חיפוש באתר

דולר-שקל: 3.2500 +0.05% (0.00)
יורו-שקל: 3.5699 +0.23% (0.01)
ת"א 125: 3,869.15 +0.01% (0.51)
ת"א 35: 3,978.42 +0.08% (3.02)
ביטקוין: 63,858.8400 -1.51% (-977.79)
לירה שטרלינג-שקל: 4.2967 +0.57% (0.02)
ין יפני-שקל: 0.0203 +0.40% (0.00)
פרנק שוויצרי-שקל: 3.8738 +0.44% (0.02)
דולר אוסטרלי-שקל: 2.1906 +0.44% (0.01)
דולר קנדי-שקל: 2.2741 +0.42% (0.01)
דולר ניו זילנדי-שקל: 1.7867 +0.42% (0.01)
דולר הונג קונגי-שקל: 0.4138 +0.31% (0.00)
זלוטי פולני-שקל: 0.8132 +0.54% (0.00)
כתר שוודי-שקל: 0.3167 +0.28% (0.00)
ריאל ברזילאי-שקל: 0.5601 +0.59% (0.00)

תוכן עניינים

הדולר בשיא של חודשים מול השקל: אי-הוודאות שאחרי הבחירות מטלטלת את שוק ההון

המטבע האמריקאי חצה את רף ה-3.15 שקלים, הבורסה בתל אביב נסחרת במגמה מעורבת, ובוול סטריט עונת הדוחות מטלטלת את מניות הטק — הנה התמונה המלאה של היום בשוקי העולם

אתר כלכלה · 3 בנובמבר, 2026 · schedule 5 דקות קריאה
הדולר בשיא של חודשים מול השקל: אי-הוודאות שאחרי הבחירות מטלטלת את שוק ההון
הדולר ממשיך להתחזק מול השקל מאז הבחירות והגיע לשיא של שבעה חודשים (אילוסטרציה)

דו"ח של דה-מרקר ממחיש את המהפך בהתנהלות הגופים המוסדיים: בעוד שברבעון השני של השנה מגזר הפיננסים רשם מכירות נטו של כ-1.1 מיליארד דולר, ברבעון השלישי הוא עבר לרכישות נטו של 3.7 מיליארד דולר – מהלך שתרם ישירות להיחלשות השקל. הבנקים בישראל הגדילו אף הם את רכישות מט"ח ברבעון, בעוד המוסדיים צימצמו את מכירות המט"ח. הדולר שינה כיוון מיד עם היוודע תוצאות הבחירות ביום שלישי שעבר, והעלייה מאז הייתה מתמדת וללא סימני עייפות. לאי-הוודאות הפוליטית המעיבה על המשקיעים הצטרף גל ירידות בוול סטריט, שמאלץ את הגופים הגדולים לרכוש דולרים כמגן על תיקי ההשקעות של החוסכים הפנסיוניים.

הבורסה בתל אביב בין ההתאוששות לחשש

הבורסה בתל אביב נפתחה את השבוע בירידות: מדד ת"א 35 ומדד ת"א 125 ירדו בעדינות של כ-0.3%, אחרי שביום ראשון ירד מדד ת"א 35 ב-0.5% בתגובה לירידות החדות שנרשמו בוול סטריט. עם זאת, ביום שלישי עבר המסחר בתל אביב למגמת עליות, ומדדי הבנקים והביטוח זינקו בכ-2% – סימן לכך שהכסף המוסדי עדיין מחפש תשואה בסקטורים הדפנסיביים יחסית. בגלובס נרשם כי מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% במהלך המסחר, בעוד הדולר מתחזק במקביל – שילוב שמעיד על חיפוש רוטציה פנימית בין הסקטורים ולא על יציאה כללית של הכספים מהשוק.

lightbulb טיפ מהמומחה

בסביבה של תנודתיות גבוהה במט"ח ובמניות, משקיעים פרטיים נדרשים להימנע מתגובות אימפולסיביות לתנודות חד-יומיות. הפדיונות החריגים מהקרנות המסורתיות מלמדים שהעברה לקרנות כספיות עלולה להנציח הפסדים עצמם שנעשו מתוך פחד, ולכן שמירה על תמהיל מאוזן היא הדרך הבטוחה יותר.

הנתונים של תעשיית הקרנות מציירים תמונה משלימה להתנהלות המשקיעים הפרטיים. קרנות הסל המתמחות במניות בחו"ל גייסו 7.9 מיליארד שקל באוקטובר, בעוד הקרנות המתמחות במניות בישראל פדו 3.2 מיליארד שקל – פדיונות שנחשבים חריגים לתקופה זו של השנה. בשוק מסבירים שהמשקיעים עברו "לשבת על הגדר" בצל הירידות בתל אביב ואי-הוודאות הפוליטית, כשהקרנות הכספיות גייסו 3.7 מיליארד שקל ונהנות מעמדת ההמתנה. כלומר, הכסף לא עזב את מערכת שוק ההון אלא נמלט לפינות הבטוחות ביותר שלה, בהמתנה לאיתות ברור לגבי ההתפתחויות הפוליטיות.

עונת הדוחות בוול סטריט: תוצאות טובות, שערים יורדים

בוול סטריט מתקיימת כעת תופעה מעניינת שמבלבלת את המשקיעים: עונת הדוחות לרבעון השלישי היא מהמרשימות בשנים האחרונות, אך מניות הטק יורדות דווקא בימי פרסום הדוחות. לפי ניתוח שפרסם מנהל השקעות בכיר במגדל ניהול תיקי השקעות, הירידה הממוצעת בשערי מניות הטכנולוגיה ביום הפרסום הייתה החדה ביותר ב-12 השנים האחרונות. ההסבר טמון בחששות מהפגיעה התזרימית שנובעת מהגדלת ההשקעות בתשתיות הבינה המלאכותית, ומגיוסי חוב של הענקיות שמתקרבים לסכום עתק של כחצי טריליון דולר בסביבת ריבית עולה.

מניות השבבים ותופעת ה"מכונה הסקפטית"

אינטל נחלשה ב-9% וצ'ק פוינט ב-7% בתחילת השבוע, כשהנפט צנח ביותר מ-7% בו ביום, ובהמשך אפל איבדה 3.5% בוול סטריט לאחר שתחזית הרווחיות שלה אכזבה את המשקיעים. במקביל, מניית אינטל התרסקה ב-29% בשיאה ביום אחד – המסחר הגרוע שלה מאז 1974 – ונאסד"ק רשם את הירידה החדה שלו מזה חודש ואת היום הגרוע מאז מרץ 2025, עם צלילה של 2.9%. המשקיעים חזרו לאמץ את גישת "מכונת הסקפטיות" כלפי חברות תשתיות הבינה המלאכותית, עם מימוש חד וחסר אבחנה במניות השבבים, במקביל לנהירה למניות הדפנסיביות. למרות זאת, חברות שבבי הזיכרון מציינות שהזמנותיהן כבר כיום מכסות את כלל מכירותיהן עד לשנת 2029 לפחות – סתירה שהשוק ייאלץ ליישב בהמשך.

טאואר, טבע ונייס: החזית הישראלית בניו יורק

החברות הישראליות בוול סטריט לא נמנעו מהמעיכה. טאואר סיימה רבעון נוסף עם שיא במכירות – 526 מיליון דולר וזינוק של 222% ברווח הנקי ל-120 מיליון דולר – אך המניה איבדה כ-7% מערכה בוול סטריט וכ-8.7% בבורסת תל אביב, בעוד אנליסטים מורידים את מחיר היעד: בנק אוף אמריקה הוריד את היעד ב-16% ל-310 דולר, ושי זיגלמן מהפועלים הוריד ל-333 דולר תוך שמירה על המלצת "תשואת יתר". מנגד, טבע עקפה את התחזיות בשורה העליונה והתחתונה עם הכנסות של 4.4 מיליארד דולר, העלתה את תחזיתה השנתית והמניה מטפסת כ-5%. חברת נייס מפטרת כ-500 עובדים, כ-5% מכוח האדם שלה, על רקע האתגרים שמציבה מהפכת הבינה המלאכותית לחברות התוכנה המסורתיות – והמניה יורדת ב-6% במסחר המוקדם בנאסד"ק.

ההשפעה על החוסך הישראלי ועל הצרכן

מעבר למסחר היומי, לתנודות האלה יש השפעה ישירה על כיסם של החוסכים בישראל. כמעט עשור אחרי השקת "חיסכון לכל ילד", פערים בין המסלולים כבר מגיעים לאלפי שקלים, כשמסלולי הסיכון המוגבר הובילו בפער ויותר משליש מההורים עדיין מוותרים על הכפלת ההפקדה. בסביבה של שער דולר גבוה ותנודתיות מוגברת, הפערים בין מסלולי ההשקעה בקרנות הפנסיה ובקופות הגמל עשויים להתרחב עוד יותר, שכן חשיפה למט"ח ולמניות חו"ל הופכת לגורם מכריע בתשואות. עמדה רשמית שפרסמה רשות שוק ההון השבוע, לפיה חברות ביטוח אסור להפלות לרעה מבוטחים על בסיס מקום מגורים, מדגישה את הרגולציה ההולכת ומתהדקת בשוק הפיננסי המקבילה לתנודות בשוק ההון.

בימים הקרובים יעמדו המשקיעים בישראל מול שני אירועים מלכדים: החלטת הריבית בארה"ב שתתקבל אחרי שהפד השאיר את הריבית ללא שינוי במפגש הקודם, והדיווחים על התקדמות דיפלומטית בין ארה"ב לאיראן שהפילו את הנפט ביותר מ-7% ביום אחד והשיבו אותו לעליות לאחר דיווחים על תקיפה אמריקאית באיראן. מורגן סטנלי העריך שהתיקון בשוק המניות האמריקאי קרוב לסיום, אך הזהיר מסיכון לירידה במדד לרמה של 7,100 נקודות. עבור השקל, הדירוג של המשתנים הפוליטיים המקומיים נשאר המפתח, והנתונים של הרבעון השלישי מראים שהמוסדיים כבר הצביעו ברגליים – או ליתר דיוק, בדולרים.

הבורסה בתל אביב נפתחה את השבוע בירידות: מדד ת"א 35 ומדד ת"א 125 ירדו בעדינות של כ-0.3%, אחרי שביום ראשון ירד מדד ת"א 35 ב-0.5% בתגובה לירידות החדות שנרשמו בוול סטריט. עם זאת, ביום שלישי עבר המסחר בתל אביב למגמת עליות, ומדדי הבנקים והביטוח זינקו בכ-2% – סימן לכך שהכסף המוסדי עדיין מחפש תשואה בסקטורים הדפנסיביים יחסית. בגלובס נרשם כי מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% במהלך המסחר, בעוד הדולר מתחזק במקביל – שילוב שמעיד על חיפוש רוטציה פנימית בין הסקטורים ולא על יציאה כללית של הכספים מהשוק.

הנתונים של תעשיית הקרנות מציירים תמונה משלימה להתנהלות המשקיעים הפרטיים. קרנות הסל המתמחות במניות בחו"ל גייסו 7.9 מיליארד שקל באוקטובר, בעוד הקרנות המתמחות במניות בישראל פדו 3.2 מיליארד שקל – פדיונות שנחשבים חריגים לתקופה זו של השנה. בשוק מסבירים שהמשקיעים עברו "לשבת על הגדר" בצל הירידות בתל אביב ואי-הוודאות הפוליטית, כשהקרנות הכספיות גייסו 3.7 מיליארד שקל ונהנות מעמדת ההמתנה. כלומר, הכסף לא עזב את מערכת שוק ההון אלא נמלט לפינות הבטוחות ביותר שלה, בהמתנה לאיתות ברור לגבי ההתפתחויות הפוליטיות.

עונת הדוחות בוול סטריט: תוצאות טובות, שערים יורדים

בוול סטריט מתקיימת כעת תופעה מעניינת שמבלבלת את המשקיעים: עונת הדוחות לרבעון השלישי היא מהמרשימות בשנים האחרונות, אך מניות הטק יורדות דווקא בימי פרסום הדוחות. לפי ניתוח שפרסם מנהל השקעות בכיר במגדל ניהול תיקי השקעות, הירידה הממוצעת בשערי מניות הטכנולוגיה ביום הפרסום הייתה החדה ביותר ב-12 השנים האחרונות. ההסבר טמון בחששות מהפגיעה התזרימית שנובעת מהגדלת ההשקעות בתשתיות הבינה המלאכותית, ומגיוסי חוב של הענקיות שמתקרבים לסכום עתק של כחצי טריליון דולר בסביבת ריבית עולה.

מניות השבבים ותופעת ה"מכונה הסקפטית"

אינטל נחלשה ב-9% וצ'ק פוינט ב-7% בתחילת השבוע, כשהנפט צנח ביותר מ-7% בו ביום, ובהמשך אפל איבדה 3.5% בוול סטריט לאחר שתחזית הרווחיות שלה אכזבה את המשקיעים. במקביל, מניית אינטל התרסקה ב-29% בשיאה ביום אחד – המסחר הגרוע שלה מאז 1974 – ונאסד"ק רשם את הירידה החדה שלו מזה חודש ואת היום הגרוע מאז מרץ 2025, עם צלילה של 2.9%. המשקיעים חזרו לאמץ את גישת "מכונת הסקפטיות" כלפי חברות תשתיות הבינה המלאכותית, עם מימוש חד וחסר אבחנה במניות השבבים, במקביל לנהירה למניות הדפנסיביות. למרות זאת, חברות שבבי הזיכרון מציינות שהזמנותיהן כבר כיום מכסות את כלל מכירותיהן עד לשנת 2029 לפחות – סתירה שהשוק ייאלץ ליישב בהמשך.

balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע

התחזקות הדולר אינה חדשות גרועות לכל אחד: יצואניות רבות מגדילות את רווחיהן, והמוסדיים שרכשו דולרים מוקדם מרוויחים. השאלה האמיתית היא האם פער הריביות מצדיק רמה של 3.16 שקלים או שמא מדובר בתיקון זמני שיתהפך ברגע שהחששות הפוליטיים יתפוגו.

טאואר, טבע ונייס: החזית הישראלית בניו יורק

החברות הישראליות בוול סטריט לא נמנעו מהמעיכה. טאואר סיימה רבעון נוסף עם שיא במכירות – 526 מיליון דולר וזינוק של 222% ברווח הנקי ל-120 מיליון דולר – אך המניה איבדה כ-7% מערכה בוול סטריט וכ-8.7% בבורסת תל אביב, בעוד אנליסטים מורידים את מחיר היעד: בנק אוף אמריקה הוריד את היעד ב-16% ל-310 דולר, ושי זיגלמן מהפועלים הוריד ל-333 דולר תוך שמירה על המלצת "תשואת יתר". מנגד, טבע עקפה את התחזיות בשורה העליונה והתחתונה עם הכנסות של 4.4 מיליארד דולר, העלתה את תחזיתה השנתית והמניה מטפסת כ-5%. חברת נייס מפטרת כ-500 עובדים, כ-5% מכוח האדם שלה, על רקע האתגרים שמציבה מהפכת הבינה המלאכותית לחברות התוכנה המסורתיות – והמניה יורדת ב-6% במסחר המוקדם בנאסד"ק.

ההשפעה על החוסך הישראלי ועל הצרכן

מעבר למסחר היומי, לתנודות האלה יש השפעה ישירה על כיסם של החוסכים בישראל. כמעט עשור אחרי השקת "חיסכון לכל ילד", פערים בין המסלולים כבר מגיעים לאלפי שקלים, כשמסלולי הסיכון המוגבר הובילו בפער ויותר משליש מההורים עדיין מוותרים על הכפלת ההפקדה. בסביבה של שער דולר גבוה ותנודתיות מוגברת, הפערים בין מסלולי ההשקעה בקרנות הפנסיה ובקופות הגמל עשויים להתרחב עוד יותר, שכן חשיפה למט"ח ולמניות חו"ל הופכת לגורם מכריע בתשואות. עמדה רשמית שפרסמה רשות שוק ההון השבוע, לפיה חברות ביטוח אסור להפלות לרעה מבוטחים על בסיס מקום מגורים, מדגישה את הרגולציה ההולכת ומתהדקת בשוק הפיננסי המקבילה לתנודות בשוק ההון.

בימים הקרובים יעמדו המשקיעים בישראל מול שני אירועים מלכדים: החלטת הריבית בארה"ב שתתקבל אחרי שהפד השאיר את הריבית ללא שינוי במפגש הקודם, והדיווחים על התקדמות דיפלומטית בין ארה"ב לאיראן שהפילו את הנפט ביותר מ-7% ביום אחד והשיבו אותו לעליות לאחר דיווחים על תקיפה אמריקאית באיראן. מורגן סטנלי העריך שהתיקון בשוק המניות האמריקאי קרוב לסיום, אך הזהיר מסיכון לירידה במדד לרמה של 7,100 נקודות. עבור השקל, הדירוג של המשתנים הפוליטיים המקומיים נשאר המפתח, והנתונים של הרבעון השלישי מראים שהמוסדיים כבר הצביעו ברגליים – או ליתר דיוק, בדולרים.

המטבע האמריקאי המשיך השבוע להתחזק מול השקל ורשם קפיצה של כ-4.5% מאז ה-27 באוקטובר, מועד הבחירות בישראל. במסחר בבוקר שליו חצה הדולר לזמן קצת את רף ה-3.15 שקלים והתייצב מעל 3.16 שקלים, רמתו הגבוהה ביותר מול השקל מתחילת השנה. דווקא בשבוע שבו התאוששות עדינה התקבעה בבורסה בתל אביב, שער החליפין המשיך לטפס והפך לסיפור המרכזי של שוק ההון הישראלי. יוסי מנשה מאלטשולר שחם מסביר כי פער הריביות מול ארה"ב, לצד אי-הוודאות הפוליטית והביטחונית, דוחפים את הדולר למעלה. ההתחזקות עשויה לסייע ליצואניות הישראליות, אך במקביל לתדלק את האינפלציה המקומית שמטרידה את בית המטבחיים.

דו"ח של דה-מרקר ממחיש את המהפך בהתנהלות הגופים המוסדיים: בעוד שברבעון השני של השנה מגזר הפיננסים רשם מכירות נטו של כ-1.1 מיליארד דולר, ברבעון השלישי הוא עבר לרכישות נטו של 3.7 מיליארד דולר – מהלך שתרם ישירות להיחלשות השקל. הבנקים בישראל הגדילו אף הם את רכישות מט"ח ברבעון, בעוד המוסדיים צימצמו את מכירות המט"ח. הדולר שינה כיוון מיד עם היוודע תוצאות הבחירות ביום שלישי שעבר, והעלייה מאז הייתה מתמדת וללא סימני עייפות. לאי-הוודאות הפוליטית המעיבה על המשקיעים הצטרף גל ירידות בוול סטריט, שמאלץ את הגופים הגדולים לרכוש דולרים כמגן על תיקי ההשקעות של החוסכים הפנסיוניים.

הבורסה בתל אביב בין ההתאוששות לחשש

הבורסה בתל אביב נפתחה את השבוע בירידות: מדד ת"א 35 ומדד ת"א 125 ירדו בעדינות של כ-0.3%, אחרי שביום ראשון ירד מדד ת"א 35 ב-0.5% בתגובה לירידות החדות שנרשמו בוול סטריט. עם זאת, ביום שלישי עבר המסחר בתל אביב למגמת עליות, ומדדי הבנקים והביטוח זינקו בכ-2% – סימן לכך שהכסף המוסדי עדיין מחפש תשואה בסקטורים הדפנסיביים יחסית. בגלובס נרשם כי מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% במהלך המסחר, בעוד הדולר מתחזק במקביל – שילוב שמעיד על חיפוש רוטציה פנימית בין הסקטורים ולא על יציאה כללית של הכספים מהשוק.

lightbulb טיפ מהמומחה

בסביבה של תנודתיות גבוהה במט"ח ובמניות, משקיעים פרטיים נדרשים להימנע מתגובות אימפולסיביות לתנודות חד-יומיות. הפדיונות החריגים מהקרנות המסורתיות מלמדים שהעברה לקרנות כספיות עלולה להנציח הפסדים עצמם שנעשו מתוך פחד, ולכן שמירה על תמהיל מאוזן היא הדרך הבטוחה יותר.

הנתונים של תעשיית הקרנות מציירים תמונה משלימה להתנהלות המשקיעים הפרטיים. קרנות הסל המתמחות במניות בחו"ל גייסו 7.9 מיליארד שקל באוקטובר, בעוד הקרנות המתמחות במניות בישראל פדו 3.2 מיליארד שקל – פדיונות שנחשבים חריגים לתקופה זו של השנה. בשוק מסבירים שהמשקיעים עברו "לשבת על הגדר" בצל הירידות בתל אביב ואי-הוודאות הפוליטית, כשהקרנות הכספיות גייסו 3.7 מיליארד שקל ונהנות מעמדת ההמתנה. כלומר, הכסף לא עזב את מערכת שוק ההון אלא נמלט לפינות הבטוחות ביותר שלה, בהמתנה לאיתות ברור לגבי ההתפתחויות הפוליטיות.

עונת הדוחות בוול סטריט: תוצאות טובות, שערים יורדים

בוול סטריט מתקיימת כעת תופעה מעניינת שמבלבלת את המשקיעים: עונת הדוחות לרבעון השלישי היא מהמרשימות בשנים האחרונות, אך מניות הטק יורדות דווקא בימי פרסום הדוחות. לפי ניתוח שפרסם מנהל השקעות בכיר במגדל ניהול תיקי השקעות, הירידה הממוצעת בשערי מניות הטכנולוגיה ביום הפרסום הייתה החדה ביותר ב-12 השנים האחרונות. ההסבר טמון בחששות מהפגיעה התזרימית שנובעת מהגדלת ההשקעות בתשתיות הבינה המלאכותית, ומגיוסי חוב של הענקיות שמתקרבים לסכום עתק של כחצי טריליון דולר בסביבת ריבית עולה.

מניות השבבים ותופעת ה"מכונה הסקפטית"

אינטל נחלשה ב-9% וצ'ק פוינט ב-7% בתחילת השבוע, כשהנפט צנח ביותר מ-7% בו ביום, ובהמשך אפל איבדה 3.5% בוול סטריט לאחר שתחזית הרווחיות שלה אכזבה את המשקיעים. במקביל, מניית אינטל התרסקה ב-29% בשיאה ביום אחד – המסחר הגרוע שלה מאז 1974 – ונאסד"ק רשם את הירידה החדה שלו מזה חודש ואת היום הגרוע מאז מרץ 2025, עם צלילה של 2.9%. המשקיעים חזרו לאמץ את גישת "מכונת הסקפטיות" כלפי חברות תשתיות הבינה המלאכותית, עם מימוש חד וחסר אבחנה במניות השבבים, במקביל לנהירה למניות הדפנסיביות. למרות זאת, חברות שבבי הזיכרון מציינות שהזמנותיהן כבר כיום מכסות את כלל מכירותיהן עד לשנת 2029 לפחות – סתירה שהשוק ייאלץ ליישב בהמשך.

טאואר, טבע ונייס: החזית הישראלית בניו יורק

החברות הישראליות בוול סטריט לא נמנעו מהמעיכה. טאואר סיימה רבעון נוסף עם שיא במכירות – 526 מיליון דולר וזינוק של 222% ברווח הנקי ל-120 מיליון דולר – אך המניה איבדה כ-7% מערכה בוול סטריט וכ-8.7% בבורסת תל אביב, בעוד אנליסטים מורידים את מחיר היעד: בנק אוף אמריקה הוריד את היעד ב-16% ל-310 דולר, ושי זיגלמן מהפועלים הוריד ל-333 דולר תוך שמירה על המלצת "תשואת יתר". מנגד, טבע עקפה את התחזיות בשורה העליונה והתחתונה עם הכנסות של 4.4 מיליארד דולר, העלתה את תחזיתה השנתית והמניה מטפסת כ-5%. חברת נייס מפטרת כ-500 עובדים, כ-5% מכוח האדם שלה, על רקע האתגרים שמציבה מהפכת הבינה המלאכותית לחברות התוכנה המסורתיות – והמניה יורדת ב-6% במסחר המוקדם בנאסד"ק.

ההשפעה על החוסך הישראלי ועל הצרכן

מעבר למסחר היומי, לתנודות האלה יש השפעה ישירה על כיסם של החוסכים בישראל. כמעט עשור אחרי השקת "חיסכון לכל ילד", פערים בין המסלולים כבר מגיעים לאלפי שקלים, כשמסלולי הסיכון המוגבר הובילו בפער ויותר משליש מההורים עדיין מוותרים על הכפלת ההפקדה. בסביבה של שער דולר גבוה ותנודתיות מוגברת, הפערים בין מסלולי ההשקעה בקרנות הפנסיה ובקופות הגמל עשויים להתרחב עוד יותר, שכן חשיפה למט"ח ולמניות חו"ל הופכת לגורם מכריע בתשואות. עמדה רשמית שפרסמה רשות שוק ההון השבוע, לפיה חברות ביטוח אסור להפלות לרעה מבוטחים על בסיס מקום מגורים, מדגישה את הרגולציה ההולכת ומתהדקת בשוק הפיננסי המקבילה לתנודות בשוק ההון.

בימים הקרובים יעמדו המשקיעים בישראל מול שני אירועים מלכדים: החלטת הריבית בארה"ב שתתקבל אחרי שהפד השאיר את הריבית ללא שינוי במפגש הקודם, והדיווחים על התקדמות דיפלומטית בין ארה"ב לאיראן שהפילו את הנפט ביותר מ-7% ביום אחד והשיבו אותו לעליות לאחר דיווחים על תקיפה אמריקאית באיראן. מורגן סטנלי העריך שהתיקון בשוק המניות האמריקאי קרוב לסיום, אך הזהיר מסיכון לירידה במדד לרמה של 7,100 נקודות. עבור השקל, הדירוג של המשתנים הפוליטיים המקומיים נשאר המפתח, והנתונים של הרבעון השלישי מראים שהמוסדיים כבר הצביעו ברגליים – או ליתר דיוק, בדולרים.

הבורסה בתל אביב נפתחה את השבוע בירידות: מדד ת"א 35 ומדד ת"א 125 ירדו בעדינות של כ-0.3%, אחרי שביום ראשון ירד מדד ת"א 35 ב-0.5% בתגובה לירידות החדות שנרשמו בוול סטריט. עם זאת, ביום שלישי עבר המסחר בתל אביב למגמת עליות, ומדדי הבנקים והביטוח זינקו בכ-2% – סימן לכך שהכסף המוסדי עדיין מחפש תשואה בסקטורים הדפנסיביים יחסית. בגלובס נרשם כי מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% במהלך המסחר, בעוד הדולר מתחזק במקביל – שילוב שמעיד על חיפוש רוטציה פנימית בין הסקטורים ולא על יציאה כללית של הכספים מהשוק.

הנתונים של תעשיית הקרנות מציירים תמונה משלימה להתנהלות המשקיעים הפרטיים. קרנות הסל המתמחות במניות בחו"ל גייסו 7.9 מיליארד שקל באוקטובר, בעוד הקרנות המתמחות במניות בישראל פדו 3.2 מיליארד שקל – פדיונות שנחשבים חריגים לתקופה זו של השנה. בשוק מסבירים שהמשקיעים עברו "לשבת על הגדר" בצל הירידות בתל אביב ואי-הוודאות הפוליטית, כשהקרנות הכספיות גייסו 3.7 מיליארד שקל ונהנות מעמדת ההמתנה. כלומר, הכסף לא עזב את מערכת שוק ההון אלא נמלט לפינות הבטוחות ביותר שלה, בהמתנה לאיתות ברור לגבי ההתפתחויות הפוליטיות.

עונת הדוחות בוול סטריט: תוצאות טובות, שערים יורדים

בוול סטריט מתקיימת כעת תופעה מעניינת שמבלבלת את המשקיעים: עונת הדוחות לרבעון השלישי היא מהמרשימות בשנים האחרונות, אך מניות הטק יורדות דווקא בימי פרסום הדוחות. לפי ניתוח שפרסם מנהל השקעות בכיר במגדל ניהול תיקי השקעות, הירידה הממוצעת בשערי מניות הטכנולוגיה ביום הפרסום הייתה החדה ביותר ב-12 השנים האחרונות. ההסבר טמון בחששות מהפגיעה התזרימית שנובעת מהגדלת ההשקעות בתשתיות הבינה המלאכותית, ומגיוסי חוב של הענקיות שמתקרבים לסכום עתק של כחצי טריליון דולר בסביבת ריבית עולה.

מניות השבבים ותופעת ה"מכונה הסקפטית"

אינטל נחלשה ב-9% וצ'ק פוינט ב-7% בתחילת השבוע, כשהנפט צנח ביותר מ-7% בו ביום, ובהמשך אפל איבדה 3.5% בוול סטריט לאחר שתחזית הרווחיות שלה אכזבה את המשקיעים. במקביל, מניית אינטל התרסקה ב-29% בשיאה ביום אחד – המסחר הגרוע שלה מאז 1974 – ונאסד"ק רשם את הירידה החדה שלו מזה חודש ואת היום הגרוע מאז מרץ 2025, עם צלילה של 2.9%. המשקיעים חזרו לאמץ את גישת "מכונת הסקפטיות" כלפי חברות תשתיות הבינה המלאכותית, עם מימוש חד וחסר אבחנה במניות השבבים, במקביל לנהירה למניות הדפנסיביות. למרות זאת, חברות שבבי הזיכרון מציינות שהזמנותיהן כבר כיום מכסות את כלל מכירותיהן עד לשנת 2029 לפחות – סתירה שהשוק ייאלץ ליישב בהמשך.

טאואר, טבע ונייס: החזית הישראלית בניו יורק

החברות הישראליות בוול סטריט לא נמנעו מהמעיכה. טאואר סיימה רבעון נוסף עם שיא במכירות – 526 מיליון דולר וזינוק של 222% ברווח הנקי ל-120 מיליון דולר – אך המניה איבדה כ-7% מערכה בוול סטריט וכ-8.7% בבורסת תל אביב, בעוד אנליסטים מורידים את מחיר היעד: בנק אוף אמריקה הוריד את היעד ב-16% ל-310 דולר, ושי זיגלמן מהפועלים הוריד ל-333 דולר תוך שמירה על המלצת "תשואת יתר". מנגד, טבע עקפה את התחזיות בשורה העליונה והתחתונה עם הכנסות של 4.4 מיליארד דולר, העלתה את תחזיתה השנתית והמניה מטפסת כ-5%. חברת נייס מפטרת כ-500 עובדים, כ-5% מכוח האדם שלה, על רקע האתגרים שמציבה מהפכת הבינה המלאכותית לחברות התוכנה המסורתיות – והמניה יורדת ב-6% במסחר המוקדם בנאסד"ק.

ההשפעה על החוסך הישראלי ועל הצרכן

מעבר למסחר היומי, לתנודות האלה יש השפעה ישירה על כיסם של החוסכים בישראל. כמעט עשור אחרי השקת "חיסכון לכל ילד", פערים בין המסלולים כבר מגיעים לאלפי שקלים, כשמסלולי הסיכון המוגבר הובילו בפער ויותר משליש מההורים עדיין מוותרים על הכפלת ההפקדה. בסביבה של שער דולר גבוה ותנודתיות מוגברת, הפערים בין מסלולי ההשקעה בקרנות הפנסיה ובקופות הגמל עשויים להתרחב עוד יותר, שכן חשיפה למט"ח ולמניות חו"ל הופכת לגורם מכריע בתשואות. עמדה רשמית שפרסמה רשות שוק ההון השבוע, לפיה חברות ביטוח אסור להפלות לרעה מבוטחים על בסיס מקום מגורים, מדגישה את הרגולציה ההולכת ומתהדקת בשוק הפיננסי המקבילה לתנודות בשוק ההון.

בימים הקרובים יעמדו המשקיעים בישראל מול שני אירועים מלכדים: החלטת הריבית בארה"ב שתתקבל אחרי שהפד השאיר את הריבית ללא שינוי במפגש הקודם, והדיווחים על התקדמות דיפלומטית בין ארה"ב לאיראן שהפילו את הנפט ביותר מ-7% ביום אחד והשיבו אותו לעליות לאחר דיווחים על תקיפה אמריקאית באיראן. מורגן סטנלי העריך שהתיקון בשוק המניות האמריקאי קרוב לסיום, אך הזהיר מסיכון לירידה במדד לרמה של 7,100 נקודות. עבור השקל, הדירוג של המשתנים הפוליטיים המקומיים נשאר המפתח, והנתונים של הרבעון השלישי מראים שהמוסדיים כבר הצביעו ברגליים – או ליתר דיוק, בדולרים.

המטבע האמריקאי המשיך השבוע להתחזק מול השקל ורשם קפיצה של כ-4.5% מאז ה-27 באוקטובר, מועד הבחירות בישראל. במסחר בבוקר שליו חצה הדולר לזמן קצת את רף ה-3.15 שקלים והתייצב מעל 3.16 שקלים, רמתו הגבוהה ביותר מול השקל מתחילת השנה. דווקא בשבוע שבו התאוששות עדינה התקבעה בבורסה בתל אביב, שער החליפין המשיך לטפס והפך לסיפור המרכזי של שוק ההון הישראלי. יוסי מנשה מאלטשולר שחם מסביר כי פער הריביות מול ארה"ב, לצד אי-הוודאות הפוליטית והביטחונית, דוחפים את הדולר למעלה. ההתחזקות עשויה לסייע ליצואניות הישראליות, אך במקביל לתדלק את האינפלציה המקומית שמטרידה את בית המטבחיים.

דו"ח של דה-מרקר ממחיש את המהפך בהתנהלות הגופים המוסדיים: בעוד שברבעון השני של השנה מגזר הפיננסים רשם מכירות נטו של כ-1.1 מיליארד דולר, ברבעון השלישי הוא עבר לרכישות נטו של 3.7 מיליארד דולר – מהלך שתרם ישירות להיחלשות השקל. הבנקים בישראל הגדילו אף הם את רכישות מט"ח ברבעון, בעוד המוסדיים צימצמו את מכירות המט"ח. הדולר שינה כיוון מיד עם היוודע תוצאות הבחירות ביום שלישי שעבר, והעלייה מאז הייתה מתמדת וללא סימני עייפות. לאי-הוודאות הפוליטית המעיבה על המשקיעים הצטרף גל ירידות בוול סטריט, שמאלץ את הגופים הגדולים לרכוש דולרים כמגן על תיקי ההשקעות של החוסכים הפנסיוניים.

הבורסה בתל אביב בין ההתאוששות לחשש

הבורסה בתל אביב נפתחה את השבוע בירידות: מדד ת"א 35 ומדד ת"א 125 ירדו בעדינות של כ-0.3%, אחרי שביום ראשון ירד מדד ת"א 35 ב-0.5% בתגובה לירידות החדות שנרשמו בוול סטריט. עם זאת, ביום שלישי עבר המסחר בתל אביב למגמת עליות, ומדדי הבנקים והביטוח זינקו בכ-2% – סימן לכך שהכסף המוסדי עדיין מחפש תשואה בסקטורים הדפנסיביים יחסית. בגלובס נרשם כי מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% במהלך המסחר, בעוד הדולר מתחזק במקביל – שילוב שמעיד על חיפוש רוטציה פנימית בין הסקטורים ולא על יציאה כללית של הכספים מהשוק.

הנתונים של תעשיית הקרנות מציירים תמונה משלימה להתנהלות המשקיעים הפרטיים. קרנות הסל המתמחות במניות בחו"ל גייסו 7.9 מיליארד שקל באוקטובר, בעוד הקרנות המתמחות במניות בישראל פדו 3.2 מיליארד שקל – פדיונות שנחשבים חריגים לתקופה זו של השנה. בשוק מסבירים שהמשקיעים עברו "לשבת על הגדר" בצל הירידות בתל אביב ואי-הוודאות הפוליטית, כשהקרנות הכספיות גייסו 3.7 מיליארד שקל ונהנות מעמדת ההמתנה. כלומר, הכסף לא עזב את מערכת שוק ההון אלא נמלט לפינות הבטוחות ביותר שלה, בהמתנה לאיתות ברור לגבי ההתפתחויות הפוליטיות.

עונת הדוחות בוול סטריט: תוצאות טובות, שערים יורדים

בוול סטריט מתקיימת כעת תופעה מעניינת שמבלבלת את המשקיעים: עונת הדוחות לרבעון השלישי היא מהמרשימות בשנים האחרונות, אך מניות הטק יורדות דווקא בימי פרסום הדוחות. לפי ניתוח שפרסם מנהל השקעות בכיר במגדל ניהול תיקי השקעות, הירידה הממוצעת בשערי מניות הטכנולוגיה ביום הפרסום הייתה החדה ביותר ב-12 השנים האחרונות. ההסבר טמון בחששות מהפגיעה התזרימית שנובעת מהגדלת ההשקעות בתשתיות הבינה המלאכותית, ומגיוסי חוב של הענקיות שמתקרבים לסכום עתק של כחצי טריליון דולר בסביבת ריבית עולה.

מניות השבבים ותופעת ה"מכונה הסקפטית"

אינטל נחלשה ב-9% וצ'ק פוינט ב-7% בתחילת השבוע, כשהנפט צנח ביותר מ-7% בו ביום, ובהמשך אפל איבדה 3.5% בוול סטריט לאחר שתחזית הרווחיות שלה אכזבה את המשקיעים. במקביל, מניית אינטל התרסקה ב-29% בשיאה ביום אחד – המסחר הגרוע שלה מאז 1974 – ונאסד"ק רשם את הירידה החדה שלו מזה חודש ואת היום הגרוע מאז מרץ 2025, עם צלילה של 2.9%. המשקיעים חזרו לאמץ את גישת "מכונת הסקפטיות" כלפי חברות תשתיות הבינה המלאכותית, עם מימוש חד וחסר אבחנה במניות השבבים, במקביל לנהירה למניות הדפנסיביות. למרות זאת, חברות שבבי הזיכרון מציינות שהזמנותיהן כבר כיום מכסות את כלל מכירותיהן עד לשנת 2029 לפחות – סתירה שהשוק ייאלץ ליישב בהמשך.

טאואר, טבע ונייס: החזית הישראלית בניו יורק

החברות הישראליות בוול סטריט לא נמנעו מהמעיכה. טאואר סיימה רבעון נוסף עם שיא במכירות – 526 מיליון דולר וזינוק של 222% ברווח הנקי ל-120 מיליון דולר – אך המניה איבדה כ-7% מערכה בוול סטריט וכ-8.7% בבורסת תל אביב, בעוד אנליסטים מורידים את מחיר היעד: בנק אוף אמריקה הוריד את היעד ב-16% ל-310 דולר, ושי זיגלמן מהפועלים הוריד ל-333 דולר תוך שמירה על המלצת "תשואת יתר". מנגד, טבע עקפה את התחזיות בשורה העליונה והתחתונה עם הכנסות של 4.4 מיליארד דולר, העלתה את תחזיתה השנתית והמניה מטפסת כ-5%. חברת נייס מפטרת כ-500 עובדים, כ-5% מכוח האדם שלה, על רקע האתגרים שמציבה מהפכת הבינה המלאכותית לחברות התוכנה המסורתיות – והמניה יורדת ב-6% במסחר המוקדם בנאסד"ק.

ההשפעה על החוסך הישראלי ועל הצרכן

מעבר למסחר היומי, לתנודות האלה יש השפעה ישירה על כיסם של החוסכים בישראל. כמעט עשור אחרי השקת "חיסכון לכל ילד", פערים בין המסלולים כבר מגיעים לאלפי שקלים, כשמסלולי הסיכון המוגבר הובילו בפער ויותר משליש מההורים עדיין מוותרים על הכפלת ההפקדה. בסביבה של שער דולר גבוה ותנודתיות מוגברת, הפערים בין מסלולי ההשקעה בקרנות הפנסיה ובקופות הגמל עשויים להתרחב עוד יותר, שכן חשיפה למט"ח ולמניות חו"ל הופכת לגורם מכריע בתשואות. עמדה רשמית שפרסמה רשות שוק ההון השבוע, לפיה חברות ביטוח אסור להפלות לרעה מבוטחים על בסיס מקום מגורים, מדגישה את הרגולציה ההולכת ומתהדקת בשוק הפיננסי המקבילה לתנודות בשוק ההון.

בימים הקרובים יעמדו המשקיעים בישראל מול שני אירועים מלכדים: החלטת הריבית בארה"ב שתתקבל אחרי שהפד השאיר את הריבית ללא שינוי במפגש הקודם, והדיווחים על התקדמות דיפלומטית בין ארה"ב לאיראן שהפילו את הנפט ביותר מ-7% ביום אחד והשיבו אותו לעליות לאחר דיווחים על תקיפה אמריקאית באיראן. מורגן סטנלי העריך שהתיקון בשוק המניות האמריקאי קרוב לסיום, אך הזהיר מסיכון לירידה במדד לרמה של 7,100 נקודות. עבור השקל, הדירוג של המשתנים הפוליטיים המקומיים נשאר המפתח, והנתונים של הרבעון השלישי מראים שהמוסדיים כבר הצביעו ברגליים – או ליתר דיוק, בדולרים.

המטבע האמריקאי המשיך השבוע להתחזק מול השקל ורשם קפיצה של כ-4.5% מאז ה-27 באוקטובר, מועד הבחירות בישראל. במסחר בבוקר שליו חצה הדולר לזמן קצת את רף ה-3.15 שקלים והתייצב מעל 3.16 שקלים, רמתו הגבוהה ביותר מול השקל מתחילת השנה. דווקא בשבוע שבו התאוששות עדינה התקבעה בבורסה בתל אביב, שער החליפין המשיך לטפס והפך לסיפור המרכזי של שוק ההון הישראלי. יוסי מנשה מאלטשולר שחם מסביר כי פער הריביות מול ארה"ב, לצד אי-הוודאות הפוליטית והביטחונית, דוחפים את הדולר למעלה. ההתחזקות עשויה לסייע ליצואניות הישראליות, אך במקביל לתדלק את האינפלציה המקומית שמטרידה את בית המטבחיים.

דו"ח של דה-מרקר ממחיש את המהפך בהתנהלות הגופים המוסדיים: בעוד שברבעון השני של השנה מגזר הפיננסים רשם מכירות נטו של כ-1.1 מיליארד דולר, ברבעון השלישי הוא עבר לרכישות נטו של 3.7 מיליארד דולר – מהלך שתרם ישירות להיחלשות השקל. הבנקים בישראל הגדילו אף הם את רכישות מט"ח ברבעון, בעוד המוסדיים צימצמו את מכירות המט"ח. הדולר שינה כיוון מיד עם היוודע תוצאות הבחירות ביום שלישי שעבר, והעלייה מאז הייתה מתמדת וללא סימני עייפות. לאי-הוודאות הפוליטית המעיבה על המשקיעים הצטרף גל ירידות בוול סטריט, שמאלץ את הגופים הגדולים לרכוש דולרים כמגן על תיקי ההשקעות של החוסכים הפנסיוניים.

הבורסה בתל אביב בין ההתאוששות לחשש

הבורסה בתל אביב נפתחה את השבוע בירידות: מדד ת"א 35 ומדד ת"א 125 ירדו בעדינות של כ-0.3%, אחרי שביום ראשון ירד מדד ת"א 35 ב-0.5% בתגובה לירידות החדות שנרשמו בוול סטריט. עם זאת, ביום שלישי עבר המסחר בתל אביב למגמת עליות, ומדדי הבנקים והביטוח זינקו בכ-2% – סימן לכך שהכסף המוסדי עדיין מחפש תשואה בסקטורים הדפנסיביים יחסית. בגלובס נרשם כי מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% במהלך המסחר, בעוד הדולר מתחזק במקביל – שילוב שמעיד על חיפוש רוטציה פנימית בין הסקטורים ולא על יציאה כללית של הכספים מהשוק.

הנתונים של תעשיית הקרנות מציירים תמונה משלימה להתנהלות המשקיעים הפרטיים. קרנות הסל המתמחות במניות בחו"ל גייסו 7.9 מיליארד שקל באוקטובר, בעוד הקרנות המתמחות במניות בישראל פדו 3.2 מיליארד שקל – פדיונות שנחשבים חריגים לתקופה זו של השנה. בשוק מסבירים שהמשקיעים עברו "לשבת על הגדר" בצל הירידות בתל אביב ואי-הוודאות הפוליטית, כשהקרנות הכספיות גייסו 3.7 מיליארד שקל ונהנות מעמדת ההמתנה. כלומר, הכסף לא עזב את מערכת שוק ההון אלא נמלט לפינות הבטוחות ביותר שלה, בהמתנה לאיתות ברור לגבי ההתפתחויות הפוליטיות.

עונת הדוחות בוול סטריט: תוצאות טובות, שערים יורדים

בוול סטריט מתקיימת כעת תופעה מעניינת שמבלבלת את המשקיעים: עונת הדוחות לרבעון השלישי היא מהמרשימות בשנים האחרונות, אך מניות הטק יורדות דווקא בימי פרסום הדוחות. לפי ניתוח שפרסם מנהל השקעות בכיר במגדל ניהול תיקי השקעות, הירידה הממוצעת בשערי מניות הטכנולוגיה ביום הפרסום הייתה החדה ביותר ב-12 השנים האחרונות. ההסבר טמון בחששות מהפגיעה התזרימית שנובעת מהגדלת ההשקעות בתשתיות הבינה המלאכותית, ומגיוסי חוב של הענקיות שמתקרבים לסכום עתק של כחצי טריליון דולר בסביבת ריבית עולה.

