חיפוש באתר

דולר-שקל: 3.2500 +0.05% (0.00)
יורו-שקל: 3.5699 +0.23% (0.01)
ת"א 125: 3,869.15 +0.01% (0.51)
ת"א 35: 3,978.42 +0.08% (3.02)
ביטקוין: 63,858.8400 -1.51% (-977.79)
לירה שטרלינג-שקל: 4.2967 +0.57% (0.02)
ין יפני-שקל: 0.0203 +0.40% (0.00)
פרנק שוויצרי-שקל: 3.8738 +0.44% (0.02)
דולר אוסטרלי-שקל: 2.1906 +0.44% (0.01)
דולר קנדי-שקל: 2.2741 +0.42% (0.01)
דולר ניו זילנדי-שקל: 1.7867 +0.42% (0.01)
דולר הונג קונגי-שקל: 0.4138 +0.31% (0.00)
זלוטי פולני-שקל: 0.8132 +0.54% (0.00)
כתר שוודי-שקל: 0.3167 +0.28% (0.00)
ריאל ברזילאי-שקל: 0.5601 +0.59% (0.00)

הבורסה בפרדוקס: מדד ת"א 125 עולה בעוד רוב המניות צוללות — ולמה בעלי השליטה רצים לקפריסין

בעוד מדדי הדגל של בורסת תל אביב מטפסים, הרוב המוחלט של המניות רושם תשואות שליליות מתחילת השנה. בין עסקאות שלוזון וביסט, מינוי חריג של שלמה אליהו והערכות קודרות מוול סטריט — הפער בין השווקים הולך ומתרחב

אתר כלכלה · 9 באוקטובר, 2026 · schedule 6 דקות קריאה
הבורסה בפרדוקס: מדד ת"א 125 עולה בעוד רוב המניות צוללות — ולמה בעלי השליטה רצים לקפריסין
הבורסה בתל אביב: מדדים עולים בעוד מניות רבות מאבדות גובה — פרדוקס שמעסיק את המשקיעים. (אילוסטרציה)

הפרדוקס שמעמיק בבורסה: מדד דגל עולה, ורוב המניות טובעות

שוק ההון הישראלי מצוי בימים אלה בתוך תופעה מטרידה שמעסיקה אנשי מקצוע ומשקיעים פרטיים כאחד: בעוד מדדי הדגל של בורסת תל אביב רושמים עליות דו־ספרתיות לפחות בחלק מהפעימות האחרונות, רוב המניות הכלולות במדדים עצמם רושמות תשואות שליליות. כפי שדווח בגלובס, מדד ת"א 125 עלה בשיעור דו־ספרתי, אך רוב המניות שבו דווקא ירדו, ומספר המניות שמחקו ערך מתחילת השנה הולך ותופח. מדובר בפרדוקס שגורם למשקיע פרטי רבים לשאול את עצמם שאלה פשוטה — אם השוק עולה, למה התיק שלי דווקא מאבד מערכו.

ההסבר נעוץ בשיטת חישוב המדדים: הם משוקללים לפי שווי שוק, כך שמניות ענק כמו טבע, הבנקים הגדולים ומניות הביטחוניות מזיזות את המחט באופן לא פרופורציונלי. כאשר טבע מוסיפה 1.9% במחזור ער, כפי שנראה בסקירת הבוקר של ביזפורטל, או כאשר מניות הבנייה מטפסות בעקבות מכרזי תשתית ענקיים, המדד ממריא — בזמן שמאות מניות קטנות ובינוניות נשארות מאחור או צוללות. במסחר האחרון נצפו תמונות תמוהות כמו נעילה שלילית של ת"א 35 יחד עם עלייה של ת"א 90, או תנועות מעורבות שבהן מניית דוניץ צוללת במחזור מסחר ענק בעוד מניות הנדל"ן מובילות את העליות.

פער בשוק המניות
פער חד בשוק: בעוד המדדים ממריאים, מניות רבות רושמות תשואות שליליות מתחילת השנה.

