אמזון נערכת לעסקת ענק על דקארט הישראלית: המרוץ החדש על עתיד הבינה המלאכותית
לפי דיווח בוול סטריט ג'ורנל, אמזון מנהלת מגעים לרכישת חברת הבינה המלאכותית דקארט שהקימו משה שלו ודין ואוריאן לייטרסדורף בשווי של כ־7 מיליארד דולר
דיווח בוול סטריט ג'ורנל מצית סערה: אמזון בדרך לרכוש עוד יהלום ישראלי
דיווח שפורסם בסוף השבוע בוול סטריט ג'ורנל חשף כי אמזון מנהלת מגעים לרכישת חברת הבינה המלאכותית דקארט הישראלית בהיקף של כ־7 מיליארד דולר. מדובר באחת מעסקאות הרכישה הגדולות ביותר שנבחנות אי פעם בתעשיית הטכנולוגיה הישראלית, והיא משקפת את השינוי העמוק שעובר על שוק עסקאות המיזוג והרכישה העולמי בעקבות מרוץ הבינה המלאכותית. דקארט, שהוקמה ב־2023 על ידי דין ואוריאן לייטרסדורף ומשה שלו, מפתחת טכנולוגיה שמאפשרת להריץ מודלי בינה מלאכותית על שבבים של יצרניות שונות, במקום להיות כבולה לשבבי אנבידיה בלבד. יכולת זו הופכת אותה לשחקנית אסטרטגית בשוק שבו עומסי החישוב מתפוצצים והתלות בספק אחד הופכת לבעיה תפעולית וכלכלית של ממש. עבור אמזון, שנאבקת להציג יתרון תחרותי מול מיקרוסופט וגוגל בשירותי הענן, רכישת יכולת כזו עשויה לקצר את הדרך אל התשתית החישובית של העתיד. לפי הדיווח, המגעים מתנהלים על רקע כישלון מגעים קודמים עם אנבידיה ולאחר הפיאסקו של אמזון עם אנתרופיק, מה שמחדד את הרצון של ענקית המסחר המקוון להשיג יכולות עצמאיות בתחום.
משקיעים בישראל ובוול סטריט עקבו אחר הדיווח בעניין רב, שכן מדובר בעסקה שעשויה לחזק את מעמדה של ישראל כמרכז עולמי של טכנולוגיות הבינה המלאכותית ולעורר גל חדש של פעילות רכישות על סטארט־אפים ישראליים בתחום. כפי שדווח בכלכליסט, המגעים עם דקארט משקפים ניסיון מתועד של אמזון לשחזר הצלחה ישראלית קודמת: רכישת אנאפורנה לאבס ב־2015, תמורת 350 מיליון דולר בלבד, עסקה שנחשבת לאחת המוצלחות והמשתלמות בתולדות החברה. אנאפורנה הפכה לבסיס של פעילות השבבים העצמאית של אמזון, סייעה לה לחסוך מיליארדים ולצמצם את תלותה בספקיות חיצוניות. אם דקארט תירכש, היא עשויה לשמש תפקיד דומה במרוץ הבינה המלאכותית, הפעם בהיקף כספי גדול בעשרות מונים, דבר המצביע גם על עליית מחירי הכניסה לשוק התחרות הגלובלי.
בועת ה־AI: בכירים בתעשייה מזהירים מאירוע קטסטרופלי
בזמן שעסקאות רכישה בהיקפים של מיליארדים מגיעות לכותרות, החששות מהתנפחות הערכות השווי בענף רק מתעצמים. לפי דיווח באקסיוס שפורסם בימים האחרונים, בכירים ב־OpenAI ובאנתרופיק מעריכים כי אירוע קטסטרופלי הקשור למודלי בינה מלאכותית צפוי בתוך שנה, אירוע שעלול לגרום להשבתת שירותים פיננסיים, לפגיעה בגישה לאינטרנט ולשיבושים באספקת החשמל והמים. הסברה בתעשייה היא כי במקום להתמקד במניעת התרחיש, החברות נערכות בעיקר לתגובת הנגד הציבורית והפוליטית, בעוד הממשל האמריקאי מתקשה להטיל עליהן אחריות משפטית. עבור משקיעים, הדבר מצביע על סיכון תפעולי ורגולטורי שאינו מתומחר נכון בשוויים הנוכחיים של ענקיות הבינה המלאכותית.
quiz האם ידעת ש…
אמזון כבר הרוויחה בעבר מעסקה ישראלית דומה: ב־2015 רכשה את אנאפורנה לאבס הישראלית תמורת 350 מיליון דולר בלבד. החברה מנקע הפכה לבסיס פעילות השבבים העצמאית של אמזון, סייעה לה לחסוך מיליארדים ולהפחית את התלות בספקיות חיצוניות, והעסקה נחשבת לאחת המשתלמות בתולדות החברה.
