בין בועה למהפכה: שלושת החזיתות שבהן נמדדת בימים אלה הבינה המלאכותית
בזמן שגוגל פותחת את המודל החזק שלה לציבור הרחב, האוצר מגבש מהלכי מיסוי והמיליארדר ריי דליו מזהיר מפני בועת AI - הכסף נמצא בעיצומו של מבחן אמת
השבוע שבו הבינה המלאכותית עמדה על שלוש פרשות דרכים
הדיון הציבורי סביב הבינה המלאכותית הגיע בימים האחרונים לנקודת רתיחה כפולה: מצד אחד, הטכנולוגיה עצמה ממשיכה להאיץ בקצב שקשה לעקוב אחריו – כשגוגל פותחת לציבור הרחב את המודל החזק ביותר שלה, וכשחברות ישראליות נכנסות לתחום תשתיות המחשוב הקריטיות. מצד שני, קולות הולכים ומתרבים בוול סטריט וגם בבורסה בתל אביב, המזהירים כי המחירים שנסחרים כיום בשוק ההון משקפים ציפיות שאולי אין להן אחיזה במציאות הכלכלית. בין שני הקטבים הללו, בזירה המקומית, מתגבשת גם עמדת האוצר לגבי הדרך שבה יש למסות – או לא למסות – את הפירות של מהפכה טכנולוגית שמעצבת מחדש את שוק העבודה ואת בסיס המס.
השילוב של שלוש הזירות הללו – הטכנולוגית, השוקית והרגולטורית – הופך את הימים האחרונים לצומת משמעותי עבור משקיעים פרטיים, עובדים וחברות כאחד. מי שכיוון את תשומת הלב בימים אלה אל אתרי הכלכלה המובילים גילה תמונה מורכבת, שבה פריצת דרך אחת נמדדת כמעט במקביל לקריאות אזהרה מפי כמה מהמשקיעים המוכרים בעולם.
גוגל משחררת את ג'מיני 4 ארגון: מהממשל האמריקאי למנוי ביתי
אחת הידיעות הבולטות שפורסמו בכלכליסט עוסקת במהלך של גוגל שעשוי לשנות את מאזן הכוחות בשוק הבינה המלאכותית הגנרטיבית. החברה החליטה לפתוח את מודל ג'מיני 4 ארגון לשימוש נרחב ברחבי העולם – מודל שעד כה היה זמין רק לארגוני סייבר נבחרים ולממשל האמריקאי. כעת יוכלו להשתמש בו מנויי Google AI Pro ו-Google AI Ultra, בהם גם משתמשים רבים בישראל, וליהנות משיפור משמעותי ביכולות החשיבה, התכנות והמחקר של הכלי.
המשמעות הפרקטית של המהלך אינה רק טכנית. מודל שמבצע משימות מורכבות ורב-שלביות – כלומר, מסוגל לתכנן, לבצע ולבדוק את עצמו לאורך שרשרת פעולות – מתקרב להגדרה של סוכן אוטונומי שיכול להחליף עבודת אדם בפועל ולא רק לסייע לה. עבור משתמשים עסקיים, מדובר בקפיצת מדרגה ביכולת להטמיע את הכלי בתהליכי עבודה אמיתיים: ניתוח חוזים, כתיבת קוד, ביצוע מחקר שוק וניהול משימות ארוכות טווח שדורשות זיכרון והקשר.
המהלך גם מחדד את התחרות מול OpenAI ואנתרופיק, שעד כה נהנו מיתרון בשיח הציבורי סביב המודלים המתקדמים. גוגל, שמחזיקה ביתרונות ייחודיים – שילוב עם מנוע החיפוש, תשתיות ענן עצומות ושבבים משלה – מנסה כעת למנף אותם ישירות מול המנוי הפרטי והארגוני. לצרכן הישראלי זה עשוי להתבטא בתחרות מחירים על מנויי AI פרימיום, שכבר הפכו להוצאה חודשית מוכרת בקרב אנשי מקצוע רבים.
ריי דליו ואזהרות הבועה: האם השוק בהכחשה?
