וול סטריט מתאוששת אחרי העלאת הריבית, ת"א 35 מטפס והדולר נחלש – יום טרום כיפור של תנודתיות

שוק פתוח במתח עד הדקה האחרונה: כך נערכת הבורסה לכיפור

הבורסה לניירות ערך בתל אביב נערכת ליום המסחר האחרון לפני נעילה ארוכה לכבוד יום הכיפור, בסיום שבוע שבו ניכרת התאוששות בזהירות בשוקי ההון העולמיים אחרי החלטת הפד המפתיעה במידת מה להעלות את הריבית לראשונה מזה כשלוש שנים. מדד ת"א 35 עלה בסביבות ה-1% בשעות הבוקר, ומדד ת"א 125 הוסיף נתון דומה, בעוד שמדד ת"א טכנולוגיה קופץ בכ-2.5%. השקל התחזק מול הדולר ונסחר סביב 3.03 שקלים לדולר, שינוי שמעיד על כך שהכספים הזרים ממשיכים להיכנס לשוק המקומי למרות חוסר הוודאות הגיאופוליטית והפוליטית. על רקע התהפוכות האלה, משקיעים ישראלים רבים מוצאים את עצמם שואלים אם מדובר בפריצת דרך אמיתית או בהתאוששות רגעית בלבד.

למרות ההחלטה המרתיעה של הפד, השוק הישראלי מציג עמידות יחסית. ההחלטה להעלות את הריבית ב-0.25 נקודות ל-4% נתפסה בדיעבד כצעד שנכפה על היו"ר קווין וורש על רקע התחזקות האינפלציה והתחזקות הכלכלה האמריקאית, אך השווקים העולמיים התאוששו מהר מהצפוי. מניות הבינה המלאכותית זינקו, התשואה על אג"ח ארה"ב ל-10 שנים ירדה ל-4.945%, ומדד הפחד VIX נחלש. עבור המשקיע הישראלי, ההתאוששות הזאת מהווה הזדמנות לבחון מחדש את מבנה התיק בסביבה של תשואות אג"ח גבוהות שנמצאות בשיא של 19 שנה. אחת התוצאות הפחות צפויות של ההחלטה היא ההתחזקות של השקל מול הדולר, שמצביעה על זרימת השקעות זרות חיובית לשוק הישראלי דווקא בתקופה שבה עוד מעט ייפתחו קלפיות הבחירות.

הבורסה בת"א מזנקת על רקע תוכנית אסטרטגית שאפתנית

בשעה שוול סטריט התגלגלה מיד אחרי ההחלטה, הבורסה לניירות ערך בתל אביב מספקת למשקיעים מקומיים סיבה טובה לאופטימיות. מניית הבורסה מזנקת בקרוב ל-15%, בעקבות פרסום התוכנית האסטרטגית החדשה לשנים 2027-2031, הכוללת יעדי צמיחה שנתיים של 15%-18% בהכנסות. המנכ"ל איתי בן זאב, החתום על התוכנית, צפוי לקבל מענק שימור של 3.5 מיליון שקל לצד אופציות בשווי של 1.5 מיליון שקל. בליבה של התוכנית ניצבת ההכרה שהשוק הישראלי צריך להיפתח למשקיעים זרים באופן אגרסיבי יותר, ולהעמיק את האטרקטיביות שלו גם למשקיעים המקומיים, שנמנעו מההשקעה בבורסה לאורך שנים. בבורסה מדברים גם על רפורמות טכנולוגיות ורגולטוריות שיקלו על הכניסה של חברות חדשות, וגם על מכניזמים שיקלו על המשקיעים הזרים להכיר את השוק המקומי.

התוכנית האסטרטגית של הבורסה מתפרסמת בתקופה שבה המשק הישראלי מתמודד עם אתגרים פנימיים וחיצוניים, אך היא מעבירה מסר ברור: הבורסה רואה את עצמה במרכז הפעילות הכלכלית של ישראל בעשור הקרוב. בהקשר הזה, חשוב להבין שמדובר בתוכנית נועזת שמתחברת למגמה עולמית של ביזור ההשקעות העולמיות. המשקיעים הזרים, שמחפשים תשואות גבוהות מחד ונכסים לא רק אמריקאיים מאידך, מוצאים בשוק הישראלי פוטנציאל שלא מנוצל במלואו. הזרמת הכספים הזרים לשוק המקומי מובילה להתחזקות השקל, דבר שמקל על יבואנים ועל הצרכן הישראלי אך פוגע ישירות ביצואנים, שמקבלים פחות שקלים עבור דולר אחד.

