בועת הבינה המלאכותית במבחן השוק: קן גריפין, ריי דליו והשאלה שמעסיקה גם את החוסך הישראלי
בעוד בכירי וול סטריט מזהירים מבועה קלאסית במניות הבינה המלאכותית, נתוני החוב, חוזי הסיכון והתנודתיות מצטברים - והחשיפה של החוסך הישראלי למניות נמצאת בשיא
שוק ההון העולמי נמצא ימים אלה בעין הסערה סביב שאלה אחת: האם האופוריה סביב הבינה המלאכותית היא תחילתו של עידן טכנולוגי חדש או בועה שמתנפחת לקראת התפוצצות. בימים האחרונים התעצמו האזהרות מצד בכירי המימון העולמי, ובראשם קן גריפין, מייסד קרן הגידור סיטאדל, שקבע כי כמעט אין ספק שהשוק נמצא בתוך בועת בינה מלאכותית. גריפין ציין כי התאגידים האמריקאים בוחנים מחדש את סעיפי ההוצאות שלהם על בינה מלאכותית, אך גם הדגיש כי החברות שישרדו את תקופת ההתנקות צפויות להוביל את השוק בעשורים הקרובים.
דבריו של גריפין הגיעו בעקבות אזהרה דומה של ריי דליו, מייסד קרן הגידור ברידג'ווטר, שהזהיר בסינגפור כי עלייה בשערי הריבית עלולה להיות הגורם שיפוצץ את מה שהגדיר כ"בועה קלאסית בשווקים". עמדתו של דליו מתמקדת בכך שהתנופה העצומה בהשקעות תשתית הבינה המלאכותית ממומנת בהיקפים גדולים והולכים באמצעות חוב, וכי שינוי בתנאי המימון עלול להפוך את המבנה הזה לשביר. מנגד, מנכ"ל דויטשה בנק בחר להציג את התמונה ההפוכה ותיאר את הבינה המלאכותית כהזדמנות של המאה, בבחירה שמדגישה את הפער החד בין המחנות בוול סטריט.
נתוני השוק של השבועות האחרונים מספקים רקע מוחשי לחששות. נפחי המסחר בחוזי חילוף סיכון אשראי, המשמשים כביטוח מפני חדלות פירעון, זינקו על חברות מרכזיות כמו אורקל, אלפבית, אמזון, מטא ואנבידיה ליותר מ-9 מיליארד דולר בספטמבר, לעומת פחות מ-2 מיליארד דולר ביולי. עלות ההגנה מפני כשל פירעון הגיעה לשיא גם בחברות שנחשבות לבטוחות במיוחד כמו מיקרוסופט, וחברת הניאו-קלאוד CoreWeave, שהפכה לסמל של מימון חוב לתשתיות בינה מלאכותית, נסחרת ברמות המזכירות חוב במצוקה.
lightbulb טיפ מהמומחה
מנהלי השקעות ממליצים לבחון את רמת החשיפה האמיתית של תיק הפנסיה או ההשתלמות למניות טכנולוגיה, באמצעות דוחות הנכסים השוטפים של הגופים המוסדיים. בשוק תנודתי, פיזור בין אפיקים ובחינה מחודשת של מסלול ההשקעה יכולים לצמצם חשיפה לזעזועים חדים מבלי לנתק את הפוטנציאל לתשואה ארוכת טווח.
האופוריה פוגשת את שערי הריבית
הטריגר המיידי לטלטלה היה מפגש בין התלהבות המשקיעים לבין מציאות של שערי ריבית ועלויות מימון. בתוך ימים ספורים נמחקו כ-2 טריליון דולר משווי חברות השבבים בארה"ב, ואנבידיה לבדה איבדה יותר מ-350 מיליארד דולר משווי השוק שלה ביום בודד. סוחרי השורט גרפו למעלה מ-32 מיליארד דולר על הנייר בעקבות הירידות, והפאניקה זלגה במהירות גם למניות התוכנה והסייבר, כאשר מנכ"ל פאלו אלטו מימש מניות בשווי 201 מיליון דולר ברקע הלחץ על הסקטור.
