ביטקוין מעל 86 אלף דולר והפד מהדק: המתח החדש בין ריבית עולית לשוק הקריפטו
בזמן שקווין וורש העלה את הריבית ל-4% בהחלטה פה אחד, המטבע הדיגיטלי המוביל זינק לשיא של שמונה חודשים - והשווקים נחלקו בשאלה כמה זמן יחזיק המהלך
בזמן שהפדרל ריזרב בהובלת קווין וורש העלה בשבוע שחלף את הריבית ב-0.25% לרמה של 4% – העלאה ראשונה מאז 2023 שהתקבלה, לפי דיווחי כלכליסט וגלובס, בהחלטה פה אחד – המטבע הדיגיטלי המוביל דווקא רשם את אחד השיאים המרשימים שלו מזה חודשים. הביטקוין חצה את רף ה-86 אלף דולר, והשלים זינוק של יותר מ-7% בחמשת הימים האחרונים וכמעט 35% בשלושת החודשים האחרונים. עלייה זו נרשמה רק מאז סוף ינואר, ובבית ההשקעות Bitwise אף תיארו אותה כ"השוק השורי החזק והארוך ביותר בתולדות הקריפטו". המתח בין מדיניות מוניטרית מהדקת לבין נכס סיכון שמטפס בתלילות הפך בימים האחרונים לדיון המרכזי בקרב אסטרטגים ואנליסטים בוול סטריט וברחוב אחוזה.
זינוק שנוי במחלוקת: האביב של הביטקוין או שיא לפני המימוש
בשורה המסחרית של כלכליסט תואר המהלך כ"אביב של הקריפטו" בזמן שצמתם, ובגלובס נרשם במקביל אזהרה פחות רומנטית: מימוש חזק ומהיר עומד בפתח. שוק הקריפטו עובר זינוק של יותר מ-7% בחמישה ימי מסחר – מהירות שהיסטורית מזמינה קירור. האנליסטים מצביעים על כך שהעליות מגובות כרגע בזרימות מוסדיות חזקות לקרנות ה-ETF הספוט ובהיעדר אירוע מזעזע חדש, אך גם בסביבה שבה תשואת אג"ח ארה"ב לעשור חצתה שוב את רף ה-5%, כל סיבה להיערך בזהירות. השאלה שעוסקת בזירות הפיננסיות ביממה האחרונה היא האם מדובר בשינוי מגמה מבני או בזינוק שיקבל תיקון עוד לפני סוף הרבעון.
הרקע המוניטרי: וורש מעלה ריבית וכל העינים על האג"ח
ההחלטה של הפד להעלות את הריבית ל-4%, בפעם הראשונה מאז 2023, נתפסה בשוק כנקודת תפנית במדיניות. בכלכליסט נכתב כי העובדה שההחלטה התקבלה פה אחד משדרת מסר ברור לגבי ההמשך – ועלולה להעמיד את וורש על מסלול התנגשות עם הבית הלבן. בדה-מרקר אף פרסמו פרשנות חריפה שתיארה את וורש כ"המבוגר האחראי היחיד" על רקע המתיחות הפוליטית סביב הריבית. מעבר לדיון הפוליטי, ההשלכה המיידית הייתה בשוק האג"ח: תשואת האג"ח האמריקאית לעשור חצתה את רף ה-5%, רמה שמכבידה על נכסי סיכון ומפעילה לחץ מוסדי להתאים מחדש את התיקים.
balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע
מאחורי התלהבות השוק מזינוק הביטקוין מתחבא תזכורת מרה: גם בשיאי בועות קודמות תיארו אנליסטים את המהלך כ"שור השק וארוך". כשהריבית האמריקאית ממשיכה לטפס ותשואות האג"ח חוצות 5%, נכסים ללא תזרים מזומנים כמו הקריפטו חשופים לתיקון חד כשהסנטימנט יתהפך. המימוש, כפי שהזהירו בגלובס, עשוי להיות חזק ומהיר.
חילוקי דעות בוול סטריט על ההשפעה על מדדי המניות
גלובס דיווח ביום שישי על מהלך יוצא דופן: אד ירדני, האסטרטג ה"שורי" הגדול של וול סטריט, חתך את יעד ה-S&P 500 בעקבות הזינוק בתשואות האג"ח, בעוד טום לי מ-Fundstrat ממשיך לשמור על אופטימיות בטענה שהתיקון ייגמר ברגע שהפד יסיר את חוסר הוודאות. גולדמן זאקס חשפו כי השקעות הבינה המלאכותית מניעות כמחצית מצמיחת הרווחים של כלל המדד – נתון שמסביר במידה רבה גם את רגישות השוק לכל תזוזה בריבית. ירידות חדות בבורסות אירופה, שנסגרו בירידות של יותר מ-1.5% ביממה האחרונה, חיזקו את התחושה שהריבית העולית מתחילה להתגבש לנוכח המשקיעים.
מה קורה בשקל, בנפט ובבורסה בת"א
בזירה המקומית, הדולר מתחזק בשוק המקומי ונסחר סביב 3.04-3.05 שקלים, על רקע העלאת הריבית בארה"ב והערכות מחדש של תזרימי ההשקעה לישראל. בכלכליסט דווח כי הדולר עלה ב-0.3% מול השקל, וכי גם ביפן – שם הבנק המרכזי העלה את הריבית ל-1.25%, הרמה הגבוהה ביותר מאז 1995 – הדולר קיפץ ב-1.1% מול היין. מחירי הנפט נסוגו במקביל: הברנט ירד ב-3.7% ל-100 דולר לחבית וה-WTI ב-4.8% ל-95.48 דולר, על רקע הערכות שהצינור הסעודי ישוב לפעילות מלאה. בבורסה בת"א לא התקיים מסחר בעקבות יום הכיפורים, כך שהשפעת ההחלטה האמריקאית תיבחן לראשונה בפתיחת המסחר המחודשת. בסשן המסחר הקודם לפני החג נרשמו עליות, ומדד ת"א 35 טיפס בכ-1% על רקע גידולים חזקים במניות ההייטק והקלינטק.