הפער בין תל אביב לוול סטריט: בועת AI מול דרמה מקומית

הפער הזה אינו מתנהל בחלל ריק. וול סטריט, ששברה שיאים בשבועות האחרונים, ננעלה בירידות חדות כאשר הנאסד"ק צלל בהובלת מניות השבבים, ואנבידיה איבדה 3% ביום מסחר אחד. הטריגר המיידי היה דיווח שחשף כי קצב ההכנסות השנתי של OpenAI נמוך בכ-20 מיליארד דולר מהערכות השוק — נתון שמזיז את הרצפה מתחת לנרטיב של בועת הבינה המלאכותית. הבורסה בתל אביב, שנסחרת תחת לחץ בזמן שוול סטריט שוברת שיאים, מצאה את עצמה כעת במקרה הפוך: היא נתלית בכל רעידה מעבר לים, והמשקיעים המקומיים ממתינים להתפתחויות במזרח התיכון לפני שהם מזיזים כסף משמעותי.

בין הקולות הקודרים בולטת התחזית של בנק ההשקעות הבריטי Panmure Liberum, שפרסם הערכה לפיה ה-S&P 500 יצנח בכ-35% מרמתו הנוכחית עד סוף השנה הבאה. אנליסטים של הבנק מתארים שוק "בהכחשה" ומזהירים מפני קריסה קרובה. במקביל, בוול סטריט ג'ורנל מדווחים כי הבינה המלאכותית דוחקת הצידה את שאר שוק המניות: מניות מחוץ למגזר הטכנולוגיה צפויות להציג ביצועים חלשים, צמיחת הרווחים מתמתנת והחששות מסיכוני אשראי גוברים. עבור המשקיע הישראלי, שתיקי הפנסיה והגמל שלו חשופים לשוק האמריקאי דרך קרנות הסל וקרנות המחקה, המשמעות היא שהתיאום בין תל אביב לניו יורק הוא לא עניין תיאורטי אלא שאלה של תשואה אישית.

מדד הביטוח והתהפוכות: מצליל 4.3% לעלייה של 2%

אחד הביטויים הבולטים לתנודתיות שאפיינה את הימים האחרונים הוא מדד הביטוח, שצלל ב-4.3% ביום אחד ולמחרת זינק ב-2% בזמן שהשוק נעל ללא מגמה ברורה. מניית בזן, הרלוונטית למדד, קפצה ב-5% ביום מסחר בודד. מאחורי התנודתיות עומדת דינמיקה של חברות ביטוח שנחשפות הן לשוק ההון המקומי והן לגלובלי, כאשר גם חוסר השקיפות של השוק הישראלי — כפי שתואר בריאיון עם מנכ"ל קופר נינוה אילן זיו בדה מרקר — מבריח מכאן מבטחי משנה בינלאומיים. הפער בין ימי ירידה חדים לימי התאוששות מהירה מלמד על שוק שמחירו נקבע יותר על ידי זרימות כסף מיידיות ופחות על ידי יסודות כלכליים איתנים.

עסקאות הענק שממשיכות להתרחש ברקע: לוזון, ביסט והרכישות בחו"ל

בזמן שהמדדים מתנדנדים, רכישות ומיזוגים ממשיכים לזרום. קבוצת לוזון, בהובלת עמוס לוזון, חתמה על רכישת 60% מ-Kohan Properties של מייק קוהאן תמורת כ-11.7 מיליון שקל, במימון הלוואה של 4 מיליון דולר — עסקה שמומחים מכנים "השתלטות שקטה" על נכסים של אחד מאנשי הנדל"ן הבולטים שהסתבך. העסקה ממחישה מגמה רחבה: כאשר אחד מסתבך, האחרים מזהים הזדמנות. מניית קבוצת לוזון עלתה 3.5% במסחר הבוקר בעקבות הידיעה.

גם בזירת התשתיות הפועלים נרשמו חדשות משמעותיות. חברת ביסט זכתה בביצוע שלב א' בפרויקט ורטיקל במתחם הבורסה בתל אביב תמורת כ-1.1 מיליארד שקל — מכרז שממחיש את ההשקעות הענקיות שזורמות לתחום הנדל"ן המסחרי וחוות השרתים. לצדה, אלקטרה, דניה, שפיר ואשטרום עלו לשלב המכרזי הבא בפרויקט המטרו, כשהן מתמודדות מול חברות מהודו, סין, ארה"ב, צרפת, יוון ודרום קוריאה. ובזירה הבינלאומית, פי.סי.בי טכנולוגיות רכשה את החברה האמריקאית Gorilla Circuits בכ-120 מיליון דולר במכפיל EBITDA של 7.6, כחלק ממהלך להפיכת הקבוצה לגלובלית.