מניות השבבים ותופעת ה"מכונה הסקפטית"

אינטל נחלשה ב-9% וצ'ק פוינט ב-7% בתחילת השבוע, כשהנפט צנח ביותר מ-7% בו ביום, ובהמשך אפל איבדה 3.5% בוול סטריט לאחר שתחזית הרווחיות שלה אכזבה את המשקיעים. במקביל, מניית אינטל התרסקה ב-29% בשיאה ביום אחד – המסחר הגרוע שלה מאז 1974 – ונאסד"ק רשם את הירידה החדה שלו מזה חודש ואת היום הגרוע מאז מרץ 2025, עם צלילה של 2.9%. המשקיעים חזרו לאמץ את גישת "מכונת הסקפטיות" כלפי חברות תשתיות הבינה המלאכותית, עם מימוש חד וחסר אבחנה במניות השבבים, במקביל לנהירה למניות הדפנסיביות. למרות זאת, חברות שבבי הזיכרון מציינות שהזמנותיהן כבר כיום מכסות את כלל מכירותיהן עד לשנת 2029 לפחות – סתירה שהשוק ייאלץ ליישב בהמשך.

טאואר, טבע ונייס: החזית הישראלית בניו יורק

החברות הישראליות בוול סטריט לא נמנעו מהמעיכה. טאואר סיימה רבעון נוסף עם שיא במכירות – 526 מיליון דולר וזינוק של 222% ברווח הנקי ל-120 מיליון דולר – אך המניה איבדה כ-7% מערכה בוול סטריט וכ-8.7% בבורסת תל אביב, בעוד אנליסטים מורידים את מחיר היעד: בנק אוף אמריקה הוריד את היעד ב-16% ל-310 דולר, ושי זיגלמן מהפועלים הוריד ל-333 דולר תוך שמירה על המלצת "תשואת יתר". מנגד, טבע עקפה את התחזיות בשורה העליונה והתחתונה עם הכנסות של 4.4 מיליארד דולר, העלתה את תחזיתה השנתית והמניה מטפסת כ-5%. חברת נייס מפטרת כ-500 עובדים, כ-5% מכוח האדם שלה, על רקע האתגרים שמציבה מהפכת הבינה המלאכותית לחברות התוכנה המסורתיות – והמניה יורדת ב-6% במסחר המוקדם בנאסד"ק.

ההשפעה על החוסך הישראלי ועל הצרכן

מעבר למסחר היומי, לתנודות האלה יש השפעה ישירה על כיסם של החוסכים בישראל. כמעט עשור אחרי השקת "חיסכון לכל ילד", פערים בין המסלולים כבר מגיעים לאלפי שקלים, כשמסלולי הסיכון המוגבר הובילו בפער ויותר משליש מההורים עדיין מוותרים על הכפלת ההפקדה. בסביבה של שער דולר גבוה ותנודתיות מוגברת, הפערים בין מסלולי ההשקעה בקרנות הפנסיה ובקופות הגמל עשויים להתרחב עוד יותר, שכן חשיפה למט"ח ולמניות חו"ל הופכת לגורם מכריע בתשואות. עמדה רשמית שפרסמה רשות שוק ההון השבוע, לפיה חברות ביטוח אסור להפלות לרעה מבוטחים על בסיס מקום מגורים, מדגישה את הרגולציה ההולכת ומתהדקת בשוק הפיננסי המקבילה לתנודות בשוק ההון.

בימים הקרובים יעמדו המשקיעים בישראל מול שני אירועים מלכדים: החלטת הריבית בארה"ב שתתקבל אחרי שהפד השאיר את הריבית ללא שינוי במפגש הקודם, והדיווחים על התקדמות דיפלומטית בין ארה"ב לאיראן שהפילו את הנפט ביותר מ-7% ביום אחד והשיבו אותו לעליות לאחר דיווחים על תקיפה אמריקאית באיראן. מורגן סטנלי העריך שהתיקון בשוק המניות האמריקאי קרוב לסיום, אך הזהיר מסיכון לירידה במדד לרמה של 7,100 נקודות. עבור השקל, הדירוג של המשתנים הפוליטיים המקומיים נשאר המפתח, והנתונים של הרבעון השלישי מראים שהמוסדיים כבר הצביעו ברגליים – או ליתר דיוק, בדולרים.

הבורסה בתל אביב נפתחה את השבוע בירידות: מדד ת"א 35 ומדד ת"א 125 ירדו בעדינות של כ-0.3%, אחרי שביום ראשון ירד מדד ת"א 35 ב-0.5% בתגובה לירידות החדות שנרשמו בוול סטריט. עם זאת, ביום שלישי עבר המסחר בתל אביב למגמת עליות, ומדדי הבנקים והביטוח זינקו בכ-2% – סימן לכך שהכסף המוסדי עדיין מחפש תשואה בסקטורים הדפנסיביים יחסית. בגלובס נרשם כי מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% במהלך המסחר, בעוד הדולר מתחזק במקביל – שילוב שמעיד על חיפוש רוטציה פנימית בין הסקטורים ולא על יציאה כללית של הכספים מהשוק.

הנתונים של תעשיית הקרנות מציירים תמונה משלימה להתנהלות המשקיעים הפרטיים. קרנות הסל המתמחות במניות בחו"ל גייסו 7.9 מיליארד שקל באוקטובר, בעוד הקרנות המתמחות במניות בישראל פדו 3.2 מיליארד שקל – פדיונות שנחשבים חריגים לתקופה זו של השנה. בשוק מסבירים שהמשקיעים עברו "לשבת על הגדר" בצל הירידות בתל אביב ואי-הוודאות הפוליטית, כשהקרנות הכספיות גייסו 3.7 מיליארד שקל ונהנות מעמדת ההמתנה. כלומר, הכסף לא עזב את מערכת שוק ההון אלא נמלט לפינות הבטוחות ביותר שלה, בהמתנה לאיתות ברור לגבי ההתפתחויות הפוליטיות.

עונת הדוחות בוול סטריט: תוצאות טובות, שערים יורדים

בוול סטריט מתקיימת כעת תופעה מעניינת שמבלבלת את המשקיעים: עונת הדוחות לרבעון השלישי היא מהמרשימות בשנים האחרונות, אך מניות הטק יורדות דווקא בימי פרסום הדוחות. לפי ניתוח שפרסם מנהל השקעות בכיר במגדל ניהול תיקי השקעות, הירידה הממוצעת בשערי מניות הטכנולוגיה ביום הפרסום הייתה החדה ביותר ב-12 השנים האחרונות. ההסבר טמון בחששות מהפגיעה התזרימית שנובעת מהגדלת ההשקעות בתשתיות הבינה המלאכותית, ומגיוסי חוב של הענקיות שמתקרבים לסכום עתק של כחצי טריליון דולר בסביבת ריבית עולה.

מניות השבבים ותופעת ה"מכונה הסקפטית"

אינטל נחלשה ב-9% וצ'ק פוינט ב-7% בתחילת השבוע, כשהנפט צנח ביותר מ-7% בו ביום, ובהמשך אפל איבדה 3.5% בוול סטריט לאחר שתחזית הרווחיות שלה אכזבה את המשקיעים. במקביל, מניית אינטל התרסקה ב-29% בשיאה ביום אחד – המסחר הגרוע שלה מאז 1974 – ונאסד"ק רשם את הירידה החדה שלו מזה חודש ואת היום הגרוע מאז מרץ 2025, עם צלילה של 2.9%. המשקיעים חזרו לאמץ את גישת "מכונת הסקפטיות" כלפי חברות תשתיות הבינה המלאכותית, עם מימוש חד וחסר אבחנה במניות השבבים, במקביל לנהירה למניות הדפנסיביות. למרות זאת, חברות שבבי הזיכרון מציינות שהזמנותיהן כבר כיום מכסות את כלל מכירותיהן עד לשנת 2029 לפחות – סתירה שהשוק ייאלץ ליישב בהמשך.

טאואר, טבע ונייס: החזית הישראלית בניו יורק

החברות הישראליות בוול סטריט לא נמנעו מהמעיכה. טאואר סיימה רבעון נוסף עם שיא במכירות – 526 מיליון דולר וזינוק של 222% ברווח הנקי ל-120 מיליון דולר – אך המניה איבדה כ-7% מערכה בוול סטריט וכ-8.7% בבורסת תל אביב, בעוד אנליסטים מורידים את מחיר היעד: בנק אוף אמריקה הוריד את היעד ב-16% ל-310 דולר, ושי זיגלמן מהפועלים הוריד ל-333 דולר תוך שמירה על המלצת "תשואת יתר". מנגד, טבע עקפה את התחזיות בשורה העליונה והתחתונה עם הכנסות של 4.4 מיליארד דולר, העלתה את תחזיתה השנתית והמניה מטפסת כ-5%. חברת נייס מפטרת כ-500 עובדים, כ-5% מכוח האדם שלה, על רקע האתגרים שמציבה מהפכת הבינה המלאכותית לחברות התוכנה המסורתיות – והמניה יורדת ב-6% במסחר המוקדם בנאסד"ק.

ההשפעה על החוסך הישראלי ועל הצרכן

מעבר למסחר היומי, לתנודות האלה יש השפעה ישירה על כיסם של החוסכים בישראל. כמעט עשור אחרי השקת "חיסכון לכל ילד", פערים בין המסלולים כבר מגיעים לאלפי שקלים, כשמסלולי הסיכון המוגבר הובילו בפער ויותר משליש מההורים עדיין מוותרים על הכפלת ההפקדה. בסביבה של שער דולר גבוה ותנודתיות מוגברת, הפערים בין מסלולי ההשקעה בקרנות הפנסיה ובקופות הגמל עשויים להתרחב עוד יותר, שכן חשיפה למט"ח ולמניות חו"ל הופכת לגורם מכריע בתשואות. עמדה רשמית שפרסמה רשות שוק ההון השבוע, לפיה חברות ביטוח אסור להפלות לרעה מבוטחים על בסיס מקום מגורים, מדגישה את הרגולציה ההולכת ומתהדקת בשוק הפיננסי המקבילה לתנודות בשוק ההון.

בימים הקרובים יעמדו המשקיעים בישראל מול שני אירועים מלכדים: החלטת הריבית בארה"ב שתתקבל אחרי שהפד השאיר את הריבית ללא שינוי במפגש הקודם, והדיווחים על התקדמות דיפלומטית בין ארה"ב לאיראן שהפילו את הנפט ביותר מ-7% ביום אחד והשיבו אותו לעליות לאחר דיווחים על תקיפה אמריקאית באיראן. מורגן סטנלי העריך שהתיקון בשוק המניות האמריקאי קרוב לסיום, אך הזהיר מסיכון לירידה במדד לרמה של 7,100 נקודות. עבור השקל, הדירוג של המשתנים הפוליטיים המקומיים נשאר המפתח, והנתונים של הרבעון השלישי מראים שהמוסדיים כבר הצביעו ברגליים – או ליתר דיוק, בדולרים.

המטבע האמריקאי המשיך השבוע להתחזק מול השקל ורשם קפיצה של כ-4.5% מאז ה-27 באוקטובר, מועד הבחירות בישראל. במסחר בבוקר שליו חצה הדולר לזמן קצת את רף ה-3.15 שקלים והתייצב מעל 3.16 שקלים, רמתו הגבוהה ביותר מול השקל מתחילת השנה. דווקא בשבוע שבו התאוששות עדינה התקבעה בבורסה בתל אביב, שער החליפין המשיך לטפס והפך לסיפור המרכזי של שוק ההון הישראלי. יוסי מנשה מאלטשולר שחם מסביר כי פער הריביות מול ארה"ב, לצד אי-הוודאות הפוליטית והביטחונית, דוחפים את הדולר למעלה. ההתחזקות עשויה לסייע ליצואניות הישראליות, אך במקביל לתדלק את האינפלציה המקומית שמטרידה את בית המטבחיים.

דו"ח של דה-מרקר ממחיש את המהפך בהתנהלות הגופים המוסדיים: בעוד שברבעון השני של השנה מגזר הפיננסים רשם מכירות נטו של כ-1.1 מיליארד דולר, ברבעון השלישי הוא עבר לרכישות נטו של 3.7 מיליארד דולר – מהלך שתרם ישירות להיחלשות השקל. הבנקים בישראל הגדילו אף הם את רכישות מט"ח ברבעון, בעוד המוסדיים צימצמו את מכירות המט"ח. הדולר שינה כיוון מיד עם היוודע תוצאות הבחירות ביום שלישי שעבר, והעלייה מאז הייתה מתמדת וללא סימני עייפות. לאי-הוודאות הפוליטית המעיבה על המשקיעים הצטרף גל ירידות בוול סטריט, שמאלץ את הגופים הגדולים לרכוש דולרים כמגן על תיקי ההשקעות של החוסכים הפנסיוניים.

הבורסה בתל אביב בין ההתאוששות לחשש

הבורסה בתל אביב נפתחה את השבוע בירידות: מדד ת"א 35 ומדד ת"א 125 ירדו בעדינות של כ-0.3%, אחרי שביום ראשון ירד מדד ת"א 35 ב-0.5% בתגובה לירידות החדות שנרשמו בוול סטריט. עם זאת, ביום שלישי עבר המסחר בתל אביב למגמת עליות, ומדדי הבנקים והביטוח זינקו בכ-2% – סימן לכך שהכסף המוסדי עדיין מחפש תשואה בסקטורים הדפנסיביים יחסית. בגלובס נרשם כי מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% במהלך המסחר, בעוד הדולר מתחזק במקביל – שילוב שמעיד על חיפוש רוטציה פנימית בין הסקטורים ולא על יציאה כללית של הכספים מהשוק.

הנתונים של תעשיית הקרנות מציירים תמונה משלימה להתנהלות המשקיעים הפרטיים. קרנות הסל המתמחות במניות בחו"ל גייסו 7.9 מיליארד שקל באוקטובר, בעוד הקרנות המתמחות במניות בישראל פדו 3.2 מיליארד שקל – פדיונות שנחשבים חריגים לתקופה זו של השנה. בשוק מסבירים שהמשקיעים עברו "לשבת על הגדר" בצל הירידות בתל אביב ואי-הוודאות הפוליטית, כשהקרנות הכספיות גייסו 3.7 מיליארד שקל ונהנות מעמדת ההמתנה. כלומר, הכסף לא עזב את מערכת שוק ההון אלא נמלט לפינות הבטוחות ביותר שלה, בהמתנה לאיתות ברור לגבי ההתפתחויות הפוליטיות.

עונת הדוחות בוול סטריט: תוצאות טובות, שערים יורדים

בוול סטריט מתקיימת כעת תופעה מעניינת שמבלבלת את המשקיעים: עונת הדוחות לרבעון השלישי היא מהמרשימות בשנים האחרונות, אך מניות הטק יורדות דווקא בימי פרסום הדוחות. לפי ניתוח שפרסם מנהל השקעות בכיר במגדל ניהול תיקי השקעות, הירידה הממוצעת בשערי מניות הטכנולוגיה ביום הפרסום הייתה החדה ביותר ב-12 השנים האחרונות. ההסבר טמון בחששות מהפגיעה התזרימית שנובעת מהגדלת ההשקעות בתשתיות הבינה המלאכותית, ומגיוסי חוב של הענקיות שמתקרבים לסכום עתק של כחצי טריליון דולר בסביבת ריבית עולה.

מניות השבבים ותופעת ה"מכונה הסקפטית"

אינטל נחלשה ב-9% וצ'ק פוינט ב-7% בתחילת השבוע, כשהנפט צנח ביותר מ-7% בו ביום, ובהמשך אפל איבדה 3.5% בוול סטריט לאחר שתחזית הרווחיות שלה אכזבה את המשקיעים. במקביל, מניית אינטל התרסקה ב-29% בשיאה ביום אחד – המסחר הגרוע שלה מאז 1974 – ונאסד"ק רשם את הירידה החדה שלו מזה חודש ואת היום הגרוע מאז מרץ 2025, עם צלילה של 2.9%. המשקיעים חזרו לאמץ את גישת "מכונת הסקפטיות" כלפי חברות תשתיות הבינה המלאכותית, עם מימוש חד וחסר אבחנה במניות השבבים, במקביל לנהירה למניות הדפנסיביות. למרות זאת, חברות שבבי הזיכרון מציינות שהזמנותיהן כבר כיום מכסות את כלל מכירותיהן עד לשנת 2029 לפחות – סתירה שהשוק ייאלץ ליישב בהמשך.

טאואר, טבע ונייס: החזית הישראלית בניו יורק

החברות הישראליות בוול סטריט לא נמנעו מהמעיכה. טאואר סיימה רבעון נוסף עם שיא במכירות – 526 מיליון דולר וזינוק של 222% ברווח הנקי ל-120 מיליון דולר – אך המניה איבדה כ-7% מערכה בוול סטריט וכ-8.7% בבורסת תל אביב, בעוד אנליסטים מורידים את מחיר היעד: בנק אוף אמריקה הוריד את היעד ב-16% ל-310 דולר, ושי זיגלמן מהפועלים הוריד ל-333 דולר תוך שמירה על המלצת "תשואת יתר". מנגד, טבע עקפה את התחזיות בשורה העליונה והתחתונה עם הכנסות של 4.4 מיליארד דולר, העלתה את תחזיתה השנתית והמניה מטפסת כ-5%. חברת נייס מפטרת כ-500 עובדים, כ-5% מכוח האדם שלה, על רקע האתגרים שמציבה מהפכת הבינה המלאכותית לחברות התוכנה המסורתיות – והמניה יורדת ב-6% במסחר המוקדם בנאסד"ק.

ההשפעה על החוסך הישראלי ועל הצרכן

מעבר למסחר היומי, לתנודות האלה יש השפעה ישירה על כיסם של החוסכים בישראל. כמעט עשור אחרי השקת "חיסכון לכל ילד", פערים בין המסלולים כבר מגיעים לאלפי שקלים, כשמסלולי הסיכון המוגבר הובילו בפער ויותר משליש מההורים עדיין מוותרים על הכפלת ההפקדה. בסביבה של שער דולר גבוה ותנודתיות מוגברת, הפערים בין מסלולי ההשקעה בקרנות הפנסיה ובקופות הגמל עשויים להתרחב עוד יותר, שכן חשיפה למט"ח ולמניות חו"ל הופכת לגורם מכריע בתשואות. עמדה רשמית שפרסמה רשות שוק ההון השבוע, לפיה חברות ביטוח אסור להפלות לרעה מבוטחים על בסיס מקום מגורים, מדגישה את הרגולציה ההולכת ומתהדקת בשוק הפיננסי המקבילה לתנודות בשוק ההון.

בימים הקרובים יעמדו המשקיעים בישראל מול שני אירועים מלכדים: החלטת הריבית בארה"ב שתתקבל אחרי שהפד השאיר את הריבית ללא שינוי במפגש הקודם, והדיווחים על התקדמות דיפלומטית בין ארה"ב לאיראן שהפילו את הנפט ביותר מ-7% ביום אחד והשיבו אותו לעליות לאחר דיווחים על תקיפה אמריקאית באיראן. מורגן סטנלי העריך שהתיקון בשוק המניות האמריקאי קרוב לסיום, אך הזהיר מסיכון לירידה במדד לרמה של 7,100 נקודות. עבור השקל, הדירוג של המשתנים הפוליטיים המקומיים נשאר המפתח, והנתונים של הרבעון השלישי מראים שהמוסדיים כבר הצביעו ברגליים – או ליתר דיוק, בדולרים.

הדולר בשיא של שבעה חודשים: הגורמים להתחזקות

מעבר למסחר היומי, לתנודות האלה יש השפעה ישירה על כיסם של החוסכים בישראל. כמעט עשור אחרי השקת "חיסכון לכל ילד", פערים בין המסלולים כבר מגיעים לאלפי שקלים, כשמסלולי הסיכון המוגבר הובילו בפער ויותר משליש מההורים עדיין מוותרים על הכפלת ההפקדה. בסביבה של שער דולר גבוה ותנודתיות מוגברת, הפערים בין מסלולי ההשקעה בקרנות הפנסיה ובקופות הגמל עשויים להתרחב עוד יותר, שכן חשיפה למט"ח ולמניות חו"ל הופכת לגורם מכריע בתשואות. עמדה רשמית שפרסמה רשות שוק ההון השבוע, לפיה חברות ביטוח אסור להפלות לרעה מבוטחים על בסיס מקום מגורים, מדגישה את הרגולציה ההולכת ומתהדקת בשוק הפיננסי המקבילה לתנודות בשוק ההון.

בימים הקרובים יעמדו המשקיעים בישראל מול שני אירועים מלכדים: החלטת הריבית בארה"ב שתתקבל אחרי שהפד השאיר את הריבית ללא שינוי במפגש הקודם, והדיווחים על התקדמות דיפלומטית בין ארה"ב לאיראן שהפילו את הנפט ביותר מ-7% ביום אחד והשיבו אותו לעליות לאחר דיווחים על תקיפה אמריקאית באיראן. מורגן סטנלי העריך שהתיקון בשוק המניות האמריקאי קרוב לסיום, אך הזהיר מסיכון לירידה במדד לרמה של 7,100 נקודות. עבור השקל, הדירוג של המשתנים הפוליטיים המקומיים נשאר המפתח, והנתונים של הרבעון השלישי מראים שהמוסדיים כבר הצביעו ברגליים – או ליתר דיוק, בדולרים.

הנתונים של תעשיית הקרנות מציירים תמונה משלימה להתנהלות המשקיעים הפרטיים. קרנות הסל המתמחות במניות בחו"ל גייסו 7.9 מיליארד שקל באוקטובר, בעוד הקרנות המתמחות במניות בישראל פדו 3.2 מיליארד שקל – פדיונות שנחשבים חריגים לתקופה זו של השנה. בשוק מסבירים שהמשקיעים עברו "לשבת על הגדר" בצל הירידות בתל אביב ואי-הוודאות הפוליטית, כשהקרנות הכספיות גייסו 3.7 מיליארד שקל ונהנות מעמדת ההמתנה. כלומר, הכסף לא עזב את מערכת שוק ההון אלא נמלט לפינות הבטוחות ביותר שלה, בהמתנה לאיתות ברור לגבי ההתפתחויות הפוליטיות.

עונת הדוחות בוול סטריט: תוצאות טובות, שערים יורדים

בוול סטריט מתקיימת כעת תופעה מעניינת שמבלבלת את המשקיעים: עונת הדוחות לרבעון השלישי היא מהמרשימות בשנים האחרונות, אך מניות הטק יורדות דווקא בימי פרסום הדוחות. לפי ניתוח שפרסם מנהל השקעות בכיר במגדל ניהול תיקי השקעות, הירידה הממוצעת בשערי מניות הטכנולוגיה ביום הפרסום הייתה החדה ביותר ב-12 השנים האחרונות. ההסבר טמון בחששות מהפגיעה התזרימית שנובעת מהגדלת ההשקעות בתשתיות הבינה המלאכותית, ומגיוסי חוב של הענקיות שמתקרבים לסכום עתק של כחצי טריליון דולר בסביבת ריבית עולה.

מניות השבבים ותופעת ה"מכונה הסקפטית"

אינטל נחלשה ב-9% וצ'ק פוינט ב-7% בתחילת השבוע, כשהנפט צנח ביותר מ-7% בו ביום, ובהמשך אפל איבדה 3.5% בוול סטריט לאחר שתחזית הרווחיות שלה אכזבה את המשקיעים. במקביל, מניית אינטל התרסקה ב-29% בשיאה ביום אחד – המסחר הגרוע שלה מאז 1974 – ונאסד"ק רשם את הירידה החדה שלו מזה חודש ואת היום הגרוע מאז מרץ 2025, עם צלילה של 2.9%. המשקיעים חזרו לאמץ את גישת "מכונת הסקפטיות" כלפי חברות תשתיות הבינה המלאכותית, עם מימוש חד וחסר אבחנה במניות השבבים, במקביל לנהירה למניות הדפנסיביות. למרות זאת, חברות שבבי הזיכרון מציינות שהזמנותיהן כבר כיום מכסות את כלל מכירותיהן עד לשנת 2029 לפחות – סתירה שהשוק ייאלץ ליישב בהמשך.

טאואר, טבע ונייס: החזית הישראלית בניו יורק

החברות הישראליות בוול סטריט לא נמנעו מהמעיכה. טאואר סיימה רבעון נוסף עם שיא במכירות – 526 מיליון דולר וזינוק של 222% ברווח הנקי ל-120 מיליון דולר – אך המניה איבדה כ-7% מערכה בוול סטריט וכ-8.7% בבורסת תל אביב, בעוד אנליסטים מורידים את מחיר היעד: בנק אוף אמריקה הוריד את היעד ב-16% ל-310 דולר, ושי זיגלמן מהפועלים הוריד ל-333 דולר תוך שמירה על המלצת "תשואת יתר". מנגד, טבע עקפה את התחזיות בשורה העליונה והתחתונה עם הכנסות של 4.4 מיליארד דולר, העלתה את תחזיתה השנתית והמניה מטפסת כ-5%. חברת נייס מפטרת כ-500 עובדים, כ-5% מכוח האדם שלה, על רקע האתגרים שמציבה מהפכת הבינה המלאכותית לחברות התוכנה המסורתיות – והמניה יורדת ב-6% במסחר המוקדם בנאסד"ק.

ההשפעה על החוסך הישראלי ועל הצרכן

מעבר למסחר היומי, לתנודות האלה יש השפעה ישירה על כיסם של החוסכים בישראל. כמעט עשור אחרי השקת "חיסכון לכל ילד", פערים בין המסלולים כבר מגיעים לאלפי שקלים, כשמסלולי הסיכון המוגבר הובילו בפער ויותר משליש מההורים עדיין מוותרים על הכפלת ההפקדה. בסביבה של שער דולר גבוה ותנודתיות מוגברת, הפערים בין מסלולי ההשקעה בקרנות הפנסיה ובקופות הגמל עשויים להתרחב עוד יותר, שכן חשיפה למט"ח ולמניות חו"ל הופכת לגורם מכריע בתשואות. עמדה רשמית שפרסמה רשות שוק ההון השבוע, לפיה חברות ביטוח אסור להפלות לרעה מבוטחים על בסיס מקום מגורים, מדגישה את הרגולציה ההולכת ומתהדקת בשוק הפיננסי המקבילה לתנודות בשוק ההון.

בימים הקרובים יעמדו המשקיעים בישראל מול שני אירועים מלכדים: החלטת הריבית בארה"ב שתתקבל אחרי שהפד השאיר את הריבית ללא שינוי במפגש הקודם, והדיווחים על התקדמות דיפלומטית בין ארה"ב לאיראן שהפילו את הנפט ביותר מ-7% ביום אחד והשיבו אותו לעליות לאחר דיווחים על תקיפה אמריקאית באיראן. מורגן סטנלי העריך שהתיקון בשוק המניות האמריקאי קרוב לסיום, אך הזהיר מסיכון לירידה במדד לרמה של 7,100 נקודות. עבור השקל, הדירוג של המשתנים הפוליטיים המקומיים נשאר המפתח, והנתונים של הרבעון השלישי מראים שהמוסדיים כבר הצביעו ברגליים – או ליתר דיוק, בדולרים.

המטבע האמריקאי המשיך השבוע להתחזק מול השקל ורשם קפיצה של כ-4.5% מאז ה-27 באוקטובר, מועד הבחירות בישראל. במסחר בבוקר שליו חצה הדולר לזמן קצת את רף ה-3.15 שקלים והתייצב מעל 3.16 שקלים, רמתו הגבוהה ביותר מול השקל מתחילת השנה. דווקא בשבוע שבו התאוששות עדינה התקבעה בבורסה בתל אביב, שער החליפין המשיך לטפס והפך לסיפור המרכזי של שוק ההון הישראלי. יוסי מנשה מאלטשולר שחם מסביר כי פער הריביות מול ארה"ב, לצד אי-הוודאות הפוליטית והביטחונית, דוחפים את הדולר למעלה. ההתחזקות עשויה לסייע ליצואניות הישראליות, אך במקביל לתדלק את האינפלציה המקומית שמטרידה את בית המטבחיים.

דו"ח של דה-מרקר ממחיש את המהפך בהתנהלות הגופים המוסדיים: בעוד שברבעון השני של השנה מגזר הפיננסים רשם מכירות נטו של כ-1.1 מיליארד דולר, ברבעון השלישי הוא עבר לרכישות נטו של 3.7 מיליארד דולר – מהלך שתרם ישירות להיחלשות השקל. הבנקים בישראל הגדילו אף הם את רכישות מט"ח ברבעון, בעוד המוסדיים צימצמו את מכירות המט"ח. הדולר שינה כיוון מיד עם היוודע תוצאות הבחירות ביום שלישי שעבר, והעלייה מאז הייתה מתמדת וללא סימני עייפות. לאי-הוודאות הפוליטית המעיבה על המשקיעים הצטרף גל ירידות בוול סטריט, שמאלץ את הגופים הגדולים לרכוש דולרים כמגן על תיקי ההשקעות של החוסכים הפנסיוניים.

הבורסה בתל אביב בין ההתאוששות לחשש

הבורסה בתל אביב נפתחה את השבוע בירידות: מדד ת"א 35 ומדד ת"א 125 ירדו בעדינות של כ-0.3%, אחרי שביום ראשון ירד מדד ת"א 35 ב-0.5% בתגובה לירידות החדות שנרשמו בוול סטריט. עם זאת, ביום שלישי עבר המסחר בתל אביב למגמת עליות, ומדדי הבנקים והביטוח זינקו בכ-2% – סימן לכך שהכסף המוסדי עדיין מחפש תשואה בסקטורים הדפנסיביים יחסית. בגלובס נרשם כי מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% במהלך המסחר, בעוד הדולר מתחזק במקביל – שילוב שמעיד על חיפוש רוטציה פנימית בין הסקטורים ולא על יציאה כללית של הכספים מהשוק.

הנתונים של תעשיית הקרנות מציירים תמונה משלימה להתנהלות המשקיעים הפרטיים. קרנות הסל המתמחות במניות בחו"ל גייסו 7.9 מיליארד שקל באוקטובר, בעוד הקרנות המתמחות במניות בישראל פדו 3.2 מיליארד שקל – פדיונות שנחשבים חריגים לתקופה זו של השנה. בשוק מסבירים שהמשקיעים עברו "לשבת על הגדר" בצל הירידות בתל אביב ואי-הוודאות הפוליטית, כשהקרנות הכספיות גייסו 3.7 מיליארד שקל ונהנות מעמדת ההמתנה. כלומר, הכסף לא עזב את מערכת שוק ההון אלא נמלט לפינות הבטוחות ביותר שלה, בהמתנה לאיתות ברור לגבי ההתפתחויות הפוליטיות.

עונת הדוחות בוול סטריט: תוצאות טובות, שערים יורדים

בוול סטריט מתקיימת כעת תופעה מעניינת שמבלבלת את המשקיעים: עונת הדוחות לרבעון השלישי היא מהמרשימות בשנים האחרונות, אך מניות הטק יורדות דווקא בימי פרסום הדוחות. לפי ניתוח שפרסם מנהל השקעות בכיר במגדל ניהול תיקי השקעות, הירידה הממוצעת בשערי מניות הטכנולוגיה ביום הפרסום הייתה החדה ביותר ב-12 השנים האחרונות. ההסבר טמון בחששות מהפגיעה התזרימית שנובעת מהגדלת ההשקעות בתשתיות הבינה המלאכותית, ומגיוסי חוב של הענקיות שמתקרבים לסכום עתק של כחצי טריליון דולר בסביבת ריבית עולה.

מניות השבבים ותופעת ה"מכונה הסקפטית"

אינטל נחלשה ב-9% וצ'ק פוינט ב-7% בתחילת השבוע, כשהנפט צנח ביותר מ-7% בו ביום, ובהמשך אפל איבדה 3.5% בוול סטריט לאחר שתחזית הרווחיות שלה אכזבה את המשקיעים. במקביל, מניית אינטל התרסקה ב-29% בשיאה ביום אחד – המסחר הגרוע שלה מאז 1974 – ונאסד"ק רשם את הירידה החדה שלו מזה חודש ואת היום הגרוע מאז מרץ 2025, עם צלילה של 2.9%. המשקיעים חזרו לאמץ את גישת "מכונת הסקפטיות" כלפי חברות תשתיות הבינה המלאכותית, עם מימוש חד וחסר אבחנה במניות השבבים, במקביל לנהירה למניות הדפנסיביות. למרות זאת, חברות שבבי הזיכרון מציינות שהזמנותיהן כבר כיום מכסות את כלל מכירותיהן עד לשנת 2029 לפחות – סתירה שהשוק ייאלץ ליישב בהמשך.

טאואר, טבע ונייס: החזית הישראלית בניו יורק

החברות הישראליות בוול סטריט לא נמנעו מהמעיכה. טאואר סיימה רבעון נוסף עם שיא במכירות – 526 מיליון דולר וזינוק של 222% ברווח הנקי ל-120 מיליון דולר – אך המניה איבדה כ-7% מערכה בוול סטריט וכ-8.7% בבורסת תל אביב, בעוד אנליסטים מורידים את מחיר היעד: בנק אוף אמריקה הוריד את היעד ב-16% ל-310 דולר, ושי זיגלמן מהפועלים הוריד ל-333 דולר תוך שמירה על המלצת "תשואת יתר". מנגד, טבע עקפה את התחזיות בשורה העליונה והתחתונה עם הכנסות של 4.4 מיליארד דולר, העלתה את תחזיתה השנתית והמניה מטפסת כ-5%. חברת נייס מפטרת כ-500 עובדים, כ-5% מכוח האדם שלה, על רקע האתגרים שמציבה מהפכת הבינה המלאכותית לחברות התוכנה המסורתיות – והמניה יורדת ב-6% במסחר המוקדם בנאסד"ק.

ההשפעה על החוסך הישראלי ועל הצרכן

מעבר למסחר היומי, לתנודות האלה יש השפעה ישירה על כיסם של החוסכים בישראל. כמעט עשור אחרי השקת "חיסכון לכל ילד", פערים בין המסלולים כבר מגיעים לאלפי שקלים, כשמסלולי הסיכון המוגבר הובילו בפער ויותר משליש מההורים עדיין מוותרים על הכפלת ההפקדה. בסביבה של שער דולר גבוה ותנודתיות מוגברת, הפערים בין מסלולי ההשקעה בקרנות הפנסיה ובקופות הגמל עשויים להתרחב עוד יותר, שכן חשיפה למט"ח ולמניות חו"ל הופכת לגורם מכריע בתשואות. עמדה רשמית שפרסמה רשות שוק ההון השבוע, לפיה חברות ביטוח אסור להפלות לרעה מבוטחים על בסיס מקום מגורים, מדגישה את הרגולציה ההולכת ומתהדקת בשוק הפיננסי המקבילה לתנודות בשוק ההון.

בימים הקרובים יעמדו המשקיעים בישראל מול שני אירועים מלכדים: החלטת הריבית בארה"ב שתתקבל אחרי שהפד השאיר את הריבית ללא שינוי במפגש הקודם, והדיווחים על התקדמות דיפלומטית בין ארה"ב לאיראן שהפילו את הנפט ביותר מ-7% ביום אחד והשיבו אותו לעליות לאחר דיווחים על תקיפה אמריקאית באיראן. מורגן סטנלי העריך שהתיקון בשוק המניות האמריקאי קרוב לסיום, אך הזהיר מסיכון לירידה במדד לרמה של 7,100 נקודות. עבור השקל, הדירוג של המשתנים הפוליטיים המקומיים נשאר המפתח, והנתונים של הרבעון השלישי מראים שהמוסדיים כבר הצביעו ברגליים – או ליתר דיוק, בדולרים.

הבורסה בתל אביב נפתחה את השבוע בירידות: מדד ת"א 35 ומדד ת"א 125 ירדו בעדינות של כ-0.3%, אחרי שביום ראשון ירד מדד ת"א 35 ב-0.5% בתגובה לירידות החדות שנרשמו בוול סטריט. עם זאת, ביום שלישי עבר המסחר בתל אביב למגמת עליות, ומדדי הבנקים והביטוח זינקו בכ-2% – סימן לכך שהכסף המוסדי עדיין מחפש תשואה בסקטורים הדפנסיביים יחסית. בגלובס נרשם כי מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% במהלך המסחר, בעוד הדולר מתחזק במקביל – שילוב שמעיד על חיפוש רוטציה פנימית בין הסקטורים ולא על יציאה כללית של הכספים מהשוק.

הנתונים של תעשיית הקרנות מציירים תמונה משלימה להתנהלות המשקיעים הפרטיים. קרנות הסל המתמחות במניות בחו"ל גייסו 7.9 מיליארד שקל באוקטובר, בעוד הקרנות המתמחות במניות בישראל פדו 3.2 מיליארד שקל – פדיונות שנחשבים חריגים לתקופה זו של השנה. בשוק מסבירים שהמשקיעים עברו "לשבת על הגדר" בצל הירידות בתל אביב ואי-הוודאות הפוליטית, כשהקרנות הכספיות גייסו 3.7 מיליארד שקל ונהנות מעמדת ההמתנה. כלומר, הכסף לא עזב את מערכת שוק ההון אלא נמלט לפינות הבטוחות ביותר שלה, בהמתנה לאיתות ברור לגבי ההתפתחויות הפוליטיות.

עונת הדוחות בוול סטריט: תוצאות טובות, שערים יורדים

בוול סטריט מתקיימת כעת תופעה מעניינת שמבלבלת את המשקיעים: עונת הדוחות לרבעון השלישי היא מהמרשימות בשנים האחרונות, אך מניות הטק יורדות דווקא בימי פרסום הדוחות. לפי ניתוח שפרסם מנהל השקעות בכיר במגדל ניהול תיקי השקעות, הירידה הממוצעת בשערי מניות הטכנולוגיה ביום הפרסום הייתה החדה ביותר ב-12 השנים האחרונות. ההסבר טמון בחששות מהפגיעה התזרימית שנובעת מהגדלת ההשקעות בתשתיות הבינה המלאכותית, ומגיוסי חוב של הענקיות שמתקרבים לסכום עתק של כחצי טריליון דולר בסביבת ריבית עולה.

מניות השבבים ותופעת ה"מכונה הסקפטית"

אינטל נחלשה ב-9% וצ'ק פוינט ב-7% בתחילת השבוע, כשהנפט צנח ביותר מ-7% בו ביום, ובהמשך אפל איבדה 3.5% בוול סטריט לאחר שתחזית הרווחיות שלה אכזבה את המשקיעים. במקביל, מניית אינטל התרסקה ב-29% בשיאה ביום אחד – המסחר הגרוע שלה מאז 1974 – ונאסד"ק רשם את הירידה החדה שלו מזה חודש ואת היום הגרוע מאז מרץ 2025, עם צלילה של 2.9%. המשקיעים חזרו לאמץ את גישת "מכונת הסקפטיות" כלפי חברות תשתיות הבינה המלאכותית, עם מימוש חד וחסר אבחנה במניות השבבים, במקביל לנהירה למניות הדפנסיביות. למרות זאת, חברות שבבי הזיכרון מציינות שהזמנותיהן כבר כיום מכסות את כלל מכירותיהן עד לשנת 2029 לפחות – סתירה שהשוק ייאלץ ליישב בהמשך.

טאואר, טבע ונייס: החזית הישראלית בניו יורק

החברות הישראליות בוול סטריט לא נמנעו מהמעיכה. טאואר סיימה רבעון נוסף עם שיא במכירות – 526 מיליון דולר וזינוק של 222% ברווח הנקי ל-120 מיליון דולר – אך המניה איבדה כ-7% מערכה בוול סטריט וכ-8.7% בבורסת תל אביב, בעוד אנליסטים מורידים את מחיר היעד: בנק אוף אמריקה הוריד את היעד ב-16% ל-310 דולר, ושי זיגלמן מהפועלים הוריד ל-333 דולר תוך שמירה על המלצת "תשואת יתר". מנגד, טבע עקפה את התחזיות בשורה העליונה והתחתונה עם הכנסות של 4.4 מיליארד דולר, העלתה את תחזיתה השנתית והמניה מטפסת כ-5%. חברת נייס מפטרת כ-500 עובדים, כ-5% מכוח האדם שלה, על רקע האתגרים שמציבה מהפכת הבינה המלאכותית לחברות התוכנה המסורתיות – והמניה יורדת ב-6% במסחר המוקדם בנאסד"ק.

ההשפעה על החוסך הישראלי ועל הצרכן

מעבר למסחר היומי, לתנודות האלה יש השפעה ישירה על כיסם של החוסכים בישראל. כמעט עשור אחרי השקת "חיסכון לכל ילד", פערים בין המסלולים כבר מגיעים לאלפי שקלים, כשמסלולי הסיכון המוגבר הובילו בפער ויותר משליש מההורים עדיין מוותרים על הכפלת ההפקדה. בסביבה של שער דולר גבוה ותנודתיות מוגברת, הפערים בין מסלולי ההשקעה בקרנות הפנסיה ובקופות הגמל עשויים להתרחב עוד יותר, שכן חשיפה למט"ח ולמניות חו"ל הופכת לגורם מכריע בתשואות. עמדה רשמית שפרסמה רשות שוק ההון השבוע, לפיה חברות ביטוח אסור להפלות לרעה מבוטחים על בסיס מקום מגורים, מדגישה את הרגולציה ההולכת ומתהדקת בשוק הפיננסי המקבילה לתנודות בשוק ההון.

בימים הקרובים יעמדו המשקיעים בישראל מול שני אירועים מלכדים: החלטת הריבית בארה"ב שתתקבל אחרי שהפד השאיר את הריבית ללא שינוי במפגש הקודם, והדיווחים על התקדמות דיפלומטית בין ארה"ב לאיראן שהפילו את הנפט ביותר מ-7% ביום אחד והשיבו אותו לעליות לאחר דיווחים על תקיפה אמריקאית באיראן. מורגן סטנלי העריך שהתיקון בשוק המניות האמריקאי קרוב לסיום, אך הזהיר מסיכון לירידה במדד לרמה של 7,100 נקודות. עבור השקל, הדירוג של המשתנים הפוליטיים המקומיים נשאר המפתח, והנתונים של הרבעון השלישי מראים שהמוסדיים כבר הצביעו ברגליים – או ליתר דיוק, בדולרים.

המטבע האמריקאי המשיך השבוע להתחזק מול השקל ורשם קפיצה של כ-4.5% מאז ה-27 באוקטובר, מועד הבחירות בישראל. במסחר בבוקר שליו חצה הדולר לזמן קצת את רף ה-3.15 שקלים והתייצב מעל 3.16 שקלים, רמתו הגבוהה ביותר מול השקל מתחילת השנה. דווקא בשבוע שבו התאוששות עדינה התקבעה בבורסה בתל אביב, שער החליפין המשיך לטפס והפך לסיפור המרכזי של שוק ההון הישראלי. יוסי מנשה מאלטשולר שחם מסביר כי פער הריביות מול ארה"ב, לצד אי-הוודאות הפוליטית והביטחונית, דוחפים את הדולר למעלה. ההתחזקות עשויה לסייע ליצואניות הישראליות, אך במקביל לתדלק את האינפלציה המקומית שמטרידה את בית המטבחיים.

דו"ח של דה-מרקר ממחיש את המהפך בהתנהלות הגופים המוסדיים: בעוד שברבעון השני של השנה מגזר הפיננסים רשם מכירות נטו של כ-1.1 מיליארד דולר, ברבעון השלישי הוא עבר לרכישות נטו של 3.7 מיליארד דולר – מהלך שתרם ישירות להיחלשות השקל. הבנקים בישראל הגדילו אף הם את רכישות מט"ח ברבעון, בעוד המוסדיים צימצמו את מכירות המט"ח. הדולר שינה כיוון מיד עם היוודע תוצאות הבחירות ביום שלישי שעבר, והעלייה מאז הייתה מתמדת וללא סימני עייפות. לאי-הוודאות הפוליטית המעיבה על המשקיעים הצטרף גל ירידות בוול סטריט, שמאלץ את הגופים הגדולים לרכוש דולרים כמגן על תיקי ההשקעות של החוסכים הפנסיוניים.

הבורסה בתל אביב בין ההתאוששות לחשש

הבורסה בתל אביב נפתחה את השבוע בירידות: מדד ת"א 35 ומדד ת"א 125 ירדו בעדינות של כ-0.3%, אחרי שביום ראשון ירד מדד ת"א 35 ב-0.5% בתגובה לירידות החדות שנרשמו בוול סטריט. עם זאת, ביום שלישי עבר המסחר בתל אביב למגמת עליות, ומדדי הבנקים והביטוח זינקו בכ-2% – סימן לכך שהכסף המוסדי עדיין מחפש תשואה בסקטורים הדפנסיביים יחסית. בגלובס נרשם כי מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% במהלך המסחר, בעוד הדולר מתחזק במקביל – שילוב שמעיד על חיפוש רוטציה פנימית בין הסקטורים ולא על יציאה כללית של הכספים מהשוק.

הנתונים של תעשיית הקרנות מציירים תמונה משלימה להתנהלות המשקיעים הפרטיים. קרנות הסל המתמחות במניות בחו"ל גייסו 7.9 מיליארד שקל באוקטובר, בעוד הקרנות המתמחות במניות בישראל פדו 3.2 מיליארד שקל – פדיונות שנחשבים חריגים לתקופה זו של השנה. בשוק מסבירים שהמשקיעים עברו "לשבת על הגדר" בצל הירידות בתל אביב ואי-הוודאות הפוליטית, כשהקרנות הכספיות גייסו 3.7 מיליארד שקל ונהנות מעמדת ההמתנה. כלומר, הכסף לא עזב את מערכת שוק ההון אלא נמלט לפינות הבטוחות ביותר שלה, בהמתנה לאיתות ברור לגבי ההתפתחויות הפוליטיות.

