חיפוש באתר

דולר-שקל: 3.2527 +0.14% (0.00)
יורו-שקל: 3.5691 +0.21% (0.01)
ת"א 125: 3,869.15 +0.01% (0.51)
ת"א 35: 3,978.42 +0.08% (3.02)
ביטקוין: 63,955.7100 -1.62% (-1,055.45)
לירה שטרלינג-שקל: 4.2969 +0.57% (0.02)
ין יפני-שקל: 0.0203 +0.45% (0.00)
פרנק שוויצרי-שקל: 3.8724 +0.40% (0.02)
דולר אוסטרלי-שקל: 2.1896 +0.39% (0.01)
דולר קנדי-שקל: 2.2753 +0.47% (0.01)
דולר ניו זילנדי-שקל: 1.7851 +0.33% (0.01)
דולר הונג קונגי-שקל: 0.4141 +0.40% (0.00)
זלוטי פולני-שקל: 0.8128 +0.49% (0.00)
כתר שוודי-שקל: 0.3167 +0.28% (0.00)
ריאל ברזילאי-שקל: 0.5605 +0.66% (0.00)

הטלטלה שאחרי הבחירות: הבורסה בת"א מנסה לייצב את עצמה בצל אי-ודאות פוליטית

יום מסחר מעורב לאחר הטלטלה של אתמול: המדדים המובילים עולים בעדינות, מדד הביטוח ממשיך לרדת, והדולר מתייצב סביב 3.12 שקלים בעוד משקיעים מנסים להעריך את תוצאות הבחירות

אתר כלכלה · 29 באוקטובר, 2026 · schedule 6 דקות קריאה
הטלטלה שאחרי הבחירות: הבורסה בת"א מנסה לייצב את עצמה בצל אי-ודאות פוליטית
בורסת ת"א ביום מסחר מעורב לאחר טלטלת הבחירות (אילוסטרציה)

שוק ההון הישראלי ממשיך לשאת על גבו את שובל הבחירות. יום המסחר השני לאחר הקלפים הסתיים בת"א 35 בעלייה עדינה של 0.3% ובת"א 125 בתוספת של 0.1%, אך מאחורי המדדים המובילים שחקו הענפים שנפגעו קשה ביום ראשון של המסחר אחרי הבחירות: מדד הביטוח ירד ב-2.4%, הבנקים טיפסו בחזרה ב-0.8% לאחר צניחה של כמעט 5%, והנדל"ן, שאיבד כ-9% ביום הטלטלה, נותר על כסאו בזהירות רבה. השוק, לדברי גורמים בכירים, לא נמצא בקריסה אלא במצב של חוסר יכולת לתמחר את העתיד הפוליטי.

הטלטלה של יום אחד ומה שנשאר ממנה

המשקיעים הישראלים הלכו לישון בערב הבחירות עם הרושם כי גוש השינוי עומד להרכיב ממשלה, והתעוררו לתמונה הפוכה לחלוטין. התוצאות הזמניות, לאחר ספירת 85.6% מהקולות, העניקו לגוש נתניהו כ-53 מנדטים מול 48 לאיזנקוט ו-19 למפלגות הערביות, אך בלי שום ערובה שהרוב הקלות יתורגם לקואליציה יציבה. הבורסה הגיבה במהירות: ת"א 35 ירד ב-1.8%, מדד הבנייה קרס ב-9%, הבנקים איבדו 4.9% ומדד הביטוח נפל ב-5.2%. אפריקה ישראל וישראל קנדה מחקו כ-10% מערכן ביום אחד.

הנזק לא הוגבל למניות. בשוק האג"ח הממשלתיות נרשמו ירידות מחיר חדות, ותשואת האג"ח ארוכת הטווח זינקה ב-8 נקודות בסיס ל-4.12%. זהו צעד שמכאיב ישירות לכל מי שמחזיק אג"ח בתיק, ובפרט לגופים המוסדיים שמנהלים את כספי הפנסיה והגמל של הציבור. "הסטירה משוק המניות היא רק הקדימון למה שיקרה בשוק האג"ח", נכתב אתמול באחד מהמדורים היומיים של כלכליסט, ברמז לכך שהתסיסה במניות ממחישה תופעה רחבה יותר של חוסר ודאות בתמחור הסיכון הריבוני של ישראל.

הדולר, השקל והגבול החדש של 3.12

בזירת המטבעות השינוי היה מיידי ודרמטי. הדולר זינק ב-1.7% מול השקל כבר ביום ההצבעה, ואף נגע ב-3.12 שקלים, בשעה שהיה יורו והשילוב של סיכון פוליטי מקומי עשה את שלו. אולם עם התבהרות התוצאות, המגמה התהפכה: בתגובה הראשונה לספירה, הדולר נחלש ב-0.2% והתייצב סביב 3.12 שקלים, והיורו נסחר בסביבות 3.47 שקלים. ג'יי.פי. מורגן פרסמה תחזית לפיה הדולר צפוי להתבסס בטווח של 3.12 עד 3.10 שקלים עד להתבהרות התמונה הפוליטית, וכי השער ההוגן של הדולר עומד על 2.96 שקלים, כלומר כי ההתחזקות הנוכחית נגזרת בעיקר מפרמיית הסיכון הנוכחית.

balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע

לא כל השוק משוכנע כי הירידות מוצדקות. מנהלי השקעות סבורים כי הבורסה לא נמכרת על תוצאות הבחירות עצמן אלא על חוסר היכולת לדעת מתי תתגבש הכרעה. גופים שביצעו קניות בתקופות של אי-ודאות קודמות נהנו מתשואות גבוהות לאחר מכן, ויש הרואים בסקטורים הביטחוניים ובחברות טכנולוגיה דואליות הזדמנות מימוש ראשונה למי שנמנע מלהיכנס לפני הבחירות.

