הדולר בשיא של שבעה חודשים מול השקל: פער הריביות ואי־הוודאות הפוליטית ממשיכים להעמיס על המטבע המקומי
שער הדולר חצה את רף 3.16 השקלים לאחר קפיצה של כ־4.5% מאז הבחירות בישראל, במקביל למהלך חד בשווקים העולמיים - והגופים המוסדיים בישראל עשויים להיות אחראים לחלק ניכר מההתחזקות
שער הדולר מול השקל ממשיך לטפס ביום השני ברציפות, והשבוע חצה לזמן קצר את רף 3.16 שקלים – רמתו הגבוהה ביותר של המטבע האמריקאי מול השקל מזה כשבעה חודשים, על פי דיווחי המסחר בכלכליסט ובגלובס. על פי הנתונים, הדולר רשם קפיצה של כ־4.5% מאז ה־27 באוקטובר, מועד הבחירות בישראל, מהלך חד במיוחד בקנה מידה של שוק המט"ח המקומי. גם היורו עולה בשיעור דומה ונסחר בסביבות 3.53 שקלים, כך שהשקל מתמודד לא עם חולשה מול הדולר בלבד, אלא מול סל רחב של מטבעות.
המסחר בשוק המט"ח התנהל בשעות האחרונות ברקע של מגמות מעורבות בשוקי ההון העולמיים: הנאסד"ק נפל בכ־1% בעקבות החלשות מניות הטכנולוגיה והשבבים, ה־S&P 500 עלה בערב פתיחת הסשן במסגרת וול סטריט, ודאו ג'ונס יורד באופן מתון. בבורסת תל אביב נסגר היום באופן מעורב, כאשר מדד ת"א 35 עלה ב־0.3% ומדד ת"א 125 נשאר כמעט ללא שינוי. הפער בין רגיעה יחסית בבורסה המקומית להתחזקות חדה בדולר מעיד על כך שהמהלך במט"ח אינו תוצר של בהלה כללית בשווקים, אלא של גורמים ספציפיים יותר.
אי־הוודאות הפוליטית שאחרי הבחירות: קטליזטור ראשון
הגורם הראשון להתחזקות הדולר הוא כפי הנראה העדכון במשקלי ההסתברות בשוק לגבי התמונה הפוליטית בישראל. עם פרסום התוצאות הזומות מהקלפיות, שהצביעו על כך שגוש נתניהו מקבל 53 מנדטים, גוש איזנקוט 48 והמפלגות הערביות 19, נוצרה בשוק אי־ודאות משמעותית לגבי יכולתו של כל אחד מהמחנות להרכיב קואליציה יציבה. שר הכלכלה תמיר פישמן הזהיר בפומבי מפני "שיתוק פוליטי שעלול להוביל לשיתוק כלכלי" – ניסוח שהדהד בשוק המט"ח והגביר את הביקוש למטבע הזר כרכישת ביטוח פוליטי.
בנוסף לאי־הוודאות הפוליטית הפנימית, נוסף בימים האחרונים מרכיב גיאופוליטי נוסף: דיווחים על מגעים דיפלומטיים בין ארה"ב ואיראן בניהול מתווכים קטריים לסיום המלחמה, שעלו לכותרות הבוקר. הדיווחים הללו הובילו לנפילה חדה של מחירי הנפט אתמול – נפט הברנט צנח בכ־7.6% ל־104.77 דולר לחבית וה־WTI ירד בכ־7.3% – אך במקביל לא הקלו על השקל, מה שמעיד שהשוק המקומי משקלל בעיקר את הסיכונים הפוליטיים הפנימיים ולא את הרגיעה האזורית הפוטנציאלית.
פער הריביות: המנוע המבני שמאחורי המהלך
יוסי מנשה, מנהל תיקים בבית ההשקעות אלטשולר שחם, הסביר לגלובס כי פער הריביות בין ישראל לארה"ב, לצד אי־הוודאות הפוליטית והביטחונית, הם שדוחפים את הדולר למעלה. מדובר בדינמיקה מוכרת בשוקי המט"ח: כאשר הריבית בארה"ב גבוהה מזו של ישראל, השקעת כספים בנכסים דולריים בעלי סיכון נמוך הופכת אטרקטיבית יותר, והשקל נחלש. תוספת האי־ודאות הפוליטית המקומית פשוט מגבירה את עוצמת ההשפעה של פער הריביות הזה.
lightbulb טיפ מהמומחה
בכירים בשוק צופים כי אם שער הדולר יישאר מעל רף 3.15 שקלים לאורך רבעון שלם, יישומי המדד של הרבעון הבא בשירותים ובנדל"ן להשקעה עשויים להתייקר בעשרות בסיסיות אחוז, מה שיעביר את עול ההתחזקות ישירות אל כיסי הצרכנים והמשקיעים הפרטיים בישראל.