הזרמות מוסדיות מול פדיחה פנסיונית
ברקע המהלכים העולמיים ממשיכה להתגלגל גם פרשת אלטשולר שחם, שכן הדיווחים בגלובס ובדה-מרקר חשפו כי בית ההשקעות איבד עוד 2.4 מיליארד שקל באוגוסט ומילין לפידות נפדו בחודש החולף 2.2 מיליארד שקל – נתונים שממשיכים להאפיל על השוק המקומי לקראת השלמת עסקת ווישור. כלל זינקה לראש טבלת המגייסים עם 1.64 מיליארד שקל, ואיילון מופיעה לראשונה בטבלאות הגיוס. התמונה הזו ממחישה דווקא את הפער בין נזילות וחוסן בשוק המקומי לבין אי-הוודאות הרגולטורית סביב שחקנים בודדים – פער שילווה כנראה את הדיון בשוק ההון הישראלי גם בשבועות הקרובים.
וורן באפט פורש, והשווקים נפרדים מסמל
בין כותרות השבוע בלטה גם ההודעה הדרמטית של וורן באפט על פרישתו מתפקיד יו"ר ברקשייר האת'אווי, שיחליף בנו הווארד. בגלובס נכתב כי המשקיע האגדי ציין בהודעתו כי "הזמן תמיד מנצח", ובדה-מרקר פרסם איתן אבריאל ניתוח חריף לפיו סוד ההצלחה של באפט טמון דווקא ביכולת לספר סיפורים – פער גדול מהשיטה הפורמלית שלו. בשוק נרשמו ניתוחים רבים על משמעות הפרישה בתקופה של ריבית עולית, שכן ברקשיים מחזיקה בחשיפה משמעותית לאג"ח ממשלתי אמריקאי שתשואותיו נמצאות בשיא של חודשים. סימן השאלה שממשיך ללוות את הפרישה הוא האם יזהר כעת כוכבו של "גורו השקעות" חדש, או שהמשקיעים ימשיכו לחפש אנקודות אישיות בתקופה של אי-ודאות מוניטרית.
מה נשאר למשקיע הישראלי לעשות עכשיו
בגלובס פרסמו השבוע סקירה שבה נהל ההשקעות מציע "להתאים ציפיות" וקבע כי "לא עוד עשורות אחוזי רווח בבורסה בת"א". זו הנחיה שמצטרפת לאזהרות על "תשואות ענק" שכבר נרשמו בשנים האחרונות ועל היעדר תחליף ברור להן בסביבה המוניטרית הנוכחית. עבור המשקיע הישראלי, השאלה הפרקטית היא כיצד לשלב חשיפה לנכסים כמו הקריפטו והמדדים האמריקאיים בתקופה שבה הריבית עולה בארה"ב והשקל מתחזק מעט. ההמלצה המשתקפת מהפרשנויות היא להימנע מהחלטות מונעות פחד או פומו, לבחון את הריכוזיות בתיק ולהיערך לתנודתיות גבוהה גם במדדים שנראים יציבים לכאורה.
המשמעות להמשך: מה באמת מניע את השווקים כרגע
בניתוח שפרסם גלובס בשבת נרשם כי "כל הנורות האדומות נדלקות – אבל וול סטריט עדיין לא נבהלת". הנפט מעל 100 דולר, תשואת האג"ח האמריקאית לעשור מעל 5%, הפד חזר להעלות ריבית והסיכונים הגיאופוליטיים מתגברים – ובכל זאת מדד הפחד VIX נשאר נמוך יחסית. השאלה שנשארת פתוחה היא אם המשקיעים פשוט התרגלו לזעזועים או שהשוק מפספס משהו מהותי. עבור שוק הקריפטו, שהפך בשנים האחרונות למדד רגשי של הסנטימנט הגלובלי, התשובה לשאלה הזו עשויה לקבוע אם השיא שנרשם השבוע הוא רק תחנה ביניים במסע עולה או תחילתו של תיקון משמעותי.
עוד בנושא
שאלות נפוצות (FAQ)
-
הזרימה המוסדית לקרנות ה-ETF הספוט ממשיכה להיות חזקה, והמשקיעים מתייחסים לביטקוין כנכס חלופי בתקופה של חוסר ודאות מוניטרית וגיאופוליטית. עם זאת, עליית ריבית ממושכת עלולה בשלב מאוחר יותר לדכא נכסי סיכון כמו הקריפטו.
-
לפי הדיווחים בכלכליסט, הביטקוין משלים זינוק של יותר מ-7% בחמשת הימים האחרונים, כמעט 35% בשלושת החודשים האחרונים, ונסק רק מאז סוף ינואר - כשהוא חוצה את רף ה-86 אלף דולר.
-
עליית תשואות האג"ח האמריקאיות מעל 5% משפיעה על שער הדולר-שקל, שנסחר סביב 3.04-3.05 שקלים, ועל עלויות המימון של חברות ישראליות בחו"ל. בנק ישראל מתייחס להמשך בהחלטות הריבית המקומית בהתאם.
-
מחיר הברנט ירד בכ-3.7% ל-100 דולר לחבית על רקע הערכות שהצינור הסעודי ישוב לפעילות מלאה, מה שמקל באופן זמני על לחצי האינפלציה בשווקים העולמיים.