חיפוש באתר

דולר-שקל: 3.2528 +0.16% (0.01)
יורו-שקל: 3.5644 -0.03% (0.00)
ת"א 125: 3,869.15 +0.01% (0.51)
ת"א 35: 3,978.42 +0.08% (3.02)
ביטקוין: 64,442.5700 -0.85% (-553.30)
לירה שטרלינג-שקל: 4.2976 +0.17% (0.01)
ין יפני-שקל: 0.0203 +0.30% (0.00)
פרנק שוויצרי-שקל: 3.8737 +0.31% (0.01)
דולר אוסטרלי-שקל: 2.1887 +0.08% (0.00)
דולר קנדי-שקל: 2.2751 +0.18% (0.00)
דולר ניו זילנדי-שקל: 1.7866 +0.26% (0.00)
דולר הונג קונגי-שקל: 0.4147 +0.28% (0.00)
זלוטי פולני-שקל: 0.8121 +0.04% (0.00)
כתר שוודי-שקל: 0.3164 +0.09% (0.00)
ריאל ברזילאי-שקל: 0.5593 -0.16% (0.00)

גל הפיטורים שנסחף ברוח הבינה המלאכותית: נייס, ברקליס ו-Bria AI מציבים סימן שאלה מטריד מול שוק העבודה

בעוד חברות הטכנולוגיה מדווחות על הכנסות שיא מביקוש ל-AI, אלפי עובדים בישראל ובעולם מקבלים מכתבי פיטורים — והפרדוקס בין הרווחים למצוקת העובדים הולך ומתעצם

אתר כלכלה · 5 בנובמבר, 2026 · schedule 6 דקות קריאה
גל הפיטורים שנסחף ברוח הבינה המלאכותית: נייס, ברקליס ו-Bria AI מציבים סימן שאלה מטריד מול שוק העבודה
שוק העבודה בעידן הבינה המלאכותית: יעילות חדה במקביל לשחרורים נרחבים של עובדים (אילוסטרציה)

לא קלה היא הדרמה שמתחוללת בימים אלה על ציר אחד — ציר שמחבר בין חדרי ישיבות של חברות ענק לבין מטבחי העובדים שלהן. נייס, אחת מחברות התוכנה הוותיקות והגדולות של ההייטק הישראלי, עומדת לפטר כ-5% מכוח האדם שלה, כך דווח ב-The Marker. מדובר במאות עובדים שיילכו הביתה בישראל ובעולם, בשעה שהחברה דווקא עקפה את תחזיות האנליסטים בדוח הרבעון שלה ורשמה זינוק בהכנסות. המניה, כך התברר, לא נתנה מחוות הערכה: היא צנחה ב-11% לאחר הדוח, והעבירה מסר ברור להנהלה — השוק מצפה ליותר, והכיוון של "יותר" בסביבה הנוכחית הוא בדרך כלל פחות עובדים.

הפרדוקס של עידן הבינה המלאכותית: רווחים שיא לצד שחרורים המוניים

הדיווח על נייס אינו מקרה בודד אלא חלק מתבנית מתרחבת. בנק ברקליס הודיע כי יקצץ כ-5,000 משרות, שיהוו הפחתה של כ-5% מכוח העבודה שלו, לאחר שכבר ביטל כ-1,000 משרות בשלב קודם. המסתורין כאן הוא שברקליס לא מקצצת מתוך מצוקה: הרווח ברבעון השלישי עלה ב-12% ל-2.3 מיליארד ליש"ט, ואף החמיץ את התחזיות רק בשל חולשה נקודתית במסחר באג"ח. הבנק, כך נראה, פשוט מזהה שהאוטומציה והבינה המלאכותית מאפשרות לו להגיע לאותן תוצאות עם מבנה תפעולי דליל יותר — והוא אינו היחיד שמסיק מסקנה שכזו.

גם בשוק הישראלי המגמה מוחשית. חברת Bria AI, שמפתחת פתרונות בינה מלאכותית גנרטיבית, פיטרה שליש מעובדיה והשהתה את פיתוח המודל העצמאי שלה, לפי דיווח ב-The Marker. במקביל, סטארט-אפ ישראלי נוסף, אקספלוריום, שגייסה בעבר יותר מ-127 מיליון דולר מקרנות מובילות כמו Insight Partners ו-Zeev Ventures, הודיעה על סגירתה. החברה, שהוקמה ב-2017 ופיתחה פלטפורמה להעשרת מאגרי מידע עסקיים, ניסתה להתאים את פעילותה לעידן סוכני ה-AI — ולא הצליחה לתרגם את הצמיחה למודל עסקי בר-קיימא. שתי הכתבות הללו מציירות תמונה מורכבת: גם חברות שנולדו לתוך עולם הבינה המלאכותית מתקשות לשרוד בו.

balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע

מאחורי הנרטיב של יעילות וחדשנות מסתתרת שאלה לא נוחה: האם החברות מפטרות כי ה-AI מחליף עבודה אנושית, או כי הן נאלצות להציג צמצום הוצאות למשקיעים בזמן שהן מזרימות מיליארדים לתשתיות בינה מלאכותית? במקרה של נייס, שמנייתה צונחת 11% דווקא לאחר דוח חיובי, ברור שהשוק דורש מרגיעות אגרסיביות — והעובדים הם המשתנה הקל לכוונון.