טרמינל איקס חוזרת בה, ודיסקונט קפיטל כורעת על ברכיים לאנרגיה

לא כל העסקאות שורדות עד הסוף. טרמינל איקס הודיעה על ביטול רכישת סוהו, שלושה שבועות בלבד לאחר חתימת מזכר ההבנות, בעקבות פערים במשא ומתן שלא פורטו בדיווח לבורסה. הרכישה אמורה הייתה לשקף לסוהו שווי של מעל 20 מיליון שקל. מנגד, דיסקונט קפיטל הכריזה על השקעה של כ-93 מיליון שקל בקרן אלומה ובזרוע האנרגיה שלה אלומנרג'י, בשווי של כ-411 מיליון שקל לפני הכסף. גם עסקאות אלה מצביעות על כך שכסף ממשיך לזרום — אך בעיקר לנישות ספציפיות כמו אנרגיה ותשתיות, ולא באופן רוחב לכלל המניות.

השינויים בצמרת: שלמה אליהו בגיל 90 חוזר להנהלה

אחת הכתבות המדוברות ביותר בשוק ההון הישראלי בימים האחרונים עוסקת במינויו של שלמה אליהו, בעל השליטה בקבוצת שלמה אליהו, למנכ"ל זמני של מגדל אחזקות — בגיל 90. אליהו נכנס לתפקיד חצי שנה לאחר שחברת הביטוח מגדל טרם מצאה מחליף ליוסי בן ברוך שפרש. המינוי מעלה שאלות לגבי ניהול החברה בהיעדר מנכ"ל קבוע, ומשקף תופעה מוכרת בשוק הישראלי שבה בעלי שליטה ממלאים חללים ניהוליים במקום להשלים תהליכי מינוי מסודרים. הדבר משפיע ישירות על תמחור המניות של מגדל אחזקות, שנסחרת בפער משמעותי משווי הנכסים שבבעלותה.

הבורסה בתל אביב מביטה לקפריסין

במקביל, בבורסה לניירות ערך בתל אביב הוקם צוות לבחינת השתתפות במכרז לרכישת הבורסה בקפריסין, הנמצאת בהליך הפרטה. על פי דיווח בגלובס, מדובר בפעילות ראשונה מעבר לים של הבורסה המקומית, ובביזפורטל נבחנת השאלה מי עוד לוטש עיניים לנכס הזה. ההתעניינות אינה חדשה ואינה ישראלית בלבד, אך עבור בורסת ת"א מדובר בצעד אסטרטגי חריג במיוחד — ניסיון להפוך מפלטפורמה מקומית לשחקן אזורי. בית ההשקעות הורייזן, מצידו, הודיע על רישום מניותיו למסחר בבורסה המקומית באמצעות מיזוג עם השלד הבורסאי בלו וייב, אותו מוביל איש העסקים יריב לרנר, תמורת כ-40 מיליון שקל — עדות נוספת לתחיית ההנפקות והרישומים בתל אביב.

תשואות האג"ח בשיאים היסטוריים, והכסף של הציבור במרכז

ברקע לכל התנועות במניות, תשואות האג"ח של ישראל מגיעות לשיא של שנה, ונסוגו ביום המסחר האחרון אך נותרו בשיאים של עשרות שנים. ההנפקות של האוצר ממשיכות בקצב אינטנסיבי, ובשוק מתכוננים למה שתואר כ"צונאמי של מזומנים" — היצע גדול של ניירות חוב ממשלתיים שצפוי לספוג כספים שבעבר היו נזרמים גם למניות. עבור הציבור, שמחזיק כ-160 אלף איש פחות בשוק העבודה ומחפש תשואה בסביבת ריבית יורדת, השאלה היא אם לבחור בפיקדון או בקרן כספית — שאלה שהופכת דווקא כעת לרלוונטית יותר מתמיד, כפי שפרסמו בדה מרקר.

