מלחמת הסחר משנה את המפה: אנבידיה מכפילה השקעותיה בישראל ופותחת מרכזי שרתים חדשים

בתוך כאוס מלחמת הסחר הגלובלית והתחרות העזה על כוח מחשוב המיועד לבינה מלאכותית, אנבידיה מסמנת את ישראל כנכס אסטרטגי מרכזי. החברה, ששווי השוק שלה חצה לאחרונה את רף חמשת הטריליוני דולרים, חנכה באופן רשמי את מרכז המחקר והפיתוח החדש שלה בבאר שבע, המשתרע על שלושת אלפים מטרים רבועים ומעסיק כיום יותר מ-150 עובדים. התוכנית הרחבה יותר, כפי שנחשפה בגלובס, כוללת גיוס של מאות עובדים נוספים בשנים הקרובות, מה שמהפך את הנגב למוקד משיכה למהנדסי תוכנה וחומרה בכירים. דמי השכירות של החברה במתחם מוערכים בכ-2.5 מיליון שקל בשנה עבור חוזה של כעשור, נתון הממחיש את כוונתה להישאר ולהשתרש בפריפריה הישראלית לאורך זמן.

במקביל, החברה חתמה על עסקה אסטרטגית לשכירת עד ארבעה מגוואט חשמל בחוות השרתים 'סרברז' בכפר סבא, בעסקה שצפויה להניב לשותפות של רני צים וקרדן-גבע בין שמונה ל-18 מיליון שקל בשנה. המהלך מעלה שאלה אסטרטגית שמטרידה גורמים בענף: מדוע בוחרת אנבידיה, אחת החברות העשירות והחזקות בעולם, להתרחב דווקא למקומות קטנים יחסית בפריפריה? התשובה נעוצה ככל הנראה בשילוב בין זמינות קרקע, מהירות חיבור לרשת החשמל וקרבה למרכזי הפיתוח הקיימים של החברה בישראל. העסקה גם מדגישה את המומנטום של שוק חוות השרתים המקומי, שהפך לאחד הנדל"נים המבוקשים ביותר במשק הישראלי.

ההכנסות מישראל חצו 17.5 מיליארד דולר

למרות שאנבידיה הפסיקה לחשוף בנפרד את הכנסות החטיבה הישראלית, נתונים שדלו משיחת המשקיעים האחרונה מצביעים על מכירות של כ-17.5 מיליארד דולר שמקורן בישראל. מדובר בנתון מדהים בקנה מידה עולמי, המציב את ישראל כאחד השווקים האסטרטגיים החשובים ביותר של ענקית השבבים, הרבה מעבר למשקלה היחסי של הכלכלה המקומית. הרשת הסמויה של השקעות אנבידיה כוללת עשרות עסקאות בחברות סטארט-אפ ישראליות, רכישות אסטרטגיות והקמת צוותי מו"פ ישראליים שמפתחים מודלי בינה מלאכותית להבטחת הביקוש הגובר לשבבים שלה. אנליסטים בתעשייה מציינים כי ההכנסות מישראל משקפות לא רק מכירות ציוד, אלא גם השקעות במחקר, פיתוח ורכישת טכנולוגיות מקומיות המשולבות במוצרי הדגל של החברה.

חוות השרתים: הזירה החדשה של יצחק תשובה וצחי נחמיאס

במקביל להשקעות אנבידיה, נחשף בגלובס מסמך פנימי של חברת נגה החושף מרוץ חדש בשוק האנרגיה והנדל"ן הדיגיטלי: יצחק תשובה וצחי נחמיאס פועלים להקמת חוות שרתים ענקית בישראל. המיזם, שעדיין נמצא בשלבים ראשוניים, נתקל באתגרים רגולטוריים משמעותיים בעיקר סביב חיבור לרשת החשמל הלאומית, שכן מתחמי מחשוב עתירי ביצועים דורשים אספקת חשמל יציבה ובהיקפים חריגים. לפי ההערכות, המהלך עשוי להפוך לאחת ההשקעות הגדולות בתחום התשתיות הדיגיטליות במשק, עם פוטנציאל להכנסות של מיליארדי שקלים בשנה בתרחיש אופטימי. התחרות על חוות שרתים משקפת את המעבר של תאגידי האנרגיה והנדל"ן הגדולים במשק לזיהוי הבינה המלאכותית כקטר צמיחה חדש.

המלחמה בין מעסיקים לבין מגמת העברת המשרות לחו"ל

בעוד אנבידיה מגדילה פעילות, חברות אחרות פועלות בכיוון ההפוך. סנדיסק, יצרנית שבבי הזיכרון שמנייתה זינקה ב-3,400% בשנה האחרונה, הודיעה על פיטורי עשרות עובדים במרכז הפיתוח בכפר סבא ועל העברת פרויקט מרכזי להודו. המהלך מעורר תהיות בקרב העובדים בנוגע לעיתוי הביצוע: חודשים ספורים בלבד לפני שהחברה צפויה להשיק תוכנית חדשה לרכישת מניותיה בהנחה משמעותית לעובדים. תופעה דומה מתרחשת גם בחברות נוספות, שמנצלות את התחזקות המניות שלהן כדי לבצע אופטימיזציה של כוח האדם ולהעביר פעילות למדינות בעלות עלויות נמוכות יותר. המתח בין הצלחת החברות בשוק ההון לבין המגמה של צמצום משרות מקומיות הופך לאחד הנושאים הבוערים בדיון הציבורי על עתיד ההייטק הישראלי.

