חיפוש באתר

דולר-שקל: 3.2513 +0.09% (0.00)
יורו-שקל: 3.5719 +0.29% (0.01)
ת"א 125: 3,869.15 +0.01% (0.51)
ת"א 35: 3,978.42 +0.08% (3.02)
ביטקוין: 63,663.2800 -1.81% (-1,173.35)
לירה שטרלינג-שקל: 4.2987 +0.61% (0.03)
ין יפני-שקל: 0.0203 +0.49% (0.00)
פרנק שוויצרי-שקל: 3.8755 +0.48% (0.02)
דולר אוסטרלי-שקל: 2.1911 +0.46% (0.01)
דולר קנדי-שקל: 2.2755 +0.48% (0.01)
דולר ניו זילנדי-שקל: 1.7877 +0.47% (0.01)
דולר הונג קונגי-שקל: 0.4140 +0.37% (0.00)
זלוטי פולני-שקל: 0.8138 +0.61% (0.00)
כתר שוודי-שקל: 0.3170 +0.38% (0.00)
ריאל ברזילאי-שקל: 0.5608 +0.72% (0.00)

וול סטריט בין הריבית לנפט: כך משפיעות התזוזות הגלובליות על השקל ועל הבורסה בתל אביב

תשואת האג"ח לעשור חצתה את רף ה-5%, הפד העלה ריבית לראשונה מזה שנים והנפט נסחר מעל 100 דולר - אך מדד הפחד נשאר קריר, והשקל ממשיך להתחזק מול הדולר

אתר כלכלה · 20 בספטמבר, 2026 · schedule 5 דקות קריאה

הפד חזר להעלות ריבית – והשווקים עדיין לא מתרגשים

החלטת יו"ר הבנק הפדרלי קווין וורש להעלות את הריבית ב-0.25% לרמה של 4% סימנה תפנית משמעותית במדיניות המוניטרית האמריקאית, ראשונה מסוגה מאז 2023. ההחלטה, שהתקבלה פה אחד בוועדה, עלתה בקנה אחד עם התחזיות הרווחות, אך המסר שנלווה אליה היה ברור עוד יותר: הפד אינו מוכן לסטות מהנתיב האנטי-אינפלציוני שלו, גם לא נוכח לחצים פוליטיים כבדים. במיטב, בית ההשקעות הישראלי, נתנו להחלטה פרשנות שאינה משאירה מקום לספק – לפיה ההקשחה במדיניות נועדה בעיקר להרגיע את השווקים ולהשמיע מסר מחייב לגבי המחויבות למטרת האינפלציה, וזאת בעיקר מול רעש הרקע הפוליטי שמופעל על הבנק המרכזי האמריקאי מכיוון הבית הלבן.

עמדתו של וורש זכתה לגיבוי נרחב בכלי התקשורת הכלכליים בישראל. בעיתון TheMarker נכתב כי לציבור ולמשקיעים בשווקים נותר לסמוך רק על יו"ר הבנק הפדרלי, שלפחות בהחלטה האחרונה עמד במבחן והעלה את הריבית – כפי שכל הכלכלנים אמרו שיש לעשות. במקביל, ד"ר אילן גילדין, שותף ומנהל קרן גידור בקרני פמילי אופיס, אמר לכלכליסט כי מהלך ההעלאה הוא תיקון מאוחר להורדות הריבית של סוף התקופה הקודמת, וכי ההודאה של הבנק המרכזי בכך שעליו לקחת בחזרה את הצעדים המקלים מהווה אישור לכך שהמהלך הקודם היה מוקדם מדי. התייחסות זו מלמדת על כך שהדיון בוול סטריט כבר אינו עוסק בשאלה האם יש להעלות ריבית, אלא עד כמה מוקדם או מאוחר נעשו המהלכים הקודמים.

