הזעקה שהפכה לראלי: כיצד הפסקת האש עצרה את הטלטלה בשווקים

ראלי גלובלי תחת ערפל קרב: מה עומד מאחורי הזינוקים החדים בשווקים

ההודעה על הפסקת אש של שבועיים במערכה בין ארצות הברית וישראל לבין איראן הציתה תגובת שרשרת בשווקי ההון הגלובליים שכמעט לא נראתה כמותה בשנים האחרונות. מדד הניקיי היפני זינק ב-5.3%, מדד הקוספי הקוריאני מרחיק לכיוון 7%, והחוזים העתידיים על מדדי וול סטריט צבעו ירוק בעליות של 2% עד 3.6%. הבורסה בדובאי רשמה זינוק של 8.5%, ובאירופה מדד היורו סטוקס 600 טיפס בכ-4% עם פתיחת המסחר. מדד הפחד VIX צנח ב-10.8% ונסחר מתחת לרמה של 25 נקודות, בהשוואה ל-24.9% מתחת לרמתו לפני חודש. התנהלות השווקים משקפת שחרור לחץ מצטבר של משקיעים שחששו מהסלמה צבאית רחבה, אך גם רעבון לנכסי סיכון לאחר תקופה ארוכה של יציאה למקלטות.

שוק הנפט תחת לחץ: צניחה של 15% במחירי חבית

שוק האנרגיה היה הראשון לספוג את המהלומה החיובית מהפסקת האש, כאשר מחירי הנפט צללו בקצב חד של 13% עד 14% תוך שעות ספורות. חבית נפט מסוג WTI צנחה לרמה של 95.8 דולר, ונפט מסוג ברנט ירד ל-95 דולר לחבית. למרות הירידה החדה, המחירים עדיין גבוהים בכ-25 דולר מהרמות שקדמו לפרוץ המערכה הצבאית, נתון שמשקף את הזהירות שעדיין שוררת בקרב הסוחרים. הפתיחה המחודשת של מצר הורמוז, ששימש נקודת חנק קריטית להעברת נפט מהמפרץ הפרסי, מאפשרת זרימה חופשית יותר של אספקה גלובלית. עם זאת, הנזקים שנגרמו למתקני זיקוק והפקה באיראן ובמדינות המפרציות מגבילים את יכולת ההיצע לטווח הקצר, וייתכן שחלק מהירידה משקפת גם שימוש בנתיבים חלופיים שנוצלו במהלך העימות ועשויים להישאר פעילים גם לאחריו.

מצר הורמוז כמנוף מחירים

ההתנהלות סביב מצר הורמוז מהווה את הגורם המרכזי שמניע את שוק הנפט. איראן הסכימה לפתוח את המצר תחת תיאום עם כוחות הביטחון שלה ובהתחשבות במגבלות טכניות, ניסוח שמשאיר שטח פרשנות רחב. השאלה האם פתיחה זו תימשך מעבר ל-14 הימים של ההפוגה תלויה בהתפתחויות הדיפלומטיות, וכל סימן לכיוון הפוך עלול להחזיר את המחירים צפונה במהירות. גם חסימת מצר באב אל-מנדב שהוסרה תורמת להורדת המתיחות, אך השוק מפרש את המהלכים כזמניים ולא כשינוי מבני במאזן האנרגיה העולמי. הצפי לרמות מחיר נמוכות יותר תלוי במידה רבה ביכולת של אומות העולם לשמור על נתיבי שיט פתוחים לאורך זמן, שאלה שאין לה תשובה ברורה נכון לעכשיו.

הדולר נופל ל-3.07 שקלים: פיחוז חד בעקבות ירידת שנאת הסיכון

שוק המט"ח חווה תנודה דרמטית בעקבות ההודעה, כאשר הדולר נחלש באופן ניכר מול מטבעות עיקריים. מול השקל, הדולר צנח לרמה של 3.07 שקלים, ירידה של כ-0.7% מול המטבע האמריקאי ופיחוז משמעותי מהשער היציג של 3.142 שקלים שנקבע יום קודם. הפאונד הבריטי קפץ בכ-1% מול הדולר, וגם האירו חיזק את עמדתו בצורה ניכרת. ההיגיון מאחורי התנועה ברור: ככל ששנאת הסיכון פוחתת, פוחת גם הביקוש לדולר כמטבע מקלט, והמשקיעים זורמים הון בחזרה לנכסי סיכון בשווקים מתעוררים. התחזקות השקל מעלה מחדש את השאלה בנוגע למדיניות הריבית של בנק ישראל. בתחזית האחרונה שלו, בנק ישראל הניח כי המלחמה באזור תסתיים עד סוף חודש אפריל, וכעת שהתרחיש מתממש באופן חלקי, הדרך פתוחה להנהלה לנוע לפי תוואי הריבית הפוחתת שהיא כבר מגלמת בתחזיותיה.