ריי דליו ומייקל ברי מצטרפים למחנה הספקנים
הזהרות אלה מצטרפות לגל אזהרות של שמות בולטים בעולם ההשקעות. ריי דליו, מייסד קרן הגידור ברידג'ווטר, הזהיר בסינגפור כי עליית הריבית עלולה להתחיל לפוצץ את בועת הבינה המלאכותית, אך גם סיפק עצות פרקטיות להיערכות תיק ההשקעות לתקופה המסוכנת. גם המשקיע הנודע מייקל ברי הביע חששות דומים. בנק ההשקעות הבריטי Panmure Liberum פרסם תחזית קודרת לפיה מדד ה־S&P 500 צפוי לצנוח בכ־35% לעומת רמתו הנוכחית עד סוף השנה הבאה, בנימוק כי המשקיעים מתרכזים בדוחות ומתעלמים מכל מכשול אפשרי. החששות התגברו במיוחד בסוף השבוע, לאחר שדיווח חשף כי קצב ההכנסות השנתי של OpenAI עומד על 50 מיליארד דולר בלבד, ולא 70 מיליארד כפי שפורסם קודם לכן, דבר שכונה בכלכליסט "20 מיליארד הדולרים שחשפו את הבלוף של תעשיית ה־AI".
כשכל חברה מחשבת הכנסות אחרת: הבעיה במדדים עצמם
מעבר למספרים עצמם, הסערה סביב OpenAI חשפה בעיה מבנית עמוקה יותר בענף: המדד המרכזי שלפיו נבחנות ענקיות הבינה המלאכותית אינו מפוקח, כל חברה מחשבת אותו אחרת, והוא לא בהכרח משקף את ההכנסות האמיתיות של החברות. כך עולה מדיווחים של בלומברג שתוארו בארץ כ"כמו קופסה שחורה", המתארים את חישובי ההכנסות המתעתעים של אנתרופיק ו־OpenAI. עבור הציבור המשקיע הישראלי, הנחשף למניות אלה באמצעות קרנות מחקות וקרנות נאמנות המושקעות במדדים אמריקאיים, מדובר בסיכון שקשה להעריך מבלי להבין את חולשות הדיווח בענף. הבורסה הישראלית מושפעת גם היא מהמרוץ: מדד ת"א 125 עלה יפה מתחילת השנה, אך רוב המניות הכלולות בו דווקא ירדו, תופעה המצביעה על ריכוזיות גוברת של התשואות במניות בודדות הקשורות לענף הטכנולוגיה.
האוצר נערך: צוות מיוחד להתמודדות עם השפעות ה־AI על משק ישראל
בעוד השווקים מתמודדים עם שאלת הבועה, גם משרד האוצר הישראלי מתחיל להיערך להשלכות הכלכליות של המהפכה. לפי דיווח בגלובס, צוות מיוחד בראשות הכלכלן הראשי באוצר מגבש כיווני מדיניות חדשים להתמודדות עם השפעות הבינה המלאכותית על המשק. בין היתר נשקלת הצעה להסיט את כובד המיסוי אל הון, מוצרי יוקרה וקרקעות פנויות, לצד מס רכוש ו"מס נטפליקס". עם זאת, באוצר מתנגדים בתוקף להטלת מס ייעודי על רובוטים ומחשוב, מיסוי שנדון בעולם כפתרון לאובדן מקורות הכנסה ממסי עבודה במשק אוטומטי. המשמעות הכלכלית־חברתית של התחום הולכת ומתרחבת, וכך גם השאלה כיצד יתחלקו הפירות והסיכונים בין הציבור, המדינה והתאגידים.
balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע
מאחורי ההתלהבות מהעסקה הפוטנציאלית מסתתר שאלה מהותית: האם השוויים הגבוהים בענף משקפים כלכלה אמיתית. דיווח שלפיו קצב ההכנסות השנתי של OpenAI עומד על 50 מיליארד דולר ולא 70 מיליארד טלטל את השווקים, וחשף כי מדד ההכנסות המרכזי בענף אינו מפוקח וכל חברה מחשבת אותו אחרת.