בכירי האוצר נגד רשות המסים: הקרב על עתיד האופציות

בזירה הפיסקלית, נחשפה מחלוקת חריפה בין משרד האוצר לבין רשות המסים סביב גורל המיסוי על אופציות לעובדי הייטק. צוות מיוחד של האוצר ורשות המסים בוחן בימים אלה שינוי דרמטי במודל המיסוי של עובדי ההייטק לקראת חוק ההסדרים 2027, כאשר על הפרק עומדת הגדלת המס על אופציות בשווי מיליארדים, לצד הקלות מס על העבודה עצמה. המטרה הרשמית היא להגדיל את הכנסות המדינה בזמן קצר מבלי לפגוע בקצב הצמיחה של הענף. אלא שבכירים במשרד האוצר מתנגדים בתוקף ליוזמה, ומתריעים כי 'הדבר האחרון שאנחנו צריכים עכשיו זה להכביד על ההייטקיסטים', במיוחד על רקע מלחמת הסחר והמגמה הבינלאומית להעברת משרות לחו"ל. המחלוקת מגיעה לאחר שמנהל רשות המסים התבטא בפומבי בזכות היוזמה, מה שמעצים את הפערים בין שני הגופים.

קרנות ענק ומענקי גיוס: הפתרון המסתמן להייטק הישראלי

במקביל למחלוקת על המיסוי, במשרד האוצר וברשות החדשנות בוחנים הקמה של שתי קרנות ענק בהיקף של 1.5 מיליארד שקל: האחת תיועד לסטארט-אפים והשנייה למרכזי פיתוח בינלאומיים. הקרן למרכזים תחלק מענק של אלפי שקלים על כל גיוס של עובד ישראלי, במטרה לעודד חברות גלובליות להעדיף הקמת פעילות בישראל על פני העברתה לחו"ל. בנוסף, קרן Team8 השלימה גיוס של 365 מיליון דולר לקרן הון סיכון חדשה, כאשר 265 מיליון דולר מיועדים להשקעות בחברות צעירות בשלבי סיד וסבב A, בעיקר בתחומי תשתיות תוכנה ובינה מלאכותית. הקרן החדשה רשמה כבר אקזיט ראשון עם מכירת Koi Security לפאלו אלטו נטוורקס בכ-400 מיליון דולר, נתון הממחיש את הפעילות הענפה בשוק הסייבר הישראלי.

שוק העבודה בהייטק: יציבות דמיונית מאחורי גל פיטורים

סקר רשות החדשנות וחברת צבירן חושף תמונה מורכבת של שוק העבודה בהייטק: למרות גל הפיטורים, מספר המועסקים הכולל בענף כמעט ולא השתנה. הנתון הזה מטעה, שכן מאחורי היציבות הסטטיסטית מתרחשת תחלופה משמעותית של כוח אדם. במחצית הראשונה של השנה, שיעור הפיטורים בתחום התוכנה היה גבוה פי שישה מזה של תחום החומרה. החברות בתחום החומרה, לעומת זאת, דווקא מתרחבות על רקע הביקוש הגובר לשבבים, תשתיות מחשוב וטכנולוגיות עמוקות הנדרשות לאימון מודלי בינה מלאכותית. בנוסף עולה מהסקר כי הבינה המלאכותית כבר משפיעה על הליכי הגיוס, אך עדיין אינה מסבירה את רוב גל הפיטורים הנוכחי בענף. נתון נוסף מדאיג במיוחד: בפעם הראשונה בהיסטוריה של הענף, ההייטקיסט הישראלי הפך ליקר יותר ממקבילו שבעמק הסיליקון, בעיקר בשל צניחת הדולר, מה שמוביל 58% מחברות הצמיחה להקפיא או להאט גיוסים בארץ.

מנכ"ל נייס, סקוט ראסל, שנכנס לתפקידו בתקופה מאתגרת במיוחד שבה מניית החברה צללה ב-70%, אמר בראיון ראשון לגלובס כי החברה 'מקדימת את תוכניות ההטמעה של הבינה המלאכותית בחצי שנה', והביע ביטחון מלא בכך שהתאוששות המניה תגיע. דבריו משקפים את האמונה הרווחת בקרב מנהלי החברות הגדולות כי מהפכת הבינה המלאכותית תיצור עבורן הזדמנויות צמיחה חדשות, גם אם הדרך לשם כרוכה בקיצוצים ובהתאמות מבניות. במקביל, תעשיית הרחפנים הישראלית מציגה קצב גיוס חסר תקדים של שבעה עובדים חדשים בשבוע בחברות המובילות, מה שמעיד על ריכוז מאמץ ממשלתי ופיננסי בתחומים אסטרטגיים שישראל מצטיינת בהם. שילוב המהלכים הללו מצביע על כך שמלחמת הסחר הגלובלית, למרות הסיכונים, יוצרת גם הזדמנויות נדירות למשק הישראלי שמצליח למצב את עצמו כנכס חיוני בשרשרת הערך הטכנולוגית העולמית.