הדולר שובר את קו שלושת השקלים: מה מאחורי הזינוק ההיסטורי של השקל

רגע היסטורי בשוק המטבע: הדולר נוגע ב-3 שקלים

שער הדולר חצה ביום שלישי את הרף הסמלי של שלושה שקלים לדולר, בפעם הראשונה מאז אוקטובר 1995. הירידה של 1.2% ביום המסחר האחרון השלימה צניחה של כ-16% בתוך שנה אחת, מגמה חריגה בהיקפה שמעוררת שאלות עמוקות לגבי מצבו של המשק הישראלי. כלי התקשורת הכלכליים המובילים הקדישו כותרות ראשיות לאירוע, כשגלובס תיאר זאת כ"רגע מהיסטורי" וכלכליסט דיווח על "דוהר לשיא היסטורי". נתוני המסחר בסוף יום המסחר הראו שקל אחד נסחר ברמה של 3.0095 שקלים לדולר, ירידה של 0.31% יחסית ליום הקודם, אך ההישג הפסיכולוגי של חציית הרף הסמלי עורר גל של תגובות בקרב משקיעים, יבואנים וצרכנים כאחד. גם היורו נחלש מול השקל ונסחר ברמה של 3.55 שקלים, ירידה של 0.5% יום יומית.

המנועים שמניעים את השקל: מעבר להפסקת האש

ההסבר המקובל לתחזקות השקל מתמקד בהתפתחויות המדיניות-ביטחוניות, ובראשן הפסקת האש עם איראן והדיווחים על חידוש השיחות בוושינגטון. יוסף חרש ב-TheMarker ציין כי הדולר צונח "לא רק בגלל הפסקת האש עם איראן", והעלה את השאלה האם בנק ישראל יתערב. המשמעות היא שמעבר לגורם הגאופוליטי פועלים כוחות מבניים חזקים יותר. שלמה טייטלבאום בכלכליסט כתב כי "הטילים לא מזיזים לשקל, הדולרים שוטפים את המשק ואין מה שיעצור את המגמה", תוך שהוא מצביע על כך שחוקי השוק החופשי של שער החליפין אינם מסמנים יעד של היפוך מגמה. זרמי ההון הזרים שנכנסים לישראל, בין אם דרך השקעות מוסדיות ובין אם באמצעות רכישות של נכסים פיננסיים, יוצרים לחץ עקבי על הדולר כלפי מטה. ההערכות בשוק הן שגם אם המתיחות הביטחונית תחזור, הבסיס המבני של חוזק השקל נותר איתן.

פרמיית הסיכון הגאופוליטית מתאדה

המתחדדות בזירה הדיפלומטית, כולל תחילת המו"מ בין ישראל ללבנון בוושינגטון והדיווחים על שיחות עם איראן, מסירות בהדרגה את פרמיית הסיכון שהייתה טמונה בשער החליפין. משקיעים מוסדיים מחוץ לישראל, שהרחיקו את כספם בתקופות של חרדה ביטחונית, שבים להפקיד בנכסים ישראליים. דניאל כהן בוואלה כסף דיווח על "אופטימיות זהירה" בשווקים, כשמדד תל אביב 35 "נושק לשיא היסטורי חדש". קרן המטבע הבינלאומית אף הזהירה כי הסלמה במלחמה במזרח התיכון עלולה לגרור מיתון עולמי, אך בשלב זה השווקים בוחרים להתמקד בסימני ההפחתה במתיחות ולא בסיכונים שעדיין נותרו על השולחן. הניתוק בין המציאות הביטחונית, שכוללת ירי בלתי פוסק לצפון והיערכות לאפשרות חידוש הלחימה, לבין התנהגות שוק המטבע מעיד על דינמיקה שבה השקל הפך לנכס פופולרי בקרב משקיעים בינלאומיים.

בורסת תל אביב קובעת שיאים במקביל

הזינוק בשקל לווה בעליות חדות בבורסת תל אביב, שקבעה שיאים חדשים במספר מדדים מרכזיים. מדד תל אביב 35 עלה ב-1.55% עד 1.6% וסגר בשיא חדש, כשמדד הבנקים זינק ב-3% ומדד הביטוח קפץ במעל 4%. שיר רייטר ונועם לנדמן בכלכליסט דיווחו על כך ש"בורסת ת"א זינקה ב-1.6% לשיא", וציינו כי מדד הביטוח קפץ ב-4.2%. ההיגיון מאחורי העליות החדות נובע משני כיוונים משלימים: חברות הביטוח והבנקים נהנות מחיזוק השקל, שמגדיל את ערך ההשקעות שלהן באג"ח קונצרניות ובנכסים מקומיים, ובמקביל הן מרוויחות מהורדת פרמיית הסיכון המדינית. העליות בתל אביב התרחשו גם על רקע עליות בוול סטריט, שם מניות הקוונטום זינקו לאחר ההודעה של אנבידיה על חיבור בין בינה מלאכותית למחשוב קוונטי. יגאל דמרי גייס ממוסדיים 370 מיליון שקל במטרה להישאר במדד תל אביב 35, מה שמעיד על הביקוש המוסדי לנכסים ישראליים.