תשואת האג"ח לעשור חצתה את רף ה-5% – והיצע החלופות מתרחב

בצידה של העלאת הריבית נרשמה גם תזוזה משמעותית בשוק האג"ח: תשואת אג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים חצתה את רף ה-5%, לאחר שעלתה בשבוע בלמעלה מ-7 נקודות בסיס ל-5.009%. נתון זה מהווה ציון דרך פסיכולוגי חשוב עבור המשקיעים, שכן תשואה של 5% באג"ח ממשלתי אמריקאי מהווה אלטרנטיבה מהותית לאחזקת מניות, במיוחד כאשר מדובר בנייר ערך שנחשב כמעט נטול סיכון אשראי. ההשפעה של תנועה זו חורגת מגבולות ארה"ב – היא משפיעה על מכפילי ההערכה של חברות בכל רחבי העולם, על שערי החליפין של מטבעות מתעוררים, ועל עלויות המימון של משקי בית ותאגידים.

lightbulb טיפ מהמומחה

בסביבה של ריבית עולמית עולה ותשואת אג"ח מעל 5%, מומלץ למשקיעים פרטיים לבחון מחדש את מבנה התיק: אג"ח מדינה אמריקאית לטווח בינוני מציעה כיום תשואה סולידית, בעוד שהערכות מניות גבוהות מצריכות פיזור מחודש בין מטבעות, תחומים וסוגי נכסים.

בוול סטריט עצמה, התגובות לתנועת התשואות היו מעורבות. ה-S&P 500 נסגר בעליות מתונות של כ-0.2%, הנאסד"ק התחזק ב-0.4%, ואילו מדד דאו ג'ונס ירד ב-0.2% ורשם את השבוע החלש ביותר שלו מזה חודשים. אך מעבר לנתוני הסגירה הטכניים, השאלה המרכזית שעסקה בה השוק בימים האחרונים היא התעלמותו היחסית מכלל הנורות האדומות שנדלקו: הנפט נסחר מעל 100 דולר לחבית, תשואת האג"ח לעשור חצתה 5%, הפד חזר להעלות ריבית והסיכונים הגיאופוליטיים מתגברים – ובכל זאת, מדד הפחד VIX נותר נמוך יחסית. כפי שפורסם בגלובס, מתעוררת שאלה אם המשקיעים פשוט התרגלו לזעזועים, או שהשוק מפספס משהו מהותי בתמונה הכוללת.

חילוקי הדעות בוול סטריט: מדוע השור הגדול חותך את תחזית ה-S&P 500

הזינוק של התשואות הוביל את בכירי האסטרטגים בוול סטריט לחשב מסלול מחדש לאחר חודשים של אופטימיות שיא. אד ירדני, אחד השוורים הגדולים בשוק, וגם וולס פארגו, חתכו את יעדי ה-S&P 500 שלהם, בעוד טום לי מ-Fundstrat שומר על אופטימיות ומעריך כי התיקון ייגמר ברגע שהפד יסיר את חוסר הוודאות מהשוק. גולדמן זאקס, מצדה, חושפת תובנה מרתקת לגבי מבנה הרווחים במדד: השקעות הבינה המלאכותית מניעות כמחצית מצמיחת הרווחים של כלל החברות במדד – ריכוזיות שמעלה שאלות לגבי עומק הצמיחה בתחומים האחרים של הכלכלה האמריקאית. ברקע, חששות גוברים מפני הסיכונים שבהתקדמות המהירה של ה-AI, כאשר בכירים בתעשייה האנטרופיק ו-OpenAI מזהירים מפני הסיכונים בהתקדמות המהירה, ומנכ"ל קראודסטרייק ג'ורג' קורץ חיזק את המסר כשאמר כי מעבדות ה-AI ימשיכו להתקדם וכי תפקיד תעשיית הסייבר הוא להפוך את הפיתוח לבטוח יותר.

