שיא היסטורי לוול סטריט, צלילת הדולר מתחת ל-3 שקלים ומהפכה במדדי תל אביב
הכרזת איראן על פתיחת מצר הורמוז הציתה ראלי חד בבורסות העולם, בעוד שוק ההון הישראלי מתמודד עם עדכון מדדים שמשנה את פניו
וול סטריט שוברת שיאים היסטוריים מול קריסת חדה במחירי הנפט
המדדים המובילים בוול סטריט רשמו עליות חדות והגיעו לרמות שלא נראו מאז 1992, בעקבות הודעת שר החוץ האיראני על פתיחת מצר הורמוז לאחר הפסקת האש בין ישראל ללבנון. מדד דאו ג'ונס זינק ב-3.2%, מדד S&P 500 טיפס ב-4.5%, ומדד הנאסד"ק המורחב עלה ב-6.3% לשיא שלא נראה מזה 34 שנים. במקביל, מחירי הנפט צנחו בצורה חריגה: חוזה הנפט הגולמי מסוג WTI איבד 11.5% מערכו וירד למחיר של 83.85 דולר לחבית, בעוד חוזה הברנט צנח ב-9% לרמה של 90.38 דולר לחבית. נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הצהיר כי מתקיים מו"מ מצוין עם איראן ועסקה עשויה להיות מוכרזת בקרוב, דבר שהוסיף דלק למנועי העליות בשווקים. המשקיעים פירשו את ההתפתחויות כאות להפחתה משמעותית בסיכון הגיאופוליטי באזור המפרץ הפרסי, מה שהוביל לזרימת הון מאסיבית אל מניות הטכנולוגיה ומניות הצמיחה במיוחד.
ההכרזה על מצר הורמוז משנה את כללי המשחק הגלובליים
ההחלטה האיראנית לפתוח את מצר הורמוז, שדרכו עוברת חמישית מהנפט הגולמי העולמי, סימנה נקודת מפנה בתפיסת הסיכונים של שווקי ההון העולמיים. עד להודעה, חששו משקיעים מסגירה מלאה של המצר, שהייתה עלולה לגרום לזינוק חריג במחירי האנרגיה ולהאט את הצמיחה העולמית. היפוך הפרספקטיבה הביא לאחד מימי המסחר החזקים ביותר בשנים האחרונות, כשהמחירים חזרו לרמות שנראו לפני ההסלמה האחרונה במזרח התיכון. גם הבורסות באירופה ננעלו בירוק, והנפט רשם את הירידה החדה ביותר שלו מזה עשור. המסר משווקי ההון היה ברור: ככל שהמתיחות האזורית שוככת, כך גדל התיאבון לסיכון, וההון זורם בחזרה לנכסי מסלול הצמיחה שנפגעו קשות בחודשים האחרונים בשל האי־ודאות הביטחונית.
balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע
הייסוף החריף בשקל פוגע בעיקר ביצואני השירותים וחברות ההייטק, שהכנסותיהן בדולרים מתורגמות לפחות שקלים. ככל שהיצואן מייצר יותר ערך מוסף מקומי, הפגיעה ברווחיות שלו חמורה יותר בשל עלויות שכר גבוהות.
הדולר צולל מתחת ל-3 שקלים בפעם הראשונה מאז 1995
במקביל לתסיסה בשווקים הגלובליים, שער הדולר בישראל צנח אל מתחת לרף הסמלי של 3 שקלים, לאחר שהמטבע האמריקאי נחלש בצורה ניכרת בעקבות ירידת מחירי הנפט והקלת המתיחות הביטחונית בגזרה. המט"ח צנח מ-2.99 שקלים לרמה של 2.95 שקלים לדולר, כשגם היורו והפאונד מתחזקים ב-0.2% מול השקל, והין היפני רושם עלייה של 0.6% מול המטבע האמריקאי. נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, ציין בראיון כי הוא צופה שדרוג בתחזית הצמיחה אם הפסקות האש יימשכו, מה שעלול לחזק עוד יותר את השקל. התשואה של חוסכי מדד S&P 500 נחתכה בעקבות השיא ההיסטורי של השקל, כשההפרש בין התשואה בשקל לתשואה בדולר הצטמצם בצורה משמעותית. גורמים בשוק מעריכים כי המשך חולשת הדולר יכול להביא את שערו לאזור של 2.90 שקלים, רמה שתשפיע ישירות על היצואנים ועל רווחיות החברות הישראליות הנסחרות בחו"ל.
