הודעת הפסקת האש מטלטלת את השווקים: הנפט צולל, הדולר נופל ובורסות העולם בירוק שואף

הודעת הפסקת האש: שווקי המניות מזנקים לאחר שבועות של אי-ודאות

הכרזתו הדרמטית של הנשיא דונלד טראמפ בדבר הסכמה על הפוגה דו-צדדית של שבועיים בין ארצות הברית לאיראן מטלטלת את המערכות הפיננסיות ברחבי העולם. גל ההלם שעבר על שווקי אסיה בבוקר המסחר נתן את אותותיו גם באירופה ובוול סטריט, כאשר המשקיעים מברכים על ירידת המתיחות החריגה במזרח התיכון. מדד ניקיי היפני זינק ביותר מחמישה אחוזים, ואילו המסחר בחוזים העתידיים על מדדי המניות האמריקאיים מצביע על פתיחת ראלי חריגה. חוזים על מדד נאסד"ק מזנקים בכ-3.5 אחוזים, ואילו ה-S&P 500 ומדד דאו ג'ונס רושמים עליות של כ-2.5 אחוזים. התגובה החריגה משקפת את הצטברות הפחדים בשווקים במהלך השבועות האחרונים, אשר הובילו לפיחותים חדים ולמעבר מסיבי לנכסים בטוחים. עם הסרת האיום המיידי על הסלמה כוללת באזור, קרנות הגידור והמוסדיים ממהרים להחזיר הון לאפיקים הממשיים, תוך ניצול ההזדמנויות שנוצרו במחירי המניות שנפגעו קשות.

מחירי הנפט צוללים: חזרה לשפיות מבעד למצרי הורמוז

השוק הראשון והמיידי ביותר שמגיב להודעת הפסקת האש הוא שוק האנרגיה העולמי. מחירי הנפט רשמו בלילה צניחה חדה של כ-15.5 אחוזים, תנודה שנחשבת לאחת הקיצוניות ביותר בעשור האחרון. חבית נפט מסוג WTI צללה לרמה של 95 דולר, ואילו הברנט נסחר סביב 94.5 דולר. הירידה הדרמטית נובעת בראש ובראשונה מהסרת האיום המיידי על חסימת מצר הורמוז, נקודת המעבר הקריטית שדרכה עובר חלק ניכר מהנפט הגולמי העולמי. הסכמתה של איראן לאפשר מעבר בטוח של ספינות במצר מפחיתה את הפרמיה הגבוהה שהצטברה במחירי האנרגיה עקב סכנת המלחמה. עם זאת, חשוב לציין כי המחירים עדיין נמצאים גבוה משמעותית מרמות הבסיס שקדמו לתחילת המתיחות, זאת עקב נזקים שנגרמו לתשתיות הפקה וזיקוק הן באיראן והן במדינות המפרץ. אנליסטים בשוק האנרגיה מעריכים כי הקושי להשיב את התפוקה לרמותיה הקודמות באופן מיידי ימנע ממחירי הנפט לצלול בצורה חדה יותר, וכי יתקיים תהליך ארוך יותר של איזון מחודש בין היצע לביקוש.

השלכות האנרגיה על התסקיר המאקרו-כלכלי

הצניחה במחירי האנרגיה נתפסת כמנוע חיוני לרווחת הכלכלות המערביות. התייקרות הנפט על רקע המשבר הגאו-פוליטי הציתה מחדש את חששות האינפלציה, והכניסה את השווקים למצב של חרדה מוחלטת. כעת, עם הירידה המשמעותית בעלויות האנרגיה, נמחק חלק גדול מהלחץ שהופעל על הבנקים המרכזיים. משקיעים מעריכים מחדש את תחזיות האינפלציה בארצות הברית ובאירופה, ומצפים כי הדבר יאפשר לפדרל ריזרב ולבנקים מרכזיים נוספים לשמור על מדיניות מוניטארית יציבה יותר. תשואות אגרות החוב הממשלתיות בארצות הברית ל-10 שנים רושמות ירידה חדה של כעשירית האחוז בסיס, מה שמעיד על שינוי בציפיות הריבית. הירידה בתשואות משקפת את המעבר מתרחיש של מיתון עמוק, שנגרם עקב משבר אנרגיה וריבית גואה, לתרחיש של ריסון אינפלציוני אפשרי.

