גל פיטורים בהייטק הישראלי: פייפאל מפטרת רבע מעובדיה בארץ, סנדיסק מצמצמת בכפר סבא ואינטל סוגרת את מעבדת ה-AI

שלוש חברות ענק פיטרו ביממה האחרונה עשרות עובדים במרכזי הפיתוח שלהן בישראל, במסגרת מהלכי התייעלות גלובליים שמשקפים את השינוי העמוק שעובר על תעשיית הטכנולוגיה העולמית. פייפאל פיטרה כ-70 עובדים מתוך כ-300 המועסקים במרכז הפיתוח שלה בתל אביב, סנדיסק צמצמה עשרות משרות מהפעילות בכפר סבא, ואינטל סגרה את מעבדת הבינה המלאכותית שפעלה כעשור ופיטרה 13 חוקרים. שלושת המהלכים מתפרסמים במקביל לגיוסי ענק של סטארט-אפים ישראליים, מה שמדגיש את הפער הגדל בין חברות בשלבי צמיחה לבין חברות בוגרות שמצמצמות.

פייפאל, סנדיסק ואינטל יוצאות מישראל

פייפאל מצמצמת רבע מכוח האדם בתל אביב

ענקית התשלומים פייפאל הודיעה על פיטוריהם של כ-70 עובדים במרכז הפיתוח שלה בתל אביב, שמהווים כ-25% מכוח האדם במשרד הישראלי. המהלך הוא חלק מגל פיטורים עולמי שמפעילה החברה, המשתקף גם בארה"ב ובאירופה. העובדים שפוטרו הופתעו מההחלטה, שכן המרכז בתל אביב נחשב לאחד המוצלחים של החברה בתחום הפיתוח של מערכות סיכון ומניעת הונאות. מדובר באחד מגלי הפיטורים הגדולים שפגעו בהייטק הישראלי בתקופה האחרונה, והוא מצטרף לפיטורים שביצעה סנדיסק בכפר סבא ולסגירת מעבדת ה-AI של אינטל בישראל.

סנדיסק: פיטורים לפני תוכנית רכישת המניות

במקביל, יצרנית שבבי הזיכרון סנדיסק פיטרה עשרות עובדים ממרכז הפיתוח שלה בכפר סבא. המהלך מגיע על רקע העברת פרויקט מרכזי להודו, ובקרב העובדים מעלים שאלות על העיתוי: חודשים ספורים לפני יציאתה לדרך של תוכנית חדשה לרכישת מניות החברה בהנחה משמעותית. המניה של סנדיסק זינקה בכ-3,400% בשנה האחרונה, אך הצמיחה לא הספיקה כדי למנוע את הקיצוץ בפעילות הישראלית. העבודה שבוצעה בכפר סבא עברה לצוותים בהודו במסגרת מהלך גלובלי להוזלת עלויות פיתוח.

אינטל סוגרת את מעבדת ה-AI

אינטל הודיעה על סגירת מעבדת הבינה המלאכותית שלה בישראל, שפעלה כעשור והובילה מחקרים פורצי דרך. שלושה עשר העובדים במעבדה יפוטרו, וההסבר שמסרה החברה הוא "שיקולים גיאוגרפיים" – ניסוח שמדאיג את התעשייה המקומית. ישראל נחשבת למעצמה עולמית בתחום הבינה המלאכותית, וסגירת מעבדת מחקר של אחת מענקיות השבבים מהווה איתות שלילי לגבי מיקום פעילות המחקר העתידי. המהלך מצטרף לסגירתה של מעבדת ה-AI של אינטל בחיפה לפני כשנתיים, ומעלה שאלות לגבי מחויבותה של החברה לפעילות מחקר בישראל.

המהלך המיסויי של האוצר: מס חדש על אופציות בשווי 150 מיליארד שקל

תוכנית האוצר להגדלת מיסוי האופציות

במקביל לגל הפיטורים, משרד האוצר ורשות המסים מקדמים מהלך דרמטי לשינוי מודל מיסוי האופציות לעובדי הייטק, שצפוי להיכלל בחוק ההסדרים לשנת 2027. על הפרק: הגדלת המס על אופציות בשווי מיליארדים, לצד הקלות במס על העבודה. המטרה הרשמית היא לייצר בליץ של מימושים ולהגדיל את הכנסות המדינה בזמן קצר מבלי לפגוע בקטר הצמיחה של ההייטק. לפי ההערכות, כ-150 מיליארד שקל באופציות תקועים כיום בידי עובדי הייטק שלא מימשו אותן, והמהלך נועד לשחרר את הכסף הזה למעגל הכלכלי.

התנגדות בתוך האוצר עצמו

אלא שבתוך משרד האוצר עצמו יש מתנגדים למהלך. בכירים באוצר מתנגדים בתוקף ליוזמה וטוענים כי "הדבר האחרון שצריך עכשיו זה להכביד על ההייטקיסטים". גם מנהל רשות המסים הביע תמיכה ביוזמה, מה שמעיד על חילוקי דעות פנימיים בדרג המקצועי. המתנגדים חוששים כי הגדלת המיסוי תקטין את התמריץ ליזמים ולעובדי הייטק, ותזרז את הגירת המוחות לחו"ל. במקביל, מסמך מחקר חדש של רשות המסים מגלה כי שיעור העזיבה בעשירון העליון קפץ בכ-80%, ושבהייטק הזינוק מגיע לכ-150%, מה שמעלה שאלות לגבי יכולתה של המדינה להגדיל את בסיס המס של הענף.

