעו בהתאם לחוק ולצורכי השעה, אך הפרשה הזו מוסיפה לתחושת החוסר אמון בין הרשות המחוקקת למבצעת. הביקורת לא הגיעה רק מהאופוזיציה, אלא גם מגורמים בקואליציה עצמה, שהביעו חשש מפני פגיעה בעקרונות הפיסקליים התקינים לטובת עסקאות פוליטיות. מומחים כלכליים מזהירים כי חוסר השקיפות בתקציב, במיוחד בשעות של משבר, עלול לפגוע בדירוג האשראי של ישראל ולהעלות את עלויות המימון של החוב הלאומי בעתיד. המאבק הפנימי על התקציב מדגיש את הקושי של המערכת הפוליטית לתפקד בצורה מסודרת תחת לחץ, ומעלה שאלות קשות לגבי היכולת של הממשלה לנהל את המשק ביעילות בזמן חירום.

עימות גובר בין המגזר הציבורי לפרטי על רקע מתווה החל"ת

במקביל למהומות הפוליטיות סביב התקציב, זירה נוספת של עימות נפתחת בין משרד האוצר בראשות בצלאל סמוטריץ' לבין ההסתדרות הכללית של העובדים בישראל. מוקד המחלוקת הוא המתווה לטיפול בעובדים שנאלצים לצאת לחל"ת בעקבות המצב הביטחוני, מתווה שסמוטריץ' קידם אך שזכה לביקורת נוקבת מיו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד. בר-דוד, שהוביל בשנים האחרונות מאבקים קשים למען זכויות העובדים, תקף בחריפות את ההצעה ואמר כי היא "מפקירה את העובדים" ומשאירה אותם ללא כל מסגרת הגנה כלכלית בימי חירום. עיקר התלונה של ההסתדרות נסוב סביב הפער הנוצר בין העובדים במגזר הציבורי, שזכאים לפיצויים מלאים יחסית מהמדינה, לבין העובדים במגזר הפרטי, שהעסקים שלהם נקלעים לקשיים ואינם מסוגלים לשאת בנטל השכר לאורך זמן. ההסתדרות מאיימת בצעדי מאבק קשים, כולל שביתה כללית, אם המתווה הנוכחי לא ישתנה ולא יוכלל בו הסדר פיצויים הוגן יותר לכלל העובדים ללא אפליה. האוצר, מנגד, טוען כי התקציב המוגבל אינו מאפשר מתן פיצויים בלתי מוגבלים וכי יש להבטיח את המשך הפעילות הכלכלית גם במחיר של הקרבות על חלוקת המשאבים. העימות הזה מציב את הממשלה בפני דילמה קשה: מצד אחד, הצורך לשמור על יציבות השוק העבודה, ומצד שני, הדרישה החברתית הצודקת להגן על אזרחים שנקלעו למצוקה בגלל המלחמה.

השפעות הלחימה על ענפי הטכנולוגיה והנדל"ן: תמונת מצב מעורבת

החדשות מהחזית המדינית והכלכלית אינן משקפות רק את המאקרו הכלכלי, אלא גם משפיעות באופן ישיר על חברות ספציפיות ועל ענפים שונים במשק הישראלי. בתחום הביטחוני והטכנולוגי, למשל, אנו עדים לפערים משמעותיים בביצועי המניות כתוצאה מהאירועים האחרונים. מניית חברת TSG, העוסקת בפיתוח טכנולוגיות ליירט ורחפנים, זינקה בכ-18% לאחר שפרסמה דוחות כספיים מרשימים והודיעה על האצת פיתוח מערכות הגנה חדשות ורכישות בתחום. לעומת זאת, מניית אלתא מערכות נפלה בכ-8% לאחר שאתר החברה נפגע ישירות מטיל איראני, דבר שהעלה חששות בקרב המשקיעים לגבי היכולת התפעולית שלה והעלויות שתידרש לשאת בכדי לתקן את הנזקים. בשוק הנדל"ן, התמונה מורכבת אף יותר; מחד, דיווחים על עלייה של 133% בחיפושים אחר דירות עם ממ"ד מוגן מעידים על שינוי בעדיפויות הציבור ונכונות לשלם יותר תמורת ביטחון. מאידך, מחירי הדירות החדשות והקיימות ממשיכים במגמת ירידה מתונה, ונרשמת עלייה בביטולי עסקאות נדל"ן, במיוחד בפריפריה ובאזורים המוכי סכסוך. הבנקים, שנמצאים בחזית המתן אשראי לדיור, מדווחים על ירידה בביקוש למשכנתאות חדשות, בעוד שמשרד השיכון מנסה לקדם רפורמות שיאיצו את השוק ככל שניתן. התמונה הכוללת היא של משק שמנסה להתמודד עם הלם כפול: הלם ביטחוני המשפיע על היום-יום של האזרחים, והלם כלכלי המחייב התאמה מהירה של העסקים והמשקי הבית למציאות חדשה ובלתי צפויה.