בורסת תל אביב בפלונטר שלאחר הבחירות: המוסדיים בוחנים את הגל הבא של ההנפקות
בין הטלטלה הפוליטית, החשש מהסלמה מול איראן וזינוק בתשואות האג"ח — חברות המתכננות לגייס מיליארדים בבורסה מתמודדות עם שינוי כללי המשחק
שלושה מיליארד שקל ומעלה הם הסכום שעומד בסימן שאלה על שולחנות החברות שתיכננו לגייס בבורסה בתל אביב בשבועות הקרובים. חברות כמו קרפור, הולנדיה, שמיר אנרגיה וברידג'ווייז נמצאות בשלבי היערכות מתקדמים להנפקות שהיו אמורות לצאת לדרך על רקע גל ביקושים חזק שליווה את המשק לאחר המלחמה. אולם המציאות המשתנה שלאחר הבחירות, יחד עם הזינוק בתשואות האג"ח הממשלתיות והחשש מהסלמה מול איראן, משנה באופן דרמטי את כללי המשחק. החתמים כבר גזרו עמלות בשווי של כ-110 מיליון שקל, אך כעת רבים מהמשקיעים מבינים כי עמלות אלה עשויות להיות מלוות בהנפקות שלא יושלמו בזמן או בתמחור שיתכווץ.
balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע
מנגד, יש הטוענים כי הבררנות של הגופים המוסדיים נובעת גם מהחתמה מוגזמת של חברות בקודקוד השוק, וכי עצם דרישת ההפשרה במחיר היא בריאה. במקום לראות בדחיות כישלון, מדובר בתיקון טבעי שמונע מהנפקות מנופחות לרדת על ידי משקיעים שלא תמיד מבינים את הסיכונים.
במסגרת המתרחש בשוק, מרבית המשקיעים הפרטיים שהשקיעו בשוק ההון הישראלי בשנה החולפת מוצאים את עצמם בהפסדים, והגופים המוסדיים — השחקנים המרכזיים בהנפקות — נעשים בררניים במידה ניכרת. לפי דיווחים בכלי התקשורת הכלכליים, המוסדיים מפעילים כעת לחץ ברור על בעלי השליטה של החברות המתכננות הנפקה, ודורשים דבר אחד בלבד: התפשרות על המחיר. מדובר בשינוי משמעותי לעומת החודשים הקודמים, שבהם גל הביקושים אפשר לחברות לקבוע שווים שגררו פרמיות גבוהות. ההנחה היא כי השווקים כבר לא יהיו סלחניים כלפי חברות שיגיעו עם ציפיות מנופחות, במיוחד כאשר הרקע המקרו-כלכלי הפך מורכב יותר.
quiz האם ידעת ש…
ההנפקה השנייה בגודלה בבורסה בתל אביב בשנה החולפת, של חברת י.ד. ברזאני, מתוכננת לגייס כמיליארד שקל תוך שבעל השליטה צפוי לחלק דיווידנד של כ-330 מיליון שקל, והיא ממנצלת את גל הביקושים שנרשם בעקבות המלחמה במטרה להגיע לשווי של עד שלושה מיליארד שקל.
מה מאיים בפועל על גל ההנפקות
שלושה גורמים מרכזיים מצטברים זה על זה במצב הנוכחי. ראשית, הטלטלה הפוליטית שנוצרה בעקבות הבחירות יוצרת חוסר ודאות תקציבית ורגולטורית, ומובילה את המשקיעים להפחית חשיפה לנכסים ישראליים בתקופת הביניים. שנית, החשש מהסלמה בזירה הצפונית מול איראן מצוי על סדר היום של כל גורם בשוק, ומשפיע ישירות על נכונות המשקיעים לקחת סיכונים. שלישית, הזינוק בתשואות האג"ח הממשלתיות הופך אפיקים סולידיים יותר לאטרקטיביים, ומקשה על חברות להתחרות על הון במחירים שראו בעבר. שילוב של שלושת הגורמים מאלץ את החתמים ואת הנהלות החברות לחשב מחדש את תמחור ההנפקות.
<!– wp:heading level=עוד בנושא
שאלות נפוצות (FAQ)
-
השילוב בין הטלטלה הפוליטית שלאחר הבחירות, החשש מהסלמה מול איראן והזינוק בתשואות האג"ח הממשלתיות מקשה על חברות לתמחר את ההנפקות. המשקיעים המוסדיים נעשו בררניים יותר ודורשים מבעלי השליטה להתפשר על המחיר, מה שעלול לדחות עסקאות של יותר משלושה מיליארד שקל.
-
טאואר דיווחה על הכנסות של 526 מיליון דולר וזינוק של 222% ברווח הנקי, אולם המשקיעים מיחסים את הצמיחה למחזוריות ענפית בשבבים ובבינה המלאכותית, וחוששים כי תקופת ההשקעות הגבוהות תגזול מהתזרים החופשי בטווח הקצר.
-
ארבע סדרות אג"ח זרות של מדינת ישראל יצטרפו למסחר בבורסה, אולם המטרה אינה להחליף את המשקיעים הזרים אלא להוסיף גמישות. המומחים מעריכים שהביקוש הצנוע לאג"ח אלה לא יוזיל את הריבית בהן מחויבת המדינה, אך הן נכנסו למדד מרכזי של האג"ח המקומיות.
-
בנק דיסקונט מתניע מחדש את מכירת כאל לאחר שהסכם המכירה ליוניון-הראל פקע. בין המועמדים נמנים שוב היוניון-הראל במתכונת שונה, גיל אגמון ואחרים, ובנק דיסקונט מקווה לקבל ארכה מהרגולטורים להשלמת התהליך.