ההשוואה לסביבה העולמית מחדדת את התמונה. ביפן נותרה הריבית על 1.25% לאחר ההחלטה בסוף השבוע, ובאירופה מצפים בשוק להחלטה דומה היום – כלומר, ריביות נמוכות יותר משמעותית מהריבית האמריקאית. בארה"ב עצמה מתקרבת ההחלטה של הפד לקראת סוף השבוע, כאשר הציפייה המובילה בשוק היא להשארת הריבית ללא שינוי. במקביל, ריבית המפיקה על איגרות החוב הממשלתיות האמריקאיות לעשר שנים טיפסה השבוע ל־5.18% – הרמה הגבוהה ביותר מזה 2007 – ובגרמניה רשמה תשואת השיא של 17 שנה. הסביבה הזו, של תשואות גבוהות באיגרות חוב בדולר, מהווה מגנט עוצמתי להון ומקשה על מטבעות מקומיים להתחזק.
המוסדיים ברכישות נטו של 3.7 מיליארד דולר: הסיבוב השלישי של הפאזל
הנתון המקומי החד ביותר בימים האחרונים מגיע מן הסקטור הפיננסי בישראל. על פי דיווח ב"הארץ", הבנקים הגדילו מאוד את רכישות המט"ח ברבעון השלישי, והמגזר הפיננסי כולו עבר לרכישות נטו של כ־3.7 מיליארד דולר – שינוי דרמטי לעומת הרבעון השני של השנה, שבו המגזר רשם מכירות נטו של כ־1.1 מיליארד דולר. גם הגופים המוסדיים, שבמשך חודשים מכרו מט"ח נטו, צימצמו בחודשים האחרונים את היקף מכירותיהם.
הסיבה למהפך הזה מוסברת בעיתון כהידרדרות במדדי המניות העולמיים, המאלצת את הגופים המוסדיים הישראליים לרכוש דולרים. ההיגיון האקטוארי פשוט: חלק ניכר מתיקי הגופים מושקע בחו"ל בנכסים שנקובים במטבעות זרים, וכאשר יחס ההשקעה בחו"ל יורד עקב ירידות בשווקים, נדרשות רכישות מט"ח כדי להתאים את משקל ההחזקה במטבעות חוץ ליעדים הרגולטוריים. כאשר הירידות בוול סטריט מתמשכות – כפי שאכן קורה בימים האחרונים עם נפילות חדות במניות השבבים והטכנולוגיה – המנוע הזה מתחזק ומזין את היחלשות השקל באופן מצטבר.
וול סטריט בעונת דוחות סוערת: מה שקורה שם משפיע כאן
הקשר בין המהלך במט"ח לשוקי המניות העולמיים הוא מרכזי להבנת התמונה. אתמול סיימו מניות הטק את המסחר בירידות חדות: אינטל נחלשה ב־9%, צ'ק פוינט ירדה ב־7% ומיקרוסופט איבדה כ־6% לאחר פרסום דוחותיהן, בעוד שנאסד"ק רשם ירידה של 1.1%. היום המגמה מתפצלת: המדדים בניו יורק נסחרים בגל מעורב, כאשר חוזים עתידיים קפצו על רקע דיווחים על מגעים אמריקאיים־איראניים, אך מניות הטכנולוגיה ממשיכות להימסחר תחת לחץ. בגלובס נדונה התפתחות זו במסגרת השאלה האם השוק חווה תיקון בריא או היפוך מגמה משמעותי.
בספונסר נכתב השבוע על ידי מנהל השקעות בכיר במגדל כי מתחת לפני השטח מתקיימות "רוטציות אגרסיביות חריגות ביותר" בין סקטורים, כאשר הירידה הממוצעת בשערי מניות הטכנולוגיה ביום פרסום הדוחות הייתה החדה ביותר ב־12 השנים האחרונות. ככל שהירידות בשווקי המניות העולמיים מתמשכות, כך גדל הלחץ המוסדי לרכישות מט"ח בישראל – וכך מתחזק המנוע של היחלשות השקל. מדובר במנגנון משוב שבו השוק העולמי מתניע את השוק המקומי בשתי שפות בו זמנית: זו של המניות וזו של המטבע.
balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע
חלק מהגורמים בשוק טוענים כי לא כל ההתחזקות היא פרי אי־הוודאות הפוליטית: חלקה נובע מהתחזקות גלובלית של הדולר מול סל המטבעות המובילים, ולכן מדובר בתופעה עולמית ולא במשבר ישראלי. הצד החיובי: היצואניות הישראליות, במיוחד אלה המוכרות בדולרים, נהנות משיפור תחרותי מיידי בשווקים הבינלאומיים.
