חיפוש באתר

דולר-שקל: 3.2513 +0.09% (0.00)
יורו-שקל: 3.5719 +0.29% (0.01)
ת"א 125: 3,869.15 +0.01% (0.51)
ת"א 35: 3,978.42 +0.08% (3.02)
ביטקוין: 63,663.2800 -1.81% (-1,173.35)
לירה שטרלינג-שקל: 4.2987 +0.61% (0.03)
ין יפני-שקל: 0.0203 +0.49% (0.00)
פרנק שוויצרי-שקל: 3.8755 +0.48% (0.02)
דולר אוסטרלי-שקל: 2.1911 +0.46% (0.01)
דולר קנדי-שקל: 2.2755 +0.48% (0.01)
דולר ניו זילנדי-שקל: 1.7877 +0.47% (0.01)
דולר הונג קונגי-שקל: 0.4140 +0.37% (0.00)
זלוטי פולני-שקל: 0.8138 +0.61% (0.00)
כתר שוודי-שקל: 0.3170 +0.38% (0.00)
ריאל ברזילאי-שקל: 0.5608 +0.72% (0.00)

נאסד"ק בשיא והנאסד"ק כמעט בשיא – אבל מתחת לפני השטח נדלקה נורת אזהרה שלא נראתה מאז 1999

מדדי המניות בוול סטריט מזנקים על רקע סוכן ה-AI של מטא ואיתות דיפלומטי של טראמפ, אך 30 מניות ב-S&P 500 צנחו לשפל של 52 שבועות מול שבע בלבד שזינקו לשיא - מנוע הגאווה הריכוזי סביב מניות ה-AI מעלה תהיות בקרב האנליסטים

אתר כלכלה · 22 בספטמבר, 2026 · schedule 5 דקות קריאה
נאסד"ק בשיא והנאסד"ק כמעט בשיא – אבל מתחת לפני השטח נדלקה נורת אזהרה שלא נראתה מאז 1999
הנאסד"ק רשם שיא חדש בהובלת מניות הטכנולוגיה והשבבים / צילום: אילוסטרציה

וול סטריט נפתחה השבוע באחד הימים החזקים שלה מאז אוגוסט: מדד הנאסד"ק קפץ ב-2.3% ורשם שיא חדש, מדד ה-S&P 500 עלה ב-1.5% – אך במקביל נרשם נתון חריג שעורר גל כתבות ודיונים בכלי התקשורת הכלכליים בישראל ובעולם. בתוך ה-S&P 500 צנחו 30 מניות לשפל של 52 שבועות, לעומת שבע בלבד שזינקו לשיא. שילוב כזה, של מדד בטיפוס לשיא לצד פערי רוחב חדים כלפי מטה, נצפה בעבר רק פעמיים בהיסטוריה – ב-1999, בפתח קריסת בועת הדוט-קום, וב-1929. לדברי אנליסטים שצוטטו בכלכליסט, הפער נובע בין היתר מהריכוזיות הגואה סביב מניות הבינה המלאכותית, שמובילות את המדדים לבדן בעוד שאר השוק נותר מאחור.

הדלק המרכזי של הראלי הגיע משדה הבינה המלאכותית: סוכן ה-AI של מטא, Muse, טיפס למקום הראשון בדירוג האפליקציות החינמיות באייפון – והעדכון שהגיע עמו הראה כי הסוכן מקפיץ את יצרניות מעבדי ה-CPU. ההשפעה הייתה מיידית: מניות ARM צנחו ב-17% ו-AMD ירדה ב-10% בהתאמה לאחר שהנתונים שינו את מפת התחרות בשבבים, ובמקביל אינטל ומטא עצמן זינקו בחדות. אך השפעת ה-AI לא הסתכמה במטא בלבד – גם בשוק המקומי התקבל האות בהתלהבות: טאואר סמיקונדקטור קיפצה ב-8% בפתיחת המסחר בבורסת תל אביב לאחר שדווח כי החברה, יחד עם ניו פוטוניקס, תתחיל ייצור סדרתי של רכיבי תקשורת מבוססי סיליקון פוטוניקס לדאטה-סנטרים של בינה מלאכותית, התומכים בהעברת נתונים בקצב של עד שישה טרה-ביט לשנייה.

balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע

למרות השיאים במדדים, יש המצביעים על כך שהראלי נשען על הנחות יסוד עדינות: עסקאות המימון הסיבוביות בין חברות ה-AI מנפחות את נתוני ההזמנות, תשואת האג"ח הממשלתית האמריקאית לעשר שנים חצתה את רף ה-5%, והפד העלה ריבית בניגוד לתחזיות הנחמדות. אם הצמיחה הריאלית בכלכלה האמריקאית ללא ההשקעות ב-AI חלשה, השוק עלול לגלות שהתמחור הנוכחי מבוסס על נרטיב שאינו עומד במבחן הפרמטרים המקרו-כלכליים.

השקל מתחזק מול הדולר והמדדים בתל אביב חוזרים מחופשת יום הכיפורים

בעוד וול סטריט שורפת את הרשומות, שוק המטבעות המקומי מספק כותרת משלו: הדולר נסחר ב-3.01 שקלים, לאחר שהמטבע האמריקאי ירד ב-0.4% מול השקל ונחלש ב-0.1% מול סל המטבעות המובילים. גם היורו והדולר רשמו ירידות קלות בשוק המט"ח המקומי, לצד יציבות יחסית בשאר העולם. עבור הצרכן הישראלי, שקל חזק משמעו יבוא זול יותר – החל ממוצרי אלקטרוניקה וכלה בדלק – ואילו עבור חוסכי הפנסיה והגמל המושקעים בנכסים עולמיים, כל עשירית אגורה של התחזקות נגרעת מהתשואה בהמרה לשקלים. על רקע זה, העליות בוול סטריט הותירו את הגופים המוסדיים במשחק כפול: רווחי שוק המניות מול פגיעת מטבע.

מדדי ת"א 35 ות"א 125 בעליות, הבנקים נשחקים

בורסת תל אביב חזרה למסחר אחרי יום הכיפורים עם רוח גבית מהשווקים העולמיים: מדד ת"א 35 עלה ב-1%, ת"א 125 התקדם ב-0.7% ות"א טכנולוגיה קיפץ ב-2% בהובלת טאואר. עם זאת, לא כולם חגגו – מניות הבנקים נחלשו בכ-1%, ומדד ת"א-נפט וגז צנח במעל 2% לנוכח ירידות חדות במחירי הנפט העולמיים: הברנט נחתך ב-3% לתחתית 100 דולר לחבית וה-WTI צנח ב-4% מתחת ל-95 דולר. הירידות בדלק נבעו מאיתות של טראמפ על פתיחת צוהר לדיפלומטיה מול סין וציפייה למפגש בין המנהיגים – צעד שהרגיע את חששות ההיצע, אך במקביל העמיד את מניות האנרגיה הישראליות בלחץ: אנרג'יאן נחלשה ב-4.5% ונאוויטס ירדה ב-2.5%.

quiz האם ידעת ש…

השילוב הנוכחי של מדד S&P 500 בטיפוס לשיא לצד 30 מניות בשפל של 52 שבועות נצפה בעבר רק פעמיים: ב-1999, רגע לפני פריצת בועת הדוט-קום, וב-1929, בפתח השפל הגדול. גם בגלובס דווח כי דווקא אתמול נרשם יום שבו מספר המניות בשפל עונתי היה גדול פי ארבעה ממניות בשיא – נתון שלא נראה כבר 27 שנים, ומדד ה-VIX הנמוך מצביע על כך שהשוק עדיין לא הפנים את האות.

