הדולר צולל מתחת ל-3.01 שקלים: רגע היסטורי שמעצב מחדש את מפת ההשקעות

רגע היסטורי בשוק המטבע: הדולר נוחת מתחת ל-3.01 שקלים

שער הדולר חצה בשעות המסחר האחרונות קו אדום שלא נראה מאז אוקטובר 1995, כשנסחר מתחת לרמה של 3.01 שקלים לדולר. הירידה החדה של כ-1.2% מול השקל ביממה האחרונה בלבד משקפת שינוי טקטוני בתפיסת הסיכונים של משקיעים מוסדיים ופרטיים כאחד. הפעם האחרונה בה נסחר הדולר מתחת ל-3 שקלים הייתה לפני קרוב ל-31 שנה, עובדה המדגישה את חריגות המצב. דורון צור, פרשן שווקי ההון ב-The Marker, ציין כי שילוב של הפסקת האש עם איראן ושיחות ישירות מול לבנון יצר תנאים שהביאו את השקל לשיאים שלא נראו מזה דור שלם. המשקיעים, שהרימו את פרמיית הסיכון בחודשים האחרונים על רקע ההסלמה, ממהרים כעת לפרק עמדות הגנה ולחזור לנכסי סיכון.

המנוע מאחורי הצלילה: פרמיית סיכון מתפוגגת וזרימות מוסדיות

המנוע המרכזי העומד מאחורי התחזקות השקל הוא התפוגגות מהירה של פרמיית הסיכון הגיאופוליטית שנקבעה בשווקים במהלך ההסלמה עם איראן. הודעתו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, לפיה "האיראנים התקשרו אלינו ורוצים עסקה", שינתה את חישוב הסיכונים של גופים מוסדיים בישראל ובעולם תוך דקות ספורות. עליית המניות האמריקאיות, ובראשן מדדי נאסד"ק ו-S&P 500, אילצה מוסדיים ישראלים למכור דולרים בשווי מיליארדי שקלים כדי לממן את חזרתם לנכסי סיכון בחו"ל. תנועת מכירות הדולרים המוסדית יצרה אפקט דומינו, שכן כל סבב של מכירות הוריד את שער החליפין והגדיל את ההפסדים של מי שהחזיק בעמדות דולריות גדולות. הראל, בית ההשקעות, העריך כי פרמיית הסיכון ירדה אמנם, אולם הסיכון הפיסקלי עלה במקביל, מה שמותיר את התמונה מורכבת.

השפעות על תיקי ההשקעות: מי מרוויח ומי מפסיד

התחזקות השקל מביאה לזוג מנצחים ומפסידים ברורים בקרב המשקיעים הישראלים. מצד אחד, הצרכן הישראלי נהנה מהורדת מחירים ברשתות השיווק, בכרטיסי טיסה ובקניות בחו"ל, וכן מירידה מתונה במדד המחירים לצרכן. משקיעים שהחזיקו באג"ח קצרות או בקרנות סל על מדדי תל אביב רשמו תשואות חיוביות נאות. מנגד, המפסידים הבולטים הם היצואניות הישראליות שמרוויחות במטבע חוץ ורואות את הכנסותיהן נשחקות במונחי שקל, וכן משקיעים ישראלים שחשופים באופן דולרי למדד S&P 500, שהרוויחו בדולרים אך מאבדים חלק מהתשואה בהמרה חזרה לשקלים. גלובס ציין כי התחזקות השקל תומכת בצרכן הישראלי דרך הורדת האינפלציה, אך המחיר משולם על ידי מגזר היצוא ועל ידי משקיעים שנקטו עמדות חד-צדדיות בדולר.

בורסת תל אביב קובעת שיאים: מדד הביטוח זינק במעל 4%

במקביל לצלילת הדולר, רשמה בורסת תל אביב יום מסחר שיא שבו עלו כל המדדים המרכזיים בצורה חדה. מדד ת"א 35 הוסיף כ-1.2% וקבע שיא חדש, בעוד מדד הביטוח זינק במעל 4% ומדד הבנקים טיפס ב-3%. העליות הנרחבות נבעו מן הסתם מתגובת יתר להתפתחויות הגיאופוליטיות החיוביות, כאשר משקיעים שנשארו בעמדות מזומנים גבוהות במהלך תקופת ההסלמה מיהרו לחזור לשוק. הציפיות להסכם הפסקת אש עם איראן העלו את מדד ת"א 35 לשיא כבר ביום שלפני כן, כשהדולר נחלש ל-3.007 שקלים, והמומנטום רק התחזק מאז. חברות הביטוח נהנו במיוחד מהתחזקות השקל ומהורדת פרמיות סיכוני המלחמה, שכן נכסיהן מוערכים ברובם בשקלים והן נושאות בסיכוני מטבע מוגבלים. חברות הנדל"ן, לעומת זאת, המשיכו לסבול מהאטה משמעותית, כפי שעלה מדוחות הכספיים של יזמיות בולטות שהציגו צניחה של 33% במכירת דירות חדשות.