הפד העלה ריבית – והשווקים מגיבים בניגוד לצפוי

העלאת הריבית בוול סטריט נתפסה במקור כאירוע שיכה את השווקים, אבל התגלתה כתפנית מעניינת. מיד לאחר ההודעה נרשמו ירידות במדדי המניות האמריקאיים – הדאו ג'ונס צלל לשפל של שלושה חודשים ומדד הפחד VIX זינק – אבל כבר למחרת השוק תיקן את עצמו. הנאסד"ק עלה ב-1.3%, מניות הבינה המלאכותית זינקו, והתשואה על אג"ח ארה"ב ל-10 שנים ירדה ב-6 נקודות בסיס ל-4.945%. מהתנהלות השוק ניתן ללמוד שהמשקיעים מפרשים את ההחלטה של הפד כהחלטה חד-פעמית, שמטרתה לשלוח מסר לשווקים שהפד עוקב אחר התפתחות האינפלציה, אך לא נועדה להוביל לסבב ארוך של העלאות ריבית. בהקשר הזה, חשוב להבחין בין שני סוגים של התאוששות בשוק: האחת נובעת משיפור תנאי הכלכלה האמיתיים, והשנייה היא התאוששות טכנית בלבד שעשויה להתהפך במהירות.

ברור שההחלטה מעלה גם שאלות לגבי הפער בין הפד לבין הבית הלבן. ההחלטה התקבלה פה אחד, דבר שמשדר אחדות בוועד הפד, אך גם מעמיד את קווין וורש על מסלול התנגשות פוטנציאלי עם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, שקרא בעבר להורדת ריבית. למרות זאת, ההחלטה של וורש לעלות את הריבית נתפסת בשווקים כהחלטה מבוססת נתונים, ומשקפת את העובדה שהאינפלציה האמריקאית עדיין לא הוכנעה לגמרי. זו הפעם הראשונה מזה שלוש שנים שהפד מעלה ריבית, והפער בין החששות הראשוניים להתאוששות המהירה משקף את הקושי לחזות את התנהלות השווקים בתקופות של חוסר ודאות מוניטרית.

נפט, דולר ושקל: איך השינויים מגיעים לכיס הצרכן

לצד תנודות המדדים, ניכרת גם ירידה משמעותית במחירי הנפט. הנפט מסוג ברנט נסחר בסביבות 103 דולר לחבית אחרי שירד ב-2.5%, והנפט מסוג WTI ירד לסביבות 102 דולר. הירידה מתרחשת על רקע החלטה סעודית להחזיר לפעילות צינור נפט מרכזי, מהלך שמגדיל את ההיצע העולמי. ירידת הנפט עולה בקנה אחד עם התחזיות להתמתנות האינפלציה, דבר שמקל על הלחץ של מחירי האנרגיה על הכלכלה העולמית. עבור הצרכן הישראלי, ירידת מחירי הנפט מתורגמת בהמשך להקלה על מחירי הדלק, אך השפעתה על מחירי החשמל והגז מוגבלת בשלב זה, שכן מחירי הגז הטבעי המקומי נקבעים בהתאם לחוזים ארוכי טווח ולא בהתאם למחירי הנפט הגלובליים בלבד.

השקל התחזק מול הדולר ונסחר בשעות הבוקר סביב 3.03 שקלים לדולר, התחזקות שממשיכה מגמה שהחלה בימים האחרונים. ההתחזקות משקפת זרימת השקעות זרות לשוק ההון הישראלי, אך גם את ההחלטה של הפד להעלות ריבית בהתאם לציפיות, דבר שמעלה את התשואות בארה"ב ומגביר את הביקוש לדולר. בפועל, הדולר נחלש מול השקל על רקע ההשקעות הזרות בשוק המקומי, מהלך שמקל על מי שרוכש מוצרים מיובאים ומטיל עומס נוסף על יצואנים ישראלים, שמתחרים בשווקים העולמיים. המתח בין שתי הקבוצות האלה צפוי להעמיק, וההחלטות המוניטריות בוושינגטון ובירושלים ישפיעו ישירות על כיס הצרכן ועל רווחיות היצואנים.

סקטור הטכנולוגיה מוביל את העליות בשוק הישראלי

מדד ת"א טכנולוגיה עלה בכ-2.5% ביום המסחר, מגמה שמצטרפת לראלי המתמשך של מניות הטכנולוגיה והבינה המלאכותית ברחבי העולם. בין הזוכות הגדולות בשוק המקומי נמנות קמטק, שמטפסת ב-6.2%, טאואר עם עלייה של 5.3%, ונייס עם עלייה של 4%. העליות מגיעות בשבוע שבו טאואר וניו פוטוניקס הודיעו על תחילת ייצור סדרתי של רכיבי תקשורת מבוססי טכנולוגיית סיליקון פוטוניקס, המיועדים לדאטה סנטרים של בינה מלאכותית ותומכים בהעברת נתונים בקצב של עד 6 טרה ביט לשנייה. המהלך מחזק את ההערכות כי חברות הטכנולוגיה הישראליות ממשיכות להיות שחקניות משמעותיות בשרשרת הערך של עולם ה-AI, לצד האתגר של שימור היתרון התחרותי בתקופה של תחרות גלובלית עזה.