שוק המט"ח בהלם: השקל מתחזק והדולר מאבד גובה

הדולר האמריקאי חווה מכה קשה בעקבות ההכרזה, ונחלש מול רוב המטבעות המרכזיים בעולם. באופן מסורתי, הדולר נתפס כמקלט בטוח בתקופות של מתיחות גאו-פוליטית, אך עם שיכוך הסיכונים, קרנות הפנסיה והגידור מוכרות את אחזקותיהן במטבע האמריקאי ועוברות לנכסים מניבים יותר. מול השקל, הדולר צולל בחדות ונופל מתחת לרף ה-3.10 שקלים, לרמה של כ-3.09 שקלים בלבד. השקל הישראלי, שספג פגיעה קשה במהלך המלחמה והגיע לשערים של מעל 3.14 שקלים לדולר, מתחזק בכאחוז וחצי בפחות מיממה. ההתחזקות החדה נובעת משילוב של גורמים: הסרת האיום הקיומי על חלקים נרחבים מהמשק הישראלי, ירידת מחירי האנרגיה שמקלה על יבוא המדינה, וחזרתם של המשקיעים הזרים לסקור את האפשרויות בבורסת תל אביב. המסחר במטבעות נוספים, כמו היורו והפאונד, מצביע גם הוא על יציאה מאפיקי הביטחון וחזרה לאסטרטגיות של תיקי השקעות תוקפניים יותר.

ריבית בנק ישראל: תרחישי הריבית משתנים בן-לילה

ההשלכות של ירידת מחירי הנפט והתחזקות השקל על פעילותו של בנק ישראל עשויות להיות מרחיקות לכת. בתקופת המתיחות, החלו גורמים בשוק להעריך כי הבנק המרכזי ייאלץ להעלות את שער הריבית במשק כדי להגן על השקל ולבלום את האינפלציה המיובאת דרך מחירי האנרגיה. כעת, עם ההודעה על הפסקת האש והצניחה במחירי הדלק, שוב מצויה סביבת הריבית במצב של יציבות יחסית. האינפלציה הצפויה לחודשים הקרובים צפויה לרדת באופן חד, במיוחד על רקע הוזלה משמעותית בהוצאות התחבורה והאנרגיה. בנק ישראל, שהותיר את הריבית על 4 אחוזים בהחלטה האחרונה, עשוי למצוא את עצמו במצב נוח יותר, ולהמשיך להתמקד בתמיכה בפעילות הכלכלית במשק ללא הלחץ של חוסר יציבות בשוק המטבע. הדבר מאפשר גם לשוק האשראי לחזור ולפעול באופן רגיל יותר.

התנהגות המשקיעים: ממקלטות בטוחים חזרה לשוק המניות

במהלך השבועות הארוכים של חוסר הוודאות, הצביעו הנתונים על בריחת הון מסיבית של משקיעים קטנים ומוסדיים כאחד אל עבר קרנות הכספיות ואגרות החוב הממשלתיות. בחודש מרץ בלבד נרשמו גיוסים של מיליארדי שקלים לאפיקים הסולידיים, תוך פדיונות נרחבים מקרנות המניות הפסיביות והאקטיביות. הודעת הפסקת האש מסמנת את נקודת המפנה בהתנהגות זו. חזרת התיאבון לסיכון כבר באה לידי ביטוי במסחר הביניים בבורסת תל אביב, כאשר מדדי המניות המובילים קופצים באחוזים רבים. המשקיעים המוסדיים, שישבו על כסף מזומן רב בהמתנה להזדמנות, מתחילים להזרים הון חזרה לשוק, ובמיוחד לסקטורים שנפגעו קשות כמו נדל"ן, תעשייה ותיירות. עסקאות ענק בעולם, כמו ההשתלטות של ביל אקמן על יוניברסל מיוזיק גרופ בכ-64 מיליארד דולר, משדרות גם הן ביטחון בשווקים הפיננסים ומוכיחות כי ההון הפרטי והמוסדי אינו ממתין להתייצבות מוחלטת אלא מעדיף להקדים תרופה למכה. אנליסטים בוול סטריט צופים כי שבוע המסחר הקרוב יהיה רווי בפעילות ערה ובנפחי מסחר גבוהים במיוחד.

מניות הביטחון מול הפסקת האש: האם הצמיחה נמשכת?

סקטור מניות הביטחון והתעשיות הביטחוניות נמצא בנקודת מבחן מרתקת. מחד, הודעת הפסקת האש עלולה לייצר לחץ מכירה ראשוני על המניות, בהנחה שהביקוש לאמצעי לחימה ומערכות יריד באופן מיידי עם סיום הלחימה. מאידך, המציאות הגאו-פוליטית החדשה וההסכמים האסטרטגיים מצביעים על כיוון שונה לחלוטין. הודעתה של אלביט מערכות על חוזה ענק בהיקף של 2.3 מיליארד שקל לאספקת מערכות ארטילריה לצבא יוון מוכיחה כי הביקוש הגלובלי למערכות הגנה נותר גבוה. מדינות אירופה, שנדהמו מהמלחמות באוקראינה ובמזרח התיכון, ממשיכות לחמש את עצמן בקצב חסר תקדים. המשמעות היא כי תעשיות הביטחון הישראליות נהנות מצבר הזמנות שופע, אשר מבטיח רווחיות ויציבות לשנים קדימה, ללא תלות ברגיעה בזירה המקומית. מניות הבנקים והפיננסים בישראל צפויות אף הן להרוויח מהמצב, עקב ירידת סיכויי המיתון והתאוששות אפשרית בפעילות העסקית והאשראי.