הפסקת האש שטלטלה את השווקים: הדולר קורס מתחת ל-3 שקלים ונטפליקס מובילה תסריט לא צפוי

הפסקת האש והדולר ששבר את קו שלוש השקלים

נכנסה לתוקף הפסקת האש בלבנון, והשווקים הפיננסיים בישראל ובעולם גיבו בצעדי מחול חסרי תקדים. שער הדולר צלל מתחת לרף הפסיכולוגי של שלושה שקלים ונסחר בסביבות 2.995 שקלים, בעוד בורסת תל אביב רשמה עליות קלות בתחילת המסחר בהובלת מדד הבנייה. הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ הביע תקווה כי חיזבאללה תתנהג יפה, דבר שתרם לאווירה של אופטימיות זהירה בקרב משקיעים מוסדיים ופרטיים כאחד. הדולר, ששימש בחודשים האחרונים כמקלט בטוח מפני חוסר הוודאות הגיאופוליטי, מאבד דרסטית מערכו ככל שהסיכון האזורי נסוג. שיעור העלייה של השקל מול הדולר עומד על כ-18 אחוזים בשנה האחרונה, מספר שמעלה שאלות קשות לגבי השפעתו על מגזרי הייצוא, התיירות ושוק ההון הישראלי. התחזקות המטבע המקומי משפיעה ישירות על יכולתו של בנק ישראל לשקול הורדות ריבית, נושא שנמצא בראש סדר היום של גופי ההשקעה והצרכנים כאחד.

מה עומד מאחורי התחזקות השקל בשעות האחרונות

מאחורי הזינוק בשקל עומדים מספר גורמים מבניים ואירועיים שהתנקזו לנקודת מפנה אחת. ראשית, הפסקת האש הפחיתה באופן משמעותי את פרמיית הסיכון הגיאופוליטי שגרמה למשקיעים זרים לצאת מהשקל בחודשים שקדמו. שנית, הפער בין הריבית בישראל לזו שבארצות הברית ממשיך לפעול לטובת המטבע הישראלי, כך שגופים מוסדיים וארביטרז'ים מוצאים עניין בהחזקת שקלים. שלישית, הכנסות המט"ח של המשק הישראלי מהייטק ומתעשיות הביטחון נותרו גבוהות, והן מזרימות דולרים לשוק המקומי באופן שיטתי. כל הגורמים האלה יוצרים מצב שבו קו שלוש השקלים לדולר, שנחשב עד לא מזמן לקו דמיון, הפך לזיכרון רחוק. השאלה המרכזית שעולה בקרב כלכלנים היא האם מדובר בתיקון זמני או במגמה מבנית שתלווה את המשק לאורך זמן, ובאילו תנאים בנק ישראל ירגיש בנוח להתחיל במחזור הורדות ריבית. התשובות תלוות במידה רבה בהתפתחויות בזירה המדינית ובעיקר ביכולת לשמור על הפסקת האש לאורך זמן.

וול סטריט חוגגת שיאים בעוד נטפליקס מפתיעה לרעה

במקביל לאירועים האזוריים, שווקי ההון העולמיים ממשיכים לנגוע באופטימיות שמעבירה את מדדי המניות לשיאים חדשים. מדד S&P 500 והנאסד"ק קבעו שיאים נוספים, בעיקר בזכות התקוות לסיום המלחמה ולהפחתת מתחים גיאופוליטיים במזרח התיכון. עם זאת, הלילה סיפק תזכורת חדה לכך שגם בשוק שורי יכולות להתרחש נפילות חריפות. נטפליקס פרסמה את הדו"חות הכספיים הראשונים שלה מאז שנסוגה מהמאבק על רכישת וורנר ברדרס דיסקברי, והתוצאות היו מעורבות. ההכנסות והרווחים ברבעון הראשון עלו על הציפיות, אך התחזית לרבעון השני האכזיבה את המשקיעים בצורה חמורה. מניית החברה צנחה בכ-9.3 אחוזים במסחר המאוחר, והמסר שנשלח לשוק היה ברור: גם ענקיות טכנולוגיה שנראות בלתי מנוצחות חשופות לתגובות אלימות כשהן מפספסות את הציפיות לעתיד.