ההשפעה על המשק הישראלי: אינפלציה מול תחרותיות יצוא
להתחזקות הדולר יש שתי פנים מול המשק הישראלי. הפן הראשון הוא ההשפעה האינפלציונית: כפי שצוין בדיווח של גלובס, ההתחזקות עשויה "לתדלק את האינפלציה המקומית", שכן חלק ניכר מסל הצריכה של מדד המחירים לצרכן נקוב במטבעות חוץ – החל מדלקים, דרך מוצרי מזון ומכשירי חשמל ועד לרכיבי מדד חדשים הנסגרים בדולר. עלייה מצטברת של כמעט 5% בשער הדולר בתוך שבוע ימים מהווה מנוע אינפלציוני לא זניח, במיוחד לאור רמות הריבית הנוכחיות במשק.
הפן השני הוא תוצרת חוץ: יצואניות ישראליות שמוכרות את מרבית תוצרתן בארה"ב נהנות משיפור תחרותי מיידי, משום שהכנסותיהן בדולר מתורגמות לשקלים רבים יותר. זהו מסלול טריוויאלי למדי של השפעה על עמדות ההכנסה של חברות הטק, התעשייה והפארמה הישראליות, והוא עשוי להתבטא בדוחות הרבעון הקרובים של חברות רבות הנסחרות הן בוול סטריט והן בבורסת ת"א. מנגד, עסקים המייבאים מוצרים מארה"ב עם חוזים בדולרים ירגישו השבוע את ההשפעה ההפוכה, ולקוחותיהם עלולים לשלם את המחיר כבר בשבועות הקרובים.
בכירים בשוק המט"ח צופים כי ההשפעה על שוק ההון המקומי תהיה מפוזרת בין הסקטורים: מניות הנדל"ן עם נכסים מניבים בחו"ל נהנות מהחזקת המטבע הזר, בעוד מניות הבנקים, שמחזיקות עמדות מט"ח נרחבות, עשויות להיות מושפעות לשני הכיוונים בהתאם למבנה העמדות שלהן. המסחר בבורסת ת"א היום היה עדות לכך, כאשר מדד הבנקים טיפס בכ־2% ומדד הנדל"ן איבד גובה, על רקע עליית תשואות האג"ח הממשלתיות והמתח בשוק המט"ח.
מה יעצור את המגמה?
הגורמים בשוק מצביעים על שלושה מכשולים אפשריים בדרכה של ההתחזקות. הראשון הוא התייצבות פוליטית בישראל, שתאפשר להפחית את פרמיית הסיכון שנסחרת כרגע בשוק המט"ח. השני הוא קורס בשוקי המניות העולמיים – כל עוד הירידות נמשכות, ימשיכו המוסדיים לרכוש דולרים, ואילו התאוששות בוול סטריט תפנה את המנוע המרכזי למהלך. השלישי הוא החלטות ריבית צפויות: אם הפד יקטין את סבירות העלאות נוספות ותשואות איגרות החוב בארה"ב יתייצבו, היתרון התשואתי של הדולר ילך ויצטמצם. עד אז, נראה שהשקל נשאר בתחום הלחץ.
עוד בנושא
שאלות נפוצות (FAQ)
-
לפי ההערכות בשוק, ההתחזקות נובעת משילוב של פער הריביות ההולך וגדל בין ישראל לארה"ב, אי־הוודאות הפוליטית בישראל בעקבות תוצאות הבחירות, וירידות בוול סטריט שמאלצות את הגופים המוסדיים בישראל לרכוש דולרים לצורכי גידור וניהול סיכונים.
-
הדולר רשם קפיצה של כ־4.5% מאז ה־27 באוקטובר, מועד הבחירות בישראל, והגיע לרמה של מעל 3.16 שקלים - הרמה הגבוהה ביותר שלו מול השקל מזה כשבעה חודשים.
-
התחזקות הדולר עשויה לתדלק את האינפלציה המקומית, שכן חלק ניכר ממדד המחירים לצרכן נקוב במטבעות חוץ - בעיקר הדולר והיורו. מנגד, היא מסייעת לחברות היצוא הישראליות שמוכרות את תוצרתן בשוק האמריקאי.
-
בכירים בשוק מצביעים על כך שהתייצבות פוליטית בישראל, החלטות ריבית צפויות של בנק ישראל והתאוששות בשוקי המניות העולמיים - שמפחיתה את הלחץ לרכישות דולר של המוסדיים - עשויים כל אחד לבלום את מגמת ההתחזקות.