במקביל להתפתחויות הטכנולוגיות, מתגברות בוול סטריט הקריאות לזהירות. ריי דליו, מייסד קרן הגידור ברידג'ווטר ואחד המשקיעים המצוטטים בעולם, הזהיר בכנס בסינגפור כי עליית הריבית עלולה להתחיל לפוצץ את מה שהוא מכנה בועה קלאסית בשווקים – כזו שנבנתה סביב ציפיות הצמיחה מהבינה המלאכותית. דבריו זכו לסיקור נרחב בגלובס, שהקדיש להם כתבה מורחבת על הדרך שבה הוא ממליץ למשקיעים להיערך לתקופה המסוכנת.
דליו אינו לבד. בנק ההשקעות הבריטי Panmure Liberum פרסם תחזית קודרת לפיה מדד ה-S&P 500 עשוי לצנוח בכ-35% מרמתו הנוכחית עד סוף השנה הבאה, והמשקיע הנודע מייקל ברי הצטרף לאזהרות. הנימוק המרכזי: המשקיעים מתרכזים בדוחות הכספיים של חברות הטכנולוגיה ומתעלמים מכל מכשול אפשרי – החל ממימון חוב עצום לבניית מרכזי נתונים, דרך עלויות אנרגיה הולכות וגדלות, וכלה בשאלה הפתוחה של מתי יופיע הרווח האמיתי מההשקעות העתקיות בטכנולוגיה.
quiz האם ידעת ש…
אנליסט הטכנולוגיה הוותיק גיל לוריא העלה את מחיר היעד של מניית מיקרון ל-3,000 דולר – כמעט כפול מהקונצנזוס בוול סטריט, תוך צפי לאפסייד של כ-190% על רקע בום הזיכרונות לבינה המלאכותית.
הפער בין מניות הטכנולוגיה לכל השאר
נתון מדאיג במיוחד שעלה בסיקורי השבוע: הבינה המלאכותית דוחקת הצידה את שאר שוק המניות. חברות מחוץ למגזר הטכנולוגיה צפויות להציג ביצועים חלשים, צמיחת הרווחים שלהן מתמתנת, וחששות מסיכוני אשראי גוברים. התוצאה היא שוק שבו כמה מניות בודדות מושכות את המדדים כלפי מעלה, בעוד הרוב הגדול של הכלכלה האמיתית – והמשקיעים בה – נשאר מאחור.
התופעה מוכרת גם למשקיע הישראלי. כפי שדווח בגלובס, גם בבורסה בתל אביב נרשם פרדוקס: מדד ת"א 125 עלה השנה בשיעור דו-ספרתי, אך רוב המניות הכלולות בו דווקא רשמו תשואה שלילית, ומספר המניות שירדו מתחילת השנה כפול מאלו שעלו. המומחים חלוקים בפרשנות – יש הרואים בכך עדות לשבריריות השוק, ואחרים טוענים שמדובר בבריאות של סלקטיביות. למשקיע הפרטי, המשמעות ברורה: תשואת המדד אינה מבטיחה תשואת תיק.
מניות השבבים במבחן
בזירה הזו, מניות השבבים הפכו למדד הרגישות של השוק כולו. דיווח ב-The Marker מציין כי מניות השבבים נסוגו ביותר מ-10% מהשיאים, ונשאלת השאלה האם מדובר בהזדמנות קנייה או בסימן ראשון לשינוי מגמה. במקביל, האנליסט הוותיק גיל לוריא העלה את מחיר היעד של מיקרון טכנולוג'י – יצרנית שבבי הזיכרון שמניה שילשה את ערכה השנה – ל-3,000 דולר, כמעט כפול ממחיר היעד הממוצע בקרב אנליסטים בוול סטריט. הפער בין האופטימיים לפסימיים מעולם לא היה כה רחב.
