חיפוש באתר

דולר-שקל: 3.2511 +0.09% (0.00)
יורו-שקל: 3.5695 +0.22% (0.01)
ת"א 125: 3,869.15 +0.01% (0.51)
ת"א 35: 3,978.42 +0.08% (3.02)
ביטקוין: 63,789.9600 -1.83% (-1,190.84)
לירה שטרלינג-שקל: 4.2977 +0.59% (0.03)
ין יפני-שקל: 0.0203 +0.40% (0.00)
פרנק שוויצרי-שקל: 3.8728 +0.41% (0.02)
דולר אוסטרלי-שקל: 2.1906 +0.44% (0.01)
דולר קנדי-שקל: 2.2747 +0.45% (0.01)
דולר ניו זילנדי-שקל: 1.7868 +0.42% (0.01)
דולר הונג קונגי-שקל: 0.4139 +0.34% (0.00)
זלוטי פולני-שקל: 0.8132 +0.54% (0.00)
כתר שוודי-שקל: 0.3168 +0.32% (0.00)
ריאל ברזילאי-שקל: 0.5608 +0.72% (0.00)

הדולר פורץ ל-3.07 שקלים: התשואות מזנקות ומהדהדות את השקל ואת בורסת תל אביב

המטבע האמריקאי נסחר ברמה הגבוהה מזה כחודשיים בשער 3.07 שקלים, בעוד תשואת אג"ח ארה"ב ל-10 שנים טיפסה אל מעל 5.23% - שיא שלא נראה מאז 2007

אתר כלכלה · 29 בספטמבר, 2026 · schedule 5 דקות קריאה
הדולר פורץ ל-3.07 שקלים: התשואות מזנקות ומהדהדות את השקל ואת בורסת תל אביב
שער הדולר נגע ב-3.07 שקלים - רמה הגבוהה ביותר מזה חודשיים (אילוסטרציה)

שער הדולר ממשיך לטפס בימים האחרונים ונגע הבוקר ברמה של 3.07 שקלים – שער הגבוה ביותר בו נסחר המטבע האמריקאי מזה כחודשיים, כך לפי דיווחי כלכליסט וגלובס. המגמה השלילית של השקל באה בשורה של ימי מסחר רצופים, ובמקביל נרשמת התחזקות של הדולר גם מול מטבעות מובילים נוספים בעולם, ובהם היורו, הפאונד הבריטי והיין היפני, מה שמצביע על כך שמדובר בתופעה גלובלית ולא רק ישראלית. האירו נסחר סביב 3.47 שקלים והיורו איבד אף הוא מערכו מול המטבע האמריקאי בשווקים הבינלאומיים.

מעבר לנתוני העגינה היומיים, סביבת השווקים הבינלאומית מספקת זריקת מרץ משמעותית למטבע האמריקאי. בבנק ההשקעות OCDE ובגופים נוספים מעריכים כי הדולר עשוי להמשיך להתחזק בטווח הקצר מעבר לרמות שמצדיקים הנתונים הכלכליים, אם תימשך ההתגברות בסיכוני האינפלציה והמתיחות בשווקי האנרגיה. הפיחות של השקל מלווה בשחיקה מדידה של הכוח הקנייה של הצרכן הישראלי במוצרים מיובאים, ובמקביל מתווספת לתמונה עלייה במחירי הנפט, שמתומחרים כעת סביב 105 דולר לחבית ברנט – כפועל יוצא מהמתיחות בין ארה"ב לאיראן והחששות משיבושים במצר הורמוז.

תשואות האג"ח בשיאים של כמעט עשרים שנה: מנוע ההתחזקות

הגורם המרכזי לזינוק הדולר אינו נעוץ רק בגיאופוליטיקה אלא בשוק האג"ח האמריקאי. תשואת האג"ח הממשלתית ל-10 שנים טיפסה בשעות האחרונות לרמה של יותר מ-5.23%, והיא רמה שלא נראתה בשוק האמריקאי מאז יוני 2007, כפי שדווח בכלכליסט. גם האג"ח ל-30 שנה נוגעה ברמות שיא מזה שנים ארוכות, ובכך נוצר פער תשואות אטרקטיבי בין הנכסים הדולריים הבטוחים לבין נכסים סיכוניים יותר – כמו מניות או מטבעות שוק מתעורר, שהשקל נכלל בהם. משקיעים בינלאומיים מעבירים כספים לאג"ח אמריקאית, מה שמלחיץ את המטבעות בשווקים המתעוררים, כולל השקל הישראלי.

lightbulb טיפ מהמומחה

בסביבה שבה אג"ח ממשלתית אמריקאית מציעה תשואה של מעל 5% ואג"ח קונצרניות אף יותר, מומלץ למשקיעים לבחון מחדש את הרכב התיק: תמהיל מאוזן בין אג"ח קצרות מועד למניות איכותיות עשוי לצמצם תנודתיות, וגיוון בין מטבעות יכול לחצוץ בפני תנודות חדות בשער השקל.