גיוסי ענק בסטארט-אפים: וונדרפול, אפווינד ולייט

וונדרפול לפי שווי 5 מיליארד דולר

בעוד חברות הבוגרות מצמצמות, הסטארט-אפים הישראליים ממשיכים לגייס בהיקפים שמשקפים את הערכת המשקיעים לטכנולוגיה המקומית. חברת סוכני הבינה המלאכותית וונדרפול (Wonderful) גייסה 550 מיליון דולר לפי שווי של 5 מיליארד דולר, בסבב שהובילה קרן Insight Partners. מדובר בקפיצת שווי משמעותית לחברה, המפתחת סוכני AI לטיפול בפניות שירות לקוחות בארגונים גדולים. הגיוס מצטרף לסבבים דומים שביצעו חברות AI ישראליות אחרות בחודשים האחרונים.

אפווינד ולייט מתקרבות לשווי מיליארדים

חברת הסייבר אפווינד של עמירם שחר קרובה להשלמת גיוס של 300 מיליון דולר לפי שווי של 3.8 מיליארד דולר – יותר מפי שניים מהשווי שניתן לה בתחילת השנה. חברת הרובוטיקה לייט, שהוקמה בידי יוצאי אפל ומנוהלת על ידי אלכסנדר שפונט, אחד ממייסדי פריימסנס, השלימה סבב גיוס של 165 מיליון דולר לפי שווי 1.6 מיליארד דולר. בנוסף, חברת הרחפנים אקסטנד תחל להיסחר ביום שישי בניו יורק תחת הסימול XTND לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר, ומיזוג עם חברה אמריקאית הושלם בהצלחה.

תמונת המצב של שוק העבודה בהייטק

תחלופה גבוהה בתוכנה, יציבות בחומרה

למרות גל הפיטורים הנוכחי, סקר רשות החדשנות וצבירן מגלה כי מספר המועסקים בהייטק הישראלי כמעט לא השתנה. מאחורי היציבות מתרחשת תחלופה משמעותית: במחצית הראשונה של השנה שיעור הפיטורים בתחום התוכנה היה גבוה פי שישה מבחומרה. חברות החומרה דווקא מתרחבות על רקע הביקוש לשבבים, תשתיות מחשוב וטכנולוגיות עמוקות, ואילו חברות התוכנה סופגות את ההשפעה של הבינה המלאכותית על הגיוסים. הסקר מצביע על כך שה-AI כבר משפיע על הגיוסים, אך עדיין אינו מסביר את רוב הפיטורים בענף.

הישראלי יקר יותר מהאמריקאי

סקר חדש מגלה נתון מפתיע: בפעם הראשונה, עובד הייטק ישראלי הפך ליקר יותר ממקבילו שבעמק הסיליקון. עובדי ענף ההייטק בישראל תמיד היו נחשבים ליקרים יותר מעמיתיהם בהודו או במזרח אירופה, אך צניחת הדולר מעמיקה את הפער ואף מובילה לכך שהאמריקאים מרוויחים פחות מהישראלים. על כן, 58% מחברות הצמיחה בוחרות להקפיא או להאט גיוסים בארץ, מה שמסביר חלק מהמגמה של העברת פעילות לחו"ל. המשקיע הבכיר איל ולדמן אמר כי "אני משקיע הרבה פחות בישראל. אראה מה יקרה אחרי הבחירות".

מה צופן העתיד לענף

הקריאה ליזמים להתאגד בחו"ל

המשקיע הבכיר מזהיר את יזמי ההייטק הישראליים שלא להתאגד בישראל, וקורא להם לשקול הקמת החברה מלכתחילה בחו"ל, בעיקר בארה"ב. הסיבות כוללות את הרגולציה הישראלית המכבידה, המיסוי הגבוה על אופציות, והעלויות הגבוהות של כוח האדם בישראל. קריאה זו מצטרפת למגמה של חברות ישראליות שמעבירות את מרכז הכובד שלהן לארה"ב, ומעלה שאלות אסטרטגיות לגבי עתיד ההייטק הישראלי בעשור הקרוב.

המודל החדש של אוניברסיטת בר אילן

בתוך התעשייה, יש גם חדשות חיוביות: אוניברסיטת בר אילן השיקה פיילוט חדש שבו היא מוותרת על מניות בסטארט-אפים של חוקריה. במקום אקוויטי, האוניברסיטה תקבל 2%-4% במקרה של אקזיט לצד מנגנון תגמול המבוסס על מכירות. המטרה: לצמצם את החיכוך מול חוקרים ומשקיעים ולקצר את הדרך מהמחקר להקמת חברה. מנכ"ל החברה המסחורית של האוניברסיטה אמר כי "הון סיכון זה עניין סטטיסטי", וכי המודל החדש מאפשר לחוקרים להחזיק ב-100% ממניות המייסדים ללא נציג מטעם האוניברסיטה בדירקטוריון.