ההכנסות זולגות, המניות סוערות, העובדים משלמים

בצד השני של המשוואה עומדות חברות שמרוויחות מהביקוש לבינה מלאכותית. כמטק, החברה הישראלית שמספקת פתרונות תשתית להעברת נתונים, סיימה את הרבעון השלישי עם הכנסות שיא של 161 מיליון דולר ורווח שעמד בתחזיות האנליסטים. המנכ"ל רפי עמית אמר כי החברה "נהנית מהגידול המהיר בביקוש לבינה מלאכותית" וכי "לראשונה בתולדותינו יש לנו נראות עסקית לשנה קדימה". אלא שגם כאן ההתלהבות מגויסת: המניה ירדה כ-3% אחרי הדוח, והיא כבר איבדה 46% מערכה מאז מאי על רקע החולשה הכללית בענף. השוק, במילים אחרות, ממשיך לתגמל צמצום ולהעניש הוצאות — והמשתנה הראשון שנחתך הוא תמיד מספר המשרות.

הענקיות הגלובליות מציעות פיצויים שמנים כדי להתרוקן

גוגל היא דוגמה נוספת למהלך שמזעזע את מוסדות שוק העבודה. אחרי שהציעה בקיץ חבילות פרישה מרצון בבריטניה ובארה"ב, החברה הרחיבה את המהלך גם לקנדה, צרפת, גרמניה, יפן ושווייץ — כאשר בשווייץ עומד הפיצוי על עד 12 חודשי שכר. כל זאת ברקע ההוצאות האדירות על פיתוח בינה מלאכותית, שמכתיבות לענקיות הטכנולוגיה ריסון בתחומים אחרים. חשוב לציין כי עובדי הענן וה-AI נותרים מחוץ להצעות הללו — כלומר הענקיות לא מצמקמות את יכולת הפיתוח שלהן, אלא מעבירות משאבים מתחומים מסורתיים אל ליבת העתיד.

התשתית שמאחורי המהפכה: בזק נכנסת לשוק חוות השרתים

ההשפעה הכלכלית של הבינה המלאכותית אינה מסתכמת בשוק העבודה — היא משנה גם את פני התשתית בישראל. גלובס דיווח כי קבוצת בזק וחברת אדגר נמצאות בדרך להקים חוות שרתים משותפת בפתח תקווה, בהספק של לפחות 16 מגה-וואט, במודל של חלוקת הכנסות שווה בין הצדדים. ההשקעה מוערכת בעד 250 מיליון שקל לכל צד, הפרויקט צפוי להתחיל לפעול ב-2028 ולהניב לבזק הכנסות שנתיות של עשרות מיליוני שקלים. ליאור וידר ציין כי מדובר במהלך נכון ומתבקש, שפותח לבזק אפיק הכנסות חדש ללא סיכוני הנדל"ן הכרוכים בהקמה עצמאית. פרויקט שכזה מציב את ישראל, סוף סוף, על מפת המחשוב הענק המקומי — תחום שעד כה היה נתון כמעט במלואו לחברות גלובליות.

החששות מבועה: בין מאסק למנכ"לים הישראלים

במקביל, השוק ממשיך להתפלג בשאלה הבוערת: האם כל הכסף שזורם אל ענף ה-AI מגלם בועה? אילון מאסק הזהיר כי יותר מ-200 חברות בענף תשתיות הבינה המלאכותית עלולות לקרוס, לאחר שצברו חובות של מיליארדי דולרים למימון חוות שרתים ורכישת שבבים — ומתקשות לגייס מימון נוסף. ההזהרה טלטלה את מניות התשתיות קורוויב, נביוס ואיירן בוול סטריט. מולו נשמעים קולות מרגיעים: דניאל אפרתי, מנכ"ל NED, שהשיק קמפוס חוות שרתים בנתניה, אמר כי "אינו רואה בועת בינה מלאכותית, כי השימושים בה אמיתיים והם רק הולכים לגדול". גם חברת סנטרה הישראלית גייסה בימים אלה 150 מיליון דולר, בטענה ש"אי-אפשר לרדוף אחרי סוכני AI" — הוכחה לכך שההון הפרטי עדיין זורם אל התחום.

