הכסף עוזב את אמריקה: השווקים העולמיים נערכים לעידן חדש של חוסר אמון בדולר

רגע האמת בג'קסון הול הפך להעלאת ריבית ממשית

הפדרל רזרב העלה את הריבית בארה"ב לראשונה מאז 2023, והמהלך שנחשב בשבועות האחרונים כהשערה בלבד הפך לעובדה שהכתיבה את המסחר בכל השווקים העולמיים. כפי שפורסם בכלכליסט בפודקאסט "מנועי הכסף", ההעלאה הייתה כבר קבועה מראש בנאום יו"ר הפד בוועידת ג'קסון הול, והשוק רק חיכה לביצוע. אדריאן פילוט כתב בכלכליסט כי הציפיות נבנו במשך חודשים, ולכן התגובה הראשונית של השווקים הייתה מרוסנת יחסית: וול סטריט התאוששה במהירות, הנאסד"ק סיים בעליות של 1.6% ומניות השבבים והטכנולוגיה הובילו את הראלי. עם זאת, בשורה התחתונה מדובר במפנה מדיניות של בנק מרכזי שרק לפני זמן קצר היה בדרך להוריד ריבית, והמשמעות ארוכת הטווח של התפנית עוד רחוקה מלהתמחר במלואה.

ההקשר של ההעלאה חריג לא פחות מהמהלך עצמו. ברקע עומדים גירעון ממשלתי אמריקאי מנופח, מדיניות מסחרית אגרסיבית שמייקרת יבוא, וביקוש אדיר לחשמל ולתשתיות חישוב בעקבות מהפכת ה-AI, שמזרים הוצאות הון של מאות מיליארדי דולרים לכלכלה האמיתית. בכלכליסט אף התפרסם דיון תיאורטי בשאלה האם אילון מאסק צודק ובעוד עשור הכסף הפיאט יאבד ממשמעותו לטובת החלטות החלוקה של מדינות עתירות טכנולוגיה, דיון שמעיד עד כמה האווירה האינטלקטואלית סביב המטבע האמריקאי השתנתה. בין אם מדובר בפרובוקציה ובין אם בתחזית, העובדה שההימור נגד הכסף האמריקאי מוזכר כלל בשיח הכלכלי המרכזי מלמדת על ערעור הקונצנזוס.

הכסף עוזב את ארה"ב: הסיפור שניו יורק טיימס הכניס לכותרת

הדיווח המרכזי שמטלטל את השיח הכלכלי העולמי פורסם בניו יורק טיימס וסוקר בהמרקר: העולם מאבד אמון ומפנה עורף לאמריקה. לפי הדיווח, כמעט שנתיים לתוך נשיאותו השנייה של דונלד טראמפ, הכלכלה העולמית מחפשת יותר ויותר דרכים להרחיק את עצמה מארה"ב, בשל שלושה גורמים מרכזיים: החוב הענקי של הממשל האמריקאי, השימוש בדולר כנשק להטלת סנקציות, וחוסר היציבות המדינית והמדיניותית שטראמפ מייצר. בפועל, מרכזי בנקים באסיה ובמפרץ, קרנות עושר ריבוניות ומשקיעים מוסדיים באירופה מגוונים את תיקיהם הרחק מנכסים דולריים, ותזרימי ההון מצביעים על העדפה גוברת של שווקים מתעוררים, זהב ואירופה.

התגובה בשוק המט"ח הישראלי הייתה מיידית ודרמטית. הדולר צנח ל-3.03 שקלים, ירידה של כ-0.14% ביום המסחר האחרון, כפי שדווח בכלכליסט ובהמרקר. גם היורו נחלש מעט מול השקל ונסחר סביב 3.48 שקלים, מה שמלמד כי התיקון הוא בעיקרו סיפור על היחלשות הדולר ולא רק על התחזקות השקל. בכלכליסט אף צוטטו אנליסטים שטענו כי "השוק אותת לפד במשך חודשים על הכשל", בכוונה להיחלשות המטבע האמריקאי כנגד הרקע התמחורי. לצרכן הישראלי המשמעות מוחשית: יבוא מארה"ב הולך ומתייקר, ואילו חשיפה דולרית של חוסכים ישראלים בקרנות מדדים ובתיקי מזומנים מפסידה מהתייקרות השקל.

הפער בין הריבית האמריקאית לריבית הישראלית מתרחב

בעוד ארה"ב מעלה ריבית, בנק ישראל נמצא בכיוון ההפוך לגמרי, כפי שהדגישו בפודקאסט "מנועי הכסף". פער הריביות המתרחב הוא אחד המנועים המרכזיים להתחזקות השקל, שכן משקיעים זרים מעדיפים להחזיק שקלים הנושאים תשואה גבוהה יחסית בסיכון נתפס נמוך. הבעיה היא שהתחזקות מתמשכת של השקל מכה ביצואנים הישראליים, שהכנסותיהם דולריות ועלויותיהם שקליות, ובהם תעשיית ההייטק שכבר מתמודדת עם לחצים אחרים. בהמרקר אף התפרסמה כתבה של סיון קלינגבייל תחת הכותרת "ישראל היא עדיין אומת ההייטק, השאלה היא לכמה זמן", המתארת כיצד המלחמה וחוזק השקל מערערים את מעמדה של ישראל ככוח משיכה לחברות הייטק זרות, ולכך מתווספת מגמה מדאיגה של מחסור בכוח אדם עתידי.