הדולר מתחזק מול השקל – אך השקל ממשיך להפגין חוסן יוצא דופן

בשוק המטבעות נרשמה תמונה דו-פנית. הדולר עולה בעולם מאז הודעת הפד – הוא התחזק בכ-0.6% מול היורו, בכ-0.5% מול הפאונד ובכ-0.3% מול הין – אך מול השקל התנועות נשארו מתונות. בשוק המקומי נסחר הדולר סביב 3.05 שקלים, ובהמשך ירד ל-3.03 שקלים ואף חזר להתחזק לרמה של 3.04. נתון זה מעיד על חוסן יוצא דופן של המטבע הישראלי, שממשיך להתחזק מול הדולר בכל אימת שהוא נוגע בקווי התמיכה. מצב זה מעניין במיוחד לאור העובדה שפערי הריבית בין ארה"ב לשאר העולם מתרחבים, ובדרך כלל מובילים להתחזקות נוספת של הדולר מול מטבעות אחרים – אך השקל ממשיך להתעקש להתנהל בנתיב עצמאי.

balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע

מנגד, יש הזהירים כי הרוגע בשוקי ההון עשוי להיות שקרי: מדד ה-VIX נמוך יחסית גם כשהנפט מעל 100 דולר, התשואה לעשור חצתה 5% והסיכונים הגיאופוליטיים מתגברים. כפי שפורסם בגלובס, עולה השאלה האם המשקיעים פשוט התרגלו לזעזועים, או שהשוק מפספס משהו מהותי.

התנודתיות המוגבלת בשוק המט"ח המקומי העלתה בכלי התקשורת את הפרשנות כי השוק הישראלי אותת לפד במשך חודשים על הכשל במדיניות המוניטרית האמריקאית, וכי העלאת הריבית היא תיקון מאוחר ולא חידוש מדיניות. בהקשר הזה עולה גם ההשוואה לשווקים אחרים בעולם: ביפן, למשל, הבנק המרכזי העלה את הריבית לרמה של 1.25% – הרמה הגבוהה ביותר מאז 1995 – והדולר קפץ ב-1.1% מול הין למרות ההעלאה, נתון המשקף כי המשקיעים התאכזבו מהטון המתון יחסית של הבנק המרכזי היפני לגבי המשך העלאות הריבית. התמונה הגלובלית מראה כי מרוץ ההתקשחות המוניטרית חוזר, והשקל מצוי בתוך סביבה זו בעמדת הגנה יחסית טובה.

מה אומרים הנתונים על האינפלציה המקומית

במקביל לתזוזות הגלובליות, פורסמו בימים האחרונים נתוני האינפלציה הישראליים, שלפיהם מדד המחירים לצרכן עלה בתקופה הנמדדת ב-0.7%, כאשר האינפלציה המתמשכת נותרה על 1.5% – בתוך טווח היעד של בנק ישראל. נתונים אלה משמעותיים במיוחד על רקע ההערכות במיטב כי הבנק המרכזי האמריקאי עלול להעלות את הריבית בעיקר כדי להרגיע את השווקים, וכי לחצי הריבית העולמיים עשויים בהמשך להשפיע גם על החלטות ועדת הריבית הישראלית. עבור משקי הבית בישראל, השילוב של אינפלציה מתונה לצד שקל חזק ותשואות גבוהות בשווקים הזרים מציב תמונת מצב מורכבת: מחירי היבוא נהנים מהשקל המתחזק, אך בו בזמן הנפט היקר מעל 100 דולר עשוי להתגלגל למחירי האנרגיה והתחבורה בחודשים הקרובים.

הבורסה בתל אביב נסחרה לפני יום הכיפורים – ומניית הבורסה טסה

יום המסחר האחרון לפני יום הכיפורים בבורסה לניירות ערך בתל אביב נסגר בעליות, כאשר מדד ת"א 35 עלה בכ-1% ומדד ת"א 125 התחזק אף הוא בכ-1%. המגמה החיובית הונהגה על ידי מניות הטכנולוגיה והקלינטק, אך לא כל המגזרים נהנו מהרוח הגובה: מדד ת"א בנקים נסגר בירידה חדה של 1.5%, כאשר פועלים נסחרו בירידה של 1.9% ולאומי נחלש ב-1.7%. הירידות במניות הבנקים משקפות ככל הנראה את הדאגה מפני ההשפעה של סביבת ריבית עולמית עולה על מרווחי הריבית של הבנקים המקומיים, במיוחד נוכח רמת הריבית הנוכחית בישראל והאפשרות שבנק ישראל יידרש להתאים את מדיניותו לנעשה בעולם.