ייסוף השקל יוצר מציאות כלכלית כפולה במשק הישראלי
התחזקות השקל מול הדולר יוצרת מציאות כלכלית מורכבת בשוק הישראלי. מצד אחד, יצואני השירותים, ובראשם חברות ההייטק, נפגעים משמעותית מהייסוף שכן הכנסותיהן בדולרים מתורגמות לפחות שקלים. גורמים בתעשייה מציינים כי ככל שהיצואן מייצר יותר ערך מוסף בישראל, הוא נפגע יותר, משום שהעלות המשמעותית ביותר שלו היא שכר העבודה המשולם בשקלים. מצד שני, היבואנים והצרכנים נהנים מירידה במחירי המוצרים המיובאים, במיוחד בתחום האנרגיה שבו מחירי הנפט ירדו בצורה חריפה. חברות הביטוח וקרנות הפנסיה מתמודדות עם פגיעה בתשואות של השקעותיהן בחו"ל בגלל הייסוף, בעוד מניות היצואניות בבורסת תל אביב נמכרות בעקבות חששות מפגיעה ברווחיות. התמונה המקרו-כלכלית מורכבת, והמאזן בין היתרונות לחסרונות של חולשת הדולר תלוי במידה רבה במשך הזמן שבו המגמה תימשך וביכולת של החברות לנהל את הסיכון שערך המטבע מציב בפניהן.
trending_up שינוי מגמה: מנדל"ן לטכנולוגיה ותשתיות
השפעה משמעותית שצריך להכיר ולהבין את המשמעות שלה.
עדכון מדדים דרמטי: מגה אור עולה לת"א 35, דמרי שורדת בנקודה
בזמן ששווקי העולם עסקו בתגובה להתפתחויות הגיאופוליטיות, הבורסה בתל אביב התמודדה עם דרמה משלה בדמות עדכון המדדים החצי-שנתי שנכנס לתוקף. חברת הנדל"ן המניב מגה אור של צחי נחמיאס, שרכשה את חטיבת הקרקע של מפעל אליאנס לשעבר בחדרה תמורת מיליארד שקל, נכנסה למדד ת"א 35 לאחר זינוק חד בשווי השוק שלה. גם מניית הבורסה לניירות ערך עצמה וחברת האחזקות קנון הצטרפו למדד הדגל. מנגד, חברות הנדל"ן המניב אמות השקעות ומבנה, יחד עם רשת מלונות פתאל, ירדו ממדד ת"א 35 ויעברו להיסחר במדד ת"א 90. הסיפור המרכזי של העדכון היה המאבק של יגאל דמרי להישאר במדד, לאחר שביצע מהלכים פיננסיים אגרסיביים בימים האחרונים של תקופת המדידה, כולל גיוס של כ-420 מיליון שקל מגופים מוסדיים ורכישת מניות משלו בהיקף של מעל 10 מיליון שקל. בכך דמרי הצליחה לעקוף את פתאל בפער זעום של עשרות מיליוני שקלים בלבד, במקרה שעורר ביקורת על כך שהדירוג במדד אינו משקף בהכרח את השווי השוק הטבעי של החברות.
המעבר המבני במדד ת"א 35 משקף שינוי עמוק במשק
עזיבתן של חברות הנדל"ן מהמדד המוביל וכניסתן של חברות טכנולוגיה ותשתיות משקפת מגמה מבנית עמוקה במשק הישראלי. מגה אור, שנכנסה לתחום חוות השרתים בעקבות רכישת קרקע המפעל בחדרה, מייצגת את המעבר מנדל"ן מסורתי לנדל"ן תשתיתי. במקביל, ענקית הסייבר פאלו אלטו, שהפכה לחברה בעלת שווי השוק הגבוה ביותר בבורסה המקומית, עדיין לא עומדת ברף ימי המסחר המינימליים לכניסה למדד. אם הבורסה תחליט על מסלול מהיר עבורה, קנון עלולה להידחק החוצה עוד לפני שהספיקה להיכנס. גם במדד ת"א 90 נרשמו תמורות משמעותיות: 11 חברות חדשות נכנסו, ביניהן אפי נכסים ולהב, בעוד שמות ותיקים כמו ג'י סיטי של חיים כצמן, דלק רכב ואלקטרה צריכה יצאו מהמדד. יציאתן של חברות אלו צפויה להוביל למכירות של מניותיהן על ידי תעודות הסל והקרנות המחקות, לחץ שעלול להפעיל משקל שלילי נוסף על שעריהן בתקופה הקרובה וליצור הזדמנויות רכישה למשקיעים ארוכי טווח שיזהו פער בין הערך הפנימי למחיר השוק של החברות היוצאות.
שאלות נפוצות (FAQ)
-
הכרזת שר החוץ האיראני על פתיחת מצר הורמוז בעקבות הפסקת האש הפחיתה את הסיכון הגיאופוליטי והובילה לזרימת הון מאסיבית לשווקים, כשהדאו ג'ונס זינק ב-3.2% וה-S&P 500 עלה ב-4.5%.
-
המטבע האמריקאי נחלש בעקבות ירידה חדה במחירי הנפט העולמיים והקלת המתיחות הביטחונית באזור, מה שחיזק משמעותית את השקל מול הדולר עד לרמה של 2.95 שקלים.
-
מגה אור, מניית הבורסה וקנון נכנסו למדד. מנגד, חברות הנדל"ן המניב אמות ומבנה, יחד עם רשת מלונות פתאל, ירדו למדד ת"א 90.
-
חוזה הנפט WTI צנח ב-11.5% ל-83.85 דולר לחבית, וחוזה הברנט איבד 9% מערכו וירד ל-90.38 דולר לחבית, ברמות הנמוכות ביותר מזה חודשים רבים.