המשקיע הצעיר, שהפך לגורם משמעותי בשוק הישראלי, מוצא את עצמו במרכז הדיון. בריאיון לגלובס בשיתוף פסטיבל ההשקעות, אמר גיא נתן כי "המוסדיים חושבים שהציבור לא אינטליגנט. שיתקדמו" — ובלבד בשבוע הבא צפויים להגיע לאירוע שלו כ-5,000 משתתפים. נינה יזושין, שהתחילה ללמוד שוק ההון בגיל 21 עם הפקדת מענק השחרור לקופת גמל להשקעה, מייצגת דור חדש של משקיעים שעוקפים את המוסדיים. בקרב אוכלוסייה זו, הפער בין מדדים עולים למניות שוקעות נתפס לא כבעיה אלא כהזדמנות לבחור מניות ספציפיות — גישה שהמוסדיים מתקשים לקבל.

הקוונטום, הלונג'ביטי ומה שבין: חיפוש הנושא החם הבא

בשולי הכותרות המרכזיות, זורמים כספים גם לנישות חדשות. מניות המחשוב הקוונטי, אחרי ירידות חדות, מנסות להתאושש, ובבנק אוף אמריקה מתארים את התחום כ"רגע ChatGPT על סטרואידים" ו"גילוי האש הבא של האנושות". במקביל, מתחזק עניין במדעי אריכות החיים ובחברות לונג'ביטי, כאשר האנליסט הבכיר ד"ר דמיאן נג מסביר כיצד לזהות חברות מוצלחות בתחום. המנייה הביטחונית אודיסייט, לעומת זאת, איבדה מעל מחצית משווייה מאז הצטרפה לת"א במסגרת הרישום הכפול — בניגוד לקבלת הפנים החמה שקיבלה פאלו אלטו. כל אלה ממחישים שהשוק מתנהג בצורה לא אחידה, ושההחלטות של המשקיע צריכות להתבסס על בדיקה אישית ולא על כותרות.

בין שקיעת מניות רבות בתל אביב, בועת ה-AI המתנדנדת בוול סטריט, עסקאות הרכישה הממשיכות לזרום והשינויים בצמרת התאגידית, שוק ההון הישראלי נמצא בתוך תהליך עמוק של התכווצות והתרחבות בו-זמנית. הכסף עובר — הוא עובר ממניות קטנות לענקיות, מטכנולוגיה לתשתיות ואנרגיה, ממוסדיים לציבור פרטי, ומתל אביב, לפחות כך נראה, גם לעבר קפריסין.

שאלות נפוצות (FAQ)

  • המדדים מחושבים בשיטת משוקללת שווי שוק, כך שמניות ענק כמו טבע, בנקים גדולים ומניות ביטחוניות משפיעות באופן לא פרופורציונלי. כאשר מספר מניות ענק עולות בחדות, הן גוררות את המדד כלפי מעלה, גם אם הרוב המספרי של המניות רושם ירידות — וכך נוצר הפער שנצפה ביום המסחר האחרון.

  • העסקה מדגימה מגמה שבה אנשי נדל"ן מבוססים מנצלים מצבים של שעבוד וקשיים פיננסיים של עמיתיהם כדי לרכוש נכסים במחירים נמוכים. קבוצת לוזון רכשה 60% מ-Kohan Properties תמורת כ-11.7 מיליון שקל, אחרי מימוש שעבוד, במימון הלוואה של 4 מיליון דולר — מה שמלמד על יכולות גיוס וניצול הזדמנויות בשוק הנדל"ן המסחרי.

  • הבורסה בקפריסין נמצאת בהליך הפרטה, ובבורסה בתל אביב הוקם צוות לבחינת השתתפות במכרז. מדובר בצעד אסטרטגי שמטרתו להרחיב את טווח הפעילות מעבר לישראל, ליצור נכס גלובלי ולהגדיל את ערך הבורסה המקומית — כשחלק מהמבקרים מעריכים שההתעניינות אינה חדשה ואינה ישראלית בלבד.

  • בנק ההשקעות הבריטי Panmure Liberum פרסם תחזית קודרת שלפיה ה-S&P 500 יצנח בכ-35% עד סוף השנה הבאה, בטענה שהשוק נמצא בהכחשה. במקביל, דיווח על קצב הכנסות של OpenAI שנמוך בכ-20 מיליארד דולר מהערכות השוק הוביל לנפילת הנאסד"ק — מה שמלמד על רגישות גבוהה של השווקים למציאות שמאחורי בועת ה-AI.

מה דעתך על הכתבה?

דירוג הקוראים עוזר לנו להשתפר ולהביא לכם את התוכן הטוב ביותר.

תודה על הדירוג!