בינה מלאכותית בבנקים, בבורסה ובחיי היום־יום של הישראלים
ההשפעה של התחום כבר ניכרת גם בפינות כלכלה שנראות רחוקות מוול סטריט. כך למשל, כתבה בדה מרקר סימנה את סוכני הבינה המלאכותית כאיום פוטנציאלי על רווחי הבנקים הישראליים, משום שהם עשויים לזהות עבור לקוחות דפוסי עושק בעו"ש ולהחליף את התיווך הבנקאי המסורתי. גם בתחום הבריאות, דיווח של הוול סטריט ג'ורנל הציג כיצד מטופלים, רופאים ואחיות פונים לטכנולוגיה כדי לסייע בזיהוי מחלות נדירות שטרם אובחנו. בענף המזון, תחקיר רויטרס חשף כי מקדונלד'ס משתמשת בכלי מבוסס בינה מלאכותית שמנתח מיליוני עסקאות וממליץ על מחירים, עד כדי פערי מחירים של עשרות אחוזים בין סניפים בארה"ב, תופעה שעשויה בעתיד להגיע גם לשוק הישראלי. אלה נתונים שמראים כי מדובר בטכנולוגיה שכבר משנה את מחירי הצריכה ואת איכות השירותים שהצרכן הישראלי מקבל.
וואן זירו מפטרת 10% מעובדיה בשם ה־AI, ורק 6% מהחברות מרוויחות באמת
בשוק התעסוקה נרשמת התגלמות מוקדמת של המהפכה. חברת וואן זירו הודיעה על פיטורי 10% מעובדיה, כשמנכ"ליה ציינו כי "ה־AI מאפשר לנו לפעול מהר יותר". במקביל, סקירה שפורסמה בדה מרקר קבעה כי רק 6% מהחברות מצליחות באמת להרוויח מהטמעת בינה מלאכותית, והדגישה כי הצלחה דורשת מיקוד ולא הפצה דקה על פני יוזמות רבות. הפער בין ההיפ לבין התוצאות העסקיות בפועל הוא בדיוק המקום שבו נבחנת שאלת הבועה: ענקיות הענן ויצרניות השבבים מגלגלות מיליארדים כבר כיום, אך רוב החברות המיישמות עדיין לא מציגות תשואה מדידה על ההשקעה.
מה העסקה הפוטנציאלית אומרת לתעשייה הישראלית
למגעים בין אמזון לדקארט יש משמעות סמלית וכלכלית כפולה. מצד אחד, היא מראה כי ההון הגלובלי ממשיך לזרום אל התעשייה הישראלית בתחומי הבינה המלאכותית, בדומה למסלול שעשו חברות כמו Run:ai, שנרכשה על ידי אנבידיה בעסקה של כ־700 מיליון דולר. מצד שני, היא מדגישה עד כמה שוויי הענף הפכו לתלויים בסיפור עתידי של צמיחה ולא במדדים כספיים מבוקרים. בשבועות הקרובים ייבחנו השווקים האם העסקה תיסגר, ואם כן, באיזה שווי בדיוק, שאלה שעשויה לקבוע את הטון לשורה של עסקאות הנדס ורכישה נוספות בתחום. בינתיים, שילוב של אזהרות מומחים, דיווחי הכנסות סותרים והמשך גל הרכישות יוצר תמונה מורכבת: ענף שמזרים ערך אדיר לכלכלה הישראלית, אך נושא עמו סיכון שוקי מהותי שכל משקיע נדרש להכיר.
עוד בנושא
שאלות נפוצות (FAQ)
-
דקארט, שנוסדה ב־2023 על ידי דין ואוריאן לייטרסדורף ומשה שלו, מפתחת טכנולוגיה המאפשרת להריץ מודלי בינה מלאכותית על שבבים של יצרניות שונות. היכולת לשחרר את התעשייה מהתלות בשבבי אנבידיה בלבד היא מה שהופך אותה למוקד משיכה של ענקיות הטכנולוגיה.
-
לפי דיווח בוול סטריט ג'ורנל, אמזון מנהלת מגעים לרכישת דקארט בהיקף של כ־7 מיליארד דולר. מדובר בעסקה משמעותית עבור חברה שהוקמה רק ב־2023, והיא משקפת את רמות הערכת השווי החריגות בענף הבינה המלאכותית.
-
כן. בשבועות האחרונים נשמעו אזהרות ממשקיעים בולטים, בהם ריי דליו ומייקל ברי, וכן פרסום תחזית קודרת של בנק ההשקעות Panmure Liberum לפיה מדד ה־S&P 500 עלול לצנוח בכ־35% עד סוף השנה הבאה. בכירים ב־OpenAI ובאנתרופיק אף הזהירו מאירוע קטסטרופלי צפוי בתוך שנה.
-
החשיפה מתבצעת בעיקר באמצעות קרנות מחקות וקרנות נאמנות המושקעות במדדים כמו ה־S&P 500, שבהם מניות טכנולוגיה ובינה מלאכותית מהוות חלק מרכזי מהמשקל, וכן באמצעות ניירות ערך של חברות ישראליות הקשורות לתחום, כמו פאלו אלטו ואודיסייט.