במקביל, מדד הפחד VIX טיפס מעל 22 נקודות, רמתו הגבוהה מאז סוף יולי, וסוחרים רכשו אופציות במיליוני דולרים שעשויות להרוויח מהתנודתיות המתמשכת. בנקי השקעות מרכזיים בוול סטריט החלו להמליץ ללקוחותיהם שלא לרכוש מניות בזמן הירידות, בניגוד לתכתיב הקלאסי של קניית המפולות. גם הטלטלה חצתה יבשות: הבורסה בדרום קוריאה צנחה בקרוב ל-4% בהובלת סמסונג ו-SK Hynix, וזאת לאחר שהנפקה כושלת של חברת דאטה סנטרים בסיאול נרשמה כגרועה בתולדות הבורסה לחברה בגודלה.
הפן הכלכלי: הטבות מס והכנסות מדולדלות
בישראל נחשף ממד נוסף של הסערה המושלמת: חברות הבינה המלאכותית מקבלות הטבות מס נרחבות שמייצרות צניחה בהכנסות המדינה ממסים. בעוד הציבור מתבקש לשאת בנטל, תשתיות הדאטה סנטרים זוכות להקלות שמטשטשות את התמונה הפיסקלית. בנוסף, חשיפת הפסד נטו של 80 מיליארד דולר בחצי שנה באנתרופיק, אחת מחברות הדגל של התחום, חידדה את השאלה עד כמה מודלים העסקיים של חברות ה-AI מסתמכים על מימון חיצוני מתמשך ולא על כלכלה עצמאית.
balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע
יש לזכור כי אזהרות בועה של מנהלי קרני גידור נשמעות גם בשיאים שקדמו לעליות נוספות עצומות, וחלק מהדוברים מחזיקים עמדות שורט שמרוויחות מירידות. במקביל, ההשקעות בתשתיות AI ממומנות בחלקן מתזרימי מזומנים אמיתיים של ענקיות עם מאזנים איתנים – כך שהתמונה אינה חד-כיוונית ודורשת זהירות גם מפני אזהרות יתר.
בו בזמן, לא כל הכתבים בשוק אפוסים. גולדמן זאקס צפה עלייה של 5% בוול סטריט עד סוף השנה ומשאיר את יעד מדד S&P 500 על 8,000 נקודות, עם תחזית של 8,700 נקודות בהמשך. בכירי שוק ההון הישראלי, שנדרשו לשאלה בפסטיבל דור ההשקעות בראשות הבית הפיננסי ובשיתוף גלובס, העריכו כי רמות התמחור של מניות הבינה המלאכותית הן אירוע שלא נראה כמותו, אך חלקם משוכנעים כי אין עדיין סיכון מערכתי שיגרום לשוק להתרסק. נוסף על כך, סקטור הפארמה הפך במפתיע למקלט, כאשר רשם זינוק של 20% בחצי שנה בזמן שמניות השבבים צנחו.
החוסך הישראלי נמצא בתוך התמונה
המשמעות של הטלטלה העולמית נוגעת באופן ישיר לכיסו של הציבור בישראל. ב-15 השנים האחרונות זינקה החשיפה למניות במסלול הכללי בקרנות ההשתלמות לכ-52%, ומגמה דומה נרשמה בקרנות הפנסיה. כך שכאשר חברות השבבים בוול סטריט נופלות, ההשפעה מתגלגלת לדוחות הצבירה של מיליוני ישראלים. בכירים בשוק חלוקים ביניהם: חלקם מזהירים כי מדובר בהימור מסוכן בשיא שוק, ואחרים סבורים כי גם אם תתרחש קריסה, נכון להישאר במניות לטווח הארוך.