וול סטריט רושמת רצף עליות חסר תקדים: נאסד"ק עם 10 ימים רצופים של עליות

במקביל לאופטימיות ששטפה את שוקי תל אביב, רשמו שווקי וול סטריט רצף מרשים של עליות שהגיע ל-10 ימי מסחר רצופים במדד נאסד"ק. מדד S&P 500 מצוי במרחק נגיעה משיאו ההיסטורי, ודאו ג'ונס הסיג את רוב ההפסדים שנרשמו בתחילת ההסלמה האיראנית. ההודעה של אנבידיה על תוצאות חזקות הזניקה את מניות הקוונטים, ואילו אמזון רכשה חברת לוויינים תמורת 12 מיליארד דולר במטרה להתחרות באילון מאסק. עליית המניות האמריקאיות, כאמור, אילצה את המוסדיים הישראלים למכור דולרים וחיזקה את השקל מעבר לצפוי. מחיר הנפט, שהיה נתון במוקד הדאגות הגיאופוליטיות, נפל בכ-7% לאחר שמצרי הורמוז נפתחו לשיט בעקבות הפסקת האש, וחביית הנפט מסוג WTI צללה לאזור 91.2 דולר. ג'יימי דיימון, מנכ"ל ג'יי.פי.מורגן, הזהיר כי "ישנו מערך סיכונים משמעותי, ואנו נערכים למגוון רחב של תרחישים", אך השוקים בחרו להתעלם מהאזהרות לטובת האופטימיות.

אינטל כמדד לשינוי הרוח: זינוק של 58% בתשעה ימים

אחת הדוגמאות הבולטות ביותר לשינוי המגמה בוול סטריט היא הראלי המדהים של מניית אינטל, שרשמה עלייה של 58% בתשעה ימים בלבד – רצף שלא נראה מאז שנות ה-70. יצרנית השבבים, שנאבקה בשנים האחרונות בירידה מתמשכת במחיר מנייתה, קיבלה רוח גבית משיתופי פעולה עם גוגל ומאילון מאסק, והגיעה לשיא של חמש שנים. לפי CNBC, מניית אינטל בדרכה לרצף הטוב ביותר שלה לפחות מאז שנות השבעים, דבר המעיד על כך שהמשקיעים מוכנים לסלוח לחברות שנחשבו לכישלון ולהעניק להן הזדמנות שנייה. בגולדמן זאקס המליצו להשקיע ב"שבע המופלאות" של ענקיות הטכנולוגיה, אותן כינו "הזדמנות ערך", אך גופים בוול סטריט ובישראל מזהירים כי יש להבחין בין החברות המוצלחות יותר למתקשות, ולא להתייחס אליהן כמקשה אחת.

האם בנק ישראל יתערב? השיח על קידומת 2 מקבל תאוצה

עם חציית רף 3.01 שקלים לדולר, השיח בשוק עובר במהירות משאלה אם הדולר ייפול מתחת ל-3 שקלים לשאלה מה יקרה אחרי כן. כתבה של אדריאן פילוט בכלכליסט בדקה את התנאים המבניים שעשויים להוביל לקידומת 2, כולל זינוק בשוק המניות, ירידה בפרמיית הסיכון והימור גיאו-פוליטי דוחף. עם זאת, ההערכה הרווחת בשוק היא כי בנק ישראל לא יימהר להתערב. דורון צור ציין כי "בנק ישראל עשוי להתערב רק אם ייפול הרבה מתחת ל-3 שקלים", שכן התחזקות השקל נובעת מגורמים פונדמנטליים ולא מהפרעה חד-פעמית. עדכון המדדים הקרוב בבורסת תל אביב יהיה מעניין במיוחד, שכן זינוק של מאות אחוזים במניית מגה אור של צחי נחמיאס עלול להכניס אותה למדד ת"א 35, בעוד פתאל ודמרי נאבקות להישאר בו. קמטק, חברת ההייטק הישראלית, הודיעה על רכישת ויז'ואל לייר הישראלית כדי להעמיק את יכולות הבינה המלאכותית שלה, צעד המעיד על כך שגם בתנאים של אי-ודאות גיאופוליטית, חברות טכנולוגיה ממשיכות להשקיע בצמיחה אורגנית.