שולחן המו"מ בפקיסטאן התרוקן: מחיר הדלק מזנק ל-8 שקלים והכלכלה הישראלית נכנסת לסערה חדשה

הרגע שבו התקווה הכלכלית התנפצה בפקיסטאן

סגן נשיא ארה"ב ג'יי די ואנס חזר מפקיסטאן עם מסר חמור: השיחות עם איראן לא הניבו הסכם, וטהרן מסרבת לוותר על תוכנית הגרעין שלה. ההודעה, שהגיעה בשעות הבוקר, שטפה את השווקים הישראליים בתוך דקות ספורות והחזירה את הצרכנים למציאות של חוסר ודאות כלכלית חריפה. הדולר, שירד באחרונה בכחמישה אחוזים בעקבות הכרזת הפסקת האש הקודמת, התייצב מחדש סביב רמת ה-3.05 שקלים, ומחירי הנפט העולמיים חזרו לטפס לאחר צניחה זמנית. המשמעות הישירה לאזרח הישראלי התבררה תוך שעות ספורות, כשמחיר הדלק בתחנות הודיע על זינוק ל-8 שקלים לליטרה – מחיר שטרם נראה בישראל, והפעם ללא סבסוד ממשלתי. בנק ישראל והדרג המקצועי התנגדו למהלך סבסוד שהערכות היו שיעלה למדינה כ-300 מיליון שקל בחודש, ובכך הותירו את העלות על כתפי הצרכן באופן מלא. רפי גוזלן מאי.בי.אי ציין כי העולם התמקד במשבר האנרגיה שנבלם זמנית, אך הסיפור הגיאופוליטי כלל לא נפתר, וכעת הוא חוזר לראש סדר היום הכלכלי במלוא עוצמתו.

הדלק כשער לאינפלציה: מ-8 שקלים ועד לסל הקניות

הזינוק במחיר הדלק אינו עוצר בתחנות התדלוק, וההשפעה שלו מתפשטת לכל שרשרת האספקה והצריכה בישראל. עליית מחירי האנרגיה בעולם, שהואצה בעקבות כישלון המו"מ, צפויה לחלחל לעלויות ההובלה ולהתבטא בייקור מוצרים נוספים מעבר לתדלוק. בין המוצרים שצפויים להתייקר בחודש הקרוב נמנים מוצרי פלסטיק וגומי, כלים חד-פעמיים, שקיות אשפה וכפפות גומי – פריטים שנמצאים בכל סל קניות בישראלי. הדבר מגיע על רקע עלייה של כעשרה אחוזים בהוצאות הישראלים ברשתות השיווק לקראת חג הפסח, למרות התייקרות העגבניות והדגים שכבר העסיקה את הצרכנים. מחירי העגבניות זינקו למחירים דו-ספרתיים בירקניות בעקבות החלטת ירדן לעצור את אספקת הירקות לישראל לטובת שימוש עצמי בזמן המלחמה, ועכשיו מצטרפת לכך התייקרות הדלק שתכפיל את הלחץ על משקי הבית. חברת שב"א דיווחה על זינוק בהוצאות האשראי במרץ, חודש שבו התנהל מבצע "שאגת הארי", אף שנרשמה ירידה בממוצע היומי לעומת פברואר. התמונה הכוללת מצביעה על צרכן ישראלי שנדחף לעבר עלויות מחיה גבוהות יותר מבלי שהכנסתו גדלה בהתאם.

המדרג המקצועי נגד הסבסוד: מי משלם את המחיר

ההחלטה שלא לסבסד את עליית מחיר הדלק חשפה פער מדיניותי חריף בין בנק ישראל והדרג המקצועי לבין שחקנים פוליטיים שלחצו להתערבות. נגיד בנק ישראל העריך כי מהלך סבסוד יעלה למדינה כ-300 מיליון שקל בחודש, סכום שאין לו מקור בתקציב המתוח עד קצהו. ההתנגדות לסבסוד נובעת לא רק משיקולים פיסקליים אלא גם מרצון למנוע תקדים של התערבות במנגנון תמחור הדלק, שעלול להפוך לנוהג קבוע בכל משבר. עם זאת, בציבור נשמעים קולות המאשימים את הממשלה בהעברת העלות לאזרח בזמן שמשרד האוצר מאשר תוכניות סבסוד אחרות, כמו סבסוד משכנתאות בעלות של שני מיליארד שקל בשנה. הצעת היועץ הכלכלי לממשלה אבי שמחון לסבסוד משכנתאות עברה בממשלה למרות התנגדות חריפה של בנק ישראל והאוצר, שהזהירו מפני תעדוף סקטוריאלי והיעדר מקור תקציבי ברור. הניגוד בין הסירוב לסבסד דלק לבין הסכמה לסבסד משכנתאות מעורר שאלות קשות לגבי הקריטריונים שעומדים בבסיס החלטות הסבסוד הממשלתיות.