עונת הדוחות בוול סטריט: תוצאות טובות, שערים יורדים

בוול סטריט מתקיימת כעת תופעה מעניינת שמבלבלת את המשקיעים: עונת הדוחות לרבעון השלישי היא מהמרשימות בשנים האחרונות, אך מניות הטק יורדות דווקא בימי פרסום הדוחות. לפי ניתוח שפרסם מנהל השקעות בכיר במגדל ניהול תיקי השקעות, הירידה הממוצעת בשערי מניות הטכנולוגיה ביום הפרסום הייתה החדה ביותר ב-12 השנים האחרונות. ההסבר טמון בחששות מהפגיעה התזרימית שנובעת מהגדלת ההשקעות בתשתיות הבינה המלאכותית, ומגיוסי חוב של הענקיות שמתקרבים לסכום עתק של כחצי טריליון דולר בסביבת ריבית עולה.

מניות השבבים ותופעת ה"מכונה הסקפטית"

אינטל נחלשה ב-9% וצ'ק פוינט ב-7% בתחילת השבוע, כשהנפט צנח ביותר מ-7% בו ביום, ובהמשך אפל איבדה 3.5% בוול סטריט לאחר שתחזית הרווחיות שלה אכזבה את המשקיעים. במקביל, מניית אינטל התרסקה ב-29% בשיאה ביום אחד – המסחר הגרוע שלה מאז 1974 – ונאסד"ק רשם את הירידה החדה שלו מזה חודש ואת היום הגרוע מאז מרץ 2025, עם צלילה של 2.9%. המשקיעים חזרו לאמץ את גישת "מכונת הסקפטיות" כלפי חברות תשתיות הבינה המלאכותית, עם מימוש חד וחסר אבחנה במניות השבבים, במקביל לנהירה למניות הדפנסיביות. למרות זאת, חברות שבבי הזיכרון מציינות שהזמנותיהן כבר כיום מכסות את כלל מכירותיהן עד לשנת 2029 לפחות – סתירה שהשוק ייאלץ ליישב בהמשך.

טאואר, טבע ונייס: החזית הישראלית בניו יורק

החברות הישראליות בוול סטריט לא נמנעו מהמעיכה. טאואר סיימה רבעון נוסף עם שיא במכירות – 526 מיליון דולר וזינוק של 222% ברווח הנקי ל-120 מיליון דולר – אך המניה איבדה כ-7% מערכה בוול סטריט וכ-8.7% בבורסת תל אביב, בעוד אנליסטים מורידים את מחיר היעד: בנק אוף אמריקה הוריד את היעד ב-16% ל-310 דולר, ושי זיגלמן מהפועלים הוריד ל-333 דולר תוך שמירה על המלצת "תשואת יתר". מנגד, טבע עקפה את התחזיות בשורה העליונה והתחתונה עם הכנסות של 4.4 מיליארד דולר, העלתה את תחזיתה השנתית והמניה מטפסת כ-5%. חברת נייס מפטרת כ-500 עובדים, כ-5% מכוח האדם שלה, על רקע האתגרים שמציבה מהפכת הבינה המלאכותית לחברות התוכנה המסורתיות – והמניה יורדת ב-6% במסחר המוקדם בנאסד"ק.

ההשפעה על החוסך הישראלי ועל הצרכן

מעבר למסחר היומי, לתנודות האלה יש השפעה ישירה על כיסם של החוסכים בישראל. כמעט עשור אחרי השקת "חיסכון לכל ילד", פערים בין המסלולים כבר מגיעים לאלפי שקלים, כשמסלולי הסיכון המוגבר הובילו בפער ויותר משליש מההורים עדיין מוותרים על הכפלת ההפקדה. בסביבה של שער דולר גבוה ותנודתיות מוגברת, הפערים בין מסלולי ההשקעה בקרנות הפנסיה ובקופות הגמל עשויים להתרחב עוד יותר, שכן חשיפה למט"ח ולמניות חו"ל הופכת לגורם מכריע בתשואות. עמדה רשמית שפרסמה רשות שוק ההון השבוע, לפיה חברות ביטוח אסור להפלות לרעה מבוטחים על בסיס מקום מגורים, מדגישה את הרגולציה ההולכת ומתהדקת בשוק הפיננסי המקבילה לתנודות בשוק ההון.

בימים הקרובים יעמדו המשקיעים בישראל מול שני אירועים מלכדים: החלטת הריבית בארה"ב שתתקבל אחרי שהפד השאיר את הריבית ללא שינוי במפגש הקודם, והדיווחים על התקדמות דיפלומטית בין ארה"ב לאיראן שהפילו את הנפט ביותר מ-7% ביום אחד והשיבו אותו לעליות לאחר דיווחים על תקיפה אמריקאית באיראן. מורגן סטנלי העריך שהתיקון בשוק המניות האמריקאי קרוב לסיום, אך הזהיר מסיכון לירידה במדד לרמה של 7,100 נקודות. עבור השקל, הדירוג של המשתנים הפוליטיים המקומיים נשאר המפתח, והנתונים של הרבעון השלישי מראים שהמוסדיים כבר הצביעו ברגליים – או ליתר דיוק, בדולרים.

המטבע האמריקאי המשיך השבוע להתחזק מול השקל ורשם קפיצה של כ-4.5% מאז ה-27 באוקטובר, מועד הבחירות בישראל. במסחר בבוקר שליו חצה הדולר לזמן קצת את רף ה-3.15 שקלים והתייצב מעל 3.16 שקלים, רמתו הגבוהה ביותר מול השקל מתחילת השנה. דווקא בשבוע שבו התאוששות עדינה התקבעה בבורסה בתל אביב, שער החליפין המשיך לטפס והפך לסיפור המרכזי של שוק ההון הישראלי. יוסי מנשה מאלטשולר שחם מסביר כי פער הריביות מול ארה"ב, לצד אי-הוודאות הפוליטית והביטחונית, דוחפים את הדולר למעלה. ההתחזקות עשויה לסייע ליצואניות הישראליות, אך במקביל לתדלק את האינפלציה המקומית שמטרידה את בית המטבחיים.

דו"ח של דה-מרקר ממחיש את המהפך בהתנהלות הגופים המוסדיים: בעוד שברבעון השני של השנה מגזר הפיננסים רשם מכירות נטו של כ-1.1 מיליארד דולר, ברבעון השלישי הוא עבר לרכישות נטו של 3.7 מיליארד דולר – מהלך שתרם ישירות להיחלשות השקל. הבנקים בישראל הגדילו אף הם את רכישות מט"ח ברבעון, בעוד המוסדיים צימצמו את מכירות המט"ח. הדולר שינה כיוון מיד עם היוודע תוצאות הבחירות ביום שלישי שעבר, והעלייה מאז הייתה מתמדת וללא סימני עייפות. לאי-הוודאות הפוליטית המעיבה על המשקיעים הצטרף גל ירידות בוול סטריט, שמאלץ את הגופים הגדולים לרכוש דולרים כמגן על תיקי ההשקעות של החוסכים הפנסיוניים.

הבורסה בתל אביב בין ההתאוששות לחשש

הבורסה בתל אביב נפתחה את השבוע בירידות: מדד ת"א 35 ומדד ת"א 125 ירדו בעדינות של כ-0.3%, אחרי שביום ראשון ירד מדד ת"א 35 ב-0.5% בתגובה לירידות החדות שנרשמו בוול סטריט. עם זאת, ביום שלישי עבר המסחר בתל אביב למגמת עליות, ומדדי הבנקים והביטוח זינקו בכ-2% – סימן לכך שהכסף המוסדי עדיין מחפש תשואה בסקטורים הדפנסיביים יחסית. בגלובס נרשם כי מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% במהלך המסחר, בעוד הדולר מתחזק במקביל – שילוב שמעיד על חיפוש רוטציה פנימית בין הסקטורים ולא על יציאה כללית של הכספים מהשוק.

הנתונים של תעשיית הקרנות מציירים תמונה משלימה להתנהלות המשקיעים הפרטיים. קרנות הסל המתמחות במניות בחו"ל גייסו 7.9 מיליארד שקל באוקטובר, בעוד הקרנות המתמחות במניות בישראל פדו 3.2 מיליארד שקל – פדיונות שנחשבים חריגים לתקופה זו של השנה. בשוק מסבירים שהמשקיעים עברו "לשבת על הגדר" בצל הירידות בתל אביב ואי-הוודאות הפוליטית, כשהקרנות הכספיות גייסו 3.7 מיליארד שקל ונהנות מעמדת ההמתנה. כלומר, הכסף לא עזב את מערכת שוק ההון אלא נמלט לפינות הבטוחות ביותר שלה, בהמתנה לאיתות ברור לגבי ההתפתחויות הפוליטיות.

עונת הדוחות בוול סטריט: תוצאות טובות, שערים יורדים

בוול סטריט מתקיימת כעת תופעה מעניינת שמבלבלת את המשקיעים: עונת הדוחות לרבעון השלישי היא מהמרשימות בשנים האחרונות, אך מניות הטק יורדות דווקא בימי פרסום הדוחות. לפי ניתוח שפרסם מנהל השקעות בכיר במגדל ניהול תיקי השקעות, הירידה הממוצעת בשערי מניות הטכנולוגיה ביום הפרסום הייתה החדה ביותר ב-12 השנים האחרונות. ההסבר טמון בחששות מהפגיעה התזרימית שנובעת מהגדלת ההשקעות בתשתיות הבינה המלאכותית, ומגיוסי חוב של הענקיות שמתקרבים לסכום עתק של כחצי טריליון דולר בסביבת ריבית עולה.

מניות השבבים ותופעת ה"מכונה הסקפטית"

אינטל נחלשה ב-9% וצ'ק פוינט ב-7% בתחילת השבוע, כשהנפט צנח ביותר מ-7% בו ביום, ובהמשך אפל איבדה 3.5% בוול סטריט לאחר שתחזית הרווחיות שלה אכזבה את המשקיעים. במקביל, מניית אינטל התרסקה ב-29% בשיאה ביום אחד – המסחר הגרוע שלה מאז 1974 – ונאסד"ק רשם את הירידה החדה שלו מזה חודש ואת היום הגרוע מאז מרץ 2025, עם צלילה של 2.9%. המשקיעים חזרו לאמץ את גישת "מכונת הסקפטיות" כלפי חברות תשתיות הבינה המלאכותית, עם מימוש חד וחסר אבחנה במניות השבבים, במקביל לנהירה למניות הדפנסיביות. למרות זאת, חברות שבבי הזיכרון מציינות שהזמנותיהן כבר כיום מכסות את כלל מכירותיהן עד לשנת 2029 לפחות – סתירה שהשוק ייאלץ ליישב בהמשך.

טאואר, טבע ונייס: החזית הישראלית בניו יורק

החברות הישראליות בוול סטריט לא נמנעו מהמעיכה. טאואר סיימה רבעון נוסף עם שיא במכירות – 526 מיליון דולר וזינוק של 222% ברווח הנקי ל-120 מיליון דולר – אך המניה איבדה כ-7% מערכה בוול סטריט וכ-8.7% בבורסת תל אביב, בעוד אנליסטים מורידים את מחיר היעד: בנק אוף אמריקה הוריד את היעד ב-16% ל-310 דולר, ושי זיגלמן מהפועלים הוריד ל-333 דולר תוך שמירה על המלצת "תשואת יתר". מנגד, טבע עקפה את התחזיות בשורה העליונה והתחתונה עם הכנסות של 4.4 מיליארד דולר, העלתה את תחזיתה השנתית והמניה מטפסת כ-5%. חברת נייס מפטרת כ-500 עובדים, כ-5% מכוח האדם שלה, על רקע האתגרים שמציבה מהפכת הבינה המלאכותית לחברות התוכנה המסורתיות – והמניה יורדת ב-6% במסחר המוקדם בנאסד"ק.

ההשפעה על החוסך הישראלי ועל הצרכן

מעבר למסחר היומי, לתנודות האלה יש השפעה ישירה על כיסם של החוסכים בישראל. כמעט עשור אחרי השקת "חיסכון לכל ילד", פערים בין המסלולים כבר מגיעים לאלפי שקלים, כשמסלולי הסיכון המוגבר הובילו בפער ויותר משליש מההורים עדיין מוותרים על הכפלת ההפקדה. בסביבה של שער דולר גבוה ותנודתיות מוגברת, הפערים בין מסלולי ההשקעה בקרנות הפנסיה ובקופות הגמל עשויים להתרחב עוד יותר, שכן חשיפה למט"ח ולמניות חו"ל הופכת לגורם מכריע בתשואות. עמדה רשמית שפרסמה רשות שוק ההון השבוע, לפיה חברות ביטוח אסור להפלות לרעה מבוטחים על בסיס מקום מגורים, מדגישה את הרגולציה ההולכת ומתהדקת בשוק הפיננסי המקבילה לתנודות בשוק ההון.

בימים הקרובים יעמדו המשקיעים בישראל מול שני אירועים מלכדים: החלטת הריבית בארה"ב שתתקבל אחרי שהפד השאיר את הריבית ללא שינוי במפגש הקודם, והדיווחים על התקדמות דיפלומטית בין ארה"ב לאיראן שהפילו את הנפט ביותר מ-7% ביום אחד והשיבו אותו לעליות לאחר דיווחים על תקיפה אמריקאית באיראן. מורגן סטנלי העריך שהתיקון בשוק המניות האמריקאי קרוב לסיום, אך הזהיר מסיכון לירידה במדד לרמה של 7,100 נקודות. עבור השקל, הדירוג של המשתנים הפוליטיים המקומיים נשאר המפתח, והנתונים של הרבעון השלישי מראים שהמוסדיים כבר הצביעו ברגליים – או ליתר דיוק, בדולרים.

הבורסה בתל אביב נפתחה את השבוע בירידות: מדד ת"א 35 ומדד ת"א 125 ירדו בעדינות של כ-0.3%, אחרי שביום ראשון ירד מדד ת"א 35 ב-0.5% בתגובה לירידות החדות שנרשמו בוול סטריט. עם זאת, ביום שלישי עבר המסחר בתל אביב למגמת עליות, ומדדי הבנקים והביטוח זינקו בכ-2% – סימן לכך שהכסף המוסדי עדיין מחפש תשואה בסקטורים הדפנסיביים יחסית. בגלובס נרשם כי מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% במהלך המסחר, בעוד הדולר מתחזק במקביל – שילוב שמעיד על חיפוש רוטציה פנימית בין הסקטורים ולא על יציאה כללית של הכספים מהשוק.

הנתונים של תעשיית הקרנות מציירים תמונה משלימה להתנהלות המשקיעים הפרטיים. קרנות הסל המתמחות במניות בחו"ל גייסו 7.9 מיליארד שקל באוקטובר, בעוד הקרנות המתמחות במניות בישראל פדו 3.2 מיליארד שקל – פדיונות שנחשבים חריגים לתקופה זו של השנה. בשוק מסבירים שהמשקיעים עברו "לשבת על הגדר" בצל הירידות בתל אביב ואי-הוודאות הפוליטית, כשהקרנות הכספיות גייסו 3.7 מיליארד שקל ונהנות מעמדת ההמתנה. כלומר, הכסף לא עזב את מערכת שוק ההון אלא נמלט לפינות הבטוחות ביותר שלה, בהמתנה לאיתות ברור לגבי ההתפתחויות הפוליטיות.

עונת הדוחות בוול סטריט: תוצאות טובות, שערים יורדים

בוול סטריט מתקיימת כעת תופעה מעניינת שמבלבלת את המשקיעים: עונת הדוחות לרבעון השלישי היא מהמרשימות בשנים האחרונות, אך מניות הטק יורדות דווקא בימי פרסום הדוחות. לפי ניתוח שפרסם מנהל השקעות בכיר במגדל ניהול תיקי השקעות, הירידה הממוצעת בשערי מניות הטכנולוגיה ביום הפרסום הייתה החדה ביותר ב-12 השנים האחרונות. ההסבר טמון בחששות מהפגיעה התזרימית שנובעת מהגדלת ההשקעות בתשתיות הבינה המלאכותית, ומגיוסי חוב של הענקיות שמתקרבים לסכום עתק של כחצי טריליון דולר בסביבת ריבית עולה.

מניות השבבים ותופעת ה"מכונה הסקפטית"

אינטל נחלשה ב-9% וצ'ק פוינט ב-7% בתחילת השבוע, כשהנפט צנח ביותר מ-7% בו ביום, ובהמשך אפל איבדה 3.5% בוול סטריט לאחר שתחזית הרווחיות שלה אכזבה את המשקיעים. במקביל, מניית אינטל התרסקה ב-29% בשיאה ביום אחד – המסחר הגרוע שלה מאז 1974 – ונאסד"ק רשם את הירידה החדה שלו מזה חודש ואת היום הגרוע מאז מרץ 2025, עם צלילה של 2.9%. המשקיעים חזרו לאמץ את גישת "מכונת הסקפטיות" כלפי חברות תשתיות הבינה המלאכותית, עם מימוש חד וחסר אבחנה במניות השבבים, במקביל לנהירה למניות הדפנסיביות. למרות זאת, חברות שבבי הזיכרון מציינות שהזמנותיהן כבר כיום מכסות את כלל מכירותיהן עד לשנת 2029 לפחות – סתירה שהשוק ייאלץ ליישב בהמשך.

טאואר, טבע ונייס: החזית הישראלית בניו יורק

החברות הישראליות בוול סטריט לא נמנעו מהמעיכה. טאואר סיימה רבעון נוסף עם שיא במכירות – 526 מיליון דולר וזינוק של 222% ברווח הנקי ל-120 מיליון דולר – אך המניה איבדה כ-7% מערכה בוול סטריט וכ-8.7% בבורסת תל אביב, בעוד אנליסטים מורידים את מחיר היעד: בנק אוף אמריקה הוריד את היעד ב-16% ל-310 דולר, ושי זיגלמן מהפועלים הוריד ל-333 דולר תוך שמירה על המלצת "תשואת יתר". מנגד, טבע עקפה את התחזיות בשורה העליונה והתחתונה עם הכנסות של 4.4 מיליארד דולר, העלתה את תחזיתה השנתית והמניה מטפסת כ-5%. חברת נייס מפטרת כ-500 עובדים, כ-5% מכוח האדם שלה, על רקע האתגרים שמציבה מהפכת הבינה המלאכותית לחברות התוכנה המסורתיות – והמניה יורדת ב-6% במסחר המוקדם בנאסד"ק.

ההשפעה על החוסך הישראלי ועל הצרכן

מעבר למסחר היומי, לתנודות האלה יש השפעה ישירה על כיסם של החוסכים בישראל. כמעט עשור אחרי השקת "חיסכון לכל ילד", פערים בין המסלולים כבר מגיעים לאלפי שקלים, כשמסלולי הסיכון המוגבר הובילו בפער ויותר משליש מההורים עדיין מוותרים על הכפלת ההפקדה. בסביבה של שער דולר גבוה ותנודתיות מוגברת, הפערים בין מסלולי ההשקעה בקרנות הפנסיה ובקופות הגמל עשויים להתרחב עוד יותר, שכן חשיפה למט"ח ולמניות חו"ל הופכת לגורם מכריע בתשואות. עמדה רשמית שפרסמה רשות שוק ההון השבוע, לפיה חברות ביטוח אסור להפלות לרעה מבוטחים על בסיס מקום מגורים, מדגישה את הרגולציה ההולכת ומתהדקת בשוק הפיננסי המקבילה לתנודות בשוק ההון.

בימים הקרובים יעמדו המשקיעים בישראל מול שני אירועים מלכדים: החלטת הריבית בארה"ב שתתקבל אחרי שהפד השאיר את הריבית ללא שינוי במפגש הקודם, והדיווחים על התקדמות דיפלומטית בין ארה"ב לאיראן שהפילו את הנפט ביותר מ-7% ביום אחד והשיבו אותו לעליות לאחר דיווחים על תקיפה אמריקאית באיראן. מורגן סטנלי העריך שהתיקון בשוק המניות האמריקאי קרוב לסיום, אך הזהיר מסיכון לירידה במדד לרמה של 7,100 נקודות. עבור השקל, הדירוג של המשתנים הפוליטיים המקומיים נשאר המפתח, והנתונים של הרבעון השלישי מראים שהמוסדיים כבר הצביעו ברגליים – או ליתר דיוק, בדולרים.

המטבע האמריקאי המשיך השבוע להתחזק מול השקל ורשם קפיצה של כ-4.5% מאז ה-27 באוקטובר, מועד הבחירות בישראל. במסחר בבוקר שליו חצה הדולר לזמן קצת את רף ה-3.15 שקלים והתייצב מעל 3.16 שקלים, רמתו הגבוהה ביותר מול השקל מתחילת השנה. דווקא בשבוע שבו התאוששות עדינה התקבעה בבורסה בתל אביב, שער החליפין המשיך לטפס והפך לסיפור המרכזי של שוק ההון הישראלי. יוסי מנשה מאלטשולר שחם מסביר כי פער הריביות מול ארה"ב, לצד אי-הוודאות הפוליטית והביטחונית, דוחפים את הדולר למעלה. ההתחזקות עשויה לסייע ליצואניות הישראליות, אך במקביל לתדלק את האינפלציה המקומית שמטרידה את בית המטבחיים.

דו"ח של דה-מרקר ממחיש את המהפך בהתנהלות הגופים המוסדיים: בעוד שברבעון השני של השנה מגזר הפיננסים רשם מכירות נטו של כ-1.1 מיליארד דולר, ברבעון השלישי הוא עבר לרכישות נטו של 3.7 מיליארד דולר – מהלך שתרם ישירות להיחלשות השקל. הבנקים בישראל הגדילו אף הם את רכישות מט"ח ברבעון, בעוד המוסדיים צימצמו את מכירות המט"ח. הדולר שינה כיוון מיד עם היוודע תוצאות הבחירות ביום שלישי שעבר, והעלייה מאז הייתה מתמדת וללא סימני עייפות. לאי-הוודאות הפוליטית המעיבה על המשקיעים הצטרף גל ירידות בוול סטריט, שמאלץ את הגופים הגדולים לרכוש דולרים כמגן על תיקי ההשקעות של החוסכים הפנסיוניים.

הבורסה בתל אביב בין ההתאוששות לחשש

הבורסה בתל אביב נפתחה את השבוע בירידות: מדד ת"א 35 ומדד ת"א 125 ירדו בעדינות של כ-0.3%, אחרי שביום ראשון ירד מדד ת"א 35 ב-0.5% בתגובה לירידות החדות שנרשמו בוול סטריט. עם זאת, ביום שלישי עבר המסחר בתל אביב למגמת עליות, ומדדי הבנקים והביטוח זינקו בכ-2% – סימן לכך שהכסף המוסדי עדיין מחפש תשואה בסקטורים הדפנסיביים יחסית. בגלובס נרשם כי מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% במהלך המסחר, בעוד הדולר מתחזק במקביל – שילוב שמעיד על חיפוש רוטציה פנימית בין הסקטורים ולא על יציאה כללית של הכספים מהשוק.

הנתונים של תעשיית הקרנות מציירים תמונה משלימה להתנהלות המשקיעים הפרטיים. קרנות הסל המתמחות במניות בחו"ל גייסו 7.9 מיליארד שקל באוקטובר, בעוד הקרנות המתמחות במניות בישראל פדו 3.2 מיליארד שקל – פדיונות שנחשבים חריגים לתקופה זו של השנה. בשוק מסבירים שהמשקיעים עברו "לשבת על הגדר" בצל הירידות בתל אביב ואי-הוודאות הפוליטית, כשהקרנות הכספיות גייסו 3.7 מיליארד שקל ונהנות מעמדת ההמתנה. כלומר, הכסף לא עזב את מערכת שוק ההון אלא נמלט לפינות הבטוחות ביותר שלה, בהמתנה לאיתות ברור לגבי ההתפתחויות הפוליטיות.

עונת הדוחות בוול סטריט: תוצאות טובות, שערים יורדים

בוול סטריט מתקיימת כעת תופעה מעניינת שמבלבלת את המשקיעים: עונת הדוחות לרבעון השלישי היא מהמרשימות בשנים האחרונות, אך מניות הטק יורדות דווקא בימי פרסום הדוחות. לפי ניתוח שפרסם מנהל השקעות בכיר במגדל ניהול תיקי השקעות, הירידה הממוצעת בשערי מניות הטכנולוגיה ביום הפרסום הייתה החדה ביותר ב-12 השנים האחרונות. ההסבר טמון בחששות מהפגיעה התזרימית שנובעת מהגדלת ההשקעות בתשתיות הבינה המלאכותית, ומגיוסי חוב של הענקיות שמתקרבים לסכום עתק של כחצי טריליון דולר בסביבת ריבית עולה.

מניות השבבים ותופעת ה"מכונה הסקפטית"

אינטל נחלשה ב-9% וצ'ק פוינט ב-7% בתחילת השבוע, כשהנפט צנח ביותר מ-7% בו ביום, ובהמשך אפל איבדה 3.5% בוול סטריט לאחר שתחזית הרווחיות שלה אכזבה את המשקיעים. במקביל, מניית אינטל התרסקה ב-29% בשיאה ביום אחד – המסחר הגרוע שלה מאז 1974 – ונאסד"ק רשם את הירידה החדה שלו מזה חודש ואת היום הגרוע מאז מרץ 2025, עם צלילה של 2.9%. המשקיעים חזרו לאמץ את גישת "מכונת הסקפטיות" כלפי חברות תשתיות הבינה המלאכותית, עם מימוש חד וחסר אבחנה במניות השבבים, במקביל לנהירה למניות הדפנסיביות. למרות זאת, חברות שבבי הזיכרון מציינות שהזמנותיהן כבר כיום מכסות את כלל מכירותיהן עד לשנת 2029 לפחות – סתירה שהשוק ייאלץ ליישב בהמשך.

טאואר, טבע ונייס: החזית הישראלית בניו יורק

החברות הישראליות בוול סטריט לא נמנעו מהמעיכה. טאואר סיימה רבעון נוסף עם שיא במכירות – 526 מיליון דולר וזינוק של 222% ברווח הנקי ל-120 מיליון דולר – אך המניה איבדה כ-7% מערכה בוול סטריט וכ-8.7% בבורסת תל אביב, בעוד אנליסטים מורידים את מחיר היעד: בנק אוף אמריקה הוריד את היעד ב-16% ל-310 דולר, ושי זיגלמן מהפועלים הוריד ל-333 דולר תוך שמירה על המלצת "תשואת יתר". מנגד, טבע עקפה את התחזיות בשורה העליונה והתחתונה עם הכנסות של 4.4 מיליארד דולר, העלתה את תחזיתה השנתית והמניה מטפסת כ-5%. חברת נייס מפטרת כ-500 עובדים, כ-5% מכוח האדם שלה, על רקע האתגרים שמציבה מהפכת הבינה המלאכותית לחברות התוכנה המסורתיות – והמניה יורדת ב-6% במסחר המוקדם בנאסד"ק.

ההשפעה על החוסך הישראלי ועל הצרכן

מעבר למסחר היומי, לתנודות האלה יש השפעה ישירה על כיסם של החוסכים בישראל. כמעט עשור אחרי השקת "חיסכון לכל ילד", פערים בין המסלולים כבר מגיעים לאלפי שקלים, כשמסלולי הסיכון המוגבר הובילו בפער ויותר משליש מההורים עדיין מוותרים על הכפלת ההפקדה. בסביבה של שער דולר גבוה ותנודתיות מוגברת, הפערים בין מסלולי ההשקעה בקרנות הפנסיה ובקופות הגמל עשויים להתרחב עוד יותר, שכן חשיפה למט"ח ולמניות חו"ל הופכת לגורם מכריע בתשואות. עמדה רשמית שפרסמה רשות שוק ההון השבוע, לפיה חברות ביטוח אסור להפלות לרעה מבוטחים על בסיס מקום מגורים, מדגישה את הרגולציה ההולכת ומתהדקת בשוק הפיננסי המקבילה לתנודות בשוק ההון.

בימים הקרובים יעמדו המשקיעים בישראל מול שני אירועים מלכדים: החלטת הריבית בארה"ב שתתקבל אחרי שהפד השאיר את הריבית ללא שינוי במפגש הקודם, והדיווחים על התקדמות דיפלומטית בין ארה"ב לאיראן שהפילו את הנפט ביותר מ-7% ביום אחד והשיבו אותו לעליות לאחר דיווחים על תקיפה אמריקאית באיראן. מורגן סטנלי העריך שהתיקון בשוק המניות האמריקאי קרוב לסיום, אך הזהיר מסיכון לירידה במדד לרמה של 7,100 נקודות. עבור השקל, הדירוג של המשתנים הפוליטיים המקומיים נשאר המפתח, והנתונים של הרבעון השלישי מראים שהמוסדיים כבר הצביעו ברגליים – או ליתר דיוק, בדולרים.

הבורסה בתל אביב נפתחה את השבוע בירידות: מדד ת"א 35 ומדד ת"א 125 ירדו בעדינות של כ-0.3%, אחרי שביום ראשון ירד מדד ת"א 35 ב-0.5% בתגובה לירידות החדות שנרשמו בוול סטריט. עם זאת, ביום שלישי עבר המסחר בתל אביב למגמת עליות, ומדדי הבנקים והביטוח זינקו בכ-2% – סימן לכך שהכסף המוסדי עדיין מחפש תשואה בסקטורים הדפנסיביים יחסית. בגלובס נרשם כי מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% במהלך המסחר, בעוד הדולר מתחזק במקביל – שילוב שמעיד על חיפוש רוטציה פנימית בין הסקטורים ולא על יציאה כללית של הכספים מהשוק.

הנתונים של תעשיית הקרנות מציירים תמונה משלימה להתנהלות המשקיעים הפרטיים. קרנות הסל המתמחות במניות בחו"ל גייסו 7.9 מיליארד שקל באוקטובר, בעוד הקרנות המתמחות במניות בישראל פדו 3.2 מיליארד שקל – פדיונות שנחשבים חריגים לתקופה זו של השנה. בשוק מסבירים שהמשקיעים עברו "לשבת על הגדר" בצל הירידות בתל אביב ואי-הוודאות הפוליטית, כשהקרנות הכספיות גייסו 3.7 מיליארד שקל ונהנות מעמדת ההמתנה. כלומר, הכסף לא עזב את מערכת שוק ההון אלא נמלט לפינות הבטוחות ביותר שלה, בהמתנה לאיתות ברור לגבי ההתפתחויות הפוליטיות.

עונת הדוחות בוול סטריט: תוצאות טובות, שערים יורדים

בוול סטריט מתקיימת כעת תופעה מעניינת שמבלבלת את המשקיעים: עונת הדוחות לרבעון השלישי היא מהמרשימות בשנים האחרונות, אך מניות הטק יורדות דווקא בימי פרסום הדוחות. לפי ניתוח שפרסם מנהל השקעות בכיר במגדל ניהול תיקי השקעות, הירידה הממוצעת בשערי מניות הטכנולוגיה ביום הפרסום הייתה החדה ביותר ב-12 השנים האחרונות. ההסבר טמון בחששות מהפגיעה התזרימית שנובעת מהגדלת ההשקעות בתשתיות הבינה המלאכותית, ומגיוסי חוב של הענקיות שמתקרבים לסכום עתק של כחצי טריליון דולר בסביבת ריבית עולה.

מניות השבבים ותופעת ה"מכונה הסקפטית"

אינטל נחלשה ב-9% וצ'ק פוינט ב-7% בתחילת השבוע, כשהנפט צנח ביותר מ-7% בו ביום, ובהמשך אפל איבדה 3.5% בוול סטריט לאחר שתחזית הרווחיות שלה אכזבה את המשקיעים. במקביל, מניית אינטל התרסקה ב-29% בשיאה ביום אחד – המסחר הגרוע שלה מאז 1974 – ונאסד"ק רשם את הירידה החדה שלו מזה חודש ואת היום הגרוע מאז מרץ 2025, עם צלילה של 2.9%. המשקיעים חזרו לאמץ את גישת "מכונת הסקפטיות" כלפי חברות תשתיות הבינה המלאכותית, עם מימוש חד וחסר אבחנה במניות השבבים, במקביל לנהירה למניות הדפנסיביות. למרות זאת, חברות שבבי הזיכרון מציינות שהזמנותיהן כבר כיום מכסות את כלל מכירותיהן עד לשנת 2029 לפחות – סתירה שהשוק ייאלץ ליישב בהמשך.

טאואר, טבע ונייס: החזית הישראלית בניו יורק

החברות הישראליות בוול סטריט לא נמנעו מהמעיכה. טאואר סיימה רבעון נוסף עם שיא במכירות – 526 מיליון דולר וזינוק של 222% ברווח הנקי ל-120 מיליון דולר – אך המניה איבדה כ-7% מערכה בוול סטריט וכ-8.7% בבורסת תל אביב, בעוד אנליסטים מורידים את מחיר היעד: בנק אוף אמריקה הוריד את היעד ב-16% ל-310 דולר, ושי זיגלמן מהפועלים הוריד ל-333 דולר תוך שמירה על המלצת "תשואת יתר". מנגד, טבע עקפה את התחזיות בשורה העליונה והתחתונה עם הכנסות של 4.4 מיליארד דולר, העלתה את תחזיתה השנתית והמניה מטפסת כ-5%. חברת נייס מפטרת כ-500 עובדים, כ-5% מכוח האדם שלה, על רקע האתגרים שמציבה מהפכת הבינה המלאכותית לחברות התוכנה המסורתיות – והמניה יורדת ב-6% במסחר המוקדם בנאסד"ק.

ההשפעה על החוסך הישראלי ועל הצרכן

מעבר למסחר היומי, לתנודות האלה יש השפעה ישירה על כיסם של החוסכים בישראל. כמעט עשור אחרי השקת "חיסכון לכל ילד", פערים בין המסלולים כבר מגיעים לאלפי שקלים, כשמסלולי הסיכון המוגבר הובילו בפער ויותר משליש מההורים עדיין מוותרים על הכפלת ההפקדה. בסביבה של שער דולר גבוה ותנודתיות מוגברת, הפערים בין מסלולי ההשקעה בקרנות הפנסיה ובקופות הגמל עשויים להתרחב עוד יותר, שכן חשיפה למט"ח ולמניות חו"ל הופכת לגורם מכריע בתשואות. עמדה רשמית שפרסמה רשות שוק ההון השבוע, לפיה חברות ביטוח אסור להפלות לרעה מבוטחים על בסיס מקום מגורים, מדגישה את הרגולציה ההולכת ומתהדקת בשוק הפיננסי המקבילה לתנודות בשוק ההון.

בימים הקרובים יעמדו המשקיעים בישראל מול שני אירועים מלכדים: החלטת הריבית בארה"ב שתתקבל אחרי שהפד השאיר את הריבית ללא שינוי במפגש הקודם, והדיווחים על התקדמות דיפלומטית בין ארה"ב לאיראן שהפילו את הנפט ביותר מ-7% ביום אחד והשיבו אותו לעליות לאחר דיווחים על תקיפה אמריקאית באיראן. מורגן סטנלי העריך שהתיקון בשוק המניות האמריקאי קרוב לסיום, אך הזהיר מסיכון לירידה במדד לרמה של 7,100 נקודות. עבור השקל, הדירוג של המשתנים הפוליטיים המקומיים נשאר המפתח, והנתונים של הרבעון השלישי מראים שהמוסדיים כבר הצביעו ברגליים – או ליתר דיוק, בדולרים.

המטבע האמריקאי המשיך השבוע להתחזק מול השקל ורשם קפיצה של כ-4.5% מאז ה-27 באוקטובר, מועד הבחירות בישראל. במסחר בבוקר שליו חצה הדולר לזמן קצת את רף ה-3.15 שקלים והתייצב מעל 3.16 שקלים, רמתו הגבוהה ביותר מול השקל מתחילת השנה. דווקא בשבוע שבו התאוששות עדינה התקבעה בבורסה בתל אביב, שער החליפין המשיך לטפס והפך לסיפור המרכזי של שוק ההון הישראלי. יוסי מנשה מאלטשולר שחם מסביר כי פער הריביות מול ארה"ב, לצד אי-הוודאות הפוליטית והביטחונית, דוחפים את הדולר למעלה. ההתחזקות עשויה לסייע ליצואניות הישראליות, אך במקביל לתדלק את האינפלציה המקומית שמטרידה את בית המטבחיים.

דו"ח של דה-מרקר ממחיש את המהפך בהתנהלות הגופים המוסדיים: בעוד שברבעון השני של השנה מגזר הפיננסים רשם מכירות נטו של כ-1.1 מיליארד דולר, ברבעון השלישי הוא עבר לרכישות נטו של 3.7 מיליארד דולר – מהלך שתרם ישירות להיחלשות השקל. הבנקים בישראל הגדילו אף הם את רכישות מט"ח ברבעון, בעוד המוסדיים צימצמו את מכירות המט"ח. הדולר שינה כיוון מיד עם היוודע תוצאות הבחירות ביום שלישי שעבר, והעלייה מאז הייתה מתמדת וללא סימני עייפות. לאי-הוודאות הפוליטית המעיבה על המשקיעים הצטרף גל ירידות בוול סטריט, שמאלץ את הגופים הגדולים לרכוש דולרים כמגן על תיקי ההשקעות של החוסכים הפנסיוניים.

הבורסה בתל אביב בין ההתאוששות לחשש

הבורסה בתל אביב נפתחה את השבוע בירידות: מדד ת"א 35 ומדד ת"א 125 ירדו בעדינות של כ-0.3%, אחרי שביום ראשון ירד מדד ת"א 35 ב-0.5% בתגובה לירידות החדות שנרשמו בוול סטריט. עם זאת, ביום שלישי עבר המסחר בתל אביב למגמת עליות, ומדדי הבנקים והביטוח זינקו בכ-2% – סימן לכך שהכסף המוסדי עדיין מחפש תשואה בסקטורים הדפנסיביים יחסית. בגלובס נרשם כי מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% במהלך המסחר, בעוד הדולר מתחזק במקביל – שילוב שמעיד על חיפוש רוטציה פנימית בין הסקטורים ולא על יציאה כללית של הכספים מהשוק.

הנתונים של תעשיית הקרנות מציירים תמונה משלימה להתנהלות המשקיעים הפרטיים. קרנות הסל המתמחות במניות בחו"ל גייסו 7.9 מיליארד שקל באוקטובר, בעוד הקרנות המתמחות במניות בישראל פדו 3.2 מיליארד שקל – פדיונות שנחשבים חריגים לתקופה זו של השנה. בשוק מסבירים שהמשקיעים עברו "לשבת על הגדר" בצל הירידות בתל אביב ואי-הוודאות הפוליטית, כשהקרנות הכספיות גייסו 3.7 מיליארד שקל ונהנות מעמדת ההמתנה. כלומר, הכסף לא עזב את מערכת שוק ההון אלא נמלט לפינות הבטוחות ביותר שלה, בהמתנה לאיתות ברור לגבי ההתפתחויות הפוליטיות.

עונת הדוחות בוול סטריט: תוצאות טובות, שערים יורדים

בוול סטריט מתקיימת כעת תופעה מעניינת שמבלבלת את המשקיעים: עונת הדוחות לרבעון השלישי היא מהמרשימות בשנים האחרונות, אך מניות הטק יורדות דווקא בימי פרסום הדוחות. לפי ניתוח שפרסם מנהל השקעות בכיר במגדל ניהול תיקי השקעות, הירידה הממוצעת בשערי מניות הטכנולוגיה ביום הפרסום הייתה החדה ביותר ב-12 השנים האחרונות. ההסבר טמון בחששות מהפגיעה התזרימית שנובעת מהגדלת ההשקעות בתשתיות הבינה המלאכותית, ומגיוסי חוב של הענקיות שמתקרבים לסכום עתק של כחצי טריליון דולר בסביבת ריבית עולה.

מניות השבבים ותופעת ה"מכונה הסקפטית"

אינטל נחלשה ב-9% וצ'ק פוינט ב-7% בתחילת השבוע, כשהנפט צנח ביותר מ-7% בו ביום, ובהמשך אפל איבדה 3.5% בוול סטריט לאחר שתחזית הרווחיות שלה אכזבה את המשקיעים. במקביל, מניית אינטל התרסקה ב-29% בשיאה ביום אחד – המסחר הגרוע שלה מאז 1974 – ונאסד"ק רשם את הירידה החדה שלו מזה חודש ואת היום הגרוע מאז מרץ 2025, עם צלילה של 2.9%. המשקיעים חזרו לאמץ את גישת "מכונת הסקפטיות" כלפי חברות תשתיות הבינה המלאכותית, עם מימוש חד וחסר אבחנה במניות השבבים, במקביל לנהירה למניות הדפנסיביות. למרות זאת, חברות שבבי הזיכרון מציינות שהזמנותיהן כבר כיום מכסות את כלל מכירותיהן עד לשנת 2029 לפחות – סתירה שהשוק ייאלץ ליישב בהמשך.

טאואר, טבע ונייס: החזית הישראלית בניו יורק

החברות הישראליות בוול סטריט לא נמנעו מהמעיכה. טאואר סיימה רבעון נוסף עם שיא במכירות – 526 מיליון דולר וזינוק של 222% ברווח הנקי ל-120 מיליון דולר – אך המניה איבדה כ-7% מערכה בוול סטריט וכ-8.7% בבורסת תל אביב, בעוד אנליסטים מורידים את מחיר היעד: בנק אוף אמריקה הוריד את היעד ב-16% ל-310 דולר, ושי זיגלמן מהפועלים הוריד ל-333 דולר תוך שמירה על המלצת "תשואת יתר". מנגד, טבע עקפה את התחזיות בשורה העליונה והתחתונה עם הכנסות של 4.4 מיליארד דולר, העלתה את תחזיתה השנתית והמניה מטפסת כ-5%. חברת נייס מפטרת כ-500 עובדים, כ-5% מכוח האדם שלה, על רקע האתגרים שמציבה מהפכת הבינה המלאכותית לחברות התוכנה המסורתיות – והמניה יורדת ב-6% במסחר המוקדם בנאסד"ק.

ההשפעה על החוסך הישראלי ועל הצרכן

מעבר למסחר היומי, לתנודות האלה יש השפעה ישירה על כיסם של החוסכים בישראל. כמעט עשור אחרי השקת "חיסכון לכל ילד", פערים בין המסלולים כבר מגיעים לאלפי שקלים, כשמסלולי הסיכון המוגבר הובילו בפער ויותר משליש מההורים עדיין מוותרים על הכפלת ההפקדה. בסביבה של שער דולר גבוה ותנודתיות מוגברת, הפערים בין מסלולי ההשקעה בקרנות הפנסיה ובקופות הגמל עשויים להתרחב עוד יותר, שכן חשיפה למט"ח ולמניות חו"ל הופכת לגורם מכריע בתשואות. עמדה רשמית שפרסמה רשות שוק ההון השבוע, לפיה חברות ביטוח אסור להפלות לרעה מבוטחים על בסיס מקום מגורים, מדגישה את הרגולציה ההולכת ומתהדקת בשוק הפיננסי המקבילה לתנודות בשוק ההון.

בימים הקרובים יעמדו המשקיעים בישראל מול שני אירועים מלכדים: החלטת הריבית בארה"ב שתתקבל אחרי שהפד השאיר את הריבית ללא שינוי במפגש הקודם, והדיווחים על התקדמות דיפלומטית בין ארה"ב לאיראן שהפילו את הנפט ביותר מ-7% ביום אחד והשיבו אותו לעליות לאחר דיווחים על תקיפה אמריקאית באיראן. מורגן סטנלי העריך שהתיקון בשוק המניות האמריקאי קרוב לסיום, אך הזהיר מסיכון לירידה במדד לרמה של 7,100 נקודות. עבור השקל, הדירוג של המשתנים הפוליטיים המקומיים נשאר המפתח, והנתונים של הרבעון השלישי מראים שהמוסדיים כבר הצביעו ברגליים – או ליתר דיוק, בדולרים.

המטבע האמריקאי המשיך השבוע להתחזק מול השקל ורשם קפיצה של כ-4.5% מאז ה-27 באוקטובר, מועד הבחירות בישראל. במסחר בבוקר שליו חצה הדולר לזמן קצת את רף ה-3.15 שקלים והתייצב מעל 3.16 שקלים, רמתו הגבוהה ביותר מול השקל מתחילת השנה. דווקא בשבוע שבו התאוששות עדינה התקבעה בבורסה בתל אביב, שער החליפין המשיך לטפס והפך לסיפור המרכזי של שוק ההון הישראלי. יוסי מנשה מאלטשולר שחם מסביר כי פער הריביות מול ארה"ב, לצד אי-הוודאות הפוליטית והביטחונית, דוחפים את הדולר למעלה. ההתחזקות עשויה לסייע ליצואניות הישראליות, אך במקביל לתדלק את האינפלציה המקומית שמטרידה את בית המטבחיים.

דו"ח של דה-מרקר ממחיש את המהפך בהתנהלות הגופים המוסדיים: בעוד שברבעון השני של השנה מגזר הפיננסים רשם מכירות נטו של כ-1.1 מיליארד דולר, ברבעון השלישי הוא עבר לרכישות נטו של 3.7 מיליארד דולר – מהלך שתרם ישירות להיחלשות השקל. הבנקים בישראל הגדילו אף הם את רכישות מט"ח ברבעון, בעוד המוסדיים צימצמו את מכירות המט"ח. הדולר שינה כיוון מיד עם היוודע תוצאות הבחירות ביום שלישי שעבר, והעלייה מאז הייתה מתמדת וללא סימני עייפות. לאי-הוודאות הפוליטית המעיבה על המשקיעים הצטרף גל ירידות בוול סטריט, שמאלץ את הגופים הגדולים לרכוש דולרים כמגן על תיקי ההשקעות של החוסכים הפנסיוניים.