שוק האג"ח: עליות חדות לאורך עקום התשואות

שוק האג"ח האמריקאי הגיב בעוצמה להודעה, כאשר התשואות ירדו לאורך כל עקום המח"מ. אג"ח ארה"ב ל-10 שנים רשם ירידה של עשירית אחוז לרמה של 4.24%, אך התנועה החריפה ביותר התרחשה בקצה הקצר של העקום. אג"ח לשנתיים לפדיון רשם עליות שערים חדות יותר, בשל ההשלכות הישירות על ציפיות הריבית של הבנק הפדרלי. ההנחה הרווחת בשוק היא שהפחתת המתיחות הגאו-פוליטית תאפשר לפד לנוע בנחישות רבה יותר לעבר הורדת ריבית, שכן האיום האינפלציוני שנבע מעליית מחירי האנרגיה נחלש באופן משמעותי. גם בישראל, תשואות האג"ח הממשלתיות ירדו, והמסחר במקטעים הקצרים התנהל בעליות שערים לאור הציפי להקלה במדיניות המוניטרית. התמונה הזו משתקפת גם בזרימות הכספים בקרנות הנאמנות, שם נרשמו פדיונות גדולים מקרנות סל על חו"ל לטובת קרנות מחקות על נכסים בישראל, בעיקר קרנות כספיות ואג"ח מדינה.

הבורסה בתל אביב: עליות מתונות מתחת לצל הלבנון

המסחר בבורסת תל אביב התנהל בעליות, אך בקצב מתון בהרבה מזה שנרשם בשווקים הגלובליים. מדד ת"א 35 עלה ב-1.5%, ומדד ת"א בנקים הוסיף 2.5%, בעוד מדד המניות הביטחוניות זינק ב-2.5%. המניות הישראליות הדואליות שנסחרות בוול סטריט הגיבו בעליות חדות יותר: קמטק זינקה ב-6.8%, טאואר עלתה ב-7.6%, נובה מזנקת ב-6.5% וטבע הוסיפה 2.7%. הפער בין התגובה הישראלית לגלובלית נובע מכמה גורמים מרכזיים. ראשית, הפסקת האש אינה חלה על הזירה הלבנונית, שם צה"ל יצא באותו יום להתקפה רחבה על מאות יעדים של חיזבאללה. שנית, אמירת לשכת ראש הממשלה הגרמנית כי ההסכם אינו כולל את זירת חיזבאללה הוסיפה שכבה של אי-ודאות. שלישית, המשקיעים המוסדיים בישראל נוטים לאמץ גישה זהירה יותר בתקופות של מתיחות ביטחונית, והם מעדיפים לחכות לאישושים מהשטח לפני שהם משנים את הקצאות הנכסים בתיקים שלהם.

המניות הביטחוניות בין אופטימיות לזהירות

מגזר הביטחון מצוי בנקודת צומת מעניינת. מחד, עסקאות כמו חוזה הענק של אלביט מערכות עם יוון בהיקף של 2.3 מיליארד שקל לאספקת מערכות ארטילריה מסוג PULS מדגישות את הביקוש הגובר ליכולות ישראליות באירופה. מנגד, אם הפסקת האש תהפוך לקבועה ותביא לירידה בהוצאות הביטחוניות האמריקאיות והישראליות, המכפילים הגבוהים של מניות הביטחון עלולים להיבחן מחדש. השאלה המרכזית היא אם המשקיעים מתמחרים הפסקת אש זמנית או שינוי מבני במאזן הכוחות במזרח התיכון, והתשובה לכך תקבע את כיוון המסחר במניות המגזר בשבועות הקרובים. גולדמן זאקס פרסמה תחזית לפיה הזהב יחזור למחיר של 5,400 דולר לאונקיה עד סוף השנה, נתון שמשקף את האמונה שגם אם המתיחות תפחת, השלכותיה על מבנה השווקים הגלובליים יימשכו זמן רב.

היום ה-15: מה יקרה כשהשעון יצלצל

הסכנה הגדולה ביותר הטמונה בהפסקת האש הנוכחית היא יצירת אשליה של פתרון קבע בקרב המשקיעים. טראמפ עצמו השתמש בטרמינולוגיה אפוקליפטית רק יומיים קודם לכן, והמעבר החד להכרזה על הפוגה מדגיש את האופי הבלתי צפוי של הנהלת המשבר. אם בתום 14 הימים לא יושג הסדר קבוע לפירוז מצר הורמוז או הסכם רחב יותר, השווקים עלולים למצוא את עצמם באותה נקודת רתיחה, כשמחירי הנפט והבורסות יחזרו להיטלטל. אסטרטגים בוול סטריט כבר מתחילים להסתכל מעבר למלחמה, אך המעבר הזה עלול להתגלות כמהיר מדי אם ההפוגה לא תתמתק. גם מבחינה ישראלית, אם הזירה הלבנונית לא תיכלל בהסכם, מדובר באחד התרחישים השליליים פחות מבחינת ההשפעה על התוצר ויחסי החוב-גירעון, אך לא בהכרח מבחינת שוק ההון שמגיב לתחושת הסיכון הכללית ולא רק למדדים מאקרו-כלכליים. השבועיים הקרובים יהיו מבחן אמיתי ליכולת של השווקים להבחין בין פאוזה טקטית לבין שינוי אסטרטגי אמיתי.