בורסת תל אביב בין אופוריה זמנית למציאות מתערערת

בניגוד לתגובה השלילית בשוקי הצרכנות, הבורסה בתל אביב חוותה ימים של עליות חדות לאחר ההכרזה הראשונית על הפסקת האש, כשמדד הביטוח זינק ב-13% ומדד הבנקים ות"א 35 הוסיפו כחמישה אחוזים. מדד ת"א 125 עלה ב-1.9% לשיא חדש, ומדד ת"א 35 סגר עלייה שבועית של שישה אחוזים. אורי גרינפלד ואגם לידר מסרטט מציינים כי ביחס ללפני כמה ימים המצב השתפר, אך גם אם יהיה הסכם – למלחמה יש עלויות שלא ייעלמו. הקרנות הגדולות בענף הגידור הצליחו לבלום את הזעזועים של חודש מרץ, אך בסיכום הרבעון הראשון חלק גדול מהן לא הכו את השוק. חברות הביטוח הגדולות הכו את כל התחזיות עם זינוק ברווחים ותשואות על ההון של מעל שלושים אחוז, בזמן שהמניות הביטחוניות חוו תנודתיות חריפה בעקבות דיווחים על הפסקות בהזמנות וחששות מהמשך הלחימה. אלביט סגרה עסקה ביטחונית בשווי 2.3 מיליארד שקל עם יוון לאספקת משגרי רקטות, אך במקביל רומניה איימה לבטל עסקה בהיקף של עשרות מיליוני דולרים עקב איחורים באספקה. התמונה הבורסאית משקפת שוק שמנסה להתאושש אך נשאר חשוף להתפתחויות דיפלומטיות שאינן בשליטתו.

בנק ישראל מאותת על האטה: הריבית נשארת על 4%

בצל המתיחות הגיאופוליטית המתחדשת, בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי על רמת ארבעה אחוזים בפעם השנייה ברציפות, לאחר שתי הורדות רצופות של רבע אחוז. המהלך, שנבדל מהערכות שקדמו לו, מאותת על האטה מסתמנת בקצב הורדות הריבית ומשקף את חוסר הוודאות שמזין המשבר הביטחוני. בחטיבת המחקר של הבנק מעריכים גירעון תקציבי עמוק של 5.3% מהתוצר – מעבר למה שמסמן משרד האוצר בראשות בצלאל סמוטריץ'. חברת פיצ'ר השאירה את דירוג האשראי של ישראל ברמה A ללא שינוי, בנימוק של יכולות הגנה שישראל מפגינה מול איראן, אך ציינה את חוסר הוודאות וההשלכות הכלכליות של המערכה. בהקשר הגלובלי, המלחמה הקפיצה את האינפלציה בארה"ב לשיא של שנתיים עם עלייה ל-3.3% במרץ, מה שמקשה על הפדרל ריזרב להמשיך בהורדות ריבית ובכך משפיע על כל השווקים העולמיים, כולל הישראלי. המספרים של בנק ישראל מצביעים על כך שהמלחמה עלתה לכל אזרח ישראלי כ-35 אלף שקל, כשמאזן ההגירה הבינלאומי הפך לשלילי עם עלייה משמעותית במספר הישראלים שעזבו את הארץ. הבנק מצביע על צורך להעלאת שיעורי מס על הכנסות מהון, אגרות גודש ועוד – מהלכים שיוסיפו לנטל המיסוי על הציבור גם לאחר שהאקלים הביטחוני ישתפר.

הפער בין המגזר הציבורי לפרטי ממשיך להעיק

מתווה החל"ת שאושר בכנסת קובע כי במגזר הפרטי רק מי שנעדר לפחות עשרה ימים יזכה לפיצוי מהמדינה, בעוד עובדי המגזר הציבודי מקבלים מאה אחוז מהשכר. המוסד לביטוח לאומי העביר כ-598 מיליון שקל לעשרות אלפי עובדים שהוצאו לחל"ת, אך הפערים בין המגזרים ממשיכים לעורר זעם ציבורי. ראש הממשלה בנימין נתניהו הבטיח להתערב, אך מאות אלפים כבר קיבלו השבוע שכר מקוצץ, והמתווה לבעלי העסקים – שחלקם נמצאים על סף פשיטת רגל – עדיין תקוע בכנסת. יו"ר ההסתדרות הציע להזרים 150 מיליון שקל מהקופה הייעודית כדי לפצות עובדים שנשארו בלי שכר, אך באוצר סירבו לקחת חלק במהלך. במקביל, שירות התעסוקה דיווח כי מאז פרוץ מבצע "שאגת הארי" נרשמו מעל 142 אלף דורשי עבודה חדשים, כשהשוהים בחל"ת מהווים כ-81.7% מכלל הנרשמים. המספר הכולל של דורשי העבודה עומד כעת על כ-305 אלף איש, נתון שמשקף את העומק של הנזק הכלכלי שנגרם לשוק העבודה הישראלי ואת האתגר שעומד בפני המשק בשלב השיקום.