הבורסה בתל אביב בין ההתאוששות לחשש

הבורסה בתל אביב נפתחה את השבוע בירידות: מדד ת"א 35 ומדד ת"א 125 ירדו בעדינות של כ-0.3%, אחרי שביום ראשון ירד מדד ת"א 35 ב-0.5% בתגובה לירידות החדות שנרשמו בוול סטריט. עם זאת, ביום שלישי עבר המסחר בתל אביב למגמת עליות, ומדדי הבנקים והביטוח זינקו בכ-2% – סימן לכך שהכסף המוסדי עדיין מחפש תשואה בסקטורים הדפנסיביים יחסית. בגלובס נרשם כי מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% במהלך המסחר, בעוד הדולר מתחזק במקביל – שילוב שמעיד על חיפוש רוטציה פנימית בין הסקטורים ולא על יציאה כללית של הכספים מהשוק.

הנתונים של תעשיית הקרנות מציירים תמונה משלימה להתנהלות המשקיעים הפרטיים. קרנות הסל המתמחות במניות בחו"ל גייסו 7.9 מיליארד שקל באוקטובר, בעוד הקרנות המתמחות במניות בישראל פדו 3.2 מיליארד שקל – פדיונות שנחשבים חריגים לתקופה זו של השנה. בשוק מסבירים שהמשקיעים עברו "לשבת על הגדר" בצל הירידות בתל אביב ואי-הוודאות הפוליטית, כשהקרנות הכספיות גייסו 3.7 מיליארד שקל ונהנות מעמדת ההמתנה. כלומר, הכסף לא עזב את מערכת שוק ההון אלא נמלט לפינות הבטוחות ביותר שלה, בהמתנה לאיתות ברור לגבי ההתפתחויות הפוליטיות.

עונת הדוחות בוול סטריט: תוצאות טובות, שערים יורדים

בוול סטריט מתקיימת כעת תופעה מעניינת שמבלבלת את המשקיעים: עונת הדוחות לרבעון השלישי היא מהמרשימות בשנים האחרונות, אך מניות הטק יורדות דווקא בימי פרסום הדוחות. לפי ניתוח שפרסם מנהל השקעות בכיר במגדל ניהול תיקי השקעות, הירידה הממוצעת בשערי מניות הטכנולוגיה ביום הפרסום הייתה החדה ביותר ב-12 השנים האחרונות. ההסבר טמון בחששות מהפגיעה התזרימית שנובעת מהגדלת ההשקעות בתשתיות הבינה המלאכותית, ומגיוסי חוב של הענקיות שמתקרבים לסכום עתק של כחצי טריליון דולר בסביבת ריבית עולה.

מניות השבבים ותופעת ה"מכונה הסקפטית"

אינטל נחלשה ב-9% וצ'ק פוינט ב-7% בתחילת השבוע, כשהנפט צנח ביותר מ-7% בו ביום, ובהמשך אפל איבדה 3.5% בוול סטריט לאחר שתחזית הרווחיות שלה אכזבה את המשקיעים. במקביל, מניית אינטל התרסקה ב-29% בשיאה ביום אחד – המסחר הגרוע שלה מאז 1974 – ונאסד"ק רשם את הירידה החדה שלו מזה חודש ואת היום הגרוע מאז מרץ 2025, עם צלילה של 2.9%. המשקיעים חזרו לאמץ את גישת "מכונת הסקפטיות" כלפי חברות תשתיות הבינה המלאכותית, עם מימוש חד וחסר אבחנה במניות השבבים, במקביל לנהירה למניות הדפנסיביות. למרות זאת, חברות שבבי הזיכרון מציינות שהזמנותיהן כבר כיום מכסות את כלל מכירותיהן עד לשנת 2029 לפחות – סתירה שהשוק ייאלץ ליישב בהמשך.

טאואר, טבע ונייס: החזית הישראלית בניו יורק

החברות הישראליות בוול סטריט לא נמנעו מהמעיכה. טאואר סיימה רבעון נוסף עם שיא במכירות – 526 מיליון דולר וזינוק של 222% ברווח הנקי ל-120 מיליון דולר – אך המניה איבדה כ-7% מערכה בוול סטריט וכ-8.7% בבורסת תל אביב, בעוד אנליסטים מורידים את מחיר היעד: בנק אוף אמריקה הוריד את היעד ב-16% ל-310 דולר, ושי זיגלמן מהפועלים הוריד ל-333 דולר תוך שמירה על המלצת "תשואת יתר". מנגד, טבע עקפה את התחזיות בשורה העליונה והתחתונה עם הכנסות של 4.4 מיליארד דולר, העלתה את תחזיתה השנתית והמניה מטפסת כ-5%. חברת נייס מפטרת כ-500 עובדים, כ-5% מכוח האדם שלה, על רקע האתגרים שמציבה מהפכת הבינה המלאכותית לחברות התוכנה המסורתיות – והמניה יורדת ב-6% במסחר המוקדם בנאסד"ק.

ההשפעה על החוסך הישראלי ועל הצרכן

מעבר למסחר היומי, לתנודות האלה יש השפעה ישירה על כיסם של החוסכים בישראל. כמעט עשור אחרי השקת "חיסכון לכל ילד", פערים בין המסלולים כבר מגיעים לאלפי שקלים, כשמסלולי הסיכון המוגבר הובילו בפער ויותר משליש מההורים עדיין מוותרים על הכפלת ההפקדה. בסביבה של שער דולר גבוה ותנודתיות מוגברת, הפערים בין מסלולי ההשקעה בקרנות הפנסיה ובקופות הגמל עשויים להתרחב עוד יותר, שכן חשיפה למט"ח ולמניות חו"ל הופכת לגורם מכריע בתשואות. עמדה רשמית שפרסמה רשות שוק ההון השבוע, לפיה חברות ביטוח אסור להפלות לרעה מבוטחים על בסיס מקום מגורים, מדגישה את הרגולציה ההולכת ומתהדקת בשוק הפיננסי המקבילה לתנודות בשוק ההון.

בימים הקרובים יעמדו המשקיעים בישראל מול שני אירועים מלכדים: החלטת הריבית בארה"ב שתתקבל אחרי שהפד השאיר את הריבית ללא שינוי במפגש הקודם, והדיווחים על התקדמות דיפלומטית בין ארה"ב לאיראן שהפילו את הנפט ביותר מ-7% ביום אחד והשיבו אותו לעליות לאחר דיווחים על תקיפה אמריקאית באיראן. מורגן סטנלי העריך שהתיקון בשוק המניות האמריקאי קרוב לסיום, אך הזהיר מסיכון לירידה במדד לרמה של 7,100 נקודות. עבור השקל, הדירוג של המשתנים הפוליטיים המקומיים נשאר המפתח, והנתונים של הרבעון השלישי מראים שהמוסדיים כבר הצביעו ברגליים – או ליתר דיוק, בדולרים.

הבורסה בתל אביב נפתחה את השבוע בירידות: מדד ת"א 35 ומדד ת"א 125 ירדו בעדינות של כ-0.3%, אחרי שביום ראשון ירד מדד ת"א 35 ב-0.5% בתגובה לירידות החדות שנרשמו בוול סטריט. עם זאת, ביום שלישי עבר המסחר בתל אביב למגמת עליות, ומדדי הבנקים והביטוח זינקו בכ-2% – סימן לכך שהכסף המוסדי עדיין מחפש תשואה בסקטורים הדפנסיביים יחסית. בגלובס נרשם כי מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% במהלך המסחר, בעוד הדולר מתחזק במקביל – שילוב שמעיד על חיפוש רוטציה פנימית בין הסקטורים ולא על יציאה כללית של הכספים מהשוק.

הנתונים של תעשיית הקרנות מציירים תמונה משלימה להתנהלות המשקיעים הפרטיים. קרנות הסל המתמחות במניות בחו"ל גייסו 7.9 מיליארד שקל באוקטובר, בעוד הקרנות המתמחות במניות בישראל פדו 3.2 מיליארד שקל – פדיונות שנחשבים חריגים לתקופה זו של השנה. בשוק מסבירים שהמשקיעים עברו "לשבת על הגדר" בצל הירידות בתל אביב ואי-הוודאות הפוליטית, כשהקרנות הכספיות גייסו 3.7 מיליארד שקל ונהנות מעמדת ההמתנה. כלומר, הכסף לא עזב את מערכת שוק ההון אלא נמלט לפינות הבטוחות ביותר שלה, בהמתנה לאיתות ברור לגבי ההתפתחויות הפוליטיות.

עונת הדוחות בוול סטריט: תוצאות טובות, שערים יורדים

בוול סטריט מתקיימת כעת תופעה מעניינת שמבלבלת את המשקיעים: עונת הדוחות לרבעון השלישי היא מהמרשימות בשנים האחרונות, אך מניות הטק יורדות דווקא בימי פרסום הדוחות. לפי ניתוח שפרסם מנהל השקעות בכיר במגדל ניהול תיקי השקעות, הירידה הממוצעת בשערי מניות הטכנולוגיה ביום הפרסום הייתה החדה ביותר ב-12 השנים האחרונות. ההסבר טמון בחששות מהפגיעה התזרימית שנובעת מהגדלת ההשקעות בתשתיות הבינה המלאכותית, ומגיוסי חוב של הענקיות שמתקרבים לסכום עתק של כחצי טריליון דולר בסביבת ריבית עולה.

מניות השבבים ותופעת ה"מכונה הסקפטית"

אינטל נחלשה ב-9% וצ'ק פוינט ב-7% בתחילת השבוע, כשהנפט צנח ביותר מ-7% בו ביום, ובהמשך אפל איבדה 3.5% בוול סטריט לאחר שתחזית הרווחיות שלה אכזבה את המשקיעים. במקביל, מניית אינטל התרסקה ב-29% בשיאה ביום אחד – המסחר הגרוע שלה מאז 1974 – ונאסד"ק רשם את הירידה החדה שלו מזה חודש ואת היום הגרוע מאז מרץ 2025, עם צלילה של 2.9%. המשקיעים חזרו לאמץ את גישת "מכונת הסקפטיות" כלפי חברות תשתיות הבינה המלאכותית, עם מימוש חד וחסר אבחנה במניות השבבים, במקביל לנהירה למניות הדפנסיביות. למרות זאת, חברות שבבי הזיכרון מציינות שהזמנותיהן כבר כיום מכסות את כלל מכירותיהן עד לשנת 2029 לפחות – סתירה שהשוק ייאלץ ליישב בהמשך.

טאואר, טבע ונייס: החזית הישראלית בניו יורק

החברות הישראליות בוול סטריט לא נמנעו מהמעיכה. טאואר סיימה רבעון נוסף עם שיא במכירות – 526 מיליון דולר וזינוק של 222% ברווח הנקי ל-120 מיליון דולר – אך המניה איבדה כ-7% מערכה בוול סטריט וכ-8.7% בבורסת תל אביב, בעוד אנליסטים מורידים את מחיר היעד: בנק אוף אמריקה הוריד את היעד ב-16% ל-310 דולר, ושי זיגלמן מהפועלים הוריד ל-333 דולר תוך שמירה על המלצת "תשואת יתר". מנגד, טבע עקפה את התחזיות בשורה העליונה והתחתונה עם הכנסות של 4.4 מיליארד דולר, העלתה את תחזיתה השנתית והמניה מטפסת כ-5%. חברת נייס מפטרת כ-500 עובדים, כ-5% מכוח האדם שלה, על רקע האתגרים שמציבה מהפכת הבינה המלאכותית לחברות התוכנה המסורתיות – והמניה יורדת ב-6% במסחר המוקדם בנאסד"ק.

ההשפעה על החוסך הישראלי ועל הצרכן

מעבר למסחר היומי, לתנודות האלה יש השפעה ישירה על כיסם של החוסכים בישראל. כמעט עשור אחרי השקת "חיסכון לכל ילד", פערים בין המסלולים כבר מגיעים לאלפי שקלים, כשמסלולי הסיכון המוגבר הובילו בפער ויותר משליש מההורים עדיין מוותרים על הכפלת ההפקדה. בסביבה של שער דולר גבוה ותנודתיות מוגברת, הפערים בין מסלולי ההשקעה בקרנות הפנסיה ובקופות הגמל עשויים להתרחב עוד יותר, שכן חשיפה למט"ח ולמניות חו"ל הופכת לגורם מכריע בתשואות. עמדה רשמית שפרסמה רשות שוק ההון השבוע, לפיה חברות ביטוח אסור להפלות לרעה מבוטחים על בסיס מקום מגורים, מדגישה את הרגולציה ההולכת ומתהדקת בשוק הפיננסי המקבילה לתנודות בשוק ההון.

בימים הקרובים יעמדו המשקיעים בישראל מול שני אירועים מלכדים: החלטת הריבית בארה"ב שתתקבל אחרי שהפד השאיר את הריבית ללא שינוי במפגש הקודם, והדיווחים על התקדמות דיפלומטית בין ארה"ב לאיראן שהפילו את הנפט ביותר מ-7% ביום אחד והשיבו אותו לעליות לאחר דיווחים על תקיפה אמריקאית באיראן. מורגן סטנלי העריך שהתיקון בשוק המניות האמריקאי קרוב לסיום, אך הזהיר מסיכון לירידה במדד לרמה של 7,100 נקודות. עבור השקל, הדירוג של המשתנים הפוליטיים המקומיים נשאר המפתח, והנתונים של הרבעון השלישי מראים שהמוסדיים כבר הצביעו ברגליים – או ליתר דיוק, בדולרים.

המטבע האמריקאי המשיך השבוע להתחזק מול השקל ורשם קפיצה של כ-4.5% מאז ה-27 באוקטובר, מועד הבחירות בישראל. במסחר בבוקר שליו חצה הדולר לזמן קצת את רף ה-3.15 שקלים והתייצב מעל 3.16 שקלים, רמתו הגבוהה ביותר מול השקל מתחילת השנה. דווקא בשבוע שבו התאוששות עדינה התקבעה בבורסה בתל אביב, שער החליפין המשיך לטפס והפך לסיפור המרכזי של שוק ההון הישראלי. יוסי מנשה מאלטשולר שחם מסביר כי פער הריביות מול ארה"ב, לצד אי-הוודאות הפוליטית והביטחונית, דוחפים את הדולר למעלה. ההתחזקות עשויה לסייע ליצואניות הישראליות, אך במקביל לתדלק את האינפלציה המקומית שמטרידה את בית המטבחיים.

דו"ח של דה-מרקר ממחיש את המהפך בהתנהלות הגופים המוסדיים: בעוד שברבעון השני של השנה מגזר הפיננסים רשם מכירות נטו של כ-1.1 מיליארד דולר, ברבעון השלישי הוא עבר לרכישות נטו של 3.7 מיליארד דולר – מהלך שתרם ישירות להיחלשות השקל. הבנקים בישראל הגדילו אף הם את רכישות מט"ח ברבעון, בעוד המוסדיים צימצמו את מכירות המט"ח. הדולר שינה כיוון מיד עם היוודע תוצאות הבחירות ביום שלישי שעבר, והעלייה מאז הייתה מתמדת וללא סימני עייפות. לאי-הוודאות הפוליטית המעיבה על המשקיעים הצטרף גל ירידות בוול סטריט, שמאלץ את הגופים הגדולים לרכוש דולרים כמגן על תיקי ההשקעות של החוסכים הפנסיוניים.

הבורסה בתל אביב בין ההתאוששות לחשש

הבורסה בתל אביב נפתחה את השבוע בירידות: מדד ת"א 35 ומדד ת"א 125 ירדו בעדינות של כ-0.3%, אחרי שביום ראשון ירד מדד ת"א 35 ב-0.5% בתגובה לירידות החדות שנרשמו בוול סטריט. עם זאת, ביום שלישי עבר המסחר בתל אביב למגמת עליות, ומדדי הבנקים והביטוח זינקו בכ-2% – סימן לכך שהכסף המוסדי עדיין מחפש תשואה בסקטורים הדפנסיביים יחסית. בגלובס נרשם כי מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% במהלך המסחר, בעוד הדולר מתחזק במקביל – שילוב שמעיד על חיפוש רוטציה פנימית בין הסקטורים ולא על יציאה כללית של הכספים מהשוק.

הנתונים של תעשיית הקרנות מציירים תמונה משלימה להתנהלות המשקיעים הפרטיים. קרנות הסל המתמחות במניות בחו"ל גייסו 7.9 מיליארד שקל באוקטובר, בעוד הקרנות המתמחות במניות בישראל פדו 3.2 מיליארד שקל – פדיונות שנחשבים חריגים לתקופה זו של השנה. בשוק מסבירים שהמשקיעים עברו "לשבת על הגדר" בצל הירידות בתל אביב ואי-הוודאות הפוליטית, כשהקרנות הכספיות גייסו 3.7 מיליארד שקל ונהנות מעמדת ההמתנה. כלומר, הכסף לא עזב את מערכת שוק ההון אלא נמלט לפינות הבטוחות ביותר שלה, בהמתנה לאיתות ברור לגבי ההתפתחויות הפוליטיות.

עונת הדוחות בוול סטריט: תוצאות טובות, שערים יורדים

בוול סטריט מתקיימת כעת תופעה מעניינת שמבלבלת את המשקיעים: עונת הדוחות לרבעון השלישי היא מהמרשימות בשנים האחרונות, אך מניות הטק יורדות דווקא בימי פרסום הדוחות. לפי ניתוח שפרסם מנהל השקעות בכיר במגדל ניהול תיקי השקעות, הירידה הממוצעת בשערי מניות הטכנולוגיה ביום הפרסום הייתה החדה ביותר ב-12 השנים האחרונות. ההסבר טמון בחששות מהפגיעה התזרימית שנובעת מהגדלת ההשקעות בתשתיות הבינה המלאכותית, ומגיוסי חוב של הענקיות שמתקרבים לסכום עתק של כחצי טריליון דולר בסביבת ריבית עולה.

מניות השבבים ותופעת ה"מכונה הסקפטית"

אינטל נחלשה ב-9% וצ'ק פוינט ב-7% בתחילת השבוע, כשהנפט צנח ביותר מ-7% בו ביום, ובהמשך אפל איבדה 3.5% בוול סטריט לאחר שתחזית הרווחיות שלה אכזבה את המשקיעים. במקביל, מניית אינטל התרסקה ב-29% בשיאה ביום אחד – המסחר הגרוע שלה מאז 1974 – ונאסד"ק רשם את הירידה החדה שלו מזה חודש ואת היום הגרוע מאז מרץ 2025, עם צלילה של 2.9%. המשקיעים חזרו לאמץ את גישת "מכונת הסקפטיות" כלפי חברות תשתיות הבינה המלאכותית, עם מימוש חד וחסר אבחנה במניות השבבים, במקביל לנהירה למניות הדפנסיביות. למרות זאת, חברות שבבי הזיכרון מציינות שהזמנותיהן כבר כיום מכסות את כלל מכירותיהן עד לשנת 2029 לפחות – סתירה שהשוק ייאלץ ליישב בהמשך.

טאואר, טבע ונייס: החזית הישראלית בניו יורק

החברות הישראליות בוול סטריט לא נמנעו מהמעיכה. טאואר סיימה רבעון נוסף עם שיא במכירות – 526 מיליון דולר וזינוק של 222% ברווח הנקי ל-120 מיליון דולר – אך המניה איבדה כ-7% מערכה בוול סטריט וכ-8.7% בבורסת תל אביב, בעוד אנליסטים מורידים את מחיר היעד: בנק אוף אמריקה הוריד את היעד ב-16% ל-310 דולר, ושי זיגלמן מהפועלים הוריד ל-333 דולר תוך שמירה על המלצת "תשואת יתר". מנגד, טבע עקפה את התחזיות בשורה העליונה והתחתונה עם הכנסות של 4.4 מיליארד דולר, העלתה את תחזיתה השנתית והמניה מטפסת כ-5%. חברת נייס מפטרת כ-500 עובדים, כ-5% מכוח האדם שלה, על רקע האתגרים שמציבה מהפכת הבינה המלאכותית לחברות התוכנה המסורתיות – והמניה יורדת ב-6% במסחר המוקדם בנאסד"ק.

ההשפעה על החוסך הישראלי ועל הצרכן

מעבר למסחר היומי, לתנודות האלה יש השפעה ישירה על כיסם של החוסכים בישראל. כמעט עשור אחרי השקת "חיסכון לכל ילד", פערים בין המסלולים כבר מגיעים לאלפי שקלים, כשמסלולי הסיכון המוגבר הובילו בפער ויותר משליש מההורים עדיין מוותרים על הכפלת ההפקדה. בסביבה של שער דולר גבוה ותנודתיות מוגברת, הפערים בין מסלולי ההשקעה בקרנות הפנסיה ובקופות הגמל עשויים להתרחב עוד יותר, שכן חשיפה למט"ח ולמניות חו"ל הופכת לגורם מכריע בתשואות. עמדה רשמית שפרסמה רשות שוק ההון השבוע, לפיה חברות ביטוח אסור להפלות לרעה מבוטחים על בסיס מקום מגורים, מדגישה את הרגולציה ההולכת ומתהדקת בשוק הפיננסי המקבילה לתנודות בשוק ההון.

בימים הקרובים יעמדו המשקיעים בישראל מול שני אירועים מלכדים: החלטת הריבית בארה"ב שתתקבל אחרי שהפד השאיר את הריבית ללא שינוי במפגש הקודם, והדיווחים על התקדמות דיפלומטית בין ארה"ב לאיראן שהפילו את הנפט ביותר מ-7% ביום אחד והשיבו אותו לעליות לאחר דיווחים על תקיפה אמריקאית באיראן. מורגן סטנלי העריך שהתיקון בשוק המניות האמריקאי קרוב לסיום, אך הזהיר מסיכון לירידה במדד לרמה של 7,100 נקודות. עבור השקל, הדירוג של המשתנים הפוליטיים המקומיים נשאר המפתח, והנתונים של הרבעון השלישי מראים שהמוסדיים כבר הצביעו ברגליים – או ליתר דיוק, בדולרים.

הדולר בשיא של שבעה חודשים: הגורמים להתחזקות

מעבר למסחר היומי, לתנודות האלה יש השפעה ישירה על כיסם של החוסכים בישראל. כמעט עשור אחרי השקת "חיסכון לכל ילד", פערים בין המסלולים כבר מגיעים לאלפי שקלים, כשמסלולי הסיכון המוגבר הובילו בפער ויותר משליש מההורים עדיין מוותרים על הכפלת ההפקדה. בסביבה של שער דולר גבוה ותנודתיות מוגברת, הפערים בין מסלולי ההשקעה בקרנות הפנסיה ובקופות הגמל עשויים להתרחב עוד יותר, שכן חשיפה למט"ח ולמניות חו"ל הופכת לגורם מכריע בתשואות. עמדה רשמית שפרסמה רשות שוק ההון השבוע, לפיה חברות ביטוח אסור להפלות לרעה מבוטחים על בסיס מקום מגורים, מדגישה את הרגולציה ההולכת ומתהדקת בשוק הפיננסי המקבילה לתנודות בשוק ההון.

בימים הקרובים יעמדו המשקיעים בישראל מול שני אירועים מלכדים: החלטת הריבית בארה"ב שתתקבל אחרי שהפד השאיר את הריבית ללא שינוי במפגש הקודם, והדיווחים על התקדמות דיפלומטית בין ארה"ב לאיראן שהפילו את הנפט ביותר מ-7% ביום אחד והשיבו אותו לעליות לאחר דיווחים על תקיפה אמריקאית באיראן. מורגן סטנלי העריך שהתיקון בשוק המניות האמריקאי קרוב לסיום, אך הזהיר מסיכון לירידה במדד לרמה של 7,100 נקודות. עבור השקל, הדירוג של המשתנים הפוליטיים המקומיים נשאר המפתח, והנתונים של הרבעון השלישי מראים שהמוסדיים כבר הצביעו ברגליים – או ליתר דיוק, בדולרים.

הנתונים של תעשיית הקרנות מציירים תמונה משלימה להתנהלות המשקיעים הפרטיים. קרנות הסל המתמחות במניות בחו"ל גייסו 7.9 מיליארד שקל באוקטובר, בעוד הקרנות המתמחות במניות בישראל פדו 3.2 מיליארד שקל – פדיונות שנחשבים חריגים לתקופה זו של השנה. בשוק מסבירים שהמשקיעים עברו "לשבת על הגדר" בצל הירידות בתל אביב ואי-הוודאות הפוליטית, כשהקרנות הכספיות גייסו 3.7 מיליארד שקל ונהנות מעמדת ההמתנה. כלומר, הכסף לא עזב את מערכת שוק ההון אלא נמלט לפינות הבטוחות ביותר שלה, בהמתנה לאיתות ברור לגבי ההתפתחויות הפוליטיות.

עונת הדוחות בוול סטריט: תוצאות טובות, שערים יורדים

בוול סטריט מתקיימת כעת תופעה מעניינת שמבלבלת את המשקיעים: עונת הדוחות לרבעון השלישי היא מהמרשימות בשנים האחרונות, אך מניות הטק יורדות דווקא בימי פרסום הדוחות. לפי ניתוח שפרסם מנהל השקעות בכיר במגדל ניהול תיקי השקעות, הירידה הממוצעת בשערי מניות הטכנולוגיה ביום הפרסום הייתה החדה ביותר ב-12 השנים האחרונות. ההסבר טמון בחששות מהפגיעה התזרימית שנובעת מהגדלת ההשקעות בתשתיות הבינה המלאכותית, ומגיוסי חוב של הענקיות שמתקרבים לסכום עתק של כחצי טריליון דולר בסביבת ריבית עולה.

מניות השבבים ותופעת ה"מכונה הסקפטית"

אינטל נחלשה ב-9% וצ'ק פוינט ב-7% בתחילת השבוע, כשהנפט צנח ביותר מ-7% בו ביום, ובהמשך אפל איבדה 3.5% בוול סטריט לאחר שתחזית הרווחיות שלה אכזבה את המשקיעים. במקביל, מניית אינטל התרסקה ב-29% בשיאה ביום אחד – המסחר הגרוע שלה מאז 1974 – ונאסד"ק רשם את הירידה החדה שלו מזה חודש ואת היום הגרוע מאז מרץ 2025, עם צלילה של 2.9%. המשקיעים חזרו לאמץ את גישת "מכונת הסקפטיות" כלפי חברות תשתיות הבינה המלאכותית, עם מימוש חד וחסר אבחנה במניות השבבים, במקביל לנהירה למניות הדפנסיביות. למרות זאת, חברות שבבי הזיכרון מציינות שהזמנותיהן כבר כיום מכסות את כלל מכירותיהן עד לשנת 2029 לפחות – סתירה שהשוק ייאלץ ליישב בהמשך.

טאואר, טבע ונייס: החזית הישראלית בניו יורק

החברות הישראליות בוול סטריט לא נמנעו מהמעיכה. טאואר סיימה רבעון נוסף עם שיא במכירות – 526 מיליון דולר וזינוק של 222% ברווח הנקי ל-120 מיליון דולר – אך המניה איבדה כ-7% מערכה בוול סטריט וכ-8.7% בבורסת תל אביב, בעוד אנליסטים מורידים את מחיר היעד: בנק אוף אמריקה הוריד את היעד ב-16% ל-310 דולר, ושי זיגלמן מהפועלים הוריד ל-333 דולר תוך שמירה על המלצת "תשואת יתר". מנגד, טבע עקפה את התחזיות בשורה העליונה והתחתונה עם הכנסות של 4.4 מיליארד דולר, העלתה את תחזיתה השנתית והמניה מטפסת כ-5%. חברת נייס מפטרת כ-500 עובדים, כ-5% מכוח האדם שלה, על רקע האתגרים שמציבה מהפכת הבינה המלאכותית לחברות התוכנה המסורתיות – והמניה יורדת ב-6% במסחר המוקדם בנאסד"ק.

ההשפעה על החוסך הישראלי ועל הצרכן

מעבר למסחר היומי, לתנודות האלה יש השפעה ישירה על כיסם של החוסכים בישראל. כמעט עשור אחרי השקת "חיסכון לכל ילד", פערים בין המסלולים כבר מגיעים לאלפי שקלים, כשמסלולי הסיכון המוגבר הובילו בפער ויותר משליש מההורים עדיין מוותרים על הכפלת ההפקדה. בסביבה של שער דולר גבוה ותנודתיות מוגברת, הפערים בין מסלולי ההשקעה בקרנות הפנסיה ובקופות הגמל עשויים להתרחב עוד יותר, שכן חשיפה למט"ח ולמניות חו"ל הופכת לגורם מכריע בתשואות. עמדה רשמית שפרסמה רשות שוק ההון השבוע, לפיה חברות ביטוח אסור להפלות לרעה מבוטחים על בסיס מקום מגורים, מדגישה את הרגולציה ההולכת ומתהדקת בשוק הפיננסי המקבילה לתנודות בשוק ההון.

בימים הקרובים יעמדו המשקיעים בישראל מול שני אירועים מלכדים: החלטת הריבית בארה"ב שתתקבל אחרי שהפד השאיר את הריבית ללא שינוי במפגש הקודם, והדיווחים על התקדמות דיפלומטית בין ארה"ב לאיראן שהפילו את הנפט ביותר מ-7% ביום אחד והשיבו אותו לעליות לאחר דיווחים על תקיפה אמריקאית באיראן. מורגן סטנלי העריך שהתיקון בשוק המניות האמריקאי קרוב לסיום, אך הזהיר מסיכון לירידה במדד לרמה של 7,100 נקודות. עבור השקל, הדירוג של המשתנים הפוליטיים המקומיים נשאר המפתח, והנתונים של הרבעון השלישי מראים שהמוסדיים כבר הצביעו ברגליים – או ליתר דיוק, בדולרים.

המטבע האמריקאי המשיך השבוע להתחזק מול השקל ורשם קפיצה של כ-4.5% מאז ה-27 באוקטובר, מועד הבחירות בישראל. במסחר בבוקר שליו חצה הדולר לזמן קצת את רף ה-3.15 שקלים והתייצב מעל 3.16 שקלים, רמתו הגבוהה ביותר מול השקל מתחילת השנה. דווקא בשבוע שבו התאוששות עדינה התקבעה בבורסה בתל אביב, שער החליפין המשיך לטפס והפך לסיפור המרכזי של שוק ההון הישראלי. יוסי מנשה מאלטשולר שחם מסביר כי פער הריביות מול ארה"ב, לצד אי-הוודאות הפוליטית והביטחונית, דוחפים את הדולר למעלה. ההתחזקות עשויה לסייע ליצואניות הישראליות, אך במקביל לתדלק את האינפלציה המקומית שמטרידה את בית המטבחיים.

דו"ח של דה-מרקר ממחיש את המהפך בהתנהלות הגופים המוסדיים: בעוד שברבעון השני של השנה מגזר הפיננסים רשם מכירות נטו של כ-1.1 מיליארד דולר, ברבעון השלישי הוא עבר לרכישות נטו של 3.7 מיליארד דולר – מהלך שתרם ישירות להיחלשות השקל. הבנקים בישראל הגדילו אף הם את רכישות מט"ח ברבעון, בעוד המוסדיים צימצמו את מכירות המט"ח. הדולר שינה כיוון מיד עם היוודע תוצאות הבחירות ביום שלישי שעבר, והעלייה מאז הייתה מתמדת וללא סימני עייפות. לאי-הוודאות הפוליטית המעיבה על המשקיעים הצטרף גל ירידות בוול סטריט, שמאלץ את הגופים הגדולים לרכוש דולרים כמגן על תיקי ההשקעות של החוסכים הפנסיוניים.

הבורסה בתל אביב בין ההתאוששות לחשש

הבורסה בתל אביב נפתחה את השבוע בירידות: מדד ת"א 35 ומדד ת"א 125 ירדו בעדינות של כ-0.3%, אחרי שביום ראשון ירד מדד ת"א 35 ב-0.5% בתגובה לירידות החדות שנרשמו בוול סטריט. עם זאת, ביום שלישי עבר המסחר בתל אביב למגמת עליות, ומדדי הבנקים והביטוח זינקו בכ-2% – סימן לכך שהכסף המוסדי עדיין מחפש תשואה בסקטורים הדפנסיביים יחסית. בגלובס נרשם כי מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% במהלך המסחר, בעוד הדולר מתחזק במקביל – שילוב שמעיד על חיפוש רוטציה פנימית בין הסקטורים ולא על יציאה כללית של הכספים מהשוק.

הנתונים של תעשיית הקרנות מציירים תמונה משלימה להתנהלות המשקיעים הפרטיים. קרנות הסל המתמחות במניות בחו"ל גייסו 7.9 מיליארד שקל באוקטובר, בעוד הקרנות המתמחות במניות בישראל פדו 3.2 מיליארד שקל – פדיונות שנחשבים חריגים לתקופה זו של השנה. בשוק מסבירים שהמשקיעים עברו "לשבת על הגדר" בצל הירידות בתל אביב ואי-הוודאות הפוליטית, כשהקרנות הכספיות גייסו 3.7 מיליארד שקל ונהנות מעמדת ההמתנה. כלומר, הכסף לא עזב את מערכת שוק ההון אלא נמלט לפינות הבטוחות ביותר שלה, בהמתנה לאיתות ברור לגבי ההתפתחויות הפוליטיות.

עונת הדוחות בוול סטריט: תוצאות טובות, שערים יורדים

בוול סטריט מתקיימת כעת תופעה מעניינת שמבלבלת את המשקיעים: עונת הדוחות לרבעון השלישי היא מהמרשימות בשנים האחרונות, אך מניות הטק יורדות דווקא בימי פרסום הדוחות. לפי ניתוח שפרסם מנהל השקעות בכיר במגדל ניהול תיקי השקעות, הירידה הממוצעת בשערי מניות הטכנולוגיה ביום הפרסום הייתה החדה ביותר ב-12 השנים האחרונות. ההסבר טמון בחששות מהפגיעה התזרימית שנובעת מהגדלת ההשקעות בתשתיות הבינה המלאכותית, ומגיוסי חוב של הענקיות שמתקרבים לסכום עתק של כחצי טריליון דולר בסביבת ריבית עולה.

מניות השבבים ותופעת ה"מכונה הסקפטית"

אינטל נחלשה ב-9% וצ'ק פוינט ב-7% בתחילת השבוע, כשהנפט צנח ביותר מ-7% בו ביום, ובהמשך אפל איבדה 3.5% בוול סטריט לאחר שתחזית הרווחיות שלה אכזבה את המשקיעים. במקביל, מניית אינטל התרסקה ב-29% בשיאה ביום אחד – המסחר הגרוע שלה מאז 1974 – ונאסד"ק רשם את הירידה החדה שלו מזה חודש ואת היום הגרוע מאז מרץ 2025, עם צלילה של 2.9%. המשקיעים חזרו לאמץ את גישת "מכונת הסקפטיות" כלפי חברות תשתיות הבינה המלאכותית, עם מימוש חד וחסר אבחנה במניות השבבים, במקביל לנהירה למניות הדפנסיביות. למרות זאת, חברות שבבי הזיכרון מציינות שהזמנותיהן כבר כיום מכסות את כלל מכירותיהן עד לשנת 2029 לפחות – סתירה שהשוק ייאלץ ליישב בהמשך.

טאואר, טבע ונייס: החזית הישראלית בניו יורק

החברות הישראליות בוול סטריט לא נמנעו מהמעיכה. טאואר סיימה רבעון נוסף עם שיא במכירות – 526 מיליון דולר וזינוק של 222% ברווח הנקי ל-120 מיליון דולר – אך המניה איבדה כ-7% מערכה בוול סטריט וכ-8.7% בבורסת תל אביב, בעוד אנליסטים מורידים את מחיר היעד: בנק אוף אמריקה הוריד את היעד ב-16% ל-310 דולר, ושי זיגלמן מהפועלים הוריד ל-333 דולר תוך שמירה על המלצת "תשואת יתר". מנגד, טבע עקפה את התחזיות בשורה העליונה והתחתונה עם הכנסות של 4.4 מיליארד דולר, העלתה את תחזיתה השנתית והמניה מטפסת כ-5%. חברת נייס מפטרת כ-500 עובדים, כ-5% מכוח האדם שלה, על רקע האתגרים שמציבה מהפכת הבינה המלאכותית לחברות התוכנה המסורתיות – והמניה יורדת ב-6% במסחר המוקדם בנאסד"ק.

ההשפעה על החוסך הישראלי ועל הצרכן

מעבר למסחר היומי, לתנודות האלה יש השפעה ישירה על כיסם של החוסכים בישראל. כמעט עשור אחרי השקת "חיסכון לכל ילד", פערים בין המסלולים כבר מגיעים לאלפי שקלים, כשמסלולי הסיכון המוגבר הובילו בפער ויותר משליש מההורים עדיין מוותרים על הכפלת ההפקדה. בסביבה של שער דולר גבוה ותנודתיות מוגברת, הפערים בין מסלולי ההשקעה בקרנות הפנסיה ובקופות הגמל עשויים להתרחב עוד יותר, שכן חשיפה למט"ח ולמניות חו"ל הופכת לגורם מכריע בתשואות. עמדה רשמית שפרסמה רשות שוק ההון השבוע, לפיה חברות ביטוח אסור להפלות לרעה מבוטחים על בסיס מקום מגורים, מדגישה את הרגולציה ההולכת ומתהדקת בשוק הפיננסי המקבילה לתנודות בשוק ההון.

בימים הקרובים יעמדו המשקיעים בישראל מול שני אירועים מלכדים: החלטת הריבית בארה"ב שתתקבל אחרי שהפד השאיר את הריבית ללא שינוי במפגש הקודם, והדיווחים על התקדמות דיפלומטית בין ארה"ב לאיראן שהפילו את הנפט ביותר מ-7% ביום אחד והשיבו אותו לעליות לאחר דיווחים על תקיפה אמריקאית באיראן. מורגן סטנלי העריך שהתיקון בשוק המניות האמריקאי קרוב לסיום, אך הזהיר מסיכון לירידה במדד לרמה של 7,100 נקודות. עבור השקל, הדירוג של המשתנים הפוליטיים המקומיים נשאר המפתח, והנתונים של הרבעון השלישי מראים שהמוסדיים כבר הצביעו ברגליים – או ליתר דיוק, בדולרים.

הבורסה בתל אביב נפתחה את השבוע בירידות: מדד ת"א 35 ומדד ת"א 125 ירדו בעדינות של כ-0.3%, אחרי שביום ראשון ירד מדד ת"א 35 ב-0.5% בתגובה לירידות החדות שנרשמו בוול סטריט. עם זאת, ביום שלישי עבר המסחר בתל אביב למגמת עליות, ומדדי הבנקים והביטוח זינקו בכ-2% – סימן לכך שהכסף המוסדי עדיין מחפש תשואה בסקטורים הדפנסיביים יחסית. בגלובס נרשם כי מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% במהלך המסחר, בעוד הדולר מתחזק במקביל – שילוב שמעיד על חיפוש רוטציה פנימית בין הסקטורים ולא על יציאה כללית של הכספים מהשוק.

הנתונים של תעשיית הקרנות מציירים תמונה משלימה להתנהלות המשקיעים הפרטיים. קרנות הסל המתמחות במניות בחו"ל גייסו 7.9 מיליארד שקל באוקטובר, בעוד הקרנות המתמחות במניות בישראל פדו 3.2 מיליארד שקל – פדיונות שנחשבים חריגים לתקופה זו של השנה. בשוק מסבירים שהמשקיעים עברו "לשבת על הגדר" בצל הירידות בתל אביב ואי-הוודאות הפוליטית, כשהקרנות הכספיות גייסו 3.7 מיליארד שקל ונהנות מעמדת ההמתנה. כלומר, הכסף לא עזב את מערכת שוק ההון אלא נמלט לפינות הבטוחות ביותר שלה, בהמתנה לאיתות ברור לגבי ההתפתחויות הפוליטיות.

עונת הדוחות בוול סטריט: תוצאות טובות, שערים יורדים

בוול סטריט מתקיימת כעת תופעה מעניינת שמבלבלת את המשקיעים: עונת הדוחות לרבעון השלישי היא מהמרשימות בשנים האחרונות, אך מניות הטק יורדות דווקא בימי פרסום הדוחות. לפי ניתוח שפרסם מנהל השקעות בכיר במגדל ניהול תיקי השקעות, הירידה הממוצעת בשערי מניות הטכנולוגיה ביום הפרסום הייתה החדה ביותר ב-12 השנים האחרונות. ההסבר טמון בחששות מהפגיעה התזרימית שנובעת מהגדלת ההשקעות בתשתיות הבינה המלאכותית, ומגיוסי חוב של הענקיות שמתקרבים לסכום עתק של כחצי טריליון דולר בסביבת ריבית עולה.

מניות השבבים ותופעת ה"מכונה הסקפטית"

אינטל נחלשה ב-9% וצ'ק פוינט ב-7% בתחילת השבוע, כשהנפט צנח ביותר מ-7% בו ביום, ובהמשך אפל איבדה 3.5% בוול סטריט לאחר שתחזית הרווחיות שלה אכזבה את המשקיעים. במקביל, מניית אינטל התרסקה ב-29% בשיאה ביום אחד – המסחר הגרוע שלה מאז 1974 – ונאסד"ק רשם את הירידה החדה שלו מזה חודש ואת היום הגרוע מאז מרץ 2025, עם צלילה של 2.9%. המשקיעים חזרו לאמץ את גישת "מכונת הסקפטיות" כלפי חברות תשתיות הבינה המלאכותית, עם מימוש חד וחסר אבחנה במניות השבבים, במקביל לנהירה למניות הדפנסיביות. למרות זאת, חברות שבבי הזיכרון מציינות שהזמנותיהן כבר כיום מכסות את כלל מכירותיהן עד לשנת 2029 לפחות – סתירה שהשוק ייאלץ ליישב בהמשך.

טאואר, טבע ונייס: החזית הישראלית בניו יורק

החברות הישראליות בוול סטריט לא נמנעו מהמעיכה. טאואר סיימה רבעון נוסף עם שיא במכירות – 526 מיליון דולר וזינוק של 222% ברווח הנקי ל-120 מיליון דולר – אך המניה איבדה כ-7% מערכה בוול סטריט וכ-8.7% בבורסת תל אביב, בעוד אנליסטים מורידים את מחיר היעד: בנק אוף אמריקה הוריד את היעד ב-16% ל-310 דולר, ושי זיגלמן מהפועלים הוריד ל-333 דולר תוך שמירה על המלצת "תשואת יתר". מנגד, טבע עקפה את התחזיות בשורה העליונה והתחתונה עם הכנסות של 4.4 מיליארד דולר, העלתה את תחזיתה השנתית והמניה מטפסת כ-5%. חברת נייס מפטרת כ-500 עובדים, כ-5% מכוח האדם שלה, על רקע האתגרים שמציבה מהפכת הבינה המלאכותית לחברות התוכנה המסורתיות – והמניה יורדת ב-6% במסחר המוקדם בנאסד"ק.

ההשפעה על החוסך הישראלי ועל הצרכן

מעבר למסחר היומי, לתנודות האלה יש השפעה ישירה על כיסם של החוסכים בישראל. כמעט עשור אחרי השקת "חיסכון לכל ילד", פערים בין המסלולים כבר מגיעים לאלפי שקלים, כשמסלולי הסיכון המוגבר הובילו בפער ויותר משליש מההורים עדיין מוותרים על הכפלת ההפקדה. בסביבה של שער דולר גבוה ותנודתיות מוגברת, הפערים בין מסלולי ההשקעה בקרנות הפנסיה ובקופות הגמל עשויים להתרחב עוד יותר, שכן חשיפה למט"ח ולמניות חו"ל הופכת לגורם מכריע בתשואות. עמדה רשמית שפרסמה רשות שוק ההון השבוע, לפיה חברות ביטוח אסור להפלות לרעה מבוטחים על בסיס מקום מגורים, מדגישה את הרגולציה ההולכת ומתהדקת בשוק הפיננסי המקבילה לתנודות בשוק ההון.

בימים הקרובים יעמדו המשקיעים בישראל מול שני אירועים מלכדים: החלטת הריבית בארה"ב שתתקבל אחרי שהפד השאיר את הריבית ללא שינוי במפגש הקודם, והדיווחים על התקדמות דיפלומטית בין ארה"ב לאיראן שהפילו את הנפט ביותר מ-7% ביום אחד והשיבו אותו לעליות לאחר דיווחים על תקיפה אמריקאית באיראן. מורגן סטנלי העריך שהתיקון בשוק המניות האמריקאי קרוב לסיום, אך הזהיר מסיכון לירידה במדד לרמה של 7,100 נקודות. עבור השקל, הדירוג של המשתנים הפוליטיים המקומיים נשאר המפתח, והנתונים של הרבעון השלישי מראים שהמוסדיים כבר הצביעו ברגליים – או ליתר דיוק, בדולרים.

המטבע האמריקאי המשיך השבוע להתחזק מול השקל ורשם קפיצה של כ-4.5% מאז ה-27 באוקטובר, מועד הבחירות בישראל. במסחר בבוקר שליו חצה הדולר לזמן קצת את רף ה-3.15 שקלים והתייצב מעל 3.16 שקלים, רמתו הגבוהה ביותר מול השקל מתחילת השנה. דווקא בשבוע שבו התאוששות עדינה התקבעה בבורסה בתל אביב, שער החליפין המשיך לטפס והפך לסיפור המרכזי של שוק ההון הישראלי. יוסי מנשה מאלטשולר שחם מסביר כי פער הריביות מול ארה"ב, לצד אי-הוודאות הפוליטית והביטחונית, דוחפים את הדולר למעלה. ההתחזקות עשויה לסייע ליצואניות הישראליות, אך במקביל לתדלק את האינפלציה המקומית שמטרידה את בית המטבחיים.