האוצר נערך: מיסוי בעידן ה-AI בלי מס רובוטים
בזירה המקומית, ידיעה שפורסמה בגלובס חושפת כי צוות מיוחד בראשות הכלכלן הראשי של משרד האוצר מגבש כיווני מדיניות חדשים להתמודדות עם השפעות הבינה המלאכותית על המשק. הרעיונות שעולים מהתוכנית כוללים הצעות למס רכוש, "מס נטפליקס" ומיסוי של מוצרי יוקרה – אך, וזהו העיקר, באוצר מתנגדים בתוקף להטלת מס ייעודי על רובוטים ומחשוב, רעיון שהועלה בעולם פעמים רבות בהקשר של אובדן מקורות מס ממס הכנסה על עבודה אנושית שנעלמת.
ההיגיון שמאחורי ההתנגדות פשוט: מס על אוטומציה עלול להאט בדיוק את הטכנולוגיה שממנה מצפים לזינוק בפיריון העבודה. יהלי רוטנברג, החשב הכללי לשעבר, צפה בכנס Journey של פירמת EY כי הבינה המלאכותית תיכנס למגזר הציבורי ותגדיל את הפיריון בכ-20% תוך חמש שנים – הערכה שממחישה מדוע המדינה מעדיפה למסות את ההון ואת הצריכה של מוצרי יוקרה מאשר את המנוע של הצמיחה עצמו.
קרדן נכנסת לתחום תשתיות ה-AI – והקשר לאנתרופיק
גם שוק ההון הישראלי לא נשאר מאחורי מהפכת התשתיות. על פי דיווח בכלכליסט, קרדן מנהלת מגעים עם חברת Highrise AI להקמת מיזם תשתיות מחשוב שיתבסס על חוות השרתים שלה בשוהם. Highrise היא חברה-בת של Hut 8, שותפה של חברת הבינה המלאכותית אנתרופיק בפרויקט תשתיות ענק בארה"ב – קשר שמעניק למיזם הישראלי הילה וגישה פוטנציאלית לטכנולוגיה ולשווקים.
המהלך משקף מגמה רחבה: תשתיות המחשוב הפכו לחוליה הקריטית של כלכלת הבינה המלאכותית, והביקוש העולמי לקיבולת חישוב מפתח שוק שבו גם שחקנים ישראליים רואים הזדמנות עסקית. עבור המשקיעים בבורסה בתל אביב, מדובר בחשיפה עקיפה לענף שעד כה היה נחלתם של ענקיות אמריקאיות בלבד – אם כי גם כאן חלות כל השאלות של עלויות הון, צריכת חשמל ותחרות שהועלו בהקשר של בועת ה-AI.
ההשפעה על הצרכן והעובד הישראלי
מעבר לשוק ההון, ההשפעה על הצרכן מורגשת כבר עכשיו. ב-The Marker פורסם ניתוח לפיו האיום הגדול על רווחי הבנקים עשוי להגידווקא מסוכני בינה מלאכותית שיעצרו את מה שמכונה "עושק העו"ש" – סוכנים אוטומטיים שיזהו עבור לקוחות חיובים חריגים, ידרשו החזרים וילחצו על הבנקים להפסיק לגבות עמלות מלקוחות שאינם משגיחים. במקביל, אורי גרינבאום, מנכ"ל ומייסד TipRanks, אמר בכנס שבוע ההשקעות כי הבנקים, בתי ההשקעות והמשקיעים עוברים תהליך התייעלות משמעותי בזכות הטכנולוגיה – ושהשוק הופך ליעיל יותר כתוצאה מכך.
בשוק העבודה, המסרים חד-משמעיים פחות. נעם קנטי, מנכ"ל משותף של EY ישראל, אמר בפתיחת כנס Journey כי המהפכה משנה את המודל העסקי של חברות הטכנולוגיה – ממכירת תוכנה שמסייעת לעובדים לביצוע העבודה עצמה עבור הלקוחות. רוני זהבי, מייסד-שותף ומנכ"ל HiBob, תיאר כיצד "מוכנות פסיכולוגית ל-AI" מעצבת מחדש את עולם העבודה, וגיגי לוי-וייס, שותפה-מייסדת בקרן NFX, הדגישה כי חברות צריכות להיבנות מראש סביב טכנולוגיה ואוטומציה – או שאחרים יעשו זאת במקומן.