בנוסף, מחירי הסחורות והאנרגיה ממשיכים לדרבן את השווקים. מחיר חבית הברנט נסחר סביב 106-107 דולר לחבית וה-WTI מעל 93 דולר, עם עליות יומיות של כאחוז ביום. מחירי נפט גבוהים מגדילים את יבוא האנרגיה של ישראל ומעמיסים על חשבון השוטף, דבר שלפי הערכת אנליסטים בגלובס מהווה רכיב משמעותי בפיחות השקל. מנגד, מוסיפים בבנק ישראל ובגופים המוסדיים, יתרות המט"ח הגבוהות במשק ועודף החשבון השוטף החיובי מהווים משקל נגד משמעותי ומגבילים את היקף הפיחות בטווח הארוך.

פערי הריבית בין הבנקים המרכזיים

נתון נוסף שמסייע להבין את התנועה בשוק המט"ח הוא הפער בין מדיניות בנק ישראל לזו של הפדרל ריזרב. בעוד שציפיות השוק האמריקאי מתמקדות דווקא באפשרות של העלאת ריבית נוספת – כפי שנרמז מהערותיה של נשיאת הפדרל ריזרב של פילדלפיה אנה פולסון על צורך בהידוק נוסף לרסן האינפלציה – בישראל הריבית עומדת במקומה ומציאות של נתוני אינפלציה גבוהים מהיעד מוסיפים חוסר ודאות. הרחבת פערי הריבית, כפי שסיכמו בגלובס, משמשת מנוע ישיר להתחזקות הדולר מול השקל בטווח הקצר. יחד עם המתיחות הגיאופוליטית באזור, יש לכך השפעה כפולה: גם זרימת הון וגם הערכת סיכונים.

הדהוד בבורסת תל אביב: מתון, אך קיים

בבורסת תל אביב נרשמת כעת מגמה מעורבת. המדדים המובילים – ת"א 35 ות"א 125 – עולים בעד 0.4%, בהובלת מניות הבנייה והנדל"ן, ומניית אלקטרה נדל"ן מתאוששת ביותר מ-10% אחרי שצנחה אתמול ב-16% בהשפעת הזינוק בתשואות בארה"ב. עם זאת, מאחורי העליות מסתתרים נתונים מדאיגים: מדד ת"א בנקים יורד בעד כ-0.5% ביום, ופרשנים בבורסה מתריעים כי עליית התשואות עלולה להצית גל מימושים במניות, כפי שהזהירו גולדמן זאקס. ההשקעות בקרנות אג"ח הופכות אטרקטיביות יותר, דבר שמפחית את הרלוונטיות של מניות איכותיות בתיקי המוסדיים, במיוחד כשהפער בין תשואת האג"ח הגלומה במניות בארה"ב לזו של האג"ח הממשלתית התכווץ עד כדי הצטלבות.

balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע

עליית התשואות אינה חדשות טובה בלבד: היא מייקרת את עלות המימון של משקי בית ותאגידים, מגדילה את הסיכון להאטה כלכלית בארה"ב, ומהווה אתגר לבעלי משכנתאות משתנות. בנוסף, חלק מהאנליסטים סבורים כי התשואות משקפות גירעונות ממשלתיים מתרחבים, ולא רק כוח כלכלי אמיתי.

בד בבד, חלק מהמשקיעים בישראל נהנים מהפיחות: חברות תעשייה והייטק שהכנסותיהן נקובות בדולרים מרוויחות מכך שערך המכירות שלהן בשקלים גבוה יותר. בבורסה מוסיפים כי מניות הנדל"ן הציבוריות עולות בבורסה בת"א למרות ההקשר הגלובלי, מתוך ראייה של שכירות מדורגות והגנת החזרי מדד, אם כי הראלי הזה נתון למבחן אם תשואות האג"ח יימשכו במסלולן העולה.