דו"ח של דה-מרקר ממחיש את המהפך בהתנהלות הגופים המוסדיים: בעוד שברבעון השני של השנה מגזר הפיננסים רשם מכירות נטו של כ-1.1 מיליארד דולר, ברבעון השלישי הוא עבר לרכישות נטו של 3.7 מיליארד דולר – מהלך שתרם ישירות להיחלשות השקל. הבנקים בישראל הגדילו אף הם את רכישות מט"ח ברבעון, בעוד המוסדיים צימצמו את מכירות המט"ח. הדולר שינה כיוון מיד עם היוודע תוצאות הבחירות ביום שלישי שעבר, והעלייה מאז הייתה מתמדת וללא סימני עייפות. לאי-הוודאות הפוליטית המעיבה על המשקיעים הצטרף גל ירידות בוול סטריט, שמאלץ את הגופים הגדולים לרכוש דולרים כמגן על תיקי ההשקעות של החוסכים הפנסיוניים.

הבורסה בתל אביב בין ההתאוששות לחשש

הבורסה בתל אביב נפתחה את השבוע בירידות: מדד ת"א 35 ומדד ת"א 125 ירדו בעדינות של כ-0.3%, אחרי שביום ראשון ירד מדד ת"א 35 ב-0.5% בתגובה לירידות החדות שנרשמו בוול סטריט. עם זאת, ביום שלישי עבר המסחר בתל אביב למגמת עליות, ומדדי הבנקים והביטוח זינקו בכ-2% – סימן לכך שהכסף המוסדי עדיין מחפש תשואה בסקטורים הדפנסיביים יחסית. בגלובס נרשם כי מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% במהלך המסחר, בעוד הדולר מתחזק במקביל – שילוב שמעיד על חיפוש רוטציה פנימית בין הסקטורים ולא על יציאה כללית של הכספים מהשוק.

הנתונים של תעשיית הקרנות מציירים תמונה משלימה להתנהלות המשקיעים הפרטיים. קרנות הסל המתמחות במניות בחו"ל גייסו 7.9 מיליארד שקל באוקטובר, בעוד הקרנות המתמחות במניות בישראל פדו 3.2 מיליארד שקל – פדיונות שנחשבים חריגים לתקופה זו של השנה. בשוק מסבירים שהמשקיעים עברו "לשבת על הגדר" בצל הירידות בתל אביב ואי-הוודאות הפוליטית, כשהקרנות הכספיות גייסו 3.7 מיליארד שקל ונהנות מעמדת ההמתנה. כלומר, הכסף לא עזב את מערכת שוק ההון אלא נמלט לפינות הבטוחות ביותר שלה, בהמתנה לאיתות ברור לגבי ההתפתחויות הפוליטיות.

עונת הדוחות בוול סטריט: תוצאות טובות, שערים יורדים

בוול סטריט מתקיימת כעת תופעה מעניינת שמבלבלת את המשקיעים: עונת הדוחות לרבעון השלישי היא מהמרשימות בשנים האחרונות, אך מניות הטק יורדות דווקא בימי פרסום הדוחות. לפי ניתוח שפרסם מנהל השקעות בכיר במגדל ניהול תיקי השקעות, הירידה הממוצעת בשערי מניות הטכנולוגיה ביום הפרסום הייתה החדה ביותר ב-12 השנים האחרונות. ההסבר טמון בחששות מהפגיעה התזרימית שנובעת מהגדלת ההשקעות בתשתיות הבינה המלאכותית, ומגיוסי חוב של הענקיות שמתקרבים לסכום עתק של כחצי טריליון דולר בסביבת ריבית עולה.

מניות השבבים ותופעת ה"מכונה הסקפטית"

אינטל נחלשה ב-9% וצ'ק פוינט ב-7% בתחילת השבוע, כשהנפט צנח ביותר מ-7% בו ביום, ובהמשך אפל איבדה 3.5% בוול סטריט לאחר שתחזית הרווחיות שלה אכזבה את המשקיעים. במקביל, מניית אינטל התרסקה ב-29% בשיאה ביום אחד – המסחר הגרוע שלה מאז 1974 – ונאסד"ק רשם את הירידה החדה שלו מזה חודש ואת היום הגרוע מאז מרץ 2025, עם צלילה של 2.9%. המשקיעים חזרו לאמץ את גישת "מכונת הסקפטיות" כלפי חברות תשתיות הבינה המלאכותית, עם מימוש חד וחסר אבחנה במניות השבבים, במקביל לנהירה למניות הדפנסיביות. למרות זאת, חברות שבבי הזיכרון מציינות שהזמנותיהן כבר כיום מכסות את כלל מכירותיהן עד לשנת 2029 לפחות – סתירה שהשוק ייאלץ ליישב בהמשך.

טאואר, טבע ונייס: החזית הישראלית בניו יורק

החברות הישראליות בוול סטריט לא נמנעו מהמעיכה. טאואר סיימה רבעון נוסף עם שיא במכירות – 526 מיליון דולר וזינוק של 222% ברווח הנקי ל-120 מיליון דולר – אך המניה איבדה כ-7% מערכה בוול סטריט וכ-8.7% בבורסת תל אביב, בעוד אנליסטים מורידים את מחיר היעד: בנק אוף אמריקה הוריד את היעד ב-16% ל-310 דולר, ושי זיגלמן מהפועלים הוריד ל-333 דולר תוך שמירה על המלצת "תשואת יתר". מנגד, טבע עקפה את התחזיות בשורה העליונה והתחתונה עם הכנסות של 4.4 מיליארד דולר, העלתה את תחזיתה השנתית והמניה מטפסת כ-5%. חברת נייס מפטרת כ-500 עובדים, כ-5% מכוח האדם שלה, על רקע האתגרים שמציבה מהפכת הבינה המלאכותית לחברות התוכנה המסורתיות – והמניה יורדת ב-6% במסחר המוקדם בנאסד"ק.

ההשפעה על החוסך הישראלי ועל הצרכן

מעבר למסחר היומי, לתנודות האלה יש השפעה ישירה על כיסם של החוסכים בישראל. כמעט עשור אחרי השקת "חיסכון לכל ילד", פערים בין המסלולים כבר מגיעים לאלפי שקלים, כשמסלולי הסיכון המוגבר הובילו בפער ויותר משליש מההורים עדיין מוותרים על הכפלת ההפקדה. בסביבה של שער דולר גבוה ותנודתיות מוגברת, הפערים בין מסלולי ההשקעה בקרנות הפנסיה ובקופות הגמל עשויים להתרחב עוד יותר, שכן חשיפה למט"ח ולמניות חו"ל הופכת לגורם מכריע בתשואות. עמדה רשמית שפרסמה רשות שוק ההון השבוע, לפיה חברות ביטוח אסור להפלות לרעה מבוטחים על בסיס מקום מגורים, מדגישה את הרגולציה ההולכת ומתהדקת בשוק הפיננסי המקבילה לתנודות בשוק ההון.

בימים הקרובים יעמדו המשקיעים בישראל מול שני אירועים מלכדים: החלטת הריבית בארה"ב שתתקבל אחרי שהפד השאיר את הריבית ללא שינוי במפגש הקודם, והדיווחים על התקדמות דיפלומטית בין ארה"ב לאיראן שהפילו את הנפט ביותר מ-7% ביום אחד והשיבו אותו לעליות לאחר דיווחים על תקיפה אמריקאית באיראן. מורגן סטנלי העריך שהתיקון בשוק המניות האמריקאי קרוב לסיום, אך הזהיר מסיכון לירידה במדד לרמה של 7,100 נקודות. עבור השקל, הדירוג של המשתנים הפוליטיים המקומיים נשאר המפתח, והנתונים של הרבעון השלישי מראים שהמוסדיים כבר הצביעו ברגליים – או ליתר דיוק, בדולרים.

המטבע האמריקאי המשיך השבוע להתחזק מול השקל ורשם קפיצה של כ-4.5% מאז ה-27 באוקטובר, מועד הבחירות בישראל. במסחר בבוקר שליו חצה הדולר לזמן קצת את רף ה-3.15 שקלים והתייצב מעל 3.16 שקלים, רמתו הגבוהה ביותר מול השקל מתחילת השנה. דווקא בשבוע שבו התאוששות עדינה התקבעה בבורסה בתל אביב, שער החליפין המשיך לטפס והפך לסיפור המרכזי של שוק ההון הישראלי. יוסי מנשה מאלטשולר שחם מסביר כי פער הריביות מול ארה"ב, לצד אי-הוודאות הפוליטית והביטחונית, דוחפים את הדולר למעלה. ההתחזקות עשויה לסייע ליצואניות הישראליות, אך במקביל לתדלק את האינפלציה המקומית שמטרידה את בית המטבחיים.

דו"ח של דה-מרקר ממחיש את המהפך בהתנהלות הגופים המוסדיים: בעוד שברבעון השני של השנה מגזר הפיננסים רשם מכירות נטו של כ-1.1 מיליארד דולר, ברבעון השלישי הוא עבר לרכישות נטו של 3.7 מיליארד דולר – מהלך שתרם ישירות להיחלשות השקל. הבנקים בישראל הגדילו אף הם את רכישות מט"ח ברבעון, בעוד המוסדיים צימצמו את מכירות המט"ח. הדולר שינה כיוון מיד עם היוודע תוצאות הבחירות ביום שלישי שעבר, והעלייה מאז הייתה מתמדת וללא סימני עייפות. לאי-הוודאות הפוליטית המעיבה על המשקיעים הצטרף גל ירידות בוול סטריט, שמאלץ את הגופים הגדולים לרכוש דולרים כמגן על תיקי ההשקעות של החוסכים הפנסיוניים.

הבורסה בתל אביב בין ההתאוששות לחשש

הבורסה בתל אביב נפתחה את השבוע בירידות: מדד ת"א 35 ומדד ת"א 125 ירדו בעדינות של כ-0.3%, אחרי שביום ראשון ירד מדד ת"א 35 ב-0.5% בתגובה לירידות החדות שנרשמו בוול סטריט. עם זאת, ביום שלישי עבר המסחר בתל אביב למגמת עליות, ומדדי הבנקים והביטוח זינקו בכ-2% – סימן לכך שהכסף המוסדי עדיין מחפש תשואה בסקטורים הדפנסיביים יחסית. בגלובס נרשם כי מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% במהלך המסחר, בעוד הדולר מתחזק במקביל – שילוב שמעיד על חיפוש רוטציה פנימית בין הסקטורים ולא על יציאה כללית של הכספים מהשוק.

הנתונים של תעשיית הקרנות מציירים תמונה משלימה להתנהלות המשקיעים הפרטיים. קרנות הסל המתמחות במניות בחו"ל גייסו 7.9 מיליארד שקל באוקטובר, בעוד הקרנות המתמחות במניות בישראל פדו 3.2 מיליארד שקל – פדיונות שנחשבים חריגים לתקופה זו של השנה. בשוק מסבירים שהמשקיעים עברו "לשבת על הגדר" בצל הירידות בתל אביב ואי-הוודאות הפוליטית, כשהקרנות הכספיות גייסו 3.7 מיליארד שקל ונהנות מעמדת ההמתנה. כלומר, הכסף לא עזב את מערכת שוק ההון אלא נמלט לפינות הבטוחות ביותר שלה, בהמתנה לאיתות ברור לגבי ההתפתחויות הפוליטיות.

עונת הדוחות בוול סטריט: תוצאות טובות, שערים יורדים

בוול סטריט מתקיימת כעת תופעה מעניינת שמבלבלת את המשקיעים: עונת הדוחות לרבעון השלישי היא מהמרשימות בשנים האחרונות, אך מניות הטק יורדות דווקא בימי פרסום הדוחות. לפי ניתוח שפרסם מנהל השקעות בכיר במגדל ניהול תיקי השקעות, הירידה הממוצעת בשערי מניות הטכנולוגיה ביום הפרסום הייתה החדה ביותר ב-12 השנים האחרונות. ההסבר טמון בחששות מהפגיעה התזרימית שנובעת מהגדלת ההשקעות בתשתיות הבינה המלאכותית, ומגיוסי חוב של הענקיות שמתקרבים לסכום עתק של כחצי טריליון דולר בסביבת ריבית עולה.

מניות השבבים ותופעת ה"מכונה הסקפטית"

אינטל נחלשה ב-9% וצ'ק פוינט ב-7% בתחילת השבוע, כשהנפט צנח ביותר מ-7% בו ביום, ובהמשך אפל איבדה 3.5% בוול סטריט לאחר שתחזית הרווחיות שלה אכזבה את המשקיעים. במקביל, מניית אינטל התרסקה ב-29% בשיאה ביום אחד – המסחר הגרוע שלה מאז 1974 – ונאסד"ק רשם את הירידה החדה שלו מזה חודש ואת היום הגרוע מאז מרץ 2025, עם צלילה של 2.9%. המשקיעים חזרו לאמץ את גישת "מכונת הסקפטיות" כלפי חברות תשתיות הבינה המלאכותית, עם מימוש חד וחסר אבחנה במניות השבבים, במקביל לנהירה למניות הדפנסיביות. למרות זאת, חברות שבבי הזיכרון מציינות שהזמנותיהן כבר כיום מכסות את כלל מכירותיהן עד לשנת 2029 לפחות – סתירה שהשוק ייאלץ ליישב בהמשך.

טאואר, טבע ונייס: החזית הישראלית בניו יורק

החברות הישראליות בוול סטריט לא נמנעו מהמעיכה. טאואר סיימה רבעון נוסף עם שיא במכירות – 526 מיליון דולר וזינוק של 222% ברווח הנקי ל-120 מיליון דולר – אך המניה איבדה כ-7% מערכה בוול סטריט וכ-8.7% בבורסת תל אביב, בעוד אנליסטים מורידים את מחיר היעד: בנק אוף אמריקה הוריד את היעד ב-16% ל-310 דולר, ושי זיגלמן מהפועלים הוריד ל-333 דולר תוך שמירה על המלצת "תשואת יתר". מנגד, טבע עקפה את התחזיות בשורה העליונה והתחתונה עם הכנסות של 4.4 מיליארד דולר, העלתה את תחזיתה השנתית והמניה מטפסת כ-5%. חברת נייס מפטרת כ-500 עובדים, כ-5% מכוח האדם שלה, על רקע האתגרים שמציבה מהפכת הבינה המלאכותית לחברות התוכנה המסורתיות – והמניה יורדת ב-6% במסחר המוקדם בנאסד"ק.

ההשפעה על החוסך הישראלי ועל הצרכן

מעבר למסחר היומי, לתנודות האלה יש השפעה ישירה על כיסם של החוסכים בישראל. כמעט עשור אחרי השקת "חיסכון לכל ילד", פערים בין המסלולים כבר מגיעים לאלפי שקלים, כשמסלולי הסיכון המוגבר הובילו בפער ויותר משליש מההורים עדיין מוותרים על הכפלת ההפקדה. בסביבה של שער דולר גבוה ותנודתיות מוגברת, הפערים בין מסלולי ההשקעה בקרנות הפנסיה ובקופות הגמל עשויים להתרחב עוד יותר, שכן חשיפה למט"ח ולמניות חו"ל הופכת לגורם מכריע בתשואות. עמדה רשמית שפרסמה רשות שוק ההון השבוע, לפיה חברות ביטוח אסור להפלות לרעה מבוטחים על בסיס מקום מגורים, מדגישה את הרגולציה ההולכת ומתהדקת בשוק הפיננסי המקבילה לתנודות בשוק ההון.

בימים הקרובים יעמדו המשקיעים בישראל מול שני אירועים מלכדים: החלטת הריבית בארה"ב שתתקבל אחרי שהפד השאיר את הריבית ללא שינוי במפגש הקודם, והדיווחים על התקדמות דיפלומטית בין ארה"ב לאיראן שהפילו את הנפט ביותר מ-7% ביום אחד והשיבו אותו לעליות לאחר דיווחים על תקיפה אמריקאית באיראן. מורגן סטנלי העריך שהתיקון בשוק המניות האמריקאי קרוב לסיום, אך הזהיר מסיכון לירידה במדד לרמה של 7,100 נקודות. עבור השקל, הדירוג של המשתנים הפוליטיים המקומיים נשאר המפתח, והנתונים של הרבעון השלישי מראים שהמוסדיים כבר הצביעו ברגליים – או ליתר דיוק, בדולרים.

הבורסה בתל אביב נפתחה את השבוע בירידות: מדד ת"א 35 ומדד ת"א 125 ירדו בעדינות של כ-0.3%, אחרי שביום ראשון ירד מדד ת"א 35 ב-0.5% בתגובה לירידות החדות שנרשמו בוול סטריט. עם זאת, ביום שלישי עבר המסחר בתל אביב למגמת עליות, ומדדי הבנקים והביטוח זינקו בכ-2% – סימן לכך שהכסף המוסדי עדיין מחפש תשואה בסקטורים הדפנסיביים יחסית. בגלובס נרשם כי מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% במהלך המסחר, בעוד הדולר מתחזק במקביל – שילוב שמעיד על חיפוש רוטציה פנימית בין הסקטורים ולא על יציאה כללית של הכספים מהשוק.

הנתונים של תעשיית הקרנות מציירים תמונה משלימה להתנהלות המשקיעים הפרטיים. קרנות הסל המתמחות במניות בחו"ל גייסו 7.9 מיליארד שקל באוקטובר, בעוד הקרנות המתמחות במניות בישראל פדו 3.2 מיליארד שקל – פדיונות שנחשבים חריגים לתקופה זו של השנה. בשוק מסבירים שהמשקיעים עברו "לשבת על הגדר" בצל הירידות בתל אביב ואי-הוודאות הפוליטית, כשהקרנות הכספיות גייסו 3.7 מיליארד שקל ונהנות מעמדת ההמתנה. כלומר, הכסף לא עזב את מערכת שוק ההון אלא נמלט לפינות הבטוחות ביותר שלה, בהמתנה לאיתות ברור לגבי ההתפתחויות הפוליטיות.

עונת הדוחות בוול סטריט: תוצאות טובות, שערים יורדים

בוול סטריט מתקיימת כעת תופעה מעניינת שמבלבלת את המשקיעים: עונת הדוחות לרבעון השלישי היא מהמרשימות בשנים האחרונות, אך מניות הטק יורדות דווקא בימי פרסום הדוחות. לפי ניתוח שפרסם מנהל השקעות בכיר במגדל ניהול תיקי השקעות, הירידה הממוצעת בשערי מניות הטכנולוגיה ביום הפרסום הייתה החדה ביותר ב-12 השנים האחרונות. ההסבר טמון בחששות מהפגיעה התזרימית שנובעת מהגדלת ההשקעות בתשתיות הבינה המלאכותית, ומגיוסי חוב של הענקיות שמתקרבים לסכום עתק של כחצי טריליון דולר בסביבת ריבית עולה.

מניות השבבים ותופעת ה"מכונה הסקפטית"

אינטל נחלשה ב-9% וצ'ק פוינט ב-7% בתחילת השבוע, כשהנפט צנח ביותר מ-7% בו ביום, ובהמשך אפל איבדה 3.5% בוול סטריט לאחר שתחזית הרווחיות שלה אכזבה את המשקיעים. במקביל, מניית אינטל התרסקה ב-29% בשיאה ביום אחד – המסחר הגרוע שלה מאז 1974 – ונאסד"ק רשם את הירידה החדה שלו מזה חודש ואת היום הגרוע מאז מרץ 2025, עם צלילה של 2.9%. המשקיעים חזרו לאמץ את גישת "מכונת הסקפטיות" כלפי חברות תשתיות הבינה המלאכותית, עם מימוש חד וחסר אבחנה במניות השבבים, במקביל לנהירה למניות הדפנסיביות. למרות זאת, חברות שבבי הזיכרון מציינות שהזמנותיהן כבר כיום מכסות את כלל מכירותיהן עד לשנת 2029 לפחות – סתירה שהשוק ייאלץ ליישב בהמשך.

טאואר, טבע ונייס: החזית הישראלית בניו יורק

החברות הישראליות בוול סטריט לא נמנעו מהמעיכה. טאואר סיימה רבעון נוסף עם שיא במכירות – 526 מיליון דולר וזינוק של 222% ברווח הנקי ל-120 מיליון דולר – אך המניה איבדה כ-7% מערכה בוול סטריט וכ-8.7% בבורסת תל אביב, בעוד אנליסטים מורידים את מחיר היעד: בנק אוף אמריקה הוריד את היעד ב-16% ל-310 דולר, ושי זיגלמן מהפועלים הוריד ל-333 דולר תוך שמירה על המלצת "תשואת יתר". מנגד, טבע עקפה את התחזיות בשורה העליונה והתחתונה עם הכנסות של 4.4 מיליארד דולר, העלתה את תחזיתה השנתית והמניה מטפסת כ-5%. חברת נייס מפטרת כ-500 עובדים, כ-5% מכוח האדם שלה, על רקע האתגרים שמציבה מהפכת הבינה המלאכותית לחברות התוכנה המסורתיות – והמניה יורדת ב-6% במסחר המוקדם בנאסד"ק.

ההשפעה על החוסך הישראלי ועל הצרכן

מעבר למסחר היומי, לתנודות האלה יש השפעה ישירה על כיסם של החוסכים בישראל. כמעט עשור אחרי השקת "חיסכון לכל ילד", פערים בין המסלולים כבר מגיעים לאלפי שקלים, כשמסלולי הסיכון המוגבר הובילו בפער ויותר משליש מההורים עדיין מוותרים על הכפלת ההפקדה. בסביבה של שער דולר גבוה ותנודתיות מוגברת, הפערים בין מסלולי ההשקעה בקרנות הפנסיה ובקופות הגמל עשויים להתרחב עוד יותר, שכן חשיפה למט"ח ולמניות חו"ל הופכת לגורם מכריע בתשואות. עמדה רשמית שפרסמה רשות שוק ההון השבוע, לפיה חברות ביטוח אסור להפלות לרעה מבוטחים על בסיס מקום מגורים, מדגישה את הרגולציה ההולכת ומתהדקת בשוק הפיננסי המקבילה לתנודות בשוק ההון.

בימים הקרובים יעמדו המשקיעים בישראל מול שני אירועים מלכדים: החלטת הריבית בארה"ב שתתקבל אחרי שהפד השאיר את הריבית ללא שינוי במפגש הקודם, והדיווחים על התקדמות דיפלומטית בין ארה"ב לאיראן שהפילו את הנפט ביותר מ-7% ביום אחד והשיבו אותו לעליות לאחר דיווחים על תקיפה אמריקאית באיראן. מורגן סטנלי העריך שהתיקון בשוק המניות האמריקאי קרוב לסיום, אך הזהיר מסיכון לירידה במדד לרמה של 7,100 נקודות. עבור השקל, הדירוג של המשתנים הפוליטיים המקומיים נשאר המפתח, והנתונים של הרבעון השלישי מראים שהמוסדיים כבר הצביעו ברגליים – או ליתר דיוק, בדולרים.

המטבע האמריקאי המשיך השבוע להתחזק מול השקל ורשם קפיצה של כ-4.5% מאז ה-27 באוקטובר, מועד הבחירות בישראל. במסחר בבוקר שליו חצה הדולר לזמן קצת את רף ה-3.15 שקלים והתייצב מעל 3.16 שקלים, רמתו הגבוהה ביותר מול השקל מתחילת השנה. דווקא בשבוע שבו התאוששות עדינה התקבעה בבורסה בתל אביב, שער החליפין המשיך לטפס והפך לסיפור המרכזי של שוק ההון הישראלי. יוסי מנשה מאלטשולר שחם מסביר כי פער הריביות מול ארה"ב, לצד אי-הוודאות הפוליטית והביטחונית, דוחפים את הדולר למעלה. ההתחזקות עשויה לסייע ליצואניות הישראליות, אך במקביל לתדלק את האינפלציה המקומית שמטרידה את בית המטבחיים.

דו"ח של דה-מרקר ממחיש את המהפך בהתנהלות הגופים המוסדיים: בעוד שברבעון השני של השנה מגזר הפיננסים רשם מכירות נטו של כ-1.1 מיליארד דולר, ברבעון השלישי הוא עבר לרכישות נטו של 3.7 מיליארד דולר – מהלך שתרם ישירות להיחלשות השקל. הבנקים בישראל הגדילו אף הם את רכישות מט"ח ברבעון, בעוד המוסדיים צימצמו את מכירות המט"ח. הדולר שינה כיוון מיד עם היוודע תוצאות הבחירות ביום שלישי שעבר, והעלייה מאז הייתה מתמדת וללא סימני עייפות. לאי-הוודאות הפוליטית המעיבה על המשקיעים הצטרף גל ירידות בוול סטריט, שמאלץ את הגופים הגדולים לרכוש דולרים כמגן על תיקי ההשקעות של החוסכים הפנסיוניים.

הבורסה בתל אביב בין ההתאוששות לחשש

הבורסה בתל אביב נפתחה את השבוע בירידות: מדד ת"א 35 ומדד ת"א 125 ירדו בעדינות של כ-0.3%, אחרי שביום ראשון ירד מדד ת"א 35 ב-0.5% בתגובה לירידות החדות שנרשמו בוול סטריט. עם זאת, ביום שלישי עבר המסחר בתל אביב למגמת עליות, ומדדי הבנקים והביטוח זינקו בכ-2% – סימן לכך שהכסף המוסדי עדיין מחפש תשואה בסקטורים הדפנסיביים יחסית. בגלובס נרשם כי מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% במהלך המסחר, בעוד הדולר מתחזק במקביל – שילוב שמעיד על חיפוש רוטציה פנימית בין הסקטורים ולא על יציאה כללית של הכספים מהשוק.

הנתונים של תעשיית הקרנות מציירים תמונה משלימה להתנהלות המשקיעים הפרטיים. קרנות הסל המתמחות במניות בחו"ל גייסו 7.9 מיליארד שקל באוקטובר, בעוד הקרנות המתמחות במניות בישראל פדו 3.2 מיליארד שקל – פדיונות שנחשבים חריגים לתקופה זו של השנה. בשוק מסבירים שהמשקיעים עברו "לשבת על הגדר" בצל הירידות בתל אביב ואי-הוודאות הפוליטית, כשהקרנות הכספיות גייסו 3.7 מיליארד שקל ונהנות מעמדת ההמתנה. כלומר, הכסף לא עזב את מערכת שוק ההון אלא נמלט לפינות הבטוחות ביותר שלה, בהמתנה לאיתות ברור לגבי ההתפתחויות הפוליטיות.

עונת הדוחות בוול סטריט: תוצאות טובות, שערים יורדים

בוול סטריט מתקיימת כעת תופעה מעניינת שמבלבלת את המשקיעים: עונת הדוחות לרבעון השלישי היא מהמרשימות בשנים האחרונות, אך מניות הטק יורדות דווקא בימי פרסום הדוחות. לפי ניתוח שפרסם מנהל השקעות בכיר במגדל ניהול תיקי השקעות, הירידה הממוצעת בשערי מניות הטכנולוגיה ביום הפרסום הייתה החדה ביותר ב-12 השנים האחרונות. ההסבר טמון בחששות מהפגיעה התזרימית שנובעת מהגדלת ההשקעות בתשתיות הבינה המלאכותית, ומגיוסי חוב של הענקיות שמתקרבים לסכום עתק של כחצי טריליון דולר בסביבת ריבית עולה.

מניות השבבים ותופעת ה"מכונה הסקפטית"

אינטל נחלשה ב-9% וצ'ק פוינט ב-7% בתחילת השבוע, כשהנפט צנח ביותר מ-7% בו ביום, ובהמשך אפל איבדה 3.5% בוול סטריט לאחר שתחזית הרווחיות שלה אכזבה את המשקיעים. במקביל, מניית אינטל התרסקה ב-29% בשיאה ביום אחד – המסחר הגרוע שלה מאז 1974 – ונאסד"ק רשם את הירידה החדה שלו מזה חודש ואת היום הגרוע מאז מרץ 2025, עם צלילה של 2.9%. המשקיעים חזרו לאמץ את גישת "מכונת הסקפטיות" כלפי חברות תשתיות הבינה המלאכותית, עם מימוש חד וחסר אבחנה במניות השבבים, במקביל לנהירה למניות הדפנסיביות. למרות זאת, חברות שבבי הזיכרון מציינות שהזמנותיהן כבר כיום מכסות את כלל מכירותיהן עד לשנת 2029 לפחות – סתירה שהשוק ייאלץ ליישב בהמשך.

טאואר, טבע ונייס: החזית הישראלית בניו יורק

החברות הישראליות בוול סטריט לא נמנעו מהמעיכה. טאואר סיימה רבעון נוסף עם שיא במכירות – 526 מיליון דולר וזינוק של 222% ברווח הנקי ל-120 מיליון דולר – אך המניה איבדה כ-7% מערכה בוול סטריט וכ-8.7% בבורסת תל אביב, בעוד אנליסטים מורידים את מחיר היעד: בנק אוף אמריקה הוריד את היעד ב-16% ל-310 דולר, ושי זיגלמן מהפועלים הוריד ל-333 דולר תוך שמירה על המלצת "תשואת יתר". מנגד, טבע עקפה את התחזיות בשורה העליונה והתחתונה עם הכנסות של 4.4 מיליארד דולר, העלתה את תחזיתה השנתית והמניה מטפסת כ-5%. חברת נייס מפטרת כ-500 עובדים, כ-5% מכוח האדם שלה, על רקע האתגרים שמציבה מהפכת הבינה המלאכותית לחברות התוכנה המסורתיות – והמניה יורדת ב-6% במסחר המוקדם בנאסד"ק.

ההשפעה על החוסך הישראלי ועל הצרכן

מעבר למסחר היומי, לתנודות האלה יש השפעה ישירה על כיסם של החוסכים בישראל. כמעט עשור אחרי השקת "חיסכון לכל ילד", פערים בין המסלולים כבר מגיעים לאלפי שקלים, כשמסלולי הסיכון המוגבר הובילו בפער ויותר משליש מההורים עדיין מוותרים על הכפלת ההפקדה. בסביבה של שער דולר גבוה ותנודתיות מוגברת, הפערים בין מסלולי ההשקעה בקרנות הפנסיה ובקופות הגמל עשויים להתרחב עוד יותר, שכן חשיפה למט"ח ולמניות חו"ל הופכת לגורם מכריע בתשואות. עמדה רשמית שפרסמה רשות שוק ההון השבוע, לפיה חברות ביטוח אסור להפלות לרעה מבוטחים על בסיס מקום מגורים, מדגישה את הרגולציה ההולכת ומתהדקת בשוק הפיננסי המקבילה לתנודות בשוק ההון.

בימים הקרובים יעמדו המשקיעים בישראל מול שני אירועים מלכדים: החלטת הריבית בארה"ב שתתקבל אחרי שהפד השאיר את הריבית ללא שינוי במפגש הקודם, והדיווחים על התקדמות דיפלומטית בין ארה"ב לאיראן שהפילו את הנפט ביותר מ-7% ביום אחד והשיבו אותו לעליות לאחר דיווחים על תקיפה אמריקאית באיראן. מורגן סטנלי העריך שהתיקון בשוק המניות האמריקאי קרוב לסיום, אך הזהיר מסיכון לירידה במדד לרמה של 7,100 נקודות. עבור השקל, הדירוג של המשתנים הפוליטיים המקומיים נשאר המפתח, והנתונים של הרבעון השלישי מראים שהמוסדיים כבר הצביעו ברגליים – או ליתר דיוק, בדולרים.

הדולר בשיא של שבעה חודשים: הגורמים להתחזקות

מעבר למסחר היומי, לתנודות האלה יש השפעה ישירה על כיסם של החוסכים בישראל. כמעט עשור אחרי השקת "חיסכון לכל ילד", פערים בין המסלולים כבר מגיעים לאלפי שקלים, כשמסלולי הסיכון המוגבר הובילו בפער ויותר משליש מההורים עדיין מוותרים על הכפלת ההפקדה. בסביבה של שער דולר גבוה ותנודתיות מוגברת, הפערים בין מסלולי ההשקעה בקרנות הפנסיה ובקופות הגמל עשויים להתרחב עוד יותר, שכן חשיפה למט"ח ולמניות חו"ל הופכת לגורם מכריע בתשואות. עמדה רשמית שפרסמה רשות שוק ההון השבוע, לפיה חברות ביטוח אסור להפלות לרעה מבוטחים על בסיס מקום מגורים, מדגישה את הרגולציה ההולכת ומתהדקת בשוק הפיננסי המקבילה לתנודות בשוק ההון.

בימים הקרובים יעמדו המשקיעים בישראל מול שני אירועים מלכדים: החלטת הריבית בארה"ב שתתקבל אחרי שהפד השאיר את הריבית ללא שינוי במפגש הקודם, והדיווחים על התקדמות דיפלומטית בין ארה"ב לאיראן שהפילו את הנפט ביותר מ-7% ביום אחד והשיבו אותו לעליות לאחר דיווחים על תקיפה אמריקאית באיראן. מורגן סטנלי העריך שהתיקון בשוק המניות האמריקאי קרוב לסיום, אך הזהיר מסיכון לירידה במדד לרמה של 7,100 נקודות. עבור השקל, הדירוג של המשתנים הפוליטיים המקומיים נשאר המפתח, והנתונים של הרבעון השלישי מראים שהמוסדיים כבר הצביעו ברגליים – או ליתר דיוק, בדולרים.

הנתונים של תעשיית הקרנות מציירים תמונה משלימה להתנהלות המשקיעים הפרטיים. קרנות הסל המתמחות במניות בחו"ל גייסו 7.9 מיליארד שקל באוקטובר, בעוד הקרנות המתמחות במניות בישראל פדו 3.2 מיליארד שקל – פדיונות שנחשבים חריגים לתקופה זו של השנה. בשוק מסבירים שהמשקיעים עברו "לשבת על הגדר" בצל הירידות בתל אביב ואי-הוודאות הפוליטית, כשהקרנות הכספיות גייסו 3.7 מיליארד שקל ונהנות מעמדת ההמתנה. כלומר, הכסף לא עזב את מערכת שוק ההון אלא נמלט לפינות הבטוחות ביותר שלה, בהמתנה לאיתות ברור לגבי ההתפתחויות הפוליטיות.

עונת הדוחות בוול סטריט: תוצאות טובות, שערים יורדים

בוול סטריט מתקיימת כעת תופעה מעניינת שמבלבלת את המשקיעים: עונת הדוחות לרבעון השלישי היא מהמרשימות בשנים האחרונות, אך מניות הטק יורדות דווקא בימי פרסום הדוחות. לפי ניתוח שפרסם מנהל השקעות בכיר במגדל ניהול תיקי השקעות, הירידה הממוצעת בשערי מניות הטכנולוגיה ביום הפרסום הייתה החדה ביותר ב-12 השנים האחרונות. ההסבר טמון בחששות מהפגיעה התזרימית שנובעת מהגדלת ההשקעות בתשתיות הבינה המלאכותית, ומגיוסי חוב של הענקיות שמתקרבים לסכום עתק של כחצי טריליון דולר בסביבת ריבית עולה.

מניות השבבים ותופעת ה"מכונה הסקפטית"

אינטל נחלשה ב-9% וצ'ק פוינט ב-7% בתחילת השבוע, כשהנפט צנח ביותר מ-7% בו ביום, ובהמשך אפל איבדה 3.5% בוול סטריט לאחר שתחזית הרווחיות שלה אכזבה את המשקיעים. במקביל, מניית אינטל התרסקה ב-29% בשיאה ביום אחד – המסחר הגרוע שלה מאז 1974 – ונאסד"ק רשם את הירידה החדה שלו מזה חודש ואת היום הגרוע מאז מרץ 2025, עם צלילה של 2.9%. המשקיעים חזרו לאמץ את גישת "מכונת הסקפטיות" כלפי חברות תשתיות הבינה המלאכותית, עם מימוש חד וחסר אבחנה במניות השבבים, במקביל לנהירה למניות הדפנסיביות. למרות זאת, חברות שבבי הזיכרון מציינות שהזמנותיהן כבר כיום מכסות את כלל מכירותיהן עד לשנת 2029 לפחות – סתירה שהשוק ייאלץ ליישב בהמשך.

טאואר, טבע ונייס: החזית הישראלית בניו יורק

החברות הישראליות בוול סטריט לא נמנעו מהמעיכה. טאואר סיימה רבעון נוסף עם שיא במכירות – 526 מיליון דולר וזינוק של 222% ברווח הנקי ל-120 מיליון דולר – אך המניה איבדה כ-7% מערכה בוול סטריט וכ-8.7% בבורסת תל אביב, בעוד אנליסטים מורידים את מחיר היעד: בנק אוף אמריקה הוריד את היעד ב-16% ל-310 דולר, ושי זיגלמן מהפועלים הוריד ל-333 דולר תוך שמירה על המלצת "תשואת יתר". מנגד, טבע עקפה את התחזיות בשורה העליונה והתחתונה עם הכנסות של 4.4 מיליארד דולר, העלתה את תחזיתה השנתית והמניה מטפסת כ-5%. חברת נייס מפטרת כ-500 עובדים, כ-5% מכוח האדם שלה, על רקע האתגרים שמציבה מהפכת הבינה המלאכותית לחברות התוכנה המסורתיות – והמניה יורדת ב-6% במסחר המוקדם בנאסד"ק.

ההשפעה על החוסך הישראלי ועל הצרכן

מעבר למסחר היומי, לתנודות האלה יש השפעה ישירה על כיסם של החוסכים בישראל. כמעט עשור אחרי השקת "חיסכון לכל ילד", פערים בין המסלולים כבר מגיעים לאלפי שקלים, כשמסלולי הסיכון המוגבר הובילו בפער ויותר משליש מההורים עדיין מוותרים על הכפלת ההפקדה. בסביבה של שער דולר גבוה ותנודתיות מוגברת, הפערים בין מסלולי ההשקעה בקרנות הפנסיה ובקופות הגמל עשויים להתרחב עוד יותר, שכן חשיפה למט"ח ולמניות חו"ל הופכת לגורם מכריע בתשואות. עמדה רשמית שפרסמה רשות שוק ההון השבוע, לפיה חברות ביטוח אסור להפלות לרעה מבוטחים על בסיס מקום מגורים, מדגישה את הרגולציה ההולכת ומתהדקת בשוק הפיננסי המקבילה לתנודות בשוק ההון.

בימים הקרובים יעמדו המשקיעים בישראל מול שני אירועים מלכדים: החלטת הריבית בארה"ב שתתקבל אחרי שהפד השאיר את הריבית ללא שינוי במפגש הקודם, והדיווחים על התקדמות דיפלומטית בין ארה"ב לאיראן שהפילו את הנפט ביותר מ-7% ביום אחד והשיבו אותו לעליות לאחר דיווחים על תקיפה אמריקאית באיראן. מורגן סטנלי העריך שהתיקון בשוק המניות האמריקאי קרוב לסיום, אך הזהיר מסיכון לירידה במדד לרמה של 7,100 נקודות. עבור השקל, הדירוג של המשתנים הפוליטיים המקומיים נשאר המפתח, והנתונים של הרבעון השלישי מראים שהמוסדיים כבר הצביעו ברגליים – או ליתר דיוק, בדולרים.

המטבע האמריקאי המשיך השבוע להתחזק מול השקל ורשם קפיצה של כ-4.5% מאז ה-27 באוקטובר, מועד הבחירות בישראל. במסחר בבוקר שליו חצה הדולר לזמן קצת את רף ה-3.15 שקלים והתייצב מעל 3.16 שקלים, רמתו הגבוהה ביותר מול השקל מתחילת השנה. דווקא בשבוע שבו התאוששות עדינה התקבעה בבורסה בתל אביב, שער החליפין המשיך לטפס והפך לסיפור המרכזי של שוק ההון הישראלי. יוסי מנשה מאלטשולר שחם מסביר כי פער הריביות מול ארה"ב, לצד אי-הוודאות הפוליטית והביטחונית, דוחפים את הדולר למעלה. ההתחזקות עשויה לסייע ליצואניות הישראליות, אך במקביל לתדלק את האינפלציה המקומית שמטרידה את בית המטבחיים.

דו"ח של דה-מרקר ממחיש את המהפך בהתנהלות הגופים המוסדיים: בעוד שברבעון השני של השנה מגזר הפיננסים רשם מכירות נטו של כ-1.1 מיליארד דולר, ברבעון השלישי הוא עבר לרכישות נטו של 3.7 מיליארד דולר – מהלך שתרם ישירות להיחלשות השקל. הבנקים בישראל הגדילו אף הם את רכישות מט"ח ברבעון, בעוד המוסדיים צימצמו את מכירות המט"ח. הדולר שינה כיוון מיד עם היוודע תוצאות הבחירות ביום שלישי שעבר, והעלייה מאז הייתה מתמדת וללא סימני עייפות. לאי-הוודאות הפוליטית המעיבה על המשקיעים הצטרף גל ירידות בוול סטריט, שמאלץ את הגופים הגדולים לרכוש דולרים כמגן על תיקי ההשקעות של החוסכים הפנסיוניים.

הבורסה בתל אביב בין ההתאוששות לחשש

הבורסה בתל אביב נפתחה את השבוע בירידות: מדד ת"א 35 ומדד ת"א 125 ירדו בעדינות של כ-0.3%, אחרי שביום ראשון ירד מדד ת"א 35 ב-0.5% בתגובה לירידות החדות שנרשמו בוול סטריט. עם זאת, ביום שלישי עבר המסחר בתל אביב למגמת עליות, ומדדי הבנקים והביטוח זינקו בכ-2% – סימן לכך שהכסף המוסדי עדיין מחפש תשואה בסקטורים הדפנסיביים יחסית. בגלובס נרשם כי מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% במהלך המסחר, בעוד הדולר מתחזק במקביל – שילוב שמעיד על חיפוש רוטציה פנימית בין הסקטורים ולא על יציאה כללית של הכספים מהשוק.

הנתונים של תעשיית הקרנות מציירים תמונה משלימה להתנהלות המשקיעים הפרטיים. קרנות הסל המתמחות במניות בחו"ל גייסו 7.9 מיליארד שקל באוקטובר, בעוד הקרנות המתמחות במניות בישראל פדו 3.2 מיליארד שקל – פדיונות שנחשבים חריגים לתקופה זו של השנה. בשוק מסבירים שהמשקיעים עברו "לשבת על הגדר" בצל הירידות בתל אביב ואי-הוודאות הפוליטית, כשהקרנות הכספיות גייסו 3.7 מיליארד שקל ונהנות מעמדת ההמתנה. כלומר, הכסף לא עזב את מערכת שוק ההון אלא נמלט לפינות הבטוחות ביותר שלה, בהמתנה לאיתות ברור לגבי ההתפתחויות הפוליטיות.

עונת הדוחות בוול סטריט: תוצאות טובות, שערים יורדים

בוול סטריט מתקיימת כעת תופעה מעניינת שמבלבלת את המשקיעים: עונת הדוחות לרבעון השלישי היא מהמרשימות בשנים האחרונות, אך מניות הטק יורדות דווקא בימי פרסום הדוחות. לפי ניתוח שפרסם מנהל השקעות בכיר במגדל ניהול תיקי השקעות, הירידה הממוצעת בשערי מניות הטכנולוגיה ביום הפרסום הייתה החדה ביותר ב-12 השנים האחרונות. ההסבר טמון בחששות מהפגיעה התזרימית שנובעת מהגדלת ההשקעות בתשתיות הבינה המלאכותית, ומגיוסי חוב של הענקיות שמתקרבים לסכום עתק של כחצי טריליון דולר בסביבת ריבית עולה.

מניות השבבים ותופעת ה"מכונה הסקפטית"

אינטל נחלשה ב-9% וצ'ק פוינט ב-7% בתחילת השבוע, כשהנפט צנח ביותר מ-7% בו ביום, ובהמשך אפל איבדה 3.5% בוול סטריט לאחר שתחזית הרווחיות שלה אכזבה את המשקיעים. במקביל, מניית אינטל התרסקה ב-29% בשיאה ביום אחד – המסחר הגרוע שלה מאז 1974 – ונאסד"ק רשם את הירידה החדה שלו מזה חודש ואת היום הגרוע מאז מרץ 2025, עם צלילה של 2.9%. המשקיעים חזרו לאמץ את גישת "מכונת הסקפטיות" כלפי חברות תשתיות הבינה המלאכותית, עם מימוש חד וחסר אבחנה במניות השבבים, במקביל לנהירה למניות הדפנסיביות. למרות זאת, חברות שבבי הזיכרון מציינות שהזמנותיהן כבר כיום מכסות את כלל מכירותיהן עד לשנת 2029 לפחות – סתירה שהשוק ייאלץ ליישב בהמשך.

טאואר, טבע ונייס: החזית הישראלית בניו יורק

החברות הישראליות בוול סטריט לא נמנעו מהמעיכה. טאואר סיימה רבעון נוסף עם שיא במכירות – 526 מיליון דולר וזינוק של 222% ברווח הנקי ל-120 מיליון דולר – אך המניה איבדה כ-7% מערכה בוול סטריט וכ-8.7% בבורסת תל אביב, בעוד אנליסטים מורידים את מחיר היעד: בנק אוף אמריקה הוריד את היעד ב-16% ל-310 דולר, ושי זיגלמן מהפועלים הוריד ל-333 דולר תוך שמירה על המלצת "תשואת יתר". מנגד, טבע עקפה את התחזיות בשורה העליונה והתחתונה עם הכנסות של 4.4 מיליארד דולר, העלתה את תחזיתה השנתית והמניה מטפסת כ-5%. חברת נייס מפטרת כ-500 עובדים, כ-5% מכוח האדם שלה, על רקע האתגרים שמציבה מהפכת הבינה המלאכותית לחברות התוכנה המסורתיות – והמניה יורדת ב-6% במסחר המוקדם בנאסד"ק.