למרות התזוזות, מניית הבורסה לניירות ערך עצמה טסה ב-15% לאחר שפרסמה תוכנית אסטרטגית חדשה לשנים הקרובות, שבמסגרתה נקבע יעד צמיחה שנתית של 15%-18% בהכנסות, עם התמקדות מוגברת במשיכת משקיעים זרים ובהגברת האטרקטיביות של השוק המקומי. המנכ"ל איתי בן זאב ציין כי ההשקעות הזרות בשיא, אף שהמשקיעים עוקבים אחר הבחירות והמצב הגיאופוליטי. זהו יום המסחר החזק ביותר של הבורסה מאז הנפקתה ב-2019, ובעקבותיו צפוי בן זאב לקבל מענק שימור של 3.5 מיליון שקל לצד אופציות בשווי של 1.5 מיליון שקל. בניגוד לאופטימיות בבורסה, נהל ההשקעות במקור אחר מעריך כי לא עוד עשרות אחוזי רווח בבורסה בת"א, וכי על המשקיעים להתאים את ציפיותיהם לסביבה של תשואות ענק מאחורינו.

השפעת הגיאופוליטיקה והנפט על התמונה המקומית

ברקע התזוזות בשווקים עומד גם הנפט: מחיר הברנט נסחר מעל 105 דולר לחבית, ומחיר ה-WTI על 102 דולר, לאחר ירידות חדות שנרשמו בעקבות החלטה להחזיר לפעילות את הצינור הסעודי. עבור המשק הישראלי, מחירי נפט גבוהים מהווים גורם אינפלציוני ישיר, שכן מרבית האנרגיה המוזרמת למשק נסחרת במטבע זר. בה בעת, הדולר המתחזק בעולם והנפט היקר יחד עשויים ללחוץ על יתרות המט"ח ועל הגירעון המסחרי, וליצור תמונת מצב שבה השקל החזק מהווה בולם חיכוחים חשוב עבור הצרכן הישראלי. השאלה שנשארת פתוחה היא האם הרוגע הנוכחי בשווקים ישרוד את גל ההתקשחות המוניטרית הגלובלית, או שמא נדרש עוד זעזוע כדי שהמשקיעים יבינו שהכללים שינו פנים.

שאלות נפוצות (FAQ)

  • לפי הדיווחים בכלי התקשורת הכלכליים, ההקשחה במדיניות נועדה להרגיע את השווקים ולסמן מחויבות למטרת האינפלציה, בעיקר נוכח לחצי הנשיא טראמפ ושר האוצר בסנט להורדת ריבית. במיטב פרשו כי ההקשחה נועדה לשמר ציפיות אינפלציוניות מפוחמות.

  • תשואה של כ-5% באג"ח ממשלתי אמריקאי ללא סיכון אשראי מהווה אלטרנטיבה אטרקטיבית למניות, עשויה ללחוץ על מכפילי הערכה בוול סטריט, ומספקת למשקיע הפרטי בישראל אפיק סולידי בריבית דו-ספרתית נומינלית במטבע זר.

  • לפי דיווחי כלכליסט, השוק המקומי אותת לפד על הכשל במשך חודשים, והדולר נסחר סביב 3.04 שקלים בתנודתיות מתונה. ההתחזקות משקפת חוסן ביקוש למטבע המקומי ואת המיקום הפיסקלי החזק של המשק הישראלי, על אף הפער הריביתי העולמי.

  • אין תשובה חד-משמעית. מצד אחד, מדדי ת"א 35 ות"א 125 עלו בכ-1% ביום המסחר לפני הכיפורים, אך מניות הבנקים נסגרו בירידה חדה של 1.5%, בשל החשש מפני היצרות מרווחי הריבית. נהלי השקעות מעריכים כי תקופת התשואות החריגות בבורסה בת"א מאחורינו.

מה דעתך על הכתבה?

דירוג הקוראים עוזר לנו להשתפר ולהביא לכם את התוכן הטוב ביותר.

תודה על הדירוג!