עזיבת ריד הייסטינגס והמסר למשקיעים

מעבר למספרים עצמם, הדו"ח של נטפליקס לווה בהודעה מרעישה: ריד הייסטינגס, המייסד והיושב ראש, פורש מהחברה אחרי 29 שנים. הייסטינגס, שהפך את נטפליקס משירות השכרת סרטים בדואר לאימפריה הגדולה ביותר בעולם של סטרימינג, עוזב בדיוק ברגע שבו החברה ניצבת בפני צומת דרכים אסטרטגית. הפרישה שלו, יחד עם התחזית החלשה, יוצרת תחושה של חוסר ודאות בקרב משקיעים שראו בו את הקומפס היציב של החברה. בוול סטריט קיים ויכוח מתמשך לגבי האם נטפליקס הגיעה לתקרת הצמיחה שלה, במיוחד לאור התחרות הגוברת מצד שירותים כמו דיסני פלוס ואמזון פריים. הפרישה מעלה גם שאלות לגבי כיוון האסטרטגי של החברה והאם היא תמשיך להתמקד בתוכן מקורי יקר או תפנה למודלים עסקיים חדשים. המשקיעים הישראלים, שמחזיקים בנטפליקס דרך קרנות פנסיה וקופות גמל, חשופים ישירות לתנודתיות הזו.

המצור על איראן וטבעת החנק הכלכלית

בזמן שתשומת הלב המקומית ממוקדת בהפסקת האש בלבנון ובתגובת השווקים, ההתפתחויות סביב איראן מקבלות תפנית חדה שעלולה להשפיע על המשק העולמי באופן משמעותי. ארצות הברית הגבירה באופן דרמטי את המצור הכלכלי על איראן, כאשר ההערכות מדברות על פגיעה של 435 מיליון דולר ליום בהכנסות האיראניות. המטרה המוצהרת היא לחנוק את יצוא הנפט האיראני, לייבש את מקורות המטבע הזר של המשטר ולהכריח את פתיחתו מחדש של מצר הורמוז. טראמפ עצמו אמר כי הוא מקווה לקבל חיבוק גדול ושמן ולפתוח את המצר, ברמז לכך שהמטרה האסטרטגית חורגת מעבר לעניין הכלכלי הצר. המצור כולל לחץ על מכליות נפט, הגבלות על בנקים בינלאומיים וניסיון לנתק את איראן ממערכת הסחר העולמית. השאלה הפתוחה היא האם איראן, שהוכיחה בעבר יכולת עמידה מרשימה מול לחצים כלכליים, תישבר הפעם או תמצא דרכים חדשות לעקוף את הסנקציות.

סין נכנסת למשוואה ומאיימת לשנות את כללי המשחק

ההתפתחות המסוכנת ביותר מבחינה כלכלית עולמית היא הכניסה הגלויה של סין למשוואה סביב הסנקציות על איראן. בייג'ינג העבירה מסר חריף לוושינגטון לפיו היא לא תסבול התערבות בהורמוז בסחר שלה עם איראן, וזאת לאחר שמכלית עם קשרים לסין נעצרה במצר. המהלך הסיני מעלה את הסכנה לעימות ישיר בין שתי המעצמות הגדולות בעולם, עימות שעלול לטלטל את שרשראות האספקה הגלובליות בצורה חסרת תקדים. אם סין תחליט להתעמת באופן ישיר עם החסימה האמריקאית, ההשלכות על מחירי הנפט, שרשראות האספקה ובסופו של דבר על כיסו של הצרכן הישראלי יהיו משמעותיות. גם בלי עימות ישיר, המתיחות בהורמוז כבר משפיעה על שווקי האנרגיה העולמיים, כאשר מחירי הנפט ירדו בכאחוז בעקבות הפסקת האש אך נותרים רגישים לכל התפתחות בזירה. הצרכן הישראלי, שכבר סופג עליות משמעותיות במחירי הדלק והאנרגיה, עלול למצוא עצמו בקו האש של מלחמת סחר בינלאומית שאינו שולט בה כלל.