ההשפעה על החוסך הישראלי ועל הצרכן

מעבר למסחר היומי, לתנודות האלה יש השפעה ישירה על כיסם של החוסכים בישראל. כמעט עשור אחרי השקת "חיסכון לכל ילד", פערים בין המסלולים כבר מגיעים לאלפי שקלים, כשמסלולי הסיכון המוגבר הובילו בפער ויותר משליש מההורים עדיין מוותרים על הכפלת ההפקדה. בסביבה של שער דולר גבוה ותנודתיות מוגברת, הפערים בין מסלולי ההשקעה בקרנות הפנסיה ובקופות הגמל עשויים להתרחב עוד יותר, שכן חשיפה למט"ח ולמניות חו"ל הופכת לגורם מכריע בתשואות. עמדה רשמית שפרסמה רשות שוק ההון השבוע, לפיה חברות ביטוח אסור להפלות לרעה מבוטחים על בסיס מקום מגורים, מדגישה את הרגולציה ההולכת ומתהדקת בשוק הפיננסי המקבילה לתנודות בשוק ההון.

בימים הקרובים יעמדו המשקיעים בישראל מול שני אירועים מלכדים: החלטת הריבית בארה"ב שתתקבל אחרי שהפד השאיר את הריבית ללא שינוי במפגש הקודם, והדיווחים על התקדמות דיפלומטית בין ארה"ב לאיראן שהפילו את הנפט ביותר מ-7% ביום אחד והשיבו אותו לעליות לאחר דיווחים על תקיפה אמריקאית באיראן. מורגן סטנלי העריך שהתיקון בשוק המניות האמריקאי קרוב לסיום, אך הזהיר מסיכון לירידה במדד לרמה של 7,100 נקודות. עבור השקל, הדירוג של המשתנים הפוליטיים המקומיים נשאר המפתח, והנתונים של הרבעון השלישי מראים שהמוסדיים כבר הצביעו ברגליים – או ליתר דיוק, בדולרים.

הבורסה בתל אביב נפתחה את השבוע בירידות: מדד ת"א 35 ומדד ת"א 125 ירדו בעדינות של כ-0.3%, אחרי שביום ראשון ירד מדד ת"א 35 ב-0.5% בתגובה לירידות החדות שנרשמו בוול סטריט. עם זאת, ביום שלישי עבר המסחר בתל אביב למגמת עליות, ומדדי הבנקים והביטוח זינקו בכ-2% – סימן לכך שהכסף המוסדי עדיין מחפש תשואה בסקטורים הדפנסיביים יחסית. בגלובס נרשם כי מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% במהלך המסחר, בעוד הדולר מתחזק במקביל – שילוב שמעיד על חיפוש רוטציה פנימית בין הסקטורים ולא על יציאה כללית של הכספים מהשוק.

הנתונים של תעשיית הקרנות מציירים תמונה משלימה להתנהלות המשקיעים הפרטיים. קרנות הסל המתמחות במניות בחו"ל גייסו 7.9 מיליארד שקל באוקטובר, בעוד הקרנות המתמחות במניות בישראל פדו 3.2 מיליארד שקל – פדיונות שנחשבים חריגים לתקופה זו של השנה. בשוק מסבירים שהמשקיעים עברו "לשבת על הגדר" בצל הירידות בתל אביב ואי-הוודאות הפוליטית, כשהקרנות הכספיות גייסו 3.7 מיליארד שקל ונהנות מעמדת ההמתנה. כלומר, הכסף לא עזב את מערכת שוק ההון אלא נמלט לפינות הבטוחות ביותר שלה, בהמתנה לאיתות ברור לגבי ההתפתחויות הפוליטיות.

עונת הדוחות בוול סטריט: תוצאות טובות, שערים יורדים

בוול סטריט מתקיימת כעת תופעה מעניינת שמבלבלת את המשקיעים: עונת הדוחות לרבעון השלישי היא מהמרשימות בשנים האחרונות, אך מניות הטק יורדות דווקא בימי פרסום הדוחות. לפי ניתוח שפרסם מנהל השקעות בכיר במגדל ניהול תיקי השקעות, הירידה הממוצעת בשערי מניות הטכנולוגיה ביום הפרסום הייתה החדה ביותר ב-12 השנים האחרונות. ההסבר טמון בחששות מהפגיעה התזרימית שנובעת מהגדלת ההשקעות בתשתיות הבינה המלאכותית, ומגיוסי חוב של הענקיות שמתקרבים לסכום עתק של כחצי טריליון דולר בסביבת ריבית עולה.

מניות השבבים ותופעת ה"מכונה הסקפטית"

אינטל נחלשה ב-9% וצ'ק פוינט ב-7% בתחילת השבוע, כשהנפט צנח ביותר מ-7% בו ביום, ובהמשך אפל איבדה 3.5% בוול סטריט לאחר שתחזית הרווחיות שלה אכזבה את המשקיעים. במקביל, מניית אינטל התרסקה ב-29% בשיאה ביום אחד – המסחר הגרוע שלה מאז 1974 – ונאסד"ק רשם את הירידה החדה שלו מזה חודש ואת היום הגרוע מאז מרץ 2025, עם צלילה של 2.9%. המשקיעים חזרו לאמץ את גישת "מכונת הסקפטיות" כלפי חברות תשתיות הבינה המלאכותית, עם מימוש חד וחסר אבחנה במניות השבבים, במקביל לנהירה למניות הדפנסיביות. למרות זאת, חברות שבבי הזיכרון מציינות שהזמנותיהן כבר כיום מכסות את כלל מכירותיהן עד לשנת 2029 לפחות – סתירה שהשוק ייאלץ ליישב בהמשך.

טאואר, טבע ונייס: החזית הישראלית בניו יורק

החברות הישראליות בוול סטריט לא נמנעו מהמעיכה. טאואר סיימה רבעון נוסף עם שיא במכירות – 526 מיליון דולר וזינוק של 222% ברווח הנקי ל-120 מיליון דולר – אך המניה איבדה כ-7% מערכה בוול סטריט וכ-8.7% בבורסת תל אביב, בעוד אנליסטים מורידים את מחיר היעד: בנק אוף אמריקה הוריד את היעד ב-16% ל-310 דולר, ושי זיגלמן מהפועלים הוריד ל-333 דולר תוך שמירה על המלצת "תשואת יתר". מנגד, טבע עקפה את התחזיות בשורה העליונה והתחתונה עם הכנסות של 4.4 מיליארד דולר, העלתה את תחזיתה השנתית והמניה מטפסת כ-5%. חברת נייס מפטרת כ-500 עובדים, כ-5% מכוח האדם שלה, על רקע האתגרים שמציבה מהפכת הבינה המלאכותית לחברות התוכנה המסורתיות – והמניה יורדת ב-6% במסחר המוקדם בנאסד"ק.

ההשפעה על החוסך הישראלי ועל הצרכן

מעבר למסחר היומי, לתנודות האלה יש השפעה ישירה על כיסם של החוסכים בישראל. כמעט עשור אחרי השקת "חיסכון לכל ילד", פערים בין המסלולים כבר מגיעים לאלפי שקלים, כשמסלולי הסיכון המוגבר הובילו בפער ויותר משליש מההורים עדיין מוותרים על הכפלת ההפקדה. בסביבה של שער דולר גבוה ותנודתיות מוגברת, הפערים בין מסלולי ההשקעה בקרנות הפנסיה ובקופות הגמל עשויים להתרחב עוד יותר, שכן חשיפה למט"ח ולמניות חו"ל הופכת לגורם מכריע בתשואות. עמדה רשמית שפרסמה רשות שוק ההון השבוע, לפיה חברות ביטוח אסור להפלות לרעה מבוטחים על בסיס מקום מגורים, מדגישה את הרגולציה ההולכת ומתהדקת בשוק הפיננסי המקבילה לתנודות בשוק ההון.

בימים הקרובים יעמדו המשקיעים בישראל מול שני אירועים מלכדים: החלטת הריבית בארה"ב שתתקבל אחרי שהפד השאיר את הריבית ללא שינוי במפגש הקודם, והדיווחים על התקדמות דיפלומטית בין ארה"ב לאיראן שהפילו את הנפט ביותר מ-7% ביום אחד והשיבו אותו לעליות לאחר דיווחים על תקיפה אמריקאית באיראן. מורגן סטנלי העריך שהתיקון בשוק המניות האמריקאי קרוב לסיום, אך הזהיר מסיכון לירידה במדד לרמה של 7,100 נקודות. עבור השקל, הדירוג של המשתנים הפוליטיים המקומיים נשאר המפתח, והנתונים של הרבעון השלישי מראים שהמוסדיים כבר הצביעו ברגליים – או ליתר דיוק, בדולרים.

המטבע האמריקאי המשיך השבוע להתחזק מול השקל ורשם קפיצה של כ-4.5% מאז ה-27 באוקטובר, מועד הבחירות בישראל. במסחר בבוקר שליו חצה הדולר לזמן קצת את רף ה-3.15 שקלים והתייצב מעל 3.16 שקלים, רמתו הגבוהה ביותר מול השקל מתחילת השנה. דווקא בשבוע שבו התאוששות עדינה התקבעה בבורסה בתל אביב, שער החליפין המשיך לטפס והפך לסיפור המרכזי של שוק ההון הישראלי. יוסי מנשה מאלטשולר שחם מסביר כי פער הריביות מול ארה"ב, לצד אי-הוודאות הפוליטית והביטחונית, דוחפים את הדולר למעלה. ההתחזקות עשויה לסייע ליצואניות הישראליות, אך במקביל לתדלק את האינפלציה המקומית שמטרידה את בית המטבחיים.

דו"ח של דה-מרקר ממחיש את המהפך בהתנהלות הגופים המוסדיים: בעוד שברבעון השני של השנה מגזר הפיננסים רשם מכירות נטו של כ-1.1 מיליארד דולר, ברבעון השלישי הוא עבר לרכישות נטו של 3.7 מיליארד דולר – מהלך שתרם ישירות להיחלשות השקל. הבנקים בישראל הגדילו אף הם את רכישות מט"ח ברבעון, בעוד המוסדיים צימצמו את מכירות המט"ח. הדולר שינה כיוון מיד עם היוודע תוצאות הבחירות ביום שלישי שעבר, והעלייה מאז הייתה מתמדת וללא סימני עייפות. לאי-הוודאות הפוליטית המעיבה על המשקיעים הצטרף גל ירידות בוול סטריט, שמאלץ את הגופים הגדולים לרכוש דולרים כמגן על תיקי ההשקעות של החוסכים הפנסיוניים.

הבורסה בתל אביב בין ההתאוששות לחשש

הבורסה בתל אביב נפתחה את השבוע בירידות: מדד ת"א 35 ומדד ת"א 125 ירדו בעדינות של כ-0.3%, אחרי שביום ראשון ירד מדד ת"א 35 ב-0.5% בתגובה לירידות החדות שנרשמו בוול סטריט. עם זאת, ביום שלישי עבר המסחר בתל אביב למגמת עליות, ומדדי הבנקים והביטוח זינקו בכ-2% – סימן לכך שהכסף המוסדי עדיין מחפש תשואה בסקטורים הדפנסיביים יחסית. בגלובס נרשם כי מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% במהלך המסחר, בעוד הדולר מתחזק במקביל – שילוב שמעיד על חיפוש רוטציה פנימית בין הסקטורים ולא על יציאה כללית של הכספים מהשוק.

הנתונים של תעשיית הקרנות מציירים תמונה משלימה להתנהלות המשקיעים הפרטיים. קרנות הסל המתמחות במניות בחו"ל גייסו 7.9 מיליארד שקל באוקטובר, בעוד הקרנות המתמחות במניות בישראל פדו 3.2 מיליארד שקל – פדיונות שנחשבים חריגים לתקופה זו של השנה. בשוק מסבירים שהמשקיעים עברו "לשבת על הגדר" בצל הירידות בתל אביב ואי-הוודאות הפוליטית, כשהקרנות הכספיות גייסו 3.7 מיליארד שקל ונהנות מעמדת ההמתנה. כלומר, הכסף לא עזב את מערכת שוק ההון אלא נמלט לפינות הבטוחות ביותר שלה, בהמתנה לאיתות ברור לגבי ההתפתחויות הפוליטיות.

עונת הדוחות בוול סטריט: תוצאות טובות, שערים יורדים

בוול סטריט מתקיימת כעת תופעה מעניינת שמבלבלת את המשקיעים: עונת הדוחות לרבעון השלישי היא מהמרשימות בשנים האחרונות, אך מניות הטק יורדות דווקא בימי פרסום הדוחות. לפי ניתוח שפרסם מנהל השקעות בכיר במגדל ניהול תיקי השקעות, הירידה הממוצעת בשערי מניות הטכנולוגיה ביום הפרסום הייתה החדה ביותר ב-12 השנים האחרונות. ההסבר טמון בחששות מהפגיעה התזרימית שנובעת מהגדלת ההשקעות בתשתיות הבינה המלאכותית, ומגיוסי חוב של הענקיות שמתקרבים לסכום עתק של כחצי טריליון דולר בסביבת ריבית עולה.

מניות השבבים ותופעת ה"מכונה הסקפטית"

אינטל נחלשה ב-9% וצ'ק פוינט ב-7% בתחילת השבוע, כשהנפט צנח ביותר מ-7% בו ביום, ובהמשך אפל איבדה 3.5% בוול סטריט לאחר שתחזית הרווחיות שלה אכזבה את המשקיעים. במקביל, מניית אינטל התרסקה ב-29% בשיאה ביום אחד – המסחר הגרוע שלה מאז 1974 – ונאסד"ק רשם את הירידה החדה שלו מזה חודש ואת היום הגרוע מאז מרץ 2025, עם צלילה של 2.9%. המשקיעים חזרו לאמץ את גישת "מכונת הסקפטיות" כלפי חברות תשתיות הבינה המלאכותית, עם מימוש חד וחסר אבחנה במניות השבבים, במקביל לנהירה למניות הדפנסיביות. למרות זאת, חברות שבבי הזיכרון מציינות שהזמנותיהן כבר כיום מכסות את כלל מכירותיהן עד לשנת 2029 לפחות – סתירה שהשוק ייאלץ ליישב בהמשך.

טאואר, טבע ונייס: החזית הישראלית בניו יורק

החברות הישראליות בוול סטריט לא נמנעו מהמעיכה. טאואר סיימה רבעון נוסף עם שיא במכירות – 526 מיליון דולר וזינוק של 222% ברווח הנקי ל-120 מיליון דולר – אך המניה איבדה כ-7% מערכה בוול סטריט וכ-8.7% בבורסת תל אביב, בעוד אנליסטים מורידים את מחיר היעד: בנק אוף אמריקה הוריד את היעד ב-16% ל-310 דולר, ושי זיגלמן מהפועלים הוריד ל-333 דולר תוך שמירה על המלצת "תשואת יתר". מנגד, טבע עקפה את התחזיות בשורה העליונה והתחתונה עם הכנסות של 4.4 מיליארד דולר, העלתה את תחזיתה השנתית והמניה מטפסת כ-5%. חברת נייס מפטרת כ-500 עובדים, כ-5% מכוח האדם שלה, על רקע האתגרים שמציבה מהפכת הבינה המלאכותית לחברות התוכנה המסורתיות – והמניה יורדת ב-6% במסחר המוקדם בנאסד"ק.

ההשפעה על החוסך הישראלי ועל הצרכן

מעבר למסחר היומי, לתנודות האלה יש השפעה ישירה על כיסם של החוסכים בישראל. כמעט עשור אחרי השקת "חיסכון לכל ילד", פערים בין המסלולים כבר מגיעים לאלפי שקלים, כשמסלולי הסיכון המוגבר הובילו בפער ויותר משליש מההורים עדיין מוותרים על הכפלת ההפקדה. בסביבה של שער דולר גבוה ותנודתיות מוגברת, הפערים בין מסלולי ההשקעה בקרנות הפנסיה ובקופות הגמל עשויים להתרחב עוד יותר, שכן חשיפה למט"ח ולמניות חו"ל הופכת לגורם מכריע בתשואות. עמדה רשמית שפרסמה רשות שוק ההון השבוע, לפיה חברות ביטוח אסור להפלות לרעה מבוטחים על בסיס מקום מגורים, מדגישה את הרגולציה ההולכת ומתהדקת בשוק הפיננסי המקבילה לתנודות בשוק ההון.

בימים הקרובים יעמדו המשקיעים בישראל מול שני אירועים מלכדים: החלטת הריבית בארה"ב שתתקבל אחרי שהפד השאיר את הריבית ללא שינוי במפגש הקודם, והדיווחים על התקדמות דיפלומטית בין ארה"ב לאיראן שהפילו את הנפט ביותר מ-7% ביום אחד והשיבו אותו לעליות לאחר דיווחים על תקיפה אמריקאית באיראן. מורגן סטנלי העריך שהתיקון בשוק המניות האמריקאי קרוב לסיום, אך הזהיר מסיכון לירידה במדד לרמה של 7,100 נקודות. עבור השקל, הדירוג של המשתנים הפוליטיים המקומיים נשאר המפתח, והנתונים של הרבעון השלישי מראים שהמוסדיים כבר הצביעו ברגליים – או ליתר דיוק, בדולרים.

המטבע האמריקאי המשיך השבוע להתחזק מול השקל ורשם קפיצה של כ-4.5% מאז ה-27 באוקטובר, מועד הבחירות בישראל. במסחר בבוקר שליו חצה הדולר לזמן קצת את רף ה-3.15 שקלים והתייצב מעל 3.16 שקלים, רמתו הגבוהה ביותר מול השקל מתחילת השנה. דווקא בשבוע שבו התאוששות עדינה התקבעה בבורסה בתל אביב, שער החליפין המשיך לטפס והפך לסיפור המרכזי של שוק ההון הישראלי. יוסי מנשה מאלטשולר שחם מסביר כי פער הריביות מול ארה"ב, לצד אי-הוודאות הפוליטית והביטחונית, דוחפים את הדולר למעלה. ההתחזקות עשויה לסייע ליצואניות הישראליות, אך במקביל לתדלק את האינפלציה המקומית שמטרידה את בית המטבחיים.

דו"ח של דה-מרקר ממחיש את המהפך בהתנהלות הגופים המוסדיים: בעוד שברבעון השני של השנה מגזר הפיננסים רשם מכירות נטו של כ-1.1 מיליארד דולר, ברבעון השלישי הוא עבר לרכישות נטו של 3.7 מיליארד דולר – מהלך שתרם ישירות להיחלשות השקל. הבנקים בישראל הגדילו אף הם את רכישות מט"ח ברבעון, בעוד המוסדיים צימצמו את מכירות המט"ח. הדולר שינה כיוון מיד עם היוודע תוצאות הבחירות ביום שלישי שעבר, והעלייה מאז הייתה מתמדת וללא סימני עייפות. לאי-הוודאות הפוליטית המעיבה על המשקיעים הצטרף גל ירידות בוול סטריט, שמאלץ את הגופים הגדולים לרכוש דולרים כמגן על תיקי ההשקעות של החוסכים הפנסיוניים.

הבורסה בתל אביב בין ההתאוששות לחשש

הבורסה בתל אביב נפתחה את השבוע בירידות: מדד ת"א 35 ומדד ת"א 125 ירדו בעדינות של כ-0.3%, אחרי שביום ראשון ירד מדד ת"א 35 ב-0.5% בתגובה לירידות החדות שנרשמו בוול סטריט. עם זאת, ביום שלישי עבר המסחר בתל אביב למגמת עליות, ומדדי הבנקים והביטוח זינקו בכ-2% – סימן לכך שהכסף המוסדי עדיין מחפש תשואה בסקטורים הדפנסיביים יחסית. בגלובס נרשם כי מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% במהלך המסחר, בעוד הדולר מתחזק במקביל – שילוב שמעיד על חיפוש רוטציה פנימית בין הסקטורים ולא על יציאה כללית של הכספים מהשוק.

הנתונים של תעשיית הקרנות מציירים תמונה משלימה להתנהלות המשקיעים הפרטיים. קרנות הסל המתמחות במניות בחו"ל גייסו 7.9 מיליארד שקל באוקטובר, בעוד הקרנות המתמחות במניות בישראל פדו 3.2 מיליארד שקל – פדיונות שנחשבים חריגים לתקופה זו של השנה. בשוק מסבירים שהמשקיעים עברו "לשבת על הגדר" בצל הירידות בתל אביב ואי-הוודאות הפוליטית, כשהקרנות הכספיות גייסו 3.7 מיליארד שקל ונהנות מעמדת ההמתנה. כלומר, הכסף לא עזב את מערכת שוק ההון אלא נמלט לפינות הבטוחות ביותר שלה, בהמתנה לאיתות ברור לגבי ההתפתחויות הפוליטיות.

עונת הדוחות בוול סטריט: תוצאות טובות, שערים יורדים

בוול סטריט מתקיימת כעת תופעה מעניינת שמבלבלת את המשקיעים: עונת הדוחות לרבעון השלישי היא מהמרשימות בשנים האחרונות, אך מניות הטק יורדות דווקא בימי פרסום הדוחות. לפי ניתוח שפרסם מנהל השקעות בכיר במגדל ניהול תיקי השקעות, הירידה הממוצעת בשערי מניות הטכנולוגיה ביום הפרסום הייתה החדה ביותר ב-12 השנים האחרונות. ההסבר טמון בחששות מהפגיעה התזרימית שנובעת מהגדלת ההשקעות בתשתיות הבינה המלאכותית, ומגיוסי חוב של הענקיות שמתקרבים לסכום עתק של כחצי טריליון דולר בסביבת ריבית עולה.

מניות השבבים ותופעת ה"מכונה הסקפטית"

אינטל נחלשה ב-9% וצ'ק פוינט ב-7% בתחילת השבוע, כשהנפט צנח ביותר מ-7% בו ביום, ובהמשך אפל איבדה 3.5% בוול סטריט לאחר שתחזית הרווחיות שלה אכזבה את המשקיעים. במקביל, מניית אינטל התרסקה ב-29% בשיאה ביום אחד – המסחר הגרוע שלה מאז 1974 – ונאסד"ק רשם את הירידה החדה שלו מזה חודש ואת היום הגרוע מאז מרץ 2025, עם צלילה של 2.9%. המשקיעים חזרו לאמץ את גישת "מכונת הסקפטיות" כלפי חברות תשתיות הבינה המלאכותית, עם מימוש חד וחסר אבחנה במניות השבבים, במקביל לנהירה למניות הדפנסיביות. למרות זאת, חברות שבבי הזיכרון מציינות שהזמנותיהן כבר כיום מכסות את כלל מכירותיהן עד לשנת 2029 לפחות – סתירה שהשוק ייאלץ ליישב בהמשך.

טאואר, טבע ונייס: החזית הישראלית בניו יורק

החברות הישראליות בוול סטריט לא נמנעו מהמעיכה. טאואר סיימה רבעון נוסף עם שיא במכירות – 526 מיליון דולר וזינוק של 222% ברווח הנקי ל-120 מיליון דולר – אך המניה איבדה כ-7% מערכה בוול סטריט וכ-8.7% בבורסת תל אביב, בעוד אנליסטים מורידים את מחיר היעד: בנק אוף אמריקה הוריד את היעד ב-16% ל-310 דולר, ושי זיגלמן מהפועלים הוריד ל-333 דולר תוך שמירה על המלצת "תשואת יתר". מנגד, טבע עקפה את התחזיות בשורה העליונה והתחתונה עם הכנסות של 4.4 מיליארד דולר, העלתה את תחזיתה השנתית והמניה מטפסת כ-5%. חברת נייס מפטרת כ-500 עובדים, כ-5% מכוח האדם שלה, על רקע האתגרים שמציבה מהפכת הבינה המלאכותית לחברות התוכנה המסורתיות – והמניה יורדת ב-6% במסחר המוקדם בנאסד"ק.

ההשפעה על החוסך הישראלי ועל הצרכן

מעבר למסחר היומי, לתנודות האלה יש השפעה ישירה על כיסם של החוסכים בישראל. כמעט עשור אחרי השקת "חיסכון לכל ילד", פערים בין המסלולים כבר מגיעים לאלפי שקלים, כשמסלולי הסיכון המוגבר הובילו בפער ויותר משליש מההורים עדיין מוותרים על הכפלת ההפקדה. בסביבה של שער דולר גבוה ותנודתיות מוגברת, הפערים בין מסלולי ההשקעה בקרנות הפנסיה ובקופות הגמל עשויים להתרחב עוד יותר, שכן חשיפה למט"ח ולמניות חו"ל הופכת לגורם מכריע בתשואות. עמדה רשמית שפרסמה רשות שוק ההון השבוע, לפיה חברות ביטוח אסור להפלות לרעה מבוטחים על בסיס מקום מגורים, מדגישה את הרגולציה ההולכת ומתהדקת בשוק הפיננסי המקבילה לתנודות בשוק ההון.

בימים הקרובים יעמדו המשקיעים בישראל מול שני אירועים מלכדים: החלטת הריבית בארה"ב שתתקבל אחרי שהפד השאיר את הריבית ללא שינוי במפגש הקודם, והדיווחים על התקדמות דיפלומטית בין ארה"ב לאיראן שהפילו את הנפט ביותר מ-7% ביום אחד והשיבו אותו לעליות לאחר דיווחים על תקיפה אמריקאית באיראן. מורגן סטנלי העריך שהתיקון בשוק המניות האמריקאי קרוב לסיום, אך הזהיר מסיכון לירידה במדד לרמה של 7,100 נקודות. עבור השקל, הדירוג של המשתנים הפוליטיים המקומיים נשאר המפתח, והנתונים של הרבעון השלישי מראים שהמוסדיים כבר הצביעו ברגליים – או ליתר דיוק, בדולרים.

הבורסה בתל אביב נפתחה את השבוע בירידות: מדד ת"א 35 ומדד ת"א 125 ירדו בעדינות של כ-0.3%, אחרי שביום ראשון ירד מדד ת"א 35 ב-0.5% בתגובה לירידות החדות שנרשמו בוול סטריט. עם זאת, ביום שלישי עבר המסחר בתל אביב למגמת עליות, ומדדי הבנקים והביטוח זינקו בכ-2% – סימן לכך שהכסף המוסדי עדיין מחפש תשואה בסקטורים הדפנסיביים יחסית. בגלובס נרשם כי מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% במהלך המסחר, בעוד הדולר מתחזק במקביל – שילוב שמעיד על חיפוש רוטציה פנימית בין הסקטורים ולא על יציאה כללית של הכספים מהשוק.

הנתונים של תעשיית הקרנות מציירים תמונה משלימה להתנהלות המשקיעים הפרטיים. קרנות הסל המתמחות במניות בחו"ל גייסו 7.9 מיליארד שקל באוקטובר, בעוד הקרנות המתמחות במניות בישראל פדו 3.2 מיליארד שקל – פדיונות שנחשבים חריגים לתקופה זו של השנה. בשוק מסבירים שהמשקיעים עברו "לשבת על הגדר" בצל הירידות בתל אביב ואי-הוודאות הפוליטית, כשהקרנות הכספיות גייסו 3.7 מיליארד שקל ונהנות מעמדת ההמתנה. כלומר, הכסף לא עזב את מערכת שוק ההון אלא נמלט לפינות הבטוחות ביותר שלה, בהמתנה לאיתות ברור לגבי ההתפתחויות הפוליטיות.

עונת הדוחות בוול סטריט: תוצאות טובות, שערים יורדים

בוול סטריט מתקיימת כעת תופעה מעניינת שמבלבלת את המשקיעים: עונת הדוחות לרבעון השלישי היא מהמרשימות בשנים האחרונות, אך מניות הטק יורדות דווקא בימי פרסום הדוחות. לפי ניתוח שפרסם מנהל השקעות בכיר במגדל ניהול תיקי השקעות, הירידה הממוצעת בשערי מניות הטכנולוגיה ביום הפרסום הייתה החדה ביותר ב-12 השנים האחרונות. ההסבר טמון בחששות מהפגיעה התזרימית שנובעת מהגדלת ההשקעות בתשתיות הבינה המלאכותית, ומגיוסי חוב של הענקיות שמתקרבים לסכום עתק של כחצי טריליון דולר בסביבת ריבית עולה.

מניות השבבים ותופעת ה"מכונה הסקפטית"

אינטל נחלשה ב-9% וצ'ק פוינט ב-7% בתחילת השבוע, כשהנפט צנח ביותר מ-7% בו ביום, ובהמשך אפל איבדה 3.5% בוול סטריט לאחר שתחזית הרווחיות שלה אכזבה את המשקיעים. במקביל, מניית אינטל התרסקה ב-29% בשיאה ביום אחד – המסחר הגרוע שלה מאז 1974 – ונאסד"ק רשם את הירידה החדה שלו מזה חודש ואת היום הגרוע מאז מרץ 2025, עם צלילה של 2.9%. המשקיעים חזרו לאמץ את גישת "מכונת הסקפטיות" כלפי חברות תשתיות הבינה המלאכותית, עם מימוש חד וחסר אבחנה במניות השבבים, במקביל לנהירה למניות הדפנסיביות. למרות זאת, חברות שבבי הזיכרון מציינות שהזמנותיהן כבר כיום מכסות את כלל מכירותיהן עד לשנת 2029 לפחות – סתירה שהשוק ייאלץ ליישב בהמשך.

טאואר, טבע ונייס: החזית הישראלית בניו יורק

החברות הישראליות בוול סטריט לא נמנעו מהמעיכה. טאואר סיימה רבעון נוסף עם שיא במכירות – 526 מיליון דולר וזינוק של 222% ברווח הנקי ל-120 מיליון דולר – אך המניה איבדה כ-7% מערכה בוול סטריט וכ-8.7% בבורסת תל אביב, בעוד אנליסטים מורידים את מחיר היעד: בנק אוף אמריקה הוריד את היעד ב-16% ל-310 דולר, ושי זיגלמן מהפועלים הוריד ל-333 דולר תוך שמירה על המלצת "תשואת יתר". מנגד, טבע עקפה את התחזיות בשורה העליונה והתחתונה עם הכנסות של 4.4 מיליארד דולר, העלתה את תחזיתה השנתית והמניה מטפסת כ-5%. חברת נייס מפטרת כ-500 עובדים, כ-5% מכוח האדם שלה, על רקע האתגרים שמציבה מהפכת הבינה המלאכותית לחברות התוכנה המסורתיות – והמניה יורדת ב-6% במסחר המוקדם בנאסד"ק.

ההשפעה על החוסך הישראלי ועל הצרכן

מעבר למסחר היומי, לתנודות האלה יש השפעה ישירה על כיסם של החוסכים בישראל. כמעט עשור אחרי השקת "חיסכון לכל ילד", פערים בין המסלולים כבר מגיעים לאלפי שקלים, כשמסלולי הסיכון המוגבר הובילו בפער ויותר משליש מההורים עדיין מוותרים על הכפלת ההפקדה. בסביבה של שער דולר גבוה ותנודתיות מוגברת, הפערים בין מסלולי ההשקעה בקרנות הפנסיה ובקופות הגמל עשויים להתרחב עוד יותר, שכן חשיפה למט"ח ולמניות חו"ל הופכת לגורם מכריע בתשואות. עמדה רשמית שפרסמה רשות שוק ההון השבוע, לפיה חברות ביטוח אסור להפלות לרעה מבוטחים על בסיס מקום מגורים, מדגישה את הרגולציה ההולכת ומתהדקת בשוק הפיננסי המקבילה לתנודות בשוק ההון.

בימים הקרובים יעמדו המשקיעים בישראל מול שני אירועים מלכדים: החלטת הריבית בארה"ב שתתקבל אחרי שהפד השאיר את הריבית ללא שינוי במפגש הקודם, והדיווחים על התקדמות דיפלומטית בין ארה"ב לאיראן שהפילו את הנפט ביותר מ-7% ביום אחד והשיבו אותו לעליות לאחר דיווחים על תקיפה אמריקאית באיראן. מורגן סטנלי העריך שהתיקון בשוק המניות האמריקאי קרוב לסיום, אך הזהיר מסיכון לירידה במדד לרמה של 7,100 נקודות. עבור השקל, הדירוג של המשתנים הפוליטיים המקומיים נשאר המפתח, והנתונים של הרבעון השלישי מראים שהמוסדיים כבר הצביעו ברגליים – או ליתר דיוק, בדולרים.

המטבע האמריקאי המשיך השבוע להתחזק מול השקל ורשם קפיצה של כ-4.5% מאז ה-27 באוקטובר, מועד הבחירות בישראל. במסחר בבוקר שליו חצה הדולר לזמן קצת את רף ה-3.15 שקלים והתייצב מעל 3.16 שקלים, רמתו הגבוהה ביותר מול השקל מתחילת השנה. דווקא בשבוע שבו התאוששות עדינה התקבעה בבורסה בתל אביב, שער החליפין המשיך לטפס והפך לסיפור המרכזי של שוק ההון הישראלי. יוסי מנשה מאלטשולר שחם מסביר כי פער הריביות מול ארה"ב, לצד אי-הוודאות הפוליטית והביטחונית, דוחפים את הדולר למעלה. ההתחזקות עשויה לסייע ליצואניות הישראליות, אך במקביל לתדלק את האינפלציה המקומית שמטרידה את בית המטבחיים.

דו"ח של דה-מרקר ממחיש את המהפך בהתנהלות הגופים המוסדיים: בעוד שברבעון השני של השנה מגזר הפיננסים רשם מכירות נטו של כ-1.1 מיליארד דולר, ברבעון השלישי הוא עבר לרכישות נטו של 3.7 מיליארד דולר – מהלך שתרם ישירות להיחלשות השקל. הבנקים בישראל הגדילו אף הם את רכישות מט"ח ברבעון, בעוד המוסדיים צימצמו את מכירות המט"ח. הדולר שינה כיוון מיד עם היוודע תוצאות הבחירות ביום שלישי שעבר, והעלייה מאז הייתה מתמדת וללא סימני עייפות. לאי-הוודאות הפוליטית המעיבה על המשקיעים הצטרף גל ירידות בוול סטריט, שמאלץ את הגופים הגדולים לרכוש דולרים כמגן על תיקי ההשקעות של החוסכים הפנסיוניים.

הבורסה בתל אביב בין ההתאוששות לחשש

הבורסה בתל אביב נפתחה את השבוע בירידות: מדד ת"א 35 ומדד ת"א 125 ירדו בעדינות של כ-0.3%, אחרי שביום ראשון ירד מדד ת"א 35 ב-0.5% בתגובה לירידות החדות שנרשמו בוול סטריט. עם זאת, ביום שלישי עבר המסחר בתל אביב למגמת עליות, ומדדי הבנקים והביטוח זינקו בכ-2% – סימן לכך שהכסף המוסדי עדיין מחפש תשואה בסקטורים הדפנסיביים יחסית. בגלובס נרשם כי מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% במהלך המסחר, בעוד הדולר מתחזק במקביל – שילוב שמעיד על חיפוש רוטציה פנימית בין הסקטורים ולא על יציאה כללית של הכספים מהשוק.

הנתונים של תעשיית הקרנות מציירים תמונה משלימה להתנהלות המשקיעים הפרטיים. קרנות הסל המתמחות במניות בחו"ל גייסו 7.9 מיליארד שקל באוקטובר, בעוד הקרנות המתמחות במניות בישראל פדו 3.2 מיליארד שקל – פדיונות שנחשבים חריגים לתקופה זו של השנה. בשוק מסבירים שהמשקיעים עברו "לשבת על הגדר" בצל הירידות בתל אביב ואי-הוודאות הפוליטית, כשהקרנות הכספיות גייסו 3.7 מיליארד שקל ונהנות מעמדת ההמתנה. כלומר, הכסף לא עזב את מערכת שוק ההון אלא נמלט לפינות הבטוחות ביותר שלה, בהמתנה לאיתות ברור לגבי ההתפתחויות הפוליטיות.

עונת הדוחות בוול סטריט: תוצאות טובות, שערים יורדים

בוול סטריט מתקיימת כעת תופעה מעניינת שמבלבלת את המשקיעים: עונת הדוחות לרבעון השלישי היא מהמרשימות בשנים האחרונות, אך מניות הטק יורדות דווקא בימי פרסום הדוחות. לפי ניתוח שפרסם מנהל השקעות בכיר במגדל ניהול תיקי השקעות, הירידה הממוצעת בשערי מניות הטכנולוגיה ביום הפרסום הייתה החדה ביותר ב-12 השנים האחרונות. ההסבר טמון בחששות מהפגיעה התזרימית שנובעת מהגדלת ההשקעות בתשתיות הבינה המלאכותית, ומגיוסי חוב של הענקיות שמתקרבים לסכום עתק של כחצי טריליון דולר בסביבת ריבית עולה.

מניות השבבים ותופעת ה"מכונה הסקפטית"

אינטל נחלשה ב-9% וצ'ק פוינט ב-7% בתחילת השבוע, כשהנפט צנח ביותר מ-7% בו ביום, ובהמשך אפל איבדה 3.5% בוול סטריט לאחר שתחזית הרווחיות שלה אכזבה את המשקיעים. במקביל, מניית אינטל התרסקה ב-29% בשיאה ביום אחד – המסחר הגרוע שלה מאז 1974 – ונאסד"ק רשם את הירידה החדה שלו מזה חודש ואת היום הגרוע מאז מרץ 2025, עם צלילה של 2.9%. המשקיעים חזרו לאמץ את גישת "מכונת הסקפטיות" כלפי חברות תשתיות הבינה המלאכותית, עם מימוש חד וחסר אבחנה במניות השבבים, במקביל לנהירה למניות הדפנסיביות. למרות זאת, חברות שבבי הזיכרון מציינות שהזמנותיהן כבר כיום מכסות את כלל מכירותיהן עד לשנת 2029 לפחות – סתירה שהשוק ייאלץ ליישב בהמשך.

טאואר, טבע ונייס: החזית הישראלית בניו יורק

החברות הישראליות בוול סטריט לא נמנעו מהמעיכה. טאואר סיימה רבעון נוסף עם שיא במכירות – 526 מיליון דולר וזינוק של 222% ברווח הנקי ל-120 מיליון דולר – אך המניה איבדה כ-7% מערכה בוול סטריט וכ-8.7% בבורסת תל אביב, בעוד אנליסטים מורידים את מחיר היעד: בנק אוף אמריקה הוריד את היעד ב-16% ל-310 דולר, ושי זיגלמן מהפועלים הוריד ל-333 דולר תוך שמירה על המלצת "תשואת יתר". מנגד, טבע עקפה את התחזיות בשורה העליונה והתחתונה עם הכנסות של 4.4 מיליארד דולר, העלתה את תחזיתה השנתית והמניה מטפסת כ-5%. חברת נייס מפטרת כ-500 עובדים, כ-5% מכוח האדם שלה, על רקע האתגרים שמציבה מהפכת הבינה המלאכותית לחברות התוכנה המסורתיות – והמניה יורדת ב-6% במסחר המוקדם בנאסד"ק.

ההשפעה על החוסך הישראלי ועל הצרכן

מעבר למסחר היומי, לתנודות האלה יש השפעה ישירה על כיסם של החוסכים בישראל. כמעט עשור אחרי השקת "חיסכון לכל ילד", פערים בין המסלולים כבר מגיעים לאלפי שקלים, כשמסלולי הסיכון המוגבר הובילו בפער ויותר משליש מההורים עדיין מוותרים על הכפלת ההפקדה. בסביבה של שער דולר גבוה ותנודתיות מוגברת, הפערים בין מסלולי ההשקעה בקרנות הפנסיה ובקופות הגמל עשויים להתרחב עוד יותר, שכן חשיפה למט"ח ולמניות חו"ל הופכת לגורם מכריע בתשואות. עמדה רשמית שפרסמה רשות שוק ההון השבוע, לפיה חברות ביטוח אסור להפלות לרעה מבוטחים על בסיס מקום מגורים, מדגישה את הרגולציה ההולכת ומתהדקת בשוק הפיננסי המקבילה לתנודות בשוק ההון.

בימים הקרובים יעמדו המשקיעים בישראל מול שני אירועים מלכדים: החלטת הריבית בארה"ב שתתקבל אחרי שהפד השאיר את הריבית ללא שינוי במפגש הקודם, והדיווחים על התקדמות דיפלומטית בין ארה"ב לאיראן שהפילו את הנפט ביותר מ-7% ביום אחד והשיבו אותו לעליות לאחר דיווחים על תקיפה אמריקאית באיראן. מורגן סטנלי העריך שהתיקון בשוק המניות האמריקאי קרוב לסיום, אך הזהיר מסיכון לירידה במדד לרמה של 7,100 נקודות. עבור השקל, הדירוג של המשתנים הפוליטיים המקומיים נשאר המפתח, והנתונים של הרבעון השלישי מראים שהמוסדיים כבר הצביעו ברגליים – או ליתר דיוק, בדולרים.

הבורסה בתל אביב נפתחה את השבוע בירידות: מדד ת"א 35 ומדד ת"א 125 ירדו בעדינות של כ-0.3%, אחרי שביום ראשון ירד מדד ת"א 35 ב-0.5% בתגובה לירידות החדות שנרשמו בוול סטריט. עם זאת, ביום שלישי עבר המסחר בתל אביב למגמת עליות, ומדדי הבנקים והביטוח זינקו בכ-2% – סימן לכך שהכסף המוסדי עדיין מחפש תשואה בסקטורים הדפנסיביים יחסית. בגלובס נרשם כי מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% במהלך המסחר, בעוד הדולר מתחזק במקביל – שילוב שמעיד על חיפוש רוטציה פנימית בין הסקטורים ולא על יציאה כללית של הכספים מהשוק.

הנתונים של תעשיית הקרנות מציירים תמונה משלימה להתנהלות המשקיעים הפרטיים. קרנות הסל המתמחות במניות בחו"ל גייסו 7.9 מיליארד שקל באוקטובר, בעוד הקרנות המתמחות במניות בישראל פדו 3.2 מיליארד שקל – פדיונות שנחשבים חריגים לתקופה זו של השנה. בשוק מסבירים שהמשקיעים עברו "לשבת על הגדר" בצל הירידות בתל אביב ואי-הוודאות הפוליטית, כשהקרנות הכספיות גייסו 3.7 מיליארד שקל ונהנות מעמדת ההמתנה. כלומר, הכסף לא עזב את מערכת שוק ההון אלא נמלט לפינות הבטוחות ביותר שלה, בהמתנה לאיתות ברור לגבי ההתפתחויות הפוליטיות.

עונת הדוחות בוול סטריט: תוצאות טובות, שערים יורדים

בוול סטריט מתקיימת כעת תופעה מעניינת שמבלבלת את המשקיעים: עונת הדוחות לרבעון השלישי היא מהמרשימות בשנים האחרונות, אך מניות הטק יורדות דווקא בימי פרסום הדוחות. לפי ניתוח שפרסם מנהל השקעות בכיר במגדל ניהול תיקי השקעות, הירידה הממוצעת בשערי מניות הטכנולוגיה ביום הפרסום הייתה החדה ביותר ב-12 השנים האחרונות. ההסבר טמון בחששות מהפגיעה התזרימית שנובעת מהגדלת ההשקעות בתשתיות הבינה המלאכותית, ומגיוסי חוב של הענקיות שמתקרבים לסכום עתק של כחצי טריליון דולר בסביבת ריבית עולה.

מניות השבבים ותופעת ה"מכונה הסקפטית"

אינטל נחלשה ב-9% וצ'ק פוינט ב-7% בתחילת השבוע, כשהנפט צנח ביותר מ-7% בו ביום, ובהמשך אפל איבדה 3.5% בוול סטריט לאחר שתחזית הרווחיות שלה אכזבה את המשקיעים. במקביל, מניית אינטל התרסקה ב-29% בשיאה ביום אחד – המסחר הגרוע שלה מאז 1974 – ונאסד"ק רשם את הירידה החדה שלו מזה חודש ואת היום הגרוע מאז מרץ 2025, עם צלילה של 2.9%. המשקיעים חזרו לאמץ את גישת "מכונת הסקפטיות" כלפי חברות תשתיות הבינה המלאכותית, עם מימוש חד וחסר אבחנה במניות השבבים, במקביל לנהירה למניות הדפנסיביות. למרות זאת, חברות שבבי הזיכרון מציינות שהזמנותיהן כבר כיום מכסות את כלל מכירותיהן עד לשנת 2029 לפחות – סתירה שהשוק ייאלץ ליישב בהמשך.

טאואר, טבע ונייס: החזית הישראלית בניו יורק

החברות הישראליות בוול סטריט לא נמנעו מהמעיכה. טאואר סיימה רבעון נוסף עם שיא במכירות – 526 מיליון דולר וזינוק של 222% ברווח הנקי ל-120 מיליון דולר – אך המניה איבדה כ-7% מערכה בוול סטריט וכ-8.7% בבורסת תל אביב, בעוד אנליסטים מורידים את מחיר היעד: בנק אוף אמריקה הוריד את היעד ב-16% ל-310 דולר, ושי זיגלמן מהפועלים הוריד ל-333 דולר תוך שמירה על המלצת "תשואת יתר". מנגד, טבע עקפה את התחזיות בשורה העליונה והתחתונה עם הכנסות של 4.4 מיליארד דולר, העלתה את תחזיתה השנתית והמניה מטפסת כ-5%. חברת נייס מפטרת כ-500 עובדים, כ-5% מכוח האדם שלה, על רקע האתגרים שמציבה מהפכת הבינה המלאכותית לחברות התוכנה המסורתיות – והמניה יורדת ב-6% במסחר המוקדם בנאסד"ק.