מהמספרים שמתפרסמים בשבועות האחרונים עולה תמונה של שוק שמגייס ומפטר בו-זמנית. לקוחות בנק אוף אמריקה משכו בשבוע אחד סכום שיא של 14.8 מיליארד דולר ממניות בודדות, אך הזרימו כמעט 19 מיליארד דולר לקרנות סל טכנולוגיות. שנת 2026 מסתמנת כשיא בהנפקת קרנות סל נושאיות הממוקדות בתתי-סקטורים של ה-AI, אך מנהלי השקעות מזהירים כי "קשה לדעת אם אנחנו רוכבים על הגל או קונים בשיא". ב-HSBC אף שיגרו אזהרה חריגה למשקיעים הפרטיים: תשכחו מ"קנה והחזק" — במניות ה-AI חובה לנהל סיכונים בטווח הקצר עם פקודות עצירת הפסד הדוקות. האזהרה המפורסמת של וורן באפט מימי בועת הדוט-קום — על הסכנה שבהשקעה עיוורת בתעשיות מהפכניות — חזרה לרדוף את וול סטריט.

בצד הצרכן והשירות: ההשפעה שמגיעה עד הבית

לגל הפיטורים ולמהפכת ה-AI יש גם השפעה מוחשית על הצרכן הישראלי. מקצועות כמו כתיבת תוכן מתמודדים כבר עם שאלה קיומית — "קשה לנצח את הבוט", כפי שניסחו זאת ב-The Marker. במגזר הבנקאות, המקביל הישראלי למהלך הברקליס אינו מאוחר לבוא: הצמצום במשרות שירות ותפעול מתומכל בפריסה הרחבה של כלים אוטומטיים. ובריאות, לעומת זאת, מציגה פוטנציאל הפוך: פרופ' רן בליצר, ראש מערך החדשנות בכללית, חשף בכנס AI בלונדון כי רק אחד מכל עשרה פרויקטי AI בבריאות מגיע ליישום נרחב — לא בגלל כשל טכנולוגי אלא בשל קושי לשלב את המערכות בשגרת העבודה. הוא הציג מודל לאיתור הפטיטיס C שזיהה 38 חולים באמצעות כ-500 בדיקות בלבד, לעומת 50 אלף בדיקות בשיטה המסורתית, והדגיש כי הרגולציה מתמקדת בסיכוני ה-AI תוך התעלמות מהמחיר של אי-השימוש בה.

בין נייס לברקליס, בין גוגל ל-Bria AI, מתעצבת בימים אלה תמונה אחת גדולה: הבינה המלאכותית אינה עוד נושא לוועידות ולדוחות עתידניים אלא כוח כלכלי שכבר מחלק את הקלפים מחדש — מי מרוויח, מי מצטמצם, ומי נשאר בחוץ. המשקיעים בשווקים מתלבטים אם לרכוב על הגל או לקפוץ ממנו, ההנהלות בוחרות ביעילות על חשבון מצבות כוח האדם, והעובדים — כתמיד במהפכות טכנולוגיות — הם הראשונים שמשלמים את מחיר המעבר, והאחרונים שקוטפים את פירותיו.

שאלות נפוצות (FAQ)

  • נייס הודיעה על פיטורי כ-5% מכוח האדם שלה, מהלך שישפיע על מאות עובדים בישראל ובעולם. ההודעה הגיעה למרות שהחברה עקפה את התחזיות בדוח הרבעון, ומלמדת על הצורך לשפר יעילות תפעולית בעידן ה-AI.

  • במקרים רבים הקשר הוא עקיף אך מהותי: בינה מלאכותית מאפשרת לחברות להשיג את אותן תוצאות באמצעות פחות כוח אדם, ומעבירה משאבים לתחומי פיתוח חדשים. בברקליס, למשל, הקיצוץ בא לצד עלייה ברווחים ולצד האצת אוטומציה של תהליכים.

  • בזק וקבוצת אדגר מתכננות להקים חוות שרתים בהספק של לפחות 16 מגה-וואט בהשקעה של עד 250 מיליון שקל מכל צד, עם תחילת פעילות ב-2028. הפרויקט משקף את המעבר של חברות תשתית ישראליות לשוק המחשוב הענק לבינה מלאכותית.

  • השאלה שנויה במחלוקת. מנכ"ל NED דניאל אפרתי טוען כי אין בועה משום שהשימושים בטכנולוגיה אמיתיים, אך אילון מאסק הזהיר כי יותר מ-200 חברות תשתית בתחום עלולות לקרוס בשל חובות ענק, ואנליסטים בוול סטריט ממליצים על ניהול סיכונים בטווח הקצר.

מה דעתך על הכתבה?

דירוג הקוראים עוזר לנו להשתפר ולהביא לכם את התוכן הטוב ביותר.

תודה על הדירוג!