במקביל, ההשפעה על שוק הנדל"ן הישראלי מתחילה להראות סימנים של בלימת הירידה במחירי הדירות, כפי שצוין ב"מנועי הכסף". התחזקות השקל מקטינה את הסיכון המטבעי עבור קונים זרים ומשפרת את האטרקטיביות של נכסים בשקלים, ולצד זאת ירידה בהתחלות הבנייה, שדווחה בכלכליסט כבריאשונה זה שלוש שנים, מצביעה על היצע מצטמצם בעתיד. אם מחירי הדירות אכן יתייצבו, הרי שהתיקון שנמשך חודשים עומד בפני סיום, וההשלכות על הצרכן הישראלי ועל מקבלי ההחלטות באוצר ובבנק ישראל משמעותיות.

והשווקים בינתיים? ראלי טכנולוגי בצל הריבית

אחרי בהלת תחילת השבוע במניות ה-AI, וול סטריט חזרה למסלול עולה. בביזפורטל דווח כי מניות מארוול, קוהרנט ולומנטום חוזרות לעלות, וכי הנאסד"ק מזנק ב-1.6% בהובלת מניות הטכנולוגיה והשבבים. גם אינטל קפצה בכ-10% ואנבידיה עולה, על פי הסיקור השוטף בגלובס, במקביל להודעה של טאואר וניו-פוטוניקס על תחילת ייצור סדרתי של מנועים אופטיים ל-AI. מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג סימן את התחום הלוהט הבא, והתוכנה עקפה את השבבים בפער הגדול ב-25 שנה במה שמכונה בביזפורטל "המסיבה שבה הכסף על ה-AI". הפער בין האופטימיות בוול סטריט לבין הערעור באמון בכלכלה המקרו של אמריקה הוא אחד הפרדוקסים המעניינים של השבוע.

גם הרגולציה האמריקאית מוסיפה נדבך לשינוי. ה-SEC פתחה את הדלת לטוקניזציה של מניות וול סטריט, כך שניירות ערך אמריקאים יוכלו להיסחר גם על גבי בלוקצ'יין, כפי שדווח בכלכליסט. זהו צעד שעשוי לשנות את מבנה הסחירה הגלובלית, לקצר את זמני ההתנחלות ולהגביר את הנגישות של השווקים האמריקאים למשקיעים בכל רחבי העולם, במטרה כנראה לחזק את האטרקטיביות של השווקים האמריקאיים מול החלופות המתחרות.

אירופה ובריטניה: כל אחת בכיוון שלה

בזמן שהפד מעלה ריבית, הבנק המרכזי האירופי ובנק אנגליה בחרו בהמתנה. הבורסות באירופה ננעלו הערב בעליות, לונדון זינקה ב-1.2% לאחר שהבנק המרכזי הותיר את הריבית ללא שינוי, כפי שדווח בסיקור השוטף של גלובס. בבריטניה הריבית נותרה על 3.75%, לפי ביזפורטל, ולונדון נמנעת בינתיים מלהצטרף לכיוון המגביל של הפד. הפער בין מדיניות מוניטרית מגבילה באמריקה למדיניות מרוסנת באירופה משחק תפקיד מרכזי בתזרימי ההון הגלובליים, והוא אחת הסיבות שהאירו מתנהג טוב יחסית מול הדולר גם כשהשקל מתחזק. למשקיע הישראלי, שתיקי ההשקעות הגלובליים שלו מפוזרים בין ארה"ב לאירופה, חלוקת הכוחות הזו היא נתון מהותי בהחלטות הגיוון.

מה זה אומר למשקיע הישראלי

השילוב בין ריבית אמריקאית עולה, דולר מתחזק שקלים והעברת כספים לשווקים מחוץ לארה"ב מחייב חשיבה מחודשת על מבנה התיק. החשיפה לדולר, שנחשבה שנים כגידור תיק תקני, עלולה להפוך למקור אובדן אם המגמה שתיאר ניו יורק טיימס תמשיך. במקביל, קרנות המדדים האמריקאיות ממשיכות להניב תשואות מרשימות בשל ריכוז מניות ה-AI, ולכן היציאה מהדולר אינה בהכרח יציאה מהמניות האמריקאיות אלא יותר שאלה של גידור המטבע והגיוון הגיאוגרפי. גם הטוקניזציה של מניות, שה-SEC מכשירה, עשויה בעתיד לאפשר למשקיע הישראלי חשיפה נוחה יותר וזולה יותר לשווקים אמריקאיים בלי הצורך לחשוף את עצמו באותה מידה לסיכון המטבעי.

בשורה שלפני ההשקעות, על הציבור הישראלי לזכור כי גם כאן מתחולל שינוי. כלכלת ישראל צמחה ב-14.9% ברבעון השני לפי נתוני הלמ"ס שתוקנו, הבורסה בתל אביב מצויה במומנטום חריג ומניית הבורסה קפצה 15% ביום המסחר האחרון, והשוק מחפש מנועי צמיחה חדשים בינלאומיים. הכסף העולמי המחפש חלופות לאמריקה עשוי למצוא בישראל יעד, ובתנאי שהיציבות המדינית והמשפטית תתמוך בכך. הערב השווקים יוצאים להפסקה בעקבות יום הכיפורים, והשאלה שתמתין בפתח המסחר הבא היא האם המפנה בדולר הוא תיקון נקודתי או תחילתו של עידן חדש בסדר הכלכלי העולמי.