הנזק העקיף: יצואנים ומגזר ההייטק תחת לחץ

מאחורי החגיגה השטחית בשוק המטבע מסתתרת מציאות כלכלית מורכבת ובעלת השלכות משמעותיות על מגזרים מרכזיים במשק. שלמה טייטלבאום בכלכליסט חשף כי "מרבית העסקים מדווחים שהיבוא הזול לא מפצה אותם על התחזקות השקל", תוך שהוא מציין כי הירידה במחירי היבוא אינה מתורגמת להוזלות משמעותיות לצרכן. חברות הייטק, שמרוויחות את עיקר הכנסותיהן בדולרים ובמטבעות זרים אחרים, סופגות פגיעה ישירה בהכנסותיהן כאשר ממירות אותן לשקלים. הפער בין השקל החזק לבין עלויות השכר והמחיה בישראל, שממשיכות לעלות, יוצר מצב שבו היתרון היחסי של ישראל כמרכז הייטק עולמי נשחק בהדרגה. היפר גלובל דווחה כי ספגה פגיעה ברווחיות בגין התיסוף בשקל, וחברות הייטק הישראליות נאלצות לשקול מחדש את אסטרטגיות הגידור שלהן מול מטבע חוץ. מגזר התיירות, שמצפה לשובו של קהל בינלאומי לאחר המלחמה, מגלה כי התמרוצים במטבע הזר נעשים פחות אטרקטיביים ככל שהשקל מתחזק.

הפער בין שקל חזק למציאות הצרכנית

בניגוד לתפיסה הרווחת לפיה שקל חזק אמור להוריד מחירים, המציאות בשטח מראה תמונה שונה לחלוטין. הדולר החלש אומנם מוריד את עלות היבוא במונחי שקלים, אך שרשרת האספקה, עלויות השינוע והמחסור בכוח אדם שנוצרו במהלך המלחמה בולמים את ההשפעה החיובית. מדד מרץ צפוי להיות גבוה יותר מקודמו, כך דווח ב-TheMarker, וזאת למרות הירידה בשער החליפין. האינפלציה באירופה זינקה בעקבות עליית מחירי האנרגיה, וגם אם בישראל המצב טוב יותר, הצרכן הישראלי עדיין לא מרגיש את ההקלה שבתיאוריה אמורה להגיע מדולר חלש. ההשקעה של עידן עופר במגדל משרדים בניו יורק ב-88 מיליון דולר, שדווחה בביזפורטל, ממחישה כיצד שחקנים ישראליים מגנים על עצמם מפני חולשת הדולר על ידי רכישת נכסים בחוץ לארץ.

השאלה שאינה הולכת להיעלם: האם בנק ישראל יתערב

השאלה המרכזית שעולה מהדיון הציבורי בשעות האחרונות נוגעת לתגובה הצפויה של בנק ישראל למגמה. יוסף חרש ב-TheMarker העלה במפורש את האפשרות של התערבות, אך ציין כי עד כה הרשות המוניטרית לא נקטה צעדים משמעותיים. ההנחה המקובלת בשוק היא שבנק ישראל מעדיף לאפשר לשוק לקבוע את שער החליפין, וכי התערבות תיעשה רק אם המגמה תיצור נזק מבני למשק. ההבדל המהותי בין המצב הנוכחי לבין תקופות קודמות של חולשת דולר הוא היקף זרמי ההון הזרים, שהפעם גדולים בהרבה ומגיעים ממגוון רחב יותר של מקורות. קרן המטבע הבינלאומית הזהירה כי סכנת מיתון עולמי קיימת, ואם היא אכן מתממשת, ייתכן שזרמי ההון ייפסקו או אפילו יתהפכו – תרחיש שיהפוך את התמונה כולה. עד אז, השקל ממשיך לרקוד על הראש של שוק המטבע, והדולר נותר מתחת לרף הפסיכולוגי של שלושה שקלים.