ההשפעה על החוסך הישראלי ועל הצרכן

מעבר למסחר היומי, לתנודות האלה יש השפעה ישירה על כיסם של החוסכים בישראל. כמעט עשור אחרי השקת "חיסכון לכל ילד", פערים בין המסלולים כבר מגיעים לאלפי שקלים, כשמסלולי הסיכון המוגבר הובילו בפער ויותר משליש מההורים עדיין מוותרים על הכפלת ההפקדה. בסביבה של שער דולר גבוה ותנודתיות מוגברת, הפערים בין מסלולי ההשקעה בקרנות הפנסיה ובקופות הגמל עשויים להתרחב עוד יותר, שכן חשיפה למט"ח ולמניות חו"ל הופכת לגורם מכריע בתשואות. עמדה רשמית שפרסמה רשות שוק ההון השבוע, לפיה חברות ביטוח אסור להפלות לרעה מבוטחים על בסיס מקום מגורים, מדגישה את הרגולציה ההולכת ומתהדקת בשוק הפיננסי המקבילה לתנודות בשוק ההון.

בימים הקרובים יעמדו המשקיעים בישראל מול שני אירועים מלכדים: החלטת הריבית בארה"ב שתתקבל אחרי שהפד השאיר את הריבית ללא שינוי במפגש הקודם, והדיווחים על התקדמות דיפלומטית בין ארה"ב לאיראן שהפילו את הנפט ביותר מ-7% ביום אחד והשיבו אותו לעליות לאחר דיווחים על תקיפה אמריקאית באיראן. מורגן סטנלי העריך שהתיקון בשוק המניות האמריקאי קרוב לסיום, אך הזהיר מסיכון לירידה במדד לרמה של 7,100 נקודות. עבור השקל, הדירוג של המשתנים הפוליטיים המקומיים נשאר המפתח, והנתונים של הרבעון השלישי מראים שהמוסדיים כבר הצביעו ברגליים – או ליתר דיוק, בדולרים.

המטבע האמריקאי המשיך השבוע להתחזק מול השקל ורשם קפיצה של כ-4.5% מאז ה-27 באוקטובר, מועד הבחירות בישראל. במסחר בבוקר שליו חצה הדולר לזמן קצת את רף ה-3.15 שקלים והתייצב מעל 3.16 שקלים, רמתו הגבוהה ביותר מול השקל מתחילת השנה. דווקא בשבוע שבו התאוששות עדינה התקבעה בבורסה בתל אביב, שער החליפין המשיך לטפס והפך לסיפור המרכזי של שוק ההון הישראלי. יוסי מנשה מאלטשולר שחם מסביר כי פער הריביות מול ארה"ב, לצד אי-הוודאות הפוליטית והביטחונית, דוחפים את הדולר למעלה. ההתחזקות עשויה לסייע ליצואניות הישראליות, אך במקביל לתדלק את האינפלציה המקומית שמטרידה את בית המטבחיים.

דו"ח של דה-מרקר ממחיש את המהפך בהתנהלות הגופים המוסדיים: בעוד שברבעון השני של השנה מגזר הפיננסים רשם מכירות נטו של כ-1.1 מיליארד דולר, ברבעון השלישי הוא עבר לרכישות נטו של 3.7 מיליארד דולר – מהלך שתרם ישירות להיחלשות השקל. הבנקים בישראל הגדילו אף הם את רכישות מט"ח ברבעון, בעוד המוסדיים צימצמו את מכירות המט"ח. הדולר שינה כיוון מיד עם היוודע תוצאות הבחירות ביום שלישי שעבר, והעלייה מאז הייתה מתמדת וללא סימני עייפות. לאי-הוודאות הפוליטית המעיבה על המשקיעים הצטרף גל ירידות בוול סטריט, שמאלץ את הגופים הגדולים לרכוש דולרים כמגן על תיקי ההשקעות של החוסכים הפנסיוניים.

הבורסה בתל אביב בין ההתאוששות לחשש

הבורסה בתל אביב נפתחה את השבוע בירידות: מדד ת"א 35 ומדד ת"א 125 ירדו בעדינות של כ-0.3%, אחרי שביום ראשון ירד מדד ת"א 35 ב-0.5% בתגובה לירידות החדות שנרשמו בוול סטריט. עם זאת, ביום שלישי עבר המסחר בתל אביב למגמת עליות, ומדדי הבנקים והביטוח זינקו בכ-2% – סימן לכך שהכסף המוסדי עדיין מחפש תשואה בסקטורים הדפנסיביים יחסית. בגלובס נרשם כי מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% במהלך המסחר, בעוד הדולר מתחזק במקביל – שילוב שמעיד על חיפוש רוטציה פנימית בין הסקטורים ולא על יציאה כללית של הכספים מהשוק.

הנתונים של תעשיית הקרנות מציירים תמונה משלימה להתנהלות המשקיעים הפרטיים. קרנות הסל המתמחות במניות בחו"ל גייסו 7.9 מיליארד שקל באוקטובר, בעוד הקרנות המתמחות במניות בישראל פדו 3.2 מיליארד שקל – פדיונות שנחשבים חריגים לתקופה זו של השנה. בשוק מסבירים שהמשקיעים עברו "לשבת על הגדר" בצל הירידות בתל אביב ואי-הוודאות הפוליטית, כשהקרנות הכספיות גייסו 3.7 מיליארד שקל ונהנות מעמדת ההמתנה. כלומר, הכסף לא עזב את מערכת שוק ההון אלא נמלט לפינות הבטוחות ביותר שלה, בהמתנה לאיתות ברור לגבי ההתפתחויות הפוליטיות.

עונת הדוחות בוול סטריט: תוצאות טובות, שערים יורדים

בוול סטריט מתקיימת כעת תופעה מעניינת שמבלבלת את המשקיעים: עונת הדוחות לרבעון השלישי היא מהמרשימות בשנים האחרונות, אך מניות הטק יורדות דווקא בימי פרסום הדוחות. לפי ניתוח שפרסם מנהל השקעות בכיר במגדל ניהול תיקי השקעות, הירידה הממוצעת בשערי מניות הטכנולוגיה ביום הפרסום הייתה החדה ביותר ב-12 השנים האחרונות. ההסבר טמון בחששות מהפגיעה התזרימית שנובעת מהגדלת ההשקעות בתשתיות הבינה המלאכותית, ומגיוסי חוב של הענקיות שמתקרבים לסכום עתק של כחצי טריליון דולר בסביבת ריבית עולה.

מניות השבבים ותופעת ה"מכונה הסקפטית"

אינטל נחלשה ב-9% וצ'ק פוינט ב-7% בתחילת השבוע, כשהנפט צנח ביותר מ-7% בו ביום, ובהמשך אפל איבדה 3.5% בוול סטריט לאחר שתחזית הרווחיות שלה אכזבה את המשקיעים. במקביל, מניית אינטל התרסקה ב-29% בשיאה ביום אחד – המסחר הגרוע שלה מאז 1974 – ונאסד"ק רשם את הירידה החדה שלו מזה חודש ואת היום הגרוע מאז מרץ 2025, עם צלילה של 2.9%. המשקיעים חזרו לאמץ את גישת "מכונת הסקפטיות" כלפי חברות תשתיות הבינה המלאכותית, עם מימוש חד וחסר אבחנה במניות השבבים, במקביל לנהירה למניות הדפנסיביות. למרות זאת, חברות שבבי הזיכרון מציינות שהזמנותיהן כבר כיום מכסות את כלל מכירותיהן עד לשנת 2029 לפחות – סתירה שהשוק ייאלץ ליישב בהמשך.

טאואר, טבע ונייס: החזית הישראלית בניו יורק

החברות הישראליות בוול סטריט לא נמנעו מהמעיכה. טאואר סיימה רבעון נוסף עם שיא במכירות – 526 מיליון דולר וזינוק של 222% ברווח הנקי ל-120 מיליון דולר – אך המניה איבדה כ-7% מערכה בוול סטריט וכ-8.7% בבורסת תל אביב, בעוד אנליסטים מורידים את מחיר היעד: בנק אוף אמריקה הוריד את היעד ב-16% ל-310 דולר, ושי זיגלמן מהפועלים הוריד ל-333 דולר תוך שמירה על המלצת "תשואת יתר". מנגד, טבע עקפה את התחזיות בשורה העליונה והתחתונה עם הכנסות של 4.4 מיליארד דולר, העלתה את תחזיתה השנתית והמניה מטפסת כ-5%. חברת נייס מפטרת כ-500 עובדים, כ-5% מכוח האדם שלה, על רקע האתגרים שמציבה מהפכת הבינה המלאכותית לחברות התוכנה המסורתיות – והמניה יורדת ב-6% במסחר המוקדם בנאסד"ק.

ההשפעה על החוסך הישראלי ועל הצרכן

מעבר למסחר היומי, לתנודות האלה יש השפעה ישירה על כיסם של החוסכים בישראל. כמעט עשור אחרי השקת "חיסכון לכל ילד", פערים בין המסלולים כבר מגיעים לאלפי שקלים, כשמסלולי הסיכון המוגבר הובילו בפער ויותר משליש מההורים עדיין מוותרים על הכפלת ההפקדה. בסביבה של שער דולר גבוה ותנודתיות מוגברת, הפערים בין מסלולי ההשקעה בקרנות הפנסיה ובקופות הגמל עשויים להתרחב עוד יותר, שכן חשיפה למט"ח ולמניות חו"ל הופכת לגורם מכריע בתשואות. עמדה רשמית שפרסמה רשות שוק ההון השבוע, לפיה חברות ביטוח אסור להפלות לרעה מבוטחים על בסיס מקום מגורים, מדגישה את הרגולציה ההולכת ומתהדקת בשוק הפיננסי המקבילה לתנודות בשוק ההון.

בימים הקרובים יעמדו המשקיעים בישראל מול שני אירועים מלכדים: החלטת הריבית בארה"ב שתתקבל אחרי שהפד השאיר את הריבית ללא שינוי במפגש הקודם, והדיווחים על התקדמות דיפלומטית בין ארה"ב לאיראן שהפילו את הנפט ביותר מ-7% ביום אחד והשיבו אותו לעליות לאחר דיווחים על תקיפה אמריקאית באיראן. מורגן סטנלי העריך שהתיקון בשוק המניות האמריקאי קרוב לסיום, אך הזהיר מסיכון לירידה במדד לרמה של 7,100 נקודות. עבור השקל, הדירוג של המשתנים הפוליטיים המקומיים נשאר המפתח, והנתונים של הרבעון השלישי מראים שהמוסדיים כבר הצביעו ברגליים – או ליתר דיוק, בדולרים.

המטבע האמריקאי המשיך השבוע להתחזק מול השקל ורשם קפיצה של כ-4.5% מאז ה-27 באוקטובר, מועד הבחירות בישראל. במסחר בבוקר שליו חצה הדולר לזמן קצת את רף ה-3.15 שקלים והתייצב מעל 3.16 שקלים, רמתו הגבוהה ביותר מול השקל מתחילת השנה. דווקא בשבוע שבו התאוששות עדינה התקבעה בבורסה בתל אביב, שער החליפין המשיך לטפס והפך לסיפור המרכזי של שוק ההון הישראלי. יוסי מנשה מאלטשולר שחם מסביר כי פער הריביות מול ארה"ב, לצד אי-הוודאות הפוליטית והביטחונית, דוחפים את הדולר למעלה. ההתחזקות עשויה לסייע ליצואניות הישראליות, אך במקביל לתדלק את האינפלציה המקומית שמטרידה את בית המטבחיים.

דו"ח של דה-מרקר ממחיש את המהפך בהתנהלות הגופים המוסדיים: בעוד שברבעון השני של השנה מגזר הפיננסים רשם מכירות נטו של כ-1.1 מיליארד דולר, ברבעון השלישי הוא עבר לרכישות נטו של 3.7 מיליארד דולר – מהלך שתרם ישירות להיחלשות השקל. הבנקים בישראל הגדילו אף הם את רכישות מט"ח ברבעון, בעוד המוסדיים צימצמו את מכירות המט"ח. הדולר שינה כיוון מיד עם היוודע תוצאות הבחירות ביום שלישי שעבר, והעלייה מאז הייתה מתמדת וללא סימני עייפות. לאי-הוודאות הפוליטית המעיבה על המשקיעים הצטרף גל ירידות בוול סטריט, שמאלץ את הגופים הגדולים לרכוש דולרים כמגן על תיקי ההשקעות של החוסכים הפנסיוניים.

הבורסה בתל אביב בין ההתאוששות לחשש

הבורסה בתל אביב נפתחה את השבוע בירידות: מדד ת"א 35 ומדד ת"א 125 ירדו בעדינות של כ-0.3%, אחרי שביום ראשון ירד מדד ת"א 35 ב-0.5% בתגובה לירידות החדות שנרשמו בוול סטריט. עם זאת, ביום שלישי עבר המסחר בתל אביב למגמת עליות, ומדדי הבנקים והביטוח זינקו בכ-2% – סימן לכך שהכסף המוסדי עדיין מחפש תשואה בסקטורים הדפנסיביים יחסית. בגלובס נרשם כי מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% במהלך המסחר, בעוד הדולר מתחזק במקביל – שילוב שמעיד על חיפוש רוטציה פנימית בין הסקטורים ולא על יציאה כללית של הכספים מהשוק.

הנתונים של תעשיית הקרנות מציירים תמונה משלימה להתנהלות המשקיעים הפרטיים. קרנות הסל המתמחות במניות בחו"ל גייסו 7.9 מיליארד שקל באוקטובר, בעוד הקרנות המתמחות במניות בישראל פדו 3.2 מיליארד שקל – פדיונות שנחשבים חריגים לתקופה זו של השנה. בשוק מסבירים שהמשקיעים עברו "לשבת על הגדר" בצל הירידות בתל אביב ואי-הוודאות הפוליטית, כשהקרנות הכספיות גייסו 3.7 מיליארד שקל ונהנות מעמדת ההמתנה. כלומר, הכסף לא עזב את מערכת שוק ההון אלא נמלט לפינות הבטוחות ביותר שלה, בהמתנה לאיתות ברור לגבי ההתפתחויות הפוליטיות.

עונת הדוחות בוול סטריט: תוצאות טובות, שערים יורדים

בוול סטריט מתקיימת כעת תופעה מעניינת שמבלבלת את המשקיעים: עונת הדוחות לרבעון השלישי היא מהמרשימות בשנים האחרונות, אך מניות הטק יורדות דווקא בימי פרסום הדוחות. לפי ניתוח שפרסם מנהל השקעות בכיר במגדל ניהול תיקי השקעות, הירידה הממוצעת בשערי מניות הטכנולוגיה ביום הפרסום הייתה החדה ביותר ב-12 השנים האחרונות. ההסבר טמון בחששות מהפגיעה התזרימית שנובעת מהגדלת ההשקעות בתשתיות הבינה המלאכותית, ומגיוסי חוב של הענקיות שמתקרבים לסכום עתק של כחצי טריליון דולר בסביבת ריבית עולה.

מניות השבבים ותופעת ה"מכונה הסקפטית"

אינטל נחלשה ב-9% וצ'ק פוינט ב-7% בתחילת השבוע, כשהנפט צנח ביותר מ-7% בו ביום, ובהמשך אפל איבדה 3.5% בוול סטריט לאחר שתחזית הרווחיות שלה אכזבה את המשקיעים. במקביל, מניית אינטל התרסקה ב-29% בשיאה ביום אחד – המסחר הגרוע שלה מאז 1974 – ונאסד"ק רשם את הירידה החדה שלו מזה חודש ואת היום הגרוע מאז מרץ 2025, עם צלילה של 2.9%. המשקיעים חזרו לאמץ את גישת "מכונת הסקפטיות" כלפי חברות תשתיות הבינה המלאכותית, עם מימוש חד וחסר אבחנה במניות השבבים, במקביל לנהירה למניות הדפנסיביות. למרות זאת, חברות שבבי הזיכרון מציינות שהזמנותיהן כבר כיום מכסות את כלל מכירותיהן עד לשנת 2029 לפחות – סתירה שהשוק ייאלץ ליישב בהמשך.

טאואר, טבע ונייס: החזית הישראלית בניו יורק

החברות הישראליות בוול סטריט לא נמנעו מהמעיכה. טאואר סיימה רבעון נוסף עם שיא במכירות – 526 מיליון דולר וזינוק של 222% ברווח הנקי ל-120 מיליון דולר – אך המניה איבדה כ-7% מערכה בוול סטריט וכ-8.7% בבורסת תל אביב, בעוד אנליסטים מורידים את מחיר היעד: בנק אוף אמריקה הוריד את היעד ב-16% ל-310 דולר, ושי זיגלמן מהפועלים הוריד ל-333 דולר תוך שמירה על המלצת "תשואת יתר". מנגד, טבע עקפה את התחזיות בשורה העליונה והתחתונה עם הכנסות של 4.4 מיליארד דולר, העלתה את תחזיתה השנתית והמניה מטפסת כ-5%. חברת נייס מפטרת כ-500 עובדים, כ-5% מכוח האדם שלה, על רקע האתגרים שמציבה מהפכת הבינה המלאכותית לחברות התוכנה המסורתיות – והמניה יורדת ב-6% במסחר המוקדם בנאסד"ק.

ההשפעה על החוסך הישראלי ועל הצרכן

מעבר למסחר היומי, לתנודות האלה יש השפעה ישירה על כיסם של החוסכים בישראל. כמעט עשור אחרי השקת "חיסכון לכל ילד", פערים בין המסלולים כבר מגיעים לאלפי שקלים, כשמסלולי הסיכון המוגבר הובילו בפער ויותר משליש מההורים עדיין מוותרים על הכפלת ההפקדה. בסביבה של שער דולר גבוה ותנודתיות מוגברת, הפערים בין מסלולי ההשקעה בקרנות הפנסיה ובקופות הגמל עשויים להתרחב עוד יותר, שכן חשיפה למט"ח ולמניות חו"ל הופכת לגורם מכריע בתשואות. עמדה רשמית שפרסמה רשות שוק ההון השבוע, לפיה חברות ביטוח אסור להפלות לרעה מבוטחים על בסיס מקום מגורים, מדגישה את הרגולציה ההולכת ומתהדקת בשוק הפיננסי המקבילה לתנודות בשוק ההון.

בימים הקרובים יעמדו המשקיעים בישראל מול שני אירועים מלכדים: החלטת הריבית בארה"ב שתתקבל אחרי שהפד השאיר את הריבית ללא שינוי במפגש הקודם, והדיווחים על התקדמות דיפלומטית בין ארה"ב לאיראן שהפילו את הנפט ביותר מ-7% ביום אחד והשיבו אותו לעליות לאחר דיווחים על תקיפה אמריקאית באיראן. מורגן סטנלי העריך שהתיקון בשוק המניות האמריקאי קרוב לסיום, אך הזהיר מסיכון לירידה במדד לרמה של 7,100 נקודות. עבור השקל, הדירוג של המשתנים הפוליטיים המקומיים נשאר המפתח, והנתונים של הרבעון השלישי מראים שהמוסדיים כבר הצביעו ברגליים – או ליתר דיוק, בדולרים.

הבורסה בתל אביב נפתחה את השבוע בירידות: מדד ת"א 35 ומדד ת"א 125 ירדו בעדינות של כ-0.3%, אחרי שביום ראשון ירד מדד ת"א 35 ב-0.5% בתגובה לירידות החדות שנרשמו בוול סטריט. עם זאת, ביום שלישי עבר המסחר בתל אביב למגמת עליות, ומדדי הבנקים והביטוח זינקו בכ-2% – סימן לכך שהכסף המוסדי עדיין מחפש תשואה בסקטורים הדפנסיביים יחסית. בגלובס נרשם כי מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% במהלך המסחר, בעוד הדולר מתחזק במקביל – שילוב שמעיד על חיפוש רוטציה פנימית בין הסקטורים ולא על יציאה כללית של הכספים מהשוק.

הנתונים של תעשיית הקרנות מציירים תמונה משלימה להתנהלות המשקיעים הפרטיים. קרנות הסל המתמחות במניות בחו"ל גייסו 7.9 מיליארד שקל באוקטובר, בעוד הקרנות המתמחות במניות בישראל פדו 3.2 מיליארד שקל – פדיונות שנחשבים חריגים לתקופה זו של השנה. בשוק מסבירים שהמשקיעים עברו "לשבת על הגדר" בצל הירידות בתל אביב ואי-הוודאות הפוליטית, כשהקרנות הכספיות גייסו 3.7 מיליארד שקל ונהנות מעמדת ההמתנה. כלומר, הכסף לא עזב את מערכת שוק ההון אלא נמלט לפינות הבטוחות ביותר שלה, בהמתנה לאיתות ברור לגבי ההתפתחויות הפוליטיות.

עונת הדוחות בוול סטריט: תוצאות טובות, שערים יורדים

בוול סטריט מתקיימת כעת תופעה מעניינת שמבלבלת את המשקיעים: עונת הדוחות לרבעון השלישי היא מהמרשימות בשנים האחרונות, אך מניות הטק יורדות דווקא בימי פרסום הדוחות. לפי ניתוח שפרסם מנהל השקעות בכיר במגדל ניהול תיקי השקעות, הירידה הממוצעת בשערי מניות הטכנולוגיה ביום הפרסום הייתה החדה ביותר ב-12 השנים האחרונות. ההסבר טמון בחששות מהפגיעה התזרימית שנובעת מהגדלת ההשקעות בתשתיות הבינה המלאכותית, ומגיוסי חוב של הענקיות שמתקרבים לסכום עתק של כחצי טריליון דולר בסביבת ריבית עולה.

מניות השבבים ותופעת ה"מכונה הסקפטית"

אינטל נחלשה ב-9% וצ'ק פוינט ב-7% בתחילת השבוע, כשהנפט צנח ביותר מ-7% בו ביום, ובהמשך אפל איבדה 3.5% בוול סטריט לאחר שתחזית הרווחיות שלה אכזבה את המשקיעים. במקביל, מניית אינטל התרסקה ב-29% בשיאה ביום אחד – המסחר הגרוע שלה מאז 1974 – ונאסד"ק רשם את הירידה החדה שלו מזה חודש ואת היום הגרוע מאז מרץ 2025, עם צלילה של 2.9%. המשקיעים חזרו לאמץ את גישת "מכונת הסקפטיות" כלפי חברות תשתיות הבינה המלאכותית, עם מימוש חד וחסר אבחנה במניות השבבים, במקביל לנהירה למניות הדפנסיביות. למרות זאת, חברות שבבי הזיכרון מציינות שהזמנותיהן כבר כיום מכסות את כלל מכירותיהן עד לשנת 2029 לפחות – סתירה שהשוק ייאלץ ליישב בהמשך.

טאואר, טבע ונייס: החזית הישראלית בניו יורק

החברות הישראליות בוול סטריט לא נמנעו מהמעיכה. טאואר סיימה רבעון נוסף עם שיא במכירות – 526 מיליון דולר וזינוק של 222% ברווח הנקי ל-120 מיליון דולר – אך המניה איבדה כ-7% מערכה בוול סטריט וכ-8.7% בבורסת תל אביב, בעוד אנליסטים מורידים את מחיר היעד: בנק אוף אמריקה הוריד את היעד ב-16% ל-310 דולר, ושי זיגלמן מהפועלים הוריד ל-333 דולר תוך שמירה על המלצת "תשואת יתר". מנגד, טבע עקפה את התחזיות בשורה העליונה והתחתונה עם הכנסות של 4.4 מיליארד דולר, העלתה את תחזיתה השנתית והמניה מטפסת כ-5%. חברת נייס מפטרת כ-500 עובדים, כ-5% מכוח האדם שלה, על רקע האתגרים שמציבה מהפכת הבינה המלאכותית לחברות התוכנה המסורתיות – והמניה יורדת ב-6% במסחר המוקדם בנאסד"ק.

ההשפעה על החוסך הישראלי ועל הצרכן

מעבר למסחר היומי, לתנודות האלה יש השפעה ישירה על כיסם של החוסכים בישראל. כמעט עשור אחרי השקת "חיסכון לכל ילד", פערים בין המסלולים כבר מגיעים לאלפי שקלים, כשמסלולי הסיכון המוגבר הובילו בפער ויותר משליש מההורים עדיין מוותרים על הכפלת ההפקדה. בסביבה של שער דולר גבוה ותנודתיות מוגברת, הפערים בין מסלולי ההשקעה בקרנות הפנסיה ובקופות הגמל עשויים להתרחב עוד יותר, שכן חשיפה למט"ח ולמניות חו"ל הופכת לגורם מכריע בתשואות. עמדה רשמית שפרסמה רשות שוק ההון השבוע, לפיה חברות ביטוח אסור להפלות לרעה מבוטחים על בסיס מקום מגורים, מדגישה את הרגולציה ההולכת ומתהדקת בשוק הפיננסי המקבילה לתנודות בשוק ההון.

בימים הקרובים יעמדו המשקיעים בישראל מול שני אירועים מלכדים: החלטת הריבית בארה"ב שתתקבל אחרי שהפד השאיר את הריבית ללא שינוי במפגש הקודם, והדיווחים על התקדמות דיפלומטית בין ארה"ב לאיראן שהפילו את הנפט ביותר מ-7% ביום אחד והשיבו אותו לעליות לאחר דיווחים על תקיפה אמריקאית באיראן. מורגן סטנלי העריך שהתיקון בשוק המניות האמריקאי קרוב לסיום, אך הזהיר מסיכון לירידה במדד לרמה של 7,100 נקודות. עבור השקל, הדירוג של המשתנים הפוליטיים המקומיים נשאר המפתח, והנתונים של הרבעון השלישי מראים שהמוסדיים כבר הצביעו ברגליים – או ליתר דיוק, בדולרים.

המטבע האמריקאי המשיך השבוע להתחזק מול השקל ורשם קפיצה של כ-4.5% מאז ה-27 באוקטובר, מועד הבחירות בישראל. במסחר בבוקר שליו חצה הדולר לזמן קצת את רף ה-3.15 שקלים והתייצב מעל 3.16 שקלים, רמתו הגבוהה ביותר מול השקל מתחילת השנה. דווקא בשבוע שבו התאוששות עדינה התקבעה בבורסה בתל אביב, שער החליפין המשיך לטפס והפך לסיפור המרכזי של שוק ההון הישראלי. יוסי מנשה מאלטשולר שחם מסביר כי פער הריביות מול ארה"ב, לצד אי-הוודאות הפוליטית והביטחונית, דוחפים את הדולר למעלה. ההתחזקות עשויה לסייע ליצואניות הישראליות, אך במקביל לתדלק את האינפלציה המקומית שמטרידה את בית המטבחיים.

דו"ח של דה-מרקר ממחיש את המהפך בהתנהלות הגופים המוסדיים: בעוד שברבעון השני של השנה מגזר הפיננסים רשם מכירות נטו של כ-1.1 מיליארד דולר, ברבעון השלישי הוא עבר לרכישות נטו של 3.7 מיליארד דולר – מהלך שתרם ישירות להיחלשות השקל. הבנקים בישראל הגדילו אף הם את רכישות מט"ח ברבעון, בעוד המוסדיים צימצמו את מכירות המט"ח. הדולר שינה כיוון מיד עם היוודע תוצאות הבחירות ביום שלישי שעבר, והעלייה מאז הייתה מתמדת וללא סימני עייפות. לאי-הוודאות הפוליטית המעיבה על המשקיעים הצטרף גל ירידות בוול סטריט, שמאלץ את הגופים הגדולים לרכוש דולרים כמגן על תיקי ההשקעות של החוסכים הפנסיוניים.

הבורסה בתל אביב בין ההתאוששות לחשש

הבורסה בתל אביב נפתחה את השבוע בירידות: מדד ת"א 35 ומדד ת"א 125 ירדו בעדינות של כ-0.3%, אחרי שביום ראשון ירד מדד ת"א 35 ב-0.5% בתגובה לירידות החדות שנרשמו בוול סטריט. עם זאת, ביום שלישי עבר המסחר בתל אביב למגמת עליות, ומדדי הבנקים והביטוח זינקו בכ-2% – סימן לכך שהכסף המוסדי עדיין מחפש תשואה בסקטורים הדפנסיביים יחסית. בגלובס נרשם כי מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% במהלך המסחר, בעוד הדולר מתחזק במקביל – שילוב שמעיד על חיפוש רוטציה פנימית בין הסקטורים ולא על יציאה כללית של הכספים מהשוק.

הנתונים של תעשיית הקרנות מציירים תמונה משלימה להתנהלות המשקיעים הפרטיים. קרנות הסל המתמחות במניות בחו"ל גייסו 7.9 מיליארד שקל באוקטובר, בעוד הקרנות המתמחות במניות בישראל פדו 3.2 מיליארד שקל – פדיונות שנחשבים חריגים לתקופה זו של השנה. בשוק מסבירים שהמשקיעים עברו "לשבת על הגדר" בצל הירידות בתל אביב ואי-הוודאות הפוליטית, כשהקרנות הכספיות גייסו 3.7 מיליארד שקל ונהנות מעמדת ההמתנה. כלומר, הכסף לא עזב את מערכת שוק ההון אלא נמלט לפינות הבטוחות ביותר שלה, בהמתנה לאיתות ברור לגבי ההתפתחויות הפוליטיות.

עונת הדוחות בוול סטריט: תוצאות טובות, שערים יורדים

בוול סטריט מתקיימת כעת תופעה מעניינת שמבלבלת את המשקיעים: עונת הדוחות לרבעון השלישי היא מהמרשימות בשנים האחרונות, אך מניות הטק יורדות דווקא בימי פרסום הדוחות. לפי ניתוח שפרסם מנהל השקעות בכיר במגדל ניהול תיקי השקעות, הירידה הממוצעת בשערי מניות הטכנולוגיה ביום הפרסום הייתה החדה ביותר ב-12 השנים האחרונות. ההסבר טמון בחששות מהפגיעה התזרימית שנובעת מהגדלת ההשקעות בתשתיות הבינה המלאכותית, ומגיוסי חוב של הענקיות שמתקרבים לסכום עתק של כחצי טריליון דולר בסביבת ריבית עולה.

מניות השבבים ותופעת ה"מכונה הסקפטית"

אינטל נחלשה ב-9% וצ'ק פוינט ב-7% בתחילת השבוע, כשהנפט צנח ביותר מ-7% בו ביום, ובהמשך אפל איבדה 3.5% בוול סטריט לאחר שתחזית הרווחיות שלה אכזבה את המשקיעים. במקביל, מניית אינטל התרסקה ב-29% בשיאה ביום אחד – המסחר הגרוע שלה מאז 1974 – ונאסד"ק רשם את הירידה החדה שלו מזה חודש ואת היום הגרוע מאז מרץ 2025, עם צלילה של 2.9%. המשקיעים חזרו לאמץ את גישת "מכונת הסקפטיות" כלפי חברות תשתיות הבינה המלאכותית, עם מימוש חד וחסר אבחנה במניות השבבים, במקביל לנהירה למניות הדפנסיביות. למרות זאת, חברות שבבי הזיכרון מציינות שהזמנותיהן כבר כיום מכסות את כלל מכירותיהן עד לשנת 2029 לפחות – סתירה שהשוק ייאלץ ליישב בהמשך.

טאואר, טבע ונייס: החזית הישראלית בניו יורק

החברות הישראליות בוול סטריט לא נמנעו מהמעיכה. טאואר סיימה רבעון נוסף עם שיא במכירות – 526 מיליון דולר וזינוק של 222% ברווח הנקי ל-120 מיליון דולר – אך המניה איבדה כ-7% מערכה בוול סטריט וכ-8.7% בבורסת תל אביב, בעוד אנליסטים מורידים את מחיר היעד: בנק אוף אמריקה הוריד את היעד ב-16% ל-310 דולר, ושי זיגלמן מהפועלים הוריד ל-333 דולר תוך שמירה על המלצת "תשואת יתר". מנגד, טבע עקפה את התחזיות בשורה העליונה והתחתונה עם הכנסות של 4.4 מיליארד דולר, העלתה את תחזיתה השנתית והמניה מטפסת כ-5%. חברת נייס מפטרת כ-500 עובדים, כ-5% מכוח האדם שלה, על רקע האתגרים שמציבה מהפכת הבינה המלאכותית לחברות התוכנה המסורתיות – והמניה יורדת ב-6% במסחר המוקדם בנאסד"ק.

ההשפעה על החוסך הישראלי ועל הצרכן

מעבר למסחר היומי, לתנודות האלה יש השפעה ישירה על כיסם של החוסכים בישראל. כמעט עשור אחרי השקת "חיסכון לכל ילד", פערים בין המסלולים כבר מגיעים לאלפי שקלים, כשמסלולי הסיכון המוגבר הובילו בפער ויותר משליש מההורים עדיין מוותרים על הכפלת ההפקדה. בסביבה של שער דולר גבוה ותנודתיות מוגברת, הפערים בין מסלולי ההשקעה בקרנות הפנסיה ובקופות הגמל עשויים להתרחב עוד יותר, שכן חשיפה למט"ח ולמניות חו"ל הופכת לגורם מכריע בתשואות. עמדה רשמית שפרסמה רשות שוק ההון השבוע, לפיה חברות ביטוח אסור להפלות לרעה מבוטחים על בסיס מקום מגורים, מדגישה את הרגולציה ההולכת ומתהדקת בשוק הפיננסי המקבילה לתנודות בשוק ההון.

בימים הקרובים יעמדו המשקיעים בישראל מול שני אירועים מלכדים: החלטת הריבית בארה"ב שתתקבל אחרי שהפד השאיר את הריבית ללא שינוי במפגש הקודם, והדיווחים על התקדמות דיפלומטית בין ארה"ב לאיראן שהפילו את הנפט ביותר מ-7% ביום אחד והשיבו אותו לעליות לאחר דיווחים על תקיפה אמריקאית באיראן. מורגן סטנלי העריך שהתיקון בשוק המניות האמריקאי קרוב לסיום, אך הזהיר מסיכון לירידה במדד לרמה של 7,100 נקודות. עבור השקל, הדירוג של המשתנים הפוליטיים המקומיים נשאר המפתח, והנתונים של הרבעון השלישי מראים שהמוסדיים כבר הצביעו ברגליים – או ליתר דיוק, בדולרים.

הדולר בשיא של שבעה חודשים: הגורמים להתחזקות

מעבר למסחר היומי, לתנודות האלה יש השפעה ישירה על כיסם של החוסכים בישראל. כמעט עשור אחרי השקת "חיסכון לכל ילד", פערים בין המסלולים כבר מגיעים לאלפי שקלים, כשמסלולי הסיכון המוגבר הובילו בפער ויותר משליש מההורים עדיין מוותרים על הכפלת ההפקדה. בסביבה של שער דולר גבוה ותנודתיות מוגברת, הפערים בין מסלולי ההשקעה בקרנות הפנסיה ובקופות הגמל עשויים להתרחב עוד יותר, שכן חשיפה למט"ח ולמניות חו"ל הופכת לגורם מכריע בתשואות. עמדה רשמית שפרסמה רשות שוק ההון השבוע, לפיה חברות ביטוח אסור להפלות לרעה מבוטחים על בסיס מקום מגורים, מדגישה את הרגולציה ההולכת ומתהדקת בשוק הפיננסי המקבילה לתנודות בשוק ההון.

בימים הקרובים יעמדו המשקיעים בישראל מול שני אירועים מלכדים: החלטת הריבית בארה"ב שתתקבל אחרי שהפד השאיר את הריבית ללא שינוי במפגש הקודם, והדיווחים על התקדמות דיפלומטית בין ארה"ב לאיראן שהפילו את הנפט ביותר מ-7% ביום אחד והשיבו אותו לעליות לאחר דיווחים על תקיפה אמריקאית באיראן. מורגן סטנלי העריך שהתיקון בשוק המניות האמריקאי קרוב לסיום, אך הזהיר מסיכון לירידה במדד לרמה של 7,100 נקודות. עבור השקל, הדירוג של המשתנים הפוליטיים המקומיים נשאר המפתח, והנתונים של הרבעון השלישי מראים שהמוסדיים כבר הצביעו ברגליים – או ליתר דיוק, בדולרים.

הנתונים של תעשיית הקרנות מציירים תמונה משלימה להתנהלות המשקיעים הפרטיים. קרנות הסל המתמחות במניות בחו"ל גייסו 7.9 מיליארד שקל באוקטובר, בעוד הקרנות המתמחות במניות בישראל פדו 3.2 מיליארד שקל – פדיונות שנחשבים חריגים לתקופה זו של השנה. בשוק מסבירים שהמשקיעים עברו "לשבת על הגדר" בצל הירידות בתל אביב ואי-הוודאות הפוליטית, כשהקרנות הכספיות גייסו 3.7 מיליארד שקל ונהנות מעמדת ההמתנה. כלומר, הכסף לא עזב את מערכת שוק ההון אלא נמלט לפינות הבטוחות ביותר שלה, בהמתנה לאיתות ברור לגבי ההתפתחויות הפוליטיות.

עונת הדוחות בוול סטריט: תוצאות טובות, שערים יורדים

בוול סטריט מתקיימת כעת תופעה מעניינת שמבלבלת את המשקיעים: עונת הדוחות לרבעון השלישי היא מהמרשימות בשנים האחרונות, אך מניות הטק יורדות דווקא בימי פרסום הדוחות. לפי ניתוח שפרסם מנהל השקעות בכיר במגדל ניהול תיקי השקעות, הירידה הממוצעת בשערי מניות הטכנולוגיה ביום הפרסום הייתה החדה ביותר ב-12 השנים האחרונות. ההסבר טמון בחששות מהפגיעה התזרימית שנובעת מהגדלת ההשקעות בתשתיות הבינה המלאכותית, ומגיוסי חוב של הענקיות שמתקרבים לסכום עתק של כחצי טריליון דולר בסביבת ריבית עולה.

מניות השבבים ותופעת ה"מכונה הסקפטית"

אינטל נחלשה ב-9% וצ'ק פוינט ב-7% בתחילת השבוע, כשהנפט צנח ביותר מ-7% בו ביום, ובהמשך אפל איבדה 3.5% בוול סטריט לאחר שתחזית הרווחיות שלה אכזבה את המשקיעים. במקביל, מניית אינטל התרסקה ב-29% בשיאה ביום אחד – המסחר הגרוע שלה מאז 1974 – ונאסד"ק רשם את הירידה החדה שלו מזה חודש ואת היום הגרוע מאז מרץ 2025, עם צלילה של 2.9%. המשקיעים חזרו לאמץ את גישת "מכונת הסקפטיות" כלפי חברות תשתיות הבינה המלאכותית, עם מימוש חד וחסר אבחנה במניות השבבים, במקביל לנהירה למניות הדפנסיביות. למרות זאת, חברות שבבי הזיכרון מציינות שהזמנותיהן כבר כיום מכסות את כלל מכירותיהן עד לשנת 2029 לפחות – סתירה שהשוק ייאלץ ליישב בהמשך.

טאואר, טבע ונייס: החזית הישראלית בניו יורק

החברות הישראליות בוול סטריט לא נמנעו מהמעיכה. טאואר סיימה רבעון נוסף עם שיא במכירות – 526 מיליון דולר וזינוק של 222% ברווח הנקי ל-120 מיליון דולר – אך המניה איבדה כ-7% מערכה בוול סטריט וכ-8.7% בבורסת תל אביב, בעוד אנליסטים מורידים את מחיר היעד: בנק אוף אמריקה הוריד את היעד ב-16% ל-310 דולר, ושי זיגלמן מהפועלים הוריד ל-333 דולר תוך שמירה על המלצת "תשואת יתר". מנגד, טבע עקפה את התחזיות בשורה העליונה והתחתונה עם הכנסות של 4.4 מיליארד דולר, העלתה את תחזיתה השנתית והמניה מטפסת כ-5%. חברת נייס מפטרת כ-500 עובדים, כ-5% מכוח האדם שלה, על רקע האתגרים שמציבה מהפכת הבינה המלאכותית לחברות התוכנה המסורתיות – והמניה יורדת ב-6% במסחר המוקדם בנאסד"ק.

ההשפעה על החוסך הישראלי ועל הצרכן

מעבר למסחר היומי, לתנודות האלה יש השפעה ישירה על כיסם של החוסכים בישראל. כמעט עשור אחרי השקת "חיסכון לכל ילד", פערים בין המסלולים כבר מגיעים לאלפי שקלים, כשמסלולי הסיכון המוגבר הובילו בפער ויותר משליש מההורים עדיין מוותרים על הכפלת ההפקדה. בסביבה של שער דולר גבוה ותנודתיות מוגברת, הפערים בין מסלולי ההשקעה בקרנות הפנסיה ובקופות הגמל עשויים להתרחב עוד יותר, שכן חשיפה למט"ח ולמניות חו"ל הופכת לגורם מכריע בתשואות. עמדה רשמית שפרסמה רשות שוק ההון השבוע, לפיה חברות ביטוח אסור להפלות לרעה מבוטחים על בסיס מקום מגורים, מדגישה את הרגולציה ההולכת ומתהדקת בשוק הפיננסי המקבילה לתנודות בשוק ההון.

בימים הקרובים יעמדו המשקיעים בישראל מול שני אירועים מלכדים: החלטת הריבית בארה"ב שתתקבל אחרי שהפד השאיר את הריבית ללא שינוי במפגש הקודם, והדיווחים על התקדמות דיפלומטית בין ארה"ב לאיראן שהפילו את הנפט ביותר מ-7% ביום אחד והשיבו אותו לעליות לאחר דיווחים על תקיפה אמריקאית באיראן. מורגן סטנלי העריך שהתיקון בשוק המניות האמריקאי קרוב לסיום, אך הזהיר מסיכון לירידה במדד לרמה של 7,100 נקודות. עבור השקל, הדירוג של המשתנים הפוליטיים המקומיים נשאר המפתח, והנתונים של הרבעון השלישי מראים שהמוסדיים כבר הצביעו ברגליים – או ליתר דיוק, בדולרים.

המטבע האמריקאי המשיך השבוע להתחזק מול השקל ורשם קפיצה של כ-4.5% מאז ה-27 באוקטובר, מועד הבחירות בישראל. במסחר בבוקר שליו חצה הדולר לזמן קצת את רף ה-3.15 שקלים והתייצב מעל 3.16 שקלים, רמתו הגבוהה ביותר מול השקל מתחילת השנה. דווקא בשבוע שבו התאוששות עדינה התקבעה בבורסה בתל אביב, שער החליפין המשיך לטפס והפך לסיפור המרכזי של שוק ההון הישראלי. יוסי מנשה מאלטשולר שחם מסביר כי פער הריביות מול ארה"ב, לצד אי-הוודאות הפוליטית והביטחונית, דוחפים את הדולר למעלה. ההתחזקות עשויה לסייע ליצואניות הישראליות, אך במקביל לתדלק את האינפלציה המקומית שמטרידה את בית המטבחיים.

דו"ח של דה-מרקר ממחיש את המהפך בהתנהלות הגופים המוסדיים: בעוד שברבעון השני של השנה מגזר הפיננסים רשם מכירות נטו של כ-1.1 מיליארד דולר, ברבעון השלישי הוא עבר לרכישות נטו של 3.7 מיליארד דולר – מהלך שתרם ישירות להיחלשות השקל. הבנקים בישראל הגדילו אף הם את רכישות מט"ח ברבעון, בעוד המוסדיים צימצמו את מכירות המט"ח. הדולר שינה כיוון מיד עם היוודע תוצאות הבחירות ביום שלישי שעבר, והעלייה מאז הייתה מתמדת וללא סימני עייפות. לאי-הוודאות הפוליטית המעיבה על המשקיעים הצטרף גל ירידות בוול סטריט, שמאלץ את הגופים הגדולים לרכוש דולרים כמגן על תיקי ההשקעות של החוסכים הפנסיוניים.

הבורסה בתל אביב בין ההתאוששות לחשש

הבורסה בתל אביב נפתחה את השבוע בירידות: מדד ת"א 35 ומדד ת"א 125 ירדו בעדינות של כ-0.3%, אחרי שביום ראשון ירד מדד ת"א 35 ב-0.5% בתגובה לירידות החדות שנרשמו בוול סטריט. עם זאת, ביום שלישי עבר המסחר בתל אביב למגמת עליות, ומדדי הבנקים והביטוח זינקו בכ-2% – סימן לכך שהכסף המוסדי עדיין מחפש תשואה בסקטורים הדפנסיביים יחסית. בגלובס נרשם כי מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% במהלך המסחר, בעוד הדולר מתחזק במקביל – שילוב שמעיד על חיפוש רוטציה פנימית בין הסקטורים ולא על יציאה כללית של הכספים מהשוק.

הנתונים של תעשיית הקרנות מציירים תמונה משלימה להתנהלות המשקיעים הפרטיים. קרנות הסל המתמחות במניות בחו"ל גייסו 7.9 מיליארד שקל באוקטובר, בעוד הקרנות המתמחות במניות בישראל פדו 3.2 מיליארד שקל – פדיונות שנחשבים חריגים לתקופה זו של השנה. בשוק מסבירים שהמשקיעים עברו "לשבת על הגדר" בצל הירידות בתל אביב ואי-הוודאות הפוליטית, כשהקרנות הכספיות גייסו 3.7 מיליארד שקל ונהנות מעמדת ההמתנה. כלומר, הכסף לא עזב את מערכת שוק ההון אלא נמלט לפינות הבטוחות ביותר שלה, בהמתנה לאיתות ברור לגבי ההתפתחויות הפוליטיות.