גם בנק ישראל נדרש לסוגיה בהקשר המקרו, כאשר בפניו עומדת החלטת ריבית בתנאי שוק תנודתיים ואינפלציה שהפתיעה לחיוב. המשקיעים הישראלים נחשפים לטלטלה גם דרך המניות הדואליות הנסחרות בתל אביב, שעשויות להכביד על מדד ת"א בימי מסחר סוערים בוול סטריט. במקביל, בשוק התעסוקה הישראלי ניכרת השפעה אחרת של המהפכה: מפת הביקושים לתארים אקדמיים משתנה, כאשר סטודנטים נוטשים את מדעי המחשב לטובת תארים בהנדסה, בכישורים רכים ובעבודה פיזית, מתוך חשש מהחלפה על ידי בינה מלאכותית.
מהזירה האקדמית ועד הבחירות: ה-AI משנה כללים
הטלטלה הפיננסית אינה הזירה היחידה שבה הבינה המלאכותית מעצבת מחדש את השיח הציבורי בישראל. לקראת הבחירות נרשם זינוק חד ורציף בתעמולת דיפ פייק, עם שלושה ימי שיא רצופים שבהם זוהו 35 פריטי תוכן מזויף מדי יום, וזאת בתחילת השבוע האחרון של הקמפיין. במקביל, נחשפו עסקים חדשים בסייבר הישראלי המתחברים לטכנולוגיות מתקדמות, והאקדמיה מתמודדת עם תופעת עבודות הנכתבות בצ'אטבוטים, כאשר מרצים בכירים מודים כי אין לאוניברסיטאות תוכנית אחידה וכי כל מרצה מתמודד לבד עם האתגר.
במבט קדימה, מבחני הרסן הקרובים יהיו עונת הדוחות הפיננסיים והתנהלות השווקים סביב החוב שמממן את תנופת הבינה המלאכותית. משקיעים יעקבו אחר עלויות המימון של חברות התשתית ואחר יכולתן של ענקיות הטכנולוגיה להמשיך ולהצדיק את סעיפי ההוצאה העצומים שלהן. בין אזהרות בועה מצד מיליארדרים, בין תחזיות אופטימיות של בנקי השקעות ובין נתוני חוב ותנודתיות שמצטברים משבוע לשבוע, נדמה כי השוק נמצא בנקודת מפנה שתקבע את פני ההשקעות בשנים הקרובות.
עוד בנושא
שאלות נפוצות (FAQ)
-
ההתראות מתבססות על השוואות בין רמות התמחור הנוכחיות של מניות הטכנולוגיה לבועות היסטוריות, על התלות הגוברת במימון חוב להשקעות תשתית, ועל החשש שהכנסות הבינה המלאכותית לא יצדיקו את היקפי ההשקעה. יחד עם זאת, גופים כמו גולדמן זאקס ומנכ"ל דויטשה בנק רואים בטכנולוגיה מנוע צמיחה ארוך טווח ולא בועה.
-
החשיפה למניות במסלול הכללי בקרנות ההשתלמות זינקה בשנים האחרונות לכ-52%, ומגמה דומה נרשמה בקרנות הפנסיה. משמעות הדבר היא שתנודתיות חדה במניות הטכנולוגיה והשבבים בארה"ב משפיעה ישירות על שווי הצבירה של מיליוני ישראלים, גם אם אינם משקיעים בעצמם בוול סטריט.
-
חוזה CDS (חילוף סיכון אשראי) הוא מכשיר פיננסי המשמש כביטוח מפני חדלות פירעון של חברה. עלייה בנפחי המסחר ובעלות החוזים על חברות כמו אורקל, אלפבית, מטא ואנבידיה מעידה על כך שמשקיעים משלמים יותר כדי להגן על עצמם - סימן לחוסר שקט גובר בשוק.
-
אין תשובה אחידה. בעוד חלק מהמומחים מזהירים כי רמת הסיכון קפצה והשוק מתנהג כמו קזינו, אחרים סבורים כי גם אם תתרחש קריסה, עדיף להישאר במניות לאורך זמן. בנקי ההשקעות בוול סטריט המליצו ללקוחות שלא לנסות לקנות את הירידות בשלב זה, אך ההחלטה תלויה באופק ההשקעה ובסובלנות לסיכון של כל משקיע.