הריבית והתשואות מעלה את רף הסיכון

רקע חשוב לכל התנועות האלה הוא המהלך המוניטרי האמריקאי האחרון: הפדרל ריזרב העלה בשבוע שעבר את הריבית ב-0.25% ל-4% – העלאה ראשונה מזה זמן ממושך – ותשואת האג"ח הממשלתיות האמריקאיות לעשר שנים חצתה שוב את רף ה-5%. פרשנים בישראל, ובהם ד"ר אילן גילדין, שותף ומנהל קרן גידור בקרני פמילי אופיס, העריכו כי מדובר בתיקון מאוחר להורדות הריבית שבוצעו בעבר, וכי "הודאת הבנק המרכזי בכך שעליו לקחת בחזרה את הצעדים המקלים" היא אות בעל משמעות לשווקים. עוד התווספה אזהרה מקומית מול התייקרות עלויות המימון בעולם: בספונסר נכתב כי בעוד שבשוק האג"ח חלק מהסיכון כבר מגולם, בשוק המניות הוא כמעט ואינו בא לידי ביטוי – וכי התחזית האופטימית של הפד, לפיה ההדוק המוניטרי לא יפגע בצמיחה, לא התקיימה אף פעם בארבעים השנים האחרונות.

מחיר השקל של ההתלהבות: טבע בשיא, מניות נפט בירידות

בזירה המקומית נרשמו גם כמה סיפורי הצלחה שחרגו מהמדדים: טבע זינקה אתמול בוול סטריט לשיא של כעשר שנים, בהשלמת תהליך ההתאוששות של החברה הפרמצבטית שנים ארוכות נחשבה למנייה שנויה במחלוקת בשוק ההון הישראלי. מנגד, החברות הגדולות בסקטור הנפט והגז ספגו את מלוא המכה של ירידות המחירים העולמיות, והאטת מרוץ ה-AI – אם תתממש – צפויה לפגוע דווקא בחברות השבבים הישראליות שנהנו מהזינוק. נוסף על כך, הבורסה דיווחה על עלייה חדה במחזורי המסחר בימי שישי, שהגיעו לכ-4 מיליארד שקל – כ-150% יותר מהמחזור בימי ראשון במתכונת הקודמת – ועל כך שחלקם של המשקיעים הזרים במסחר זינק מכ-13% לכ-40%, בעקבות המעבר של שבוע המסחר לימים שני עד שישי.

המוסדיים מול ההיסטוריה: ללמוד מ-1999 או לרכוב על הגל

הדיון הציבורי שהתפתח ביממה האחרונה נסוב בעיקר סביב השאלה האם השווקים פשוט התרגלו לזעזועים או שהשוק מפספס משהו. בגלובס הוצגה תמונה מטרידה: הנפט מעל 100 דולר עד לאחרונה, תשואת העשור מעל 5%, הפד חוזר להעלות ריבית והסיכונים הגיאופוליטיים מתגברים – ובכל זאת מדד הפחד נשאר נמוך יחסית. בדה-מרקר תקפו את הנרטיב של חברות המודלים: "במקום להודות שהן שורפות מיליארדים בעסקות סיבוביות, חברות המודלים וענקיות הטכנולוגיה מציירות נרטיב של סכנה קיומית לאנושות", נכתב שם, תוך ציון שהאקו-סיסטם של ה-AI לא מצליח לייצר רווח מלקוחות חיצוניים. חברת מחקר אחת אף חוזה כי שבועת ה-AI תתפוצץ בשנה הבאה וכי ה-S&P 500 יצנח בכ-20%.