עונת הדוחות בוול סטריט: תוצאות טובות, שערים יורדים

בוול סטריט מתקיימת כעת תופעה מעניינת שמבלבלת את המשקיעים: עונת הדוחות לרבעון השלישי היא מהמרשימות בשנים האחרונות, אך מניות הטק יורדות דווקא בימי פרסום הדוחות. לפי ניתוח שפרסם מנהל השקעות בכיר במגדל ניהול תיקי השקעות, הירידה הממוצעת בשערי מניות הטכנולוגיה ביום הפרסום הייתה החדה ביותר ב-12 השנים האחרונות. ההסבר טמון בחששות מהפגיעה התזרימית שנובעת מהגדלת ההשקעות בתשתיות הבינה המלאכותית, ומגיוסי חוב של הענקיות שמתקרבים לסכום עתק של כחצי טריליון דולר בסביבת ריבית עולה.

מניות השבבים ותופעת ה"מכונה הסקפטית"

אינטל נחלשה ב-9% וצ'ק פוינט ב-7% בתחילת השבוע, כשהנפט צנח ביותר מ-7% בו ביום, ובהמשך אפל איבדה 3.5% בוול סטריט לאחר שתחזית הרווחיות שלה אכזבה את המשקיעים. במקביל, מניית אינטל התרסקה ב-29% בשיאה ביום אחד – המסחר הגרוע שלה מאז 1974 – ונאסד"ק רשם את הירידה החדה שלו מזה חודש ואת היום הגרוע מאז מרץ 2025, עם צלילה של 2.9%. המשקיעים חזרו לאמץ את גישת "מכונת הסקפטיות" כלפי חברות תשתיות הבינה המלאכותית, עם מימוש חד וחסר אבחנה במניות השבבים, במקביל לנהירה למניות הדפנסיביות. למרות זאת, חברות שבבי הזיכרון מציינות שהזמנותיהן כבר כיום מכסות את כלל מכירותיהן עד לשנת 2029 לפחות – סתירה שהשוק ייאלץ ליישב בהמשך.

טאואר, טבע ונייס: החזית הישראלית בניו יורק

החברות הישראליות בוול סטריט לא נמנעו מהמעיכה. טאואר סיימה רבעון נוסף עם שיא במכירות – 526 מיליון דולר וזינוק של 222% ברווח הנקי ל-120 מיליון דולר – אך המניה איבדה כ-7% מערכה בוול סטריט וכ-8.7% בבורסת תל אביב, בעוד אנליסטים מורידים את מחיר היעד: בנק אוף אמריקה הוריד את היעד ב-16% ל-310 דולר, ושי זיגלמן מהפועלים הוריד ל-333 דולר תוך שמירה על המלצת "תשואת יתר". מנגד, טבע עקפה את התחזיות בשורה העליונה והתחתונה עם הכנסות של 4.4 מיליארד דולר, העלתה את תחזיתה השנתית והמניה מטפסת כ-5%. חברת נייס מפטרת כ-500 עובדים, כ-5% מכוח האדם שלה, על רקע האתגרים שמציבה מהפכת הבינה המלאכותית לחברות התוכנה המסורתיות – והמניה יורדת ב-6% במסחר המוקדם בנאסד"ק.

ההשפעה על החוסך הישראלי ועל הצרכן

מעבר למסחר היומי, לתנודות האלה יש השפעה ישירה על כיסם של החוסכים בישראל. כמעט עשור אחרי השקת "חיסכון לכל ילד", פערים בין המסלולים כבר מגיעים לאלפי שקלים, כשמסלולי הסיכון המוגבר הובילו בפער ויותר משליש מההורים עדיין מוותרים על הכפלת ההפקדה. בסביבה של שער דולר גבוה ותנודתיות מוגברת, הפערים בין מסלולי ההשקעה בקרנות הפנסיה ובקופות הגמל עשויים להתרחב עוד יותר, שכן חשיפה למט"ח ולמניות חו"ל הופכת לגורם מכריע בתשואות. עמדה רשמית שפרסמה רשות שוק ההון השבוע, לפיה חברות ביטוח אסור להפלות לרעה מבוטחים על בסיס מקום מגורים, מדגישה את הרגולציה ההולכת ומתהדקת בשוק הפיננסי המקבילה לתנודות בשוק ההון.

בימים הקרובים יעמדו המשקיעים בישראל מול שני אירועים מלכדים: החלטת הריבית בארה"ב שתתקבל אחרי שהפד השאיר את הריבית ללא שינוי במפגש הקודם, והדיווחים על התקדמות דיפלומטית בין ארה"ב לאיראן שהפילו את הנפט ביותר מ-7% ביום אחד והשיבו אותו לעליות לאחר דיווחים על תקיפה אמריקאית באיראן. מורגן סטנלי העריך שהתיקון בשוק המניות האמריקאי קרוב לסיום, אך הזהיר מסיכון לירידה במדד לרמה של 7,100 נקודות. עבור השקל, הדירוג של המשתנים הפוליטיים המקומיים נשאר המפתח, והנתונים של הרבעון השלישי מראים שהמוסדיים כבר הצביעו ברגליים – או ליתר דיוק, בדולרים.

הבורסה בתל אביב נפתחה את השבוע בירידות: מדד ת"א 35 ומדד ת"א 125 ירדו בעדינות של כ-0.3%, אחרי שביום ראשון ירד מדד ת"א 35 ב-0.5% בתגובה לירידות החדות שנרשמו בוול סטריט. עם זאת, ביום שלישי עבר המסחר בתל אביב למגמת עליות, ומדדי הבנקים והביטוח זינקו בכ-2% – סימן לכך שהכסף המוסדי עדיין מחפש תשואה בסקטורים הדפנסיביים יחסית. בגלובס נרשם כי מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% במהלך המסחר, בעוד הדולר מתחזק במקביל – שילוב שמעיד על חיפוש רוטציה פנימית בין הסקטורים ולא על יציאה כללית של הכספים מהשוק.

הנתונים של תעשיית הקרנות מציירים תמונה משלימה להתנהלות המשקיעים הפרטיים. קרנות הסל המתמחות במניות בחו"ל גייסו 7.9 מיליארד שקל באוקטובר, בעוד הקרנות המתמחות במניות בישראל פדו 3.2 מיליארד שקל – פדיונות שנחשבים חריגים לתקופה זו של השנה. בשוק מסבירים שהמשקיעים עברו "לשבת על הגדר" בצל הירידות בתל אביב ואי-הוודאות הפוליטית, כשהקרנות הכספיות גייסו 3.7 מיליארד שקל ונהנות מעמדת ההמתנה. כלומר, הכסף לא עזב את מערכת שוק ההון אלא נמלט לפינות הבטוחות ביותר שלה, בהמתנה לאיתות ברור לגבי ההתפתחויות הפוליטיות.

עונת הדוחות בוול סטריט: תוצאות טובות, שערים יורדים

בוול סטריט מתקיימת כעת תופעה מעניינת שמבלבלת את המשקיעים: עונת הדוחות לרבעון השלישי היא מהמרשימות בשנים האחרונות, אך מניות הטק יורדות דווקא בימי פרסום הדוחות. לפי ניתוח שפרסם מנהל השקעות בכיר במגדל ניהול תיקי השקעות, הירידה הממוצעת בשערי מניות הטכנולוגיה ביום הפרסום הייתה החדה ביותר ב-12 השנים האחרונות. ההסבר טמון בחששות מהפגיעה התזרימית שנובעת מהגדלת ההשקעות בתשתיות הבינה המלאכותית, ומגיוסי חוב של הענקיות שמתקרבים לסכום עתק של כחצי טריליון דולר בסביבת ריבית עולה.

מניות השבבים ותופעת ה"מכונה הסקפטית"

אינטל נחלשה ב-9% וצ'ק פוינט ב-7% בתחילת השבוע, כשהנפט צנח ביותר מ-7% בו ביום, ובהמשך אפל איבדה 3.5% בוול סטריט לאחר שתחזית הרווחיות שלה אכזבה את המשקיעים. במקביל, מניית אינטל התרסקה ב-29% בשיאה ביום אחד – המסחר הגרוע שלה מאז 1974 – ונאסד"ק רשם את הירידה החדה שלו מזה חודש ואת היום הגרוע מאז מרץ 2025, עם צלילה של 2.9%. המשקיעים חזרו לאמץ את גישת "מכונת הסקפטיות" כלפי חברות תשתיות הבינה המלאכותית, עם מימוש חד וחסר אבחנה במניות השבבים, במקביל לנהירה למניות הדפנסיביות. למרות זאת, חברות שבבי הזיכרון מציינות שהזמנותיהן כבר כיום מכסות את כלל מכירותיהן עד לשנת 2029 לפחות – סתירה שהשוק ייאלץ ליישב בהמשך.

טאואר, טבע ונייס: החזית הישראלית בניו יורק

החברות הישראליות בוול סטריט לא נמנעו מהמעיכה. טאואר סיימה רבעון נוסף עם שיא במכירות – 526 מיליון דולר וזינוק של 222% ברווח הנקי ל-120 מיליון דולר – אך המניה איבדה כ-7% מערכה בוול סטריט וכ-8.7% בבורסת תל אביב, בעוד אנליסטים מורידים את מחיר היעד: בנק אוף אמריקה הוריד את היעד ב-16% ל-310 דולר, ושי זיגלמן מהפועלים הוריד ל-333 דולר תוך שמירה על המלצת "תשואת יתר". מנגד, טבע עקפה את התחזיות בשורה העליונה והתחתונה עם הכנסות של 4.4 מיליארד דולר, העלתה את תחזיתה השנתית והמניה מטפסת כ-5%. חברת נייס מפטרת כ-500 עובדים, כ-5% מכוח האדם שלה, על רקע האתגרים שמציבה מהפכת הבינה המלאכותית לחברות התוכנה המסורתיות – והמניה יורדת ב-6% במסחר המוקדם בנאסד"ק.

ההשפעה על החוסך הישראלי ועל הצרכן

מעבר למסחר היומי, לתנודות האלה יש השפעה ישירה על כיסם של החוסכים בישראל. כמעט עשור אחרי השקת "חיסכון לכל ילד", פערים בין המסלולים כבר מגיעים לאלפי שקלים, כשמסלולי הסיכון המוגבר הובילו בפער ויותר משליש מההורים עדיין מוותרים על הכפלת ההפקדה. בסביבה של שער דולר גבוה ותנודתיות מוגברת, הפערים בין מסלולי ההשקעה בקרנות הפנסיה ובקופות הגמל עשויים להתרחב עוד יותר, שכן חשיפה למט"ח ולמניות חו"ל הופכת לגורם מכריע בתשואות. עמדה רשמית שפרסמה רשות שוק ההון השבוע, לפיה חברות ביטוח אסור להפלות לרעה מבוטחים על בסיס מקום מגורים, מדגישה את הרגולציה ההולכת ומתהדקת בשוק הפיננסי המקבילה לתנודות בשוק ההון.

בימים הקרובים יעמדו המשקיעים בישראל מול שני אירועים מלכדים: החלטת הריבית בארה"ב שתתקבל אחרי שהפד השאיר את הריבית ללא שינוי במפגש הקודם, והדיווחים על התקדמות דיפלומטית בין ארה"ב לאיראן שהפילו את הנפט ביותר מ-7% ביום אחד והשיבו אותו לעליות לאחר דיווחים על תקיפה אמריקאית באיראן. מורגן סטנלי העריך שהתיקון בשוק המניות האמריקאי קרוב לסיום, אך הזהיר מסיכון לירידה במדד לרמה של 7,100 נקודות. עבור השקל, הדירוג של המשתנים הפוליטיים המקומיים נשאר המפתח, והנתונים של הרבעון השלישי מראים שהמוסדיים כבר הצביעו ברגליים – או ליתר דיוק, בדולרים.

המטבע האמריקאי המשיך השבוע להתחזק מול השקל ורשם קפיצה של כ-4.5% מאז ה-27 באוקטובר, מועד הבחירות בישראל. במסחר בבוקר שליו חצה הדולר לזמן קצת את רף ה-3.15 שקלים והתייצב מעל 3.16 שקלים, רמתו הגבוהה ביותר מול השקל מתחילת השנה. דווקא בשבוע שבו התאוששות עדינה התקבעה בבורסה בתל אביב, שער החליפין המשיך לטפס והפך לסיפור המרכזי של שוק ההון הישראלי. יוסי מנשה מאלטשולר שחם מסביר כי פער הריביות מול ארה"ב, לצד אי-הוודאות הפוליטית והביטחונית, דוחפים את הדולר למעלה. ההתחזקות עשויה לסייע ליצואניות הישראליות, אך במקביל לתדלק את האינפלציה המקומית שמטרידה את בית המטבחיים.

דו"ח של דה-מרקר ממחיש את המהפך בהתנהלות הגופים המוסדיים: בעוד שברבעון השני של השנה מגזר הפיננסים רשם מכירות נטו של כ-1.1 מיליארד דולר, ברבעון השלישי הוא עבר לרכישות נטו של 3.7 מיליארד דולר – מהלך שתרם ישירות להיחלשות השקל. הבנקים בישראל הגדילו אף הם את רכישות מט"ח ברבעון, בעוד המוסדיים צימצמו את מכירות המט"ח. הדולר שינה כיוון מיד עם היוודע תוצאות הבחירות ביום שלישי שעבר, והעלייה מאז הייתה מתמדת וללא סימני עייפות. לאי-הוודאות הפוליטית המעיבה על המשקיעים הצטרף גל ירידות בוול סטריט, שמאלץ את הגופים הגדולים לרכוש דולרים כמגן על תיקי ההשקעות של החוסכים הפנסיוניים.

הבורסה בתל אביב בין ההתאוששות לחשש

הבורסה בתל אביב נפתחה את השבוע בירידות: מדד ת"א 35 ומדד ת"א 125 ירדו בעדינות של כ-0.3%, אחרי שביום ראשון ירד מדד ת"א 35 ב-0.5% בתגובה לירידות החדות שנרשמו בוול סטריט. עם זאת, ביום שלישי עבר המסחר בתל אביב למגמת עליות, ומדדי הבנקים והביטוח זינקו בכ-2% – סימן לכך שהכסף המוסדי עדיין מחפש תשואה בסקטורים הדפנסיביים יחסית. בגלובס נרשם כי מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% במהלך המסחר, בעוד הדולר מתחזק במקביל – שילוב שמעיד על חיפוש רוטציה פנימית בין הסקטורים ולא על יציאה כללית של הכספים מהשוק.

הנתונים של תעשיית הקרנות מציירים תמונה משלימה להתנהלות המשקיעים הפרטיים. קרנות הסל המתמחות במניות בחו"ל גייסו 7.9 מיליארד שקל באוקטובר, בעוד הקרנות המתמחות במניות בישראל פדו 3.2 מיליארד שקל – פדיונות שנחשבים חריגים לתקופה זו של השנה. בשוק מסבירים שהמשקיעים עברו "לשבת על הגדר" בצל הירידות בתל אביב ואי-הוודאות הפוליטית, כשהקרנות הכספיות גייסו 3.7 מיליארד שקל ונהנות מעמדת ההמתנה. כלומר, הכסף לא עזב את מערכת שוק ההון אלא נמלט לפינות הבטוחות ביותר שלה, בהמתנה לאיתות ברור לגבי ההתפתחויות הפוליטיות.

עונת הדוחות בוול סטריט: תוצאות טובות, שערים יורדים

בוול סטריט מתקיימת כעת תופעה מעניינת שמבלבלת את המשקיעים: עונת הדוחות לרבעון השלישי היא מהמרשימות בשנים האחרונות, אך מניות הטק יורדות דווקא בימי פרסום הדוחות. לפי ניתוח שפרסם מנהל השקעות בכיר במגדל ניהול תיקי השקעות, הירידה הממוצעת בשערי מניות הטכנולוגיה ביום הפרסום הייתה החדה ביותר ב-12 השנים האחרונות. ההסבר טמון בחששות מהפגיעה התזרימית שנובעת מהגדלת ההשקעות בתשתיות הבינה המלאכותית, ומגיוסי חוב של הענקיות שמתקרבים לסכום עתק של כחצי טריליון דולר בסביבת ריבית עולה.

מניות השבבים ותופעת ה"מכונה הסקפטית"

אינטל נחלשה ב-9% וצ'ק פוינט ב-7% בתחילת השבוע, כשהנפט צנח ביותר מ-7% בו ביום, ובהמשך אפל איבדה 3.5% בוול סטריט לאחר שתחזית הרווחיות שלה אכזבה את המשקיעים. במקביל, מניית אינטל התרסקה ב-29% בשיאה ביום אחד – המסחר הגרוע שלה מאז 1974 – ונאסד"ק רשם את הירידה החדה שלו מזה חודש ואת היום הגרוע מאז מרץ 2025, עם צלילה של 2.9%. המשקיעים חזרו לאמץ את גישת "מכונת הסקפטיות" כלפי חברות תשתיות הבינה המלאכותית, עם מימוש חד וחסר אבחנה במניות השבבים, במקביל לנהירה למניות הדפנסיביות. למרות זאת, חברות שבבי הזיכרון מציינות שהזמנותיהן כבר כיום מכסות את כלל מכירותיהן עד לשנת 2029 לפחות – סתירה שהשוק ייאלץ ליישב בהמשך.

טאואר, טבע ונייס: החזית הישראלית בניו יורק

החברות הישראליות בוול סטריט לא נמנעו מהמעיכה. טאואר סיימה רבעון נוסף עם שיא במכירות – 526 מיליון דולר וזינוק של 222% ברווח הנקי ל-120 מיליון דולר – אך המניה איבדה כ-7% מערכה בוול סטריט וכ-8.7% בבורסת תל אביב, בעוד אנליסטים מורידים את מחיר היעד: בנק אוף אמריקה הוריד את היעד ב-16% ל-310 דולר, ושי זיגלמן מהפועלים הוריד ל-333 דולר תוך שמירה על המלצת "תשואת יתר". מנגד, טבע עקפה את התחזיות בשורה העליונה והתחתונה עם הכנסות של 4.4 מיליארד דולר, העלתה את תחזיתה השנתית והמניה מטפסת כ-5%. חברת נייס מפטרת כ-500 עובדים, כ-5% מכוח האדם שלה, על רקע האתגרים שמציבה מהפכת הבינה המלאכותית לחברות התוכנה המסורתיות – והמניה יורדת ב-6% במסחר המוקדם בנאסד"ק.

ההשפעה על החוסך הישראלי ועל הצרכן

מעבר למסחר היומי, לתנודות האלה יש השפעה ישירה על כיסם של החוסכים בישראל. כמעט עשור אחרי השקת "חיסכון לכל ילד", פערים בין המסלולים כבר מגיעים לאלפי שקלים, כשמסלולי הסיכון המוגבר הובילו בפער ויותר משליש מההורים עדיין מוותרים על הכפלת ההפקדה. בסביבה של שער דולר גבוה ותנודתיות מוגברת, הפערים בין מסלולי ההשקעה בקרנות הפנסיה ובקופות הגמל עשויים להתרחב עוד יותר, שכן חשיפה למט"ח ולמניות חו"ל הופכת לגורם מכריע בתשואות. עמדה רשמית שפרסמה רשות שוק ההון השבוע, לפיה חברות ביטוח אסור להפלות לרעה מבוטחים על בסיס מקום מגורים, מדגישה את הרגולציה ההולכת ומתהדקת בשוק הפיננסי המקבילה לתנודות בשוק ההון.

בימים הקרובים יעמדו המשקיעים בישראל מול שני אירועים מלכדים: החלטת הריבית בארה"ב שתתקבל אחרי שהפד השאיר את הריבית ללא שינוי במפגש הקודם, והדיווחים על התקדמות דיפלומטית בין ארה"ב לאיראן שהפילו את הנפט ביותר מ-7% ביום אחד והשיבו אותו לעליות לאחר דיווחים על תקיפה אמריקאית באיראן. מורגן סטנלי העריך שהתיקון בשוק המניות האמריקאי קרוב לסיום, אך הזהיר מסיכון לירידה במדד לרמה של 7,100 נקודות. עבור השקל, הדירוג של המשתנים הפוליטיים המקומיים נשאר המפתח, והנתונים של הרבעון השלישי מראים שהמוסדיים כבר הצביעו ברגליים – או ליתר דיוק, בדולרים.

המטבע האמריקאי המשיך השבוע להתחזק מול השקל ורשם קפיצה של כ-4.5% מאז ה-27 באוקטובר, מועד הבחירות בישראל. במסחר בבוקר שליו חצה הדולר לזמן קצת את רף ה-3.15 שקלים והתייצב מעל 3.16 שקלים, רמתו הגבוהה ביותר מול השקל מתחילת השנה. דווקא בשבוע שבו התאוששות עדינה התקבעה בבורסה בתל אביב, שער החליפין המשיך לטפס והפך לסיפור המרכזי של שוק ההון הישראלי. יוסי מנשה מאלטשולר שחם מסביר כי פער הריביות מול ארה"ב, לצד אי-הוודאות הפוליטית והביטחונית, דוחפים את הדולר למעלה. ההתחזקות עשויה לסייע ליצואניות הישראליות, אך במקביל לתדלק את האינפלציה המקומית שמטרידה את בית המטבחיים.

דו"ח של דה-מרקר ממחיש את המהפך בהתנהלות הגופים המוסדיים: בעוד שברבעון השני של השנה מגזר הפיננסים רשם מכירות נטו של כ-1.1 מיליארד דולר, ברבעון השלישי הוא עבר לרכישות נטו של 3.7 מיליארד דולר – מהלך שתרם ישירות להיחלשות השקל. הבנקים בישראל הגדילו אף הם את רכישות מט"ח ברבעון, בעוד המוסדיים צימצמו את מכירות המט"ח. הדולר שינה כיוון מיד עם היוודע תוצאות הבחירות ביום שלישי שעבר, והעלייה מאז הייתה מתמדת וללא סימני עייפות. לאי-הוודאות הפוליטית המעיבה על המשקיעים הצטרף גל ירידות בוול סטריט, שמאלץ את הגופים הגדולים לרכוש דולרים כמגן על תיקי ההשקעות של החוסכים הפנסיוניים.

הבורסה בתל אביב בין ההתאוששות לחשש

הבורסה בתל אביב נפתחה את השבוע בירידות: מדד ת"א 35 ומדד ת"א 125 ירדו בעדינות של כ-0.3%, אחרי שביום ראשון ירד מדד ת"א 35 ב-0.5% בתגובה לירידות החדות שנרשמו בוול סטריט. עם זאת, ביום שלישי עבר המסחר בתל אביב למגמת עליות, ומדדי הבנקים והביטוח זינקו בכ-2% – סימן לכך שהכסף המוסדי עדיין מחפש תשואה בסקטורים הדפנסיביים יחסית. בגלובס נרשם כי מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% במהלך המסחר, בעוד הדולר מתחזק במקביל – שילוב שמעיד על חיפוש רוטציה פנימית בין הסקטורים ולא על יציאה כללית של הכספים מהשוק.

הנתונים של תעשיית הקרנות מציירים תמונה משלימה להתנהלות המשקיעים הפרטיים. קרנות הסל המתמחות במניות בחו"ל גייסו 7.9 מיליארד שקל באוקטובר, בעוד הקרנות המתמחות במניות בישראל פדו 3.2 מיליארד שקל – פדיונות שנחשבים חריגים לתקופה זו של השנה. בשוק מסבירים שהמשקיעים עברו "לשבת על הגדר" בצל הירידות בתל אביב ואי-הוודאות הפוליטית, כשהקרנות הכספיות גייסו 3.7 מיליארד שקל ונהנות מעמדת ההמתנה. כלומר, הכסף לא עזב את מערכת שוק ההון אלא נמלט לפינות הבטוחות ביותר שלה, בהמתנה לאיתות ברור לגבי ההתפתחויות הפוליטיות.

עונת הדוחות בוול סטריט: תוצאות טובות, שערים יורדים

בוול סטריט מתקיימת כעת תופעה מעניינת שמבלבלת את המשקיעים: עונת הדוחות לרבעון השלישי היא מהמרשימות בשנים האחרונות, אך מניות הטק יורדות דווקא בימי פרסום הדוחות. לפי ניתוח שפרסם מנהל השקעות בכיר במגדל ניהול תיקי השקעות, הירידה הממוצעת בשערי מניות הטכנולוגיה ביום הפרסום הייתה החדה ביותר ב-12 השנים האחרונות. ההסבר טמון בחששות מהפגיעה התזרימית שנובעת מהגדלת ההשקעות בתשתיות הבינה המלאכותית, ומגיוסי חוב של הענקיות שמתקרבים לסכום עתק של כחצי טריליון דולר בסביבת ריבית עולה.

מניות השבבים ותופעת ה"מכונה הסקפטית"

אינטל נחלשה ב-9% וצ'ק פוינט ב-7% בתחילת השבוע, כשהנפט צנח ביותר מ-7% בו ביום, ובהמשך אפל איבדה 3.5% בוול סטריט לאחר שתחזית הרווחיות שלה אכזבה את המשקיעים. במקביל, מניית אינטל התרסקה ב-29% בשיאה ביום אחד – המסחר הגרוע שלה מאז 1974 – ונאסד"ק רשם את הירידה החדה שלו מזה חודש ואת היום הגרוע מאז מרץ 2025, עם צלילה של 2.9%. המשקיעים חזרו לאמץ את גישת "מכונת הסקפטיות" כלפי חברות תשתיות הבינה המלאכותית, עם מימוש חד וחסר אבחנה במניות השבבים, במקביל לנהירה למניות הדפנסיביות. למרות זאת, חברות שבבי הזיכרון מציינות שהזמנותיהן כבר כיום מכסות את כלל מכירותיהן עד לשנת 2029 לפחות – סתירה שהשוק ייאלץ ליישב בהמשך.

טאואר, טבע ונייס: החזית הישראלית בניו יורק

החברות הישראליות בוול סטריט לא נמנעו מהמעיכה. טאואר סיימה רבעון נוסף עם שיא במכירות – 526 מיליון דולר וזינוק של 222% ברווח הנקי ל-120 מיליון דולר – אך המניה איבדה כ-7% מערכה בוול סטריט וכ-8.7% בבורסת תל אביב, בעוד אנליסטים מורידים את מחיר היעד: בנק אוף אמריקה הוריד את היעד ב-16% ל-310 דולר, ושי זיגלמן מהפועלים הוריד ל-333 דולר תוך שמירה על המלצת "תשואת יתר". מנגד, טבע עקפה את התחזיות בשורה העליונה והתחתונה עם הכנסות של 4.4 מיליארד דולר, העלתה את תחזיתה השנתית והמניה מטפסת כ-5%. חברת נייס מפטרת כ-500 עובדים, כ-5% מכוח האדם שלה, על רקע האתגרים שמציבה מהפכת הבינה המלאכותית לחברות התוכנה המסורתיות – והמניה יורדת ב-6% במסחר המוקדם בנאסד"ק.

ההשפעה על החוסך הישראלי ועל הצרכן

מעבר למסחר היומי, לתנודות האלה יש השפעה ישירה על כיסם של החוסכים בישראל. כמעט עשור אחרי השקת "חיסכון לכל ילד", פערים בין המסלולים כבר מגיעים לאלפי שקלים, כשמסלולי הסיכון המוגבר הובילו בפער ויותר משליש מההורים עדיין מוותרים על הכפלת ההפקדה. בסביבה של שער דולר גבוה ותנודתיות מוגברת, הפערים בין מסלולי ההשקעה בקרנות הפנסיה ובקופות הגמל עשויים להתרחב עוד יותר, שכן חשיפה למט"ח ולמניות חו"ל הופכת לגורם מכריע בתשואות. עמדה רשמית שפרסמה רשות שוק ההון השבוע, לפיה חברות ביטוח אסור להפלות לרעה מבוטחים על בסיס מקום מגורים, מדגישה את הרגולציה ההולכת ומתהדקת בשוק הפיננסי המקבילה לתנודות בשוק ההון.

בימים הקרובים יעמדו המשקיעים בישראל מול שני אירועים מלכדים: החלטת הריבית בארה"ב שתתקבל אחרי שהפד השאיר את הריבית ללא שינוי במפגש הקודם, והדיווחים על התקדמות דיפלומטית בין ארה"ב לאיראן שהפילו את הנפט ביותר מ-7% ביום אחד והשיבו אותו לעליות לאחר דיווחים על תקיפה אמריקאית באיראן. מורגן סטנלי העריך שהתיקון בשוק המניות האמריקאי קרוב לסיום, אך הזהיר מסיכון לירידה במדד לרמה של 7,100 נקודות. עבור השקל, הדירוג של המשתנים הפוליטיים המקומיים נשאר המפתח, והנתונים של הרבעון השלישי מראים שהמוסדיים כבר הצביעו ברגליים – או ליתר דיוק, בדולרים.

הבורסה בתל אביב נפתחה את השבוע בירידות: מדד ת"א 35 ומדד ת"א 125 ירדו בעדינות של כ-0.3%, אחרי שביום ראשון ירד מדד ת"א 35 ב-0.5% בתגובה לירידות החדות שנרשמו בוול סטריט. עם זאת, ביום שלישי עבר המסחר בתל אביב למגמת עליות, ומדדי הבנקים והביטוח זינקו בכ-2% – סימן לכך שהכסף המוסדי עדיין מחפש תשואה בסקטורים הדפנסיביים יחסית. בגלובס נרשם כי מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% במהלך המסחר, בעוד הדולר מתחזק במקביל – שילוב שמעיד על חיפוש רוטציה פנימית בין הסקטורים ולא על יציאה כללית של הכספים מהשוק.

הנתונים של תעשיית הקרנות מציירים תמונה משלימה להתנהלות המשקיעים הפרטיים. קרנות הסל המתמחות במניות בחו"ל גייסו 7.9 מיליארד שקל באוקטובר, בעוד הקרנות המתמחות במניות בישראל פדו 3.2 מיליארד שקל – פדיונות שנחשבים חריגים לתקופה זו של השנה. בשוק מסבירים שהמשקיעים עברו "לשבת על הגדר" בצל הירידות בתל אביב ואי-הוודאות הפוליטית, כשהקרנות הכספיות גייסו 3.7 מיליארד שקל ונהנות מעמדת ההמתנה. כלומר, הכסף לא עזב את מערכת שוק ההון אלא נמלט לפינות הבטוחות ביותר שלה, בהמתנה לאיתות ברור לגבי ההתפתחויות הפוליטיות.

עונת הדוחות בוול סטריט: תוצאות טובות, שערים יורדים

בוול סטריט מתקיימת כעת תופעה מעניינת שמבלבלת את המשקיעים: עונת הדוחות לרבעון השלישי היא מהמרשימות בשנים האחרונות, אך מניות הטק יורדות דווקא בימי פרסום הדוחות. לפי ניתוח שפרסם מנהל השקעות בכיר במגדל ניהול תיקי השקעות, הירידה הממוצעת בשערי מניות הטכנולוגיה ביום הפרסום הייתה החדה ביותר ב-12 השנים האחרונות. ההסבר טמון בחששות מהפגיעה התזרימית שנובעת מהגדלת ההשקעות בתשתיות הבינה המלאכותית, ומגיוסי חוב של הענקיות שמתקרבים לסכום עתק של כחצי טריליון דולר בסביבת ריבית עולה.

מניות השבבים ותופעת ה"מכונה הסקפטית"

אינטל נחלשה ב-9% וצ'ק פוינט ב-7% בתחילת השבוע, כשהנפט צנח ביותר מ-7% בו ביום, ובהמשך אפל איבדה 3.5% בוול סטריט לאחר שתחזית הרווחיות שלה אכזבה את המשקיעים. במקביל, מניית אינטל התרסקה ב-29% בשיאה ביום אחד – המסחר הגרוע שלה מאז 1974 – ונאסד"ק רשם את הירידה החדה שלו מזה חודש ואת היום הגרוע מאז מרץ 2025, עם צלילה של 2.9%. המשקיעים חזרו לאמץ את גישת "מכונת הסקפטיות" כלפי חברות תשתיות הבינה המלאכותית, עם מימוש חד וחסר אבחנה במניות השבבים, במקביל לנהירה למניות הדפנסיביות. למרות זאת, חברות שבבי הזיכרון מציינות שהזמנותיהן כבר כיום מכסות את כלל מכירותיהן עד לשנת 2029 לפחות – סתירה שהשוק ייאלץ ליישב בהמשך.

טאואר, טבע ונייס: החזית הישראלית בניו יורק

החברות הישראליות בוול סטריט לא נמנעו מהמעיכה. טאואר סיימה רבעון נוסף עם שיא במכירות – 526 מיליון דולר וזינוק של 222% ברווח הנקי ל-120 מיליון דולר – אך המניה איבדה כ-7% מערכה בוול סטריט וכ-8.7% בבורסת תל אביב, בעוד אנליסטים מורידים את מחיר היעד: בנק אוף אמריקה הוריד את היעד ב-16% ל-310 דולר, ושי זיגלמן מהפועלים הוריד ל-333 דולר תוך שמירה על המלצת "תשואת יתר". מנגד, טבע עקפה את התחזיות בשורה העליונה והתחתונה עם הכנסות של 4.4 מיליארד דולר, העלתה את תחזיתה השנתית והמניה מטפסת כ-5%. חברת נייס מפטרת כ-500 עובדים, כ-5% מכוח האדם שלה, על רקע האתגרים שמציבה מהפכת הבינה המלאכותית לחברות התוכנה המסורתיות – והמניה יורדת ב-6% במסחר המוקדם בנאסד"ק.

ההשפעה על החוסך הישראלי ועל הצרכן

מעבר למסחר היומי, לתנודות האלה יש השפעה ישירה על כיסם של החוסכים בישראל. כמעט עשור אחרי השקת "חיסכון לכל ילד", פערים בין המסלולים כבר מגיעים לאלפי שקלים, כשמסלולי הסיכון המוגבר הובילו בפער ויותר משליש מההורים עדיין מוותרים על הכפלת ההפקדה. בסביבה של שער דולר גבוה ותנודתיות מוגברת, הפערים בין מסלולי ההשקעה בקרנות הפנסיה ובקופות הגמל עשויים להתרחב עוד יותר, שכן חשיפה למט"ח ולמניות חו"ל הופכת לגורם מכריע בתשואות. עמדה רשמית שפרסמה רשות שוק ההון השבוע, לפיה חברות ביטוח אסור להפלות לרעה מבוטחים על בסיס מקום מגורים, מדגישה את הרגולציה ההולכת ומתהדקת בשוק הפיננסי המקבילה לתנודות בשוק ההון.

בימים הקרובים יעמדו המשקיעים בישראל מול שני אירועים מלכדים: החלטת הריבית בארה"ב שתתקבל אחרי שהפד השאיר את הריבית ללא שינוי במפגש הקודם, והדיווחים על התקדמות דיפלומטית בין ארה"ב לאיראן שהפילו את הנפט ביותר מ-7% ביום אחד והשיבו אותו לעליות לאחר דיווחים על תקיפה אמריקאית באיראן. מורגן סטנלי העריך שהתיקון בשוק המניות האמריקאי קרוב לסיום, אך הזהיר מסיכון לירידה במדד לרמה של 7,100 נקודות. עבור השקל, הדירוג של המשתנים הפוליטיים המקומיים נשאר המפתח, והנתונים של הרבעון השלישי מראים שהמוסדיים כבר הצביעו ברגליים – או ליתר דיוק, בדולרים.

המטבע האמריקאי המשיך השבוע להתחזק מול השקל ורשם קפיצה של כ-4.5% מאז ה-27 באוקטובר, מועד הבחירות בישראל. במסחר בבוקר שליו חצה הדולר לזמן קצת את רף ה-3.15 שקלים והתייצב מעל 3.16 שקלים, רמתו הגבוהה ביותר מול השקל מתחילת השנה. דווקא בשבוע שבו התאוששות עדינה התקבעה בבורסה בתל אביב, שער החליפין המשיך לטפס והפך לסיפור המרכזי של שוק ההון הישראלי. יוסי מנשה מאלטשולר שחם מסביר כי פער הריביות מול ארה"ב, לצד אי-הוודאות הפוליטית והביטחונית, דוחפים את הדולר למעלה. ההתחזקות עשויה לסייע ליצואניות הישראליות, אך במקביל לתדלק את האינפלציה המקומית שמטרידה את בית המטבחיים.

דו"ח של דה-מרקר ממחיש את המהפך בהתנהלות הגופים המוסדיים: בעוד שברבעון השני של השנה מגזר הפיננסים רשם מכירות נטו של כ-1.1 מיליארד דולר, ברבעון השלישי הוא עבר לרכישות נטו של 3.7 מיליארד דולר – מהלך שתרם ישירות להיחלשות השקל. הבנקים בישראל הגדילו אף הם את רכישות מט"ח ברבעון, בעוד המוסדיים צימצמו את מכירות המט"ח. הדולר שינה כיוון מיד עם היוודע תוצאות הבחירות ביום שלישי שעבר, והעלייה מאז הייתה מתמדת וללא סימני עייפות. לאי-הוודאות הפוליטית המעיבה על המשקיעים הצטרף גל ירידות בוול סטריט, שמאלץ את הגופים הגדולים לרכוש דולרים כמגן על תיקי ההשקעות של החוסכים הפנסיוניים.

הבורסה בתל אביב בין ההתאוששות לחשש

הבורסה בתל אביב נפתחה את השבוע בירידות: מדד ת"א 35 ומדד ת"א 125 ירדו בעדינות של כ-0.3%, אחרי שביום ראשון ירד מדד ת"א 35 ב-0.5% בתגובה לירידות החדות שנרשמו בוול סטריט. עם זאת, ביום שלישי עבר המסחר בתל אביב למגמת עליות, ומדדי הבנקים והביטוח זינקו בכ-2% – סימן לכך שהכסף המוסדי עדיין מחפש תשואה בסקטורים הדפנסיביים יחסית. בגלובס נרשם כי מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% במהלך המסחר, בעוד הדולר מתחזק במקביל – שילוב שמעיד על חיפוש רוטציה פנימית בין הסקטורים ולא על יציאה כללית של הכספים מהשוק.

הנתונים של תעשיית הקרנות מציירים תמונה משלימה להתנהלות המשקיעים הפרטיים. קרנות הסל המתמחות במניות בחו"ל גייסו 7.9 מיליארד שקל באוקטובר, בעוד הקרנות המתמחות במניות בישראל פדו 3.2 מיליארד שקל – פדיונות שנחשבים חריגים לתקופה זו של השנה. בשוק מסבירים שהמשקיעים עברו "לשבת על הגדר" בצל הירידות בתל אביב ואי-הוודאות הפוליטית, כשהקרנות הכספיות גייסו 3.7 מיליארד שקל ונהנות מעמדת ההמתנה. כלומר, הכסף לא עזב את מערכת שוק ההון אלא נמלט לפינות הבטוחות ביותר שלה, בהמתנה לאיתות ברור לגבי ההתפתחויות הפוליטיות.

עונת הדוחות בוול סטריט: תוצאות טובות, שערים יורדים

בוול סטריט מתקיימת כעת תופעה מעניינת שמבלבלת את המשקיעים: עונת הדוחות לרבעון השלישי היא מהמרשימות בשנים האחרונות, אך מניות הטק יורדות דווקא בימי פרסום הדוחות. לפי ניתוח שפרסם מנהל השקעות בכיר במגדל ניהול תיקי השקעות, הירידה הממוצעת בשערי מניות הטכנולוגיה ביום הפרסום הייתה החדה ביותר ב-12 השנים האחרונות. ההסבר טמון בחששות מהפגיעה התזרימית שנובעת מהגדלת ההשקעות בתשתיות הבינה המלאכותית, ומגיוסי חוב של הענקיות שמתקרבים לסכום עתק של כחצי טריליון דולר בסביבת ריבית עולה.

מניות השבבים ותופעת ה"מכונה הסקפטית"

אינטל נחלשה ב-9% וצ'ק פוינט ב-7% בתחילת השבוע, כשהנפט צנח ביותר מ-7% בו ביום, ובהמשך אפל איבדה 3.5% בוול סטריט לאחר שתחזית הרווחיות שלה אכזבה את המשקיעים. במקביל, מניית אינטל התרסקה ב-29% בשיאה ביום אחד – המסחר הגרוע שלה מאז 1974 – ונאסד"ק רשם את הירידה החדה שלו מזה חודש ואת היום הגרוע מאז מרץ 2025, עם צלילה של 2.9%. המשקיעים חזרו לאמץ את גישת "מכונת הסקפטיות" כלפי חברות תשתיות הבינה המלאכותית, עם מימוש חד וחסר אבחנה במניות השבבים, במקביל לנהירה למניות הדפנסיביות. למרות זאת, חברות שבבי הזיכרון מציינות שהזמנותיהן כבר כיום מכסות את כלל מכירותיהן עד לשנת 2029 לפחות – סתירה שהשוק ייאלץ ליישב בהמשך.

טאואר, טבע ונייס: החזית הישראלית בניו יורק

החברות הישראליות בוול סטריט לא נמנעו מהמעיכה. טאואר סיימה רבעון נוסף עם שיא במכירות – 526 מיליון דולר וזינוק של 222% ברווח הנקי ל-120 מיליון דולר – אך המניה איבדה כ-7% מערכה בוול סטריט וכ-8.7% בבורסת תל אביב, בעוד אנליסטים מורידים את מחיר היעד: בנק אוף אמריקה הוריד את היעד ב-16% ל-310 דולר, ושי זיגלמן מהפועלים הוריד ל-333 דולר תוך שמירה על המלצת "תשואת יתר". מנגד, טבע עקפה את התחזיות בשורה העליונה והתחתונה עם הכנסות של 4.4 מיליארד דולר, העלתה את תחזיתה השנתית והמניה מטפסת כ-5%. חברת נייס מפטרת כ-500 עובדים, כ-5% מכוח האדם שלה, על רקע האתגרים שמציבה מהפכת הבינה המלאכותית לחברות התוכנה המסורתיות – והמניה יורדת ב-6% במסחר המוקדם בנאסד"ק.

ההשפעה על החוסך הישראלי ועל הצרכן

מעבר למסחר היומי, לתנודות האלה יש השפעה ישירה על כיסם של החוסכים בישראל. כמעט עשור אחרי השקת "חיסכון לכל ילד", פערים בין המסלולים כבר מגיעים לאלפי שקלים, כשמסלולי הסיכון המוגבר הובילו בפער ויותר משליש מההורים עדיין מוותרים על הכפלת ההפקדה. בסביבה של שער דולר גבוה ותנודתיות מוגברת, הפערים בין מסלולי ההשקעה בקרנות הפנסיה ובקופות הגמל עשויים להתרחב עוד יותר, שכן חשיפה למט"ח ולמניות חו"ל הופכת לגורם מכריע בתשואות. עמדה רשמית שפרסמה רשות שוק ההון השבוע, לפיה חברות ביטוח אסור להפלות לרעה מבוטחים על בסיס מקום מגורים, מדגישה את הרגולציה ההולכת ומתהדקת בשוק הפיננסי המקבילה לתנודות בשוק ההון.

בימים הקרובים יעמדו המשקיעים בישראל מול שני אירועים מלכדים: החלטת הריבית בארה"ב שתתקבל אחרי שהפד השאיר את הריבית ללא שינוי במפגש הקודם, והדיווחים על התקדמות דיפלומטית בין ארה"ב לאיראן שהפילו את הנפט ביותר מ-7% ביום אחד והשיבו אותו לעליות לאחר דיווחים על תקיפה אמריקאית באיראן. מורגן סטנלי העריך שהתיקון בשוק המניות האמריקאי קרוב לסיום, אך הזהיר מסיכון לירידה במדד לרמה של 7,100 נקודות. עבור השקל, הדירוג של המשתנים הפוליטיים המקומיים נשאר המפתח, והנתונים של הרבעון השלישי מראים שהמוסדיים כבר הצביעו ברגליים – או ליתר דיוק, בדולרים.

שאלות נפוצות (FAQ)

  • שלושה גורמים מרכזיים מסבירים את ההתחזקות: פער הריביות שנוצר בין הפד לבנק ישראל, אי-הוודאות הפוליטית בעקבות התוצאות הזרומות של הבחירות, והמעבר של גופים מוסדיים ממכירות נטו של מט"ח ברבעון השני לרכישות נטו של כ-3.7 מיליארד דולר ברבעון השלישי.

  • התחזקות הדולר עשויה לתדלק את האינפלציה המקומית דרך מוצרים מיובאים שנסחרים במטבע חוץ, אך במקביל היא מסייעת ליצואניות הישראליות ומשפרת את רווחיותן של חברות הדואליות הרשומות בוול סטריט.

  • המשקיעים מענישים את הענקיות על הפגיעה התזרימית שנובעת מהגדלת ההשקעות בתשתיות הבינה המלאכותית, וכן חוששים מיכולתן לגייס מימון נוסף בסביבת ריבית עולה, לצד גיוסי חוב שמתקרבים לחצי טריליון דולר.

  • המגמה בתל אביב הייתה מעורבת: מדד ת"א 35 ומדד ת"א 125 ירדו בעדינות ביום שני, אך בהמשך השבוע עבר המסחר לעליות כשמדדי הבנקים והביטוח עלו ב-2%, תוך שהמשקיעים פדו סכומים חריגים מהקרנות המסורתיות ועברו לקרנות כספיות.

מה דעתך על הכתבה?

דירוג הקוראים עוזר לנו להשתפר ולהביא לכם את התוכן הטוב ביותר.

תודה על הדירוג!