עסקת צים ונסיון הפריצה למיטב טרייד: כותרות משלימות בשוק ההון

מעבר לתנודות המט"ח והאג"ח, השווקים המקומיים ממשיכים להתמודד גם עם שתי סוגיות בולטות. הראשונה היא פרשת ההתנגדות הממשלתית לעסקת מכירת צים לאפאג-לויד וקרן פימי, בעקבות חוות הדעת של משרד האוצר על "סיכונים מהותיים" ומעורבות של גורמים עוינים מקטאר וסעודיה – סוגיה שמדגישה את הקשר בין רגולציה לשווקים. השנייה היא אירוע הסייבר במיטב טרייד, בו נעשה ניסיון פריצה לכ-3,000 חשבונות באמצעות מסרוני אימות, אם כי לפי החברה לא נחשפו כספי הלקוחות. שתי הסוגיות מוסיפות שכבת אי-ודאות לשוק ההון המקומי, שכבר נמצא תחת לחץ מצד המתרחש בשווקים העולמיים.

בכל הנוגע להשפעה על הצרכן, עליית הדולר עשויה להתבטא בהתייקרות של מוצרי חשמל, טכנולוגיה ומזון מיובא, ובכלל זה בהתייקרות נוספת של תדלוק וחשמל בהתאם לעליית מחירי הנפט. בבנקים נשמעת ביקורת ציבורית גם על עמלות מט"ח גבוהות, כפי שדווח בדה מרקר – עמלות שמגדילות את הפער בין עלות ההמרה האמיתית לבין מה שהצרכן משלם. בהתאם לכך, גובר העניין בהשקעות במטבעות זרים דרך קרנות סל וביטוחים, שמציעות חשיפה לדולר בעמלות נמוכות משמעותית מאלו של הבנקים.

מה עלול לעצור את הזינוק

בשוק המומחים אין הסכמה לגבי משך המגמה. חלק מהאנליסטים מזהירים כי הפיחות עשוי להימשך כל עוד תשואות האג"ח בארה"ב גבוהות, המתח באיראן נמשך והפדרל ריזרב מחזיק בעמדת ריבית מחמירה. אחרים, לעומת זאת, מציינים כי עודף החשבון השוטף של ישראל, יתרות המט"ח הגבוהות והפעילות היציבה של בנק ישראל יכולים לבלום את הירידה. בין היתר, היצואנים בישראל פונים לבנק ישראל בדרישה להגביר את הסחירות בשוק המט"ח המוסדי, כדי לצמצם את התנודתיות ואת השפעת הפיחות על תזרימי המט"ח שלהם. בסביבה כזו, שיקול הדעת של המשקיע הפרטי מצטמצם להערכת סיכונים זהירה, תמהיל נכסים מגוון וחשיפה מאוזנת למטבעות זרים, במקום הימור חד-צדדי על המשך הפיחות או על ההתחזקות.

נתונים כלכליים חזקים מארה"ב, שצפויים להתפרסם בהמשך השבוע, עשויים להוסיף שמן למדורת התשואות ולדחוף את הדולר רחוק יותר. בבנק ההשקעות מציינים כי ההיצע המוגבל בשוק האג"ח האמריקאי, בשילוב גיוסי ענק של חברות בינה מלאכותית, ממשיך לגרור תשואות למעלה. כל עוד אין סימן להתקררות בתעשיית ה-AI או לפתרון המשבר במפרץ הפרסי, נראה שהדולר ימשיך ליהנות מהרוח הגבית בשוקי העולם, והשקל – למצוא את עצמו בשפל של חודשיים ואולי מעבר.

שאלות נפוצות (FAQ)

  • ההתחזקות נובעת בעיקר מזינוק בתשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב, שמרחיב את פערי הריבית בין ארה"ב לישראל, מהתחזקות הדולר בשווקים העולמיים ומהמתיחות במזרח התיכון שמעלה את מחירי הנפט ומגדילה את החששות בשווקים.

  • זו רמה הגבוהה ביותר מאז 2007, והיא מהווה תשואה גלומה אטרקטיבית מול המניות, שעשויה לשנות את הקצאת הנכסים של משקיעים מוסדיים ופרטיים ולהגביר לחצים על שוק המניות.

  • פיחות השקל מייקר מוצרים מיובאים ומשפיע על מחירי הדלק והחשמל, אך בד בבד הוא משפר את הכנסות היצואנים הישראליים המדווחים בדולרים, דבר שעשוי לתמוך ברווחים של חברות הייטק והתעשייה בבורסה.

  • אנליסטים מעריכים כי בטווח הקצר המגמה עשויה להימשך כל עוד תשואות האג"ח בארה"ב גבוהות והמתיחות הגיאופוליטית נמשכת, אך עודף החשבון השוטף הישראלי ויתרות המט"ח הגבוהות בנק ישראל עשויים להגביל את הפיחות בטווח הארוך יותר.

מה דעתך על הכתבה?

דירוג הקוראים עוזר לנו להשתפר ולהביא לכם את התוכן הטוב ביותר.

תודה על הדירוג!