במקביל, יש גם קולות שלווים יותר: הסוחר הוותיק יעקב ויינשטיין, שחוגג 50 שנה בשוק ההון, צופה המשך עליות בוול סטריט בשנים הקרובות – עם מפולת אפשרית בסוף העשור – ומסביר כי מנהלים בשוק המוסדי הישראלי למדו מנפילת אלטשולר שחם שעדיף להיות ממוצע ולא להתבלט. גם בבורסה עצמה נשמע אופטימיות זהירה: מנהלי השקעות מזהירים שתשואות הענק בבורסה בת"א מאחורינו וכי "לא עוד עשרות אחוזי רווח", אך מדגישים כי הכניסה הגוברת של משקיעים זרים והמחזורים הגבוהים מעידים על בשלות מוגברת של השוק המקומי. בינתיים, מנועי הגאווה של השבוע – סוכן ה-AI של מטא, הדיפלומטיה האמריקאית-סינית ורכיבי הפוטוניקס של טאואר – ממשיכים להחזיק את המדדים בשיאים, בעוד השאלה הפתוחה נשארת: כמה זמן יכול שוק לעלות כשרק חלק קטן ממניותיו משתתף בחגיגה.

menu_book מילון מונחים כלכליים רלוונטיים

פער רוחב (Market Breadth):
מדד המעריך כמה מניות משתתפות במגמת עליית השוק. פער רוחב שלילי, שבו מדד עולה אך רוב המניות יורדות, נחשב איתות אזהרה לתיקון אפשרי בשוק.
תשואת האגח לעשר שנים:
התשואה שמפיק משקיע המחזיק אגח ממשלתי אמריקאי לעשר שנים עד לפדיון. חציית רף 5% משמעותה עלויות מימון גבוהות למשקים ולחץ על מניות הצמיחה.
שער הדולר:
מחירו של דולר ארהב בשקלים. ירידת השער משמעה התחזקות השקל, שמוזילה יבוא אך פוגעת בתשואות של חוסכים וחברות המושקעים בנכסים עולמיים.
מדד VIX:
מדד הפחד של וול סטריט, המודד את התנודתיות הצפויה בשוק המניות האמריקאי. רמה נמוכה של המדד בתקופת סיכונים מתגברים עלולה לרמוז על כך שהשוק אינו מתמחר את הסיכונים כראוי.

שאלות נפוצות (FAQ)

  • פער הרוחב מודד כמה מניות משתתפות בעליית המדד. כאשר המדד עולה אך מספר המניות המגיעות לשפל של 52 שבועות גבוה פי ארבעה ממספר המניות הרושמות שיא, הדבר מעיד שהעליות נתמכות על ידי כמות מצומצמת של מניות - במקרה זה מניות ה-AI - מה שמגדיל את הפגיעות של השוק לתיקון חד.

  • הקפיצה נבעה מכמה מנועים: סוכן ה-AI של מטא, Muse, טיפס למקום הראשון בדירוג האפליקציות החינמיות באייפון, מה שהצביע על ביקוש רחב לכלי AI במכשירי CPU. בנוסף, איתות של טראמפ על פתיחת צוהר לדיפלומטיה מול סין הוריד את מחירי הנפט וחיזק את מניות הטכנולוגיה. אינטל זינקה בחדות, ו-AMD חצתה לראשונה רף שווי שוק של טריליון דולר.

  • שקל חזק מוזיל יבוא ותורם להתמתנות האינפלציה בישראל, מה שעשוי להשפיע על החלטות הריבית של בנק ישראל. במקביל, שקל חזק פוגע בתשואות של חברות המייצאות ובתשואות של חוסכים המושקעים בנכסים עולמיים, שכן ערך ההשקעות בדולרים קטן בהמרה לשקלים.

  • אנליסטים מזהירים מפני חשיפה מרוכזת מדי למניות טכנולוגיה בשיאים היסטוריים. המשמעות המעשית היא שמי שמושקע בקרנות מחקות עולמיות נחשף בכבדות למניות המגה-קאפ, ולכן כדאי לבחון פיזור בין סקטורים ואזורים גיאוגרפיים, תוך התחשבות בכך שההיסטוריה מלמדת שפערי רוחב חדים קדמו לתיקוני שוק משמעותיים.

מה דעתך על הכתבה?

דירוג הקוראים עוזר לנו להשתפר ולהביא לכם את התוכן הטוב ביותר.

תודה על הדירוג!