שאלת המקצועות: מה קורה כשהמתמחה הוא מכונה
דיון שזכה לחשיפה רחבה ב-The Marker מתמקד בשאלה מקצועית שמעסיקה משפטנים רבים: מתמחים עושים עבודה מצוינת בעזרת הבינה המלאכותית – מתמחה מגיש לעורך דין מסמך מנומק תוך שעה – אך השאלה הפתוחה היא האם הם בכלל לומדים בדרך זו להיות עורכי דין. השאלה חורגת מהמקצוע המשפטי ונוגעת לכל תחום שבו ההכשרה המקצועית מתבססת על עבודה שגרתית שהטכנולוגיה כבר מבצעת. זו סוגיה שבעתיד הקרוב עשויה להשפיע על מבנה ההתמחות, השכר והקריירה במשק כולו.
מחקר שצוטט בניו יורק טיימס וסוקר ב-The Marker מוסיף נדבך מעניין: הבינה המלאכותית, מתברר, אינה מייעלת את העבודה בקצב שמצפים ממנה – והסיבה קשורה לכך שארגונים אינם משנים את תהליכי העבודה שלהם סביב הכלים החדשים. במילים אחרות, הבעיה אינה בטכנולוגיה אלא בארגון. רוני לוין כתב בהקשר זה כי כדי להוביל בעידן החדש, יש לתת למנכ"ל לדמיין ולעובדים להתנסות – גישה שמיישרת קו עם המסר שנשמע בכנסים הישראליים בשבועות האחרונים.
מה עושים עם זה בתיק ההשקעות
עבור המשקיע הישראלי, התמונה המשולבת מחייבת זהירות כפולה. מצד אחד, מדובר בטכנולוגיה שמייצרת שינוי אמיתי ומדיד בפיריון, ברווחיות ובשווקים – ולא סיפור מדומיין. מצד שני, המחירים שנסחרים כיום משקפים תרחישים אופטימיים במיוחד, ופער כזה בין מחיר למציאות הוא בדיוק מה שהזהירו ממנו דליו, ברי ואנליסטים נוספים. ההשקעה במניות מובילות של הענף נשארת סיפור עם תשתית ריאלית – אך עם תנודתיות שדורשת פיזור, גיוון בין מגזרים והבנה שגם בתוך מדדים רחבים, התשואה עשויה להתרכז במועטים.
בימים הקרובים ימשיכו להתקבל דוחות רבעוניים של בנקים וחברות טכנולוגיה בארה"ב, והם ישמשו מבחן נוסף לשאלה האם הרווחים מהבינה המלאכותית ממשיכים להתממש. בינתיים, ההתפתחויות של הימים האחרונים – משחרור ג'מיני ועד תוכנית האוצר – מראות שהטכנולוגיה כבר אינה עניין של מחלקות פיתוח בלבד, אלא נושא במרכז שולחנם של קובעי מדיניות, מנכ"לים ומשקיעים ברחבי העולם ובישראל.
", }שאלות נפוצות (FAQ)
-
המודל, שהיה עד כה נחלתם של ארגוני סייבר נבחרים והממשל האמריקאי, נפתח למנויי Google AI Pro ו-Google AI Ultra ברחבי העולם, לרבות בישראל.
-
דליו, מייסד קרן הגידור ברידג'ווטר, הזהיר בסינגפור כי עליית הריבית עלולה לפוצץ בועה קלאסית במחירי מניות הטכנולוגיה שהונעו בהתלהבות מהבינה המלאכותית, וקרא למשקיעים לגוון את תיקיהם.
-
על פי ניתוחים שפורסמו באתרי הכלכלה הישראליים, סוכני בינה מלאכותית עתידים לזהות חיובי עו"ש חריגים ולדרוש החזרים באופן אוטומטי - וכך ללחוץ על הבנקים להפסיק לגבות עמלות מופרזות מלקוחות שאינם משגיחים.
-
לא. על פי דיווח גלובס, צוות בראשות הכלכלן הראשי במשרד האוצר מתנגד בתוקף למס ייעודי על רובוטים ומחשוב, ומעדיף להסיט את הכובד למיסוי הון, מוצרי יוקרה וקרקעות פנויות.