מעבר לראלי הטכנולוגיה, מניות הביטוח מציגות ביצועים חזקים גם הן, בעקבות תנועות מיזוגים ורכישות בסקטור. החברה לביטוח הפניקס הודיעה על מינויים בכירים בחטיבות הכספים שלה, מהלך שמלמד על המשך התייצבות הסקטור אחרי גל של עסקאות ומיזוגים בשנה האחרונה. גם חברות דוגמת ווישור ואלטשולר שחם נמצאות בעיצומו של תהליך מיזוג, שרשות שוק ההון ניסתה להרגיע לגביו וקבעה כי מדובר ב"גופים מוכרים ויציבים" שאינם דורשים פעולה מהעמיתים. מסר זה מנסה למנוע מצב של הסעה המונית של כספי חיסכון, מצב שעלול לפגוע בחוסכים וביציבות המערכת הפיננסית.

עליות אג"ח גבוהות – מה זה אומר לציבור החוסכים

עליית התשואות על אג"ח ארה"ב לשיא של 19 שנים היא לא רק סיפור וול סטריט אלא סיפור שנוגע ישירות לציבור החוסכים בישראל. כאשר תשואות האג"ח הממשלתיות האמריקאיות גבוהות כל כך, קרנות הפנסיה וקופות הגמל יכולות ליהנות מתשואות אטרקטיביות מאוד על רכיב האג"ח בתיק, דבר שמפחית את הצורך להסתכן במניות. עם זאת, התשואות הגבוהות מלחיצות גם את שוק המניות, שכן משקיעים רבים מפנים חלק מהכסף מהמניות לאג"ח. בהקשר הזה, יש מי שסבור שהמגמה האחרונה של התאוששות המניות במקביל לתשואות אג"ח גבוהות היא לא בת קיימא לאורך זמן, ושבשלב מסוים אחד השווקים ייכנע לשני. עבור הציבור הישראלי, זה אומר שהשנים הקרובות עשויות להתאפיין בתשואות פחות זוהרות מאלה שראינו בשנים האחרונות, ושבחירת קרן פנסיה או קופת גמל נכונה היא קריטית יותר מתמיד.

לצד כל אלה, ניכרת גם מגמה של עוצמה מפתיעה בשוק המקומי. הבורסה מדווחת על היקפי מסחר גבוהים, על זרימת כספים חיובית של משקיעים זרים, ועל תנועות מחירים דרמטיות במניות בודדות כמו הבורסה עצמה, שזינקה ב-15%. הציבור הישראלי, שבשנים האחרונות נמנע מהשקעה בבורסה והעדיף נדל"ן ופק"מ, מתחיל להתעניין מחדש בשוק ההון, אך עדיין ניכרת היעדר נוכחות משמעותית של משקיעים פרטיים צעירים. זו אחת הסיבות שהבורסה משקיעה משאבים בשיפור החוויה הדיגיטלית ובהנגשת ההשקעות לציבור הרחב, במטרה להתמודד עם התחרות של פלטפורמות השקעה זרות.

מה מצפה למשקיעים אחרי הנעילה לכיפור

עם נעילת המסחר לרגל יום הכיפור, המשקיעים הישראליים נערכים לשבוע מסחר מוקטן ולתקופה שבה השווקים העולמיים עשויים להמשיך להתגלגל בלי שהשוק המקומי יוכל להגיב. השבוע הבא כולל נתונים כלכליים משמעותיים בארה"ב, וכן הצבעות בדירקטוריונים של חברות מקומיות שעשויות להשפיע על מחירי המניות. ההתמודדות עם חוסר הוודאות הזה דורשת מהמשקיעים לשים דגש על ניהול סיכונים, על פיזור תיק, ועל הבנה שהתנודתיות שאנו רואים היא לא בהכרח סימן למשבר, אלא חלק מהתהליך שבו השווקים מעכלים שינויים מוניטריים. השוק הישראלי, שעמד עד כה בפני אתגרים רבים, ממשיך להפגין עמידות יחסית, אך התקופה שלפנינו עשויה להיות מאתגרת במיוחד.