טמיר פישמן, אסטרטג מטבעות בכיר, הזהיר כי מדובר ב"שיתוק פוליטי שעלול להוביל לשיתוק כלכלי". החשש של המשקיעים אינו מזהותו של ראש הממשלה אלא מהתלות בתהליך בניית קואליציה עדין שעלול להימשך שבועות. בתקופת ביניים כזו, ממשלת מעבר אינה יכולה לקדם תקציב, להעביר רפורמות או להגיב לאתגרים מקרו-כלכליים, והשוק מתמחר את העלות של רשלנות ממשלתית בצורת פרמיית סיכון גבוהה יותר.

הפד השאיר את הריבית על כנה, ואילו בנק ישראל מהסס

במקביל לטלטלה המקומית, הפד האמריקאי קיים אתמול את ישיבת הריבית והשאיר את הריבית בארה"ב על 4%, בהתאם לתחזיות ולאחר ההעלאה בספטמבר. בהודעה שלאחר ההצבעה יו"ר הבנק קווין וורש הודיע כי מספר החלטות הריבית השנתיות יקוצן משמונה לשש, וכי הוא צופה שב-2028 יתקיימו שתי ישיבות שיוקדשו לדיונים אסטרטגיים ושש ישיבות לקביעת מדיניות. בעולם, השוק חיכה גם להודעת הריבית של הבנק המרכזי האירופי היום ולהודעת הבנק המרכזי ביפן מחר, ובשני המקרים הריבית צפויה להישאר ללא שינוי.

מה שמדאיג יותר את המשקיעים הישראליים הוא הזיקה בין ריבית ארה"ב לריבית בישראל. אם הפד נשאר עם ריבית גבוהה לאורך זמן, לבנק ישראל מרחב תמרון מוגבל בהורדת ריבית מקומית, במיוחד בשעה שהשקל נחלש והאינפלציה המקומית עדיין מתנהלת מעל היעד. בפודקאסט מנועי הכסף של כלכליסט נשמעה לאחרונה ההערכה כי בנק ישראל צפוי לדחות את הפחתת הריבית עד שתהיה בהירות פוליטית, דבר שמקשה על הערכת מועד ההקלה שהשוק מתכנן במחירים.

איך משקיעים מגיבים: אג"ח קצרות, ביטחון ודואליות

המלצות מפורסמות בגלובס מציעות למשקיעים בשוק הישראלי להתמקד באג"ח קצרות מועד, שמציעות תשואה נאה בסיכון נמוך יחסית ואינן חשופות לעליות תשואה נוספות באופן משמעותי. במקביל, מומלץ לשקול מניות של תעשיות ביטחוניות וחברות טכנולוגיה מוטות יצוא, במיוחד אלו הנסחרות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט, שהחשיפה שלהן אינה מוגבלת לסיכון המקומי. מנהלי השקעות בכירים מציינים כי הסקטור שממנו מומלץ להתרחק הוא הנדל"ן: "הנדל"ן נותר פגיע בשל התלות המובהקת בוודאות תכנונית וממשלתית".

quiz האם ידעת ש…

ריבית האג"ח הממשלתית ל-10 שנים טיפסה בשבוע שעבר ל-5.18%, רמתה הגבוהה ביותר מאז 2007, ורשמה את זינוק התשואות החד ביותר מזה 17 שנים. הריבית בארה"ב נותרה ללא שינוי על 4% לאחר ההצבעה בפד, אך יו"ר הבנק קווין וורש הודיע כי מספר החלטות הריבית השנתיות יקוצן משמונה לשש, שינוי ארגוני שיצריך התאמה בציפיות השוק.

מנגד, יש קולות של שוק דוביים יותר. אורי בן דב, מנכ"ל קרנות אי.בי.אי, אמר לגלובס כי הבורסה בת"א אינה אטרקטיבית גם ללא תלות בתוצאות הבחירות, וכי "יש לבורסה המקומית עוד הרבה לאן לרדת". בן דב מציג גישה דובית מזה תקופה כלפי שוק הנדל"ן, וסבור כי הערכות השווי בשוק המניות המקומי, גם לאחר ירידות אחרונות, עדיין אינן משקפות שווי הוגן ביחס למכפילי הרווח. דעה זו נשמעת ראויה לציון במיוחד בשעה שהמשקיעים מזהים בירידות הזדמנות קנייה מיידית.

מה יקרה עם הבנקים והביטוח בהמשך

הבנקים, שנמצאים במרכז החשיפה של השוק המקומי, יושפעו בשתי זרועות מהמצב. מצד אחד, עליות תשואה באג"ח פוגעות בערך תיק האג"ח של הבנקים, כולל החזקותיהם באג"ח קונצרניות ומסחריות. מצד שני, עליית ריביות במשק עשויה להגדיל את מרווח הריבית הבנקאי ולשפר את הרווחיות בשורה התחתונה. יוליוס בר, אנליסט בכיר, העריך כי "צופים תנודתיות בנכסים ישראליים בטווח הקצר עד שתוקם ממשלה". במדד הביטוח, שנפל ב-2% גם היום, החשש נובע מהחשיפה הגבוהה לנכסים בחוץ לארץ ולתיקי אג"ח, המושפעים מהיחלשות השקל ומעליות תשואות.

בינתיים, חברות הנדל"ן ממשיכות לשאת את המכה הקשה ביותר. המגזר תלוי בהקצאת מכרזים, בקידום תוכניות ובזמינות של אשראי בנקאי בתנאים סבירים, וכל אלה נתונים להכרעות ממשלתיות. בלי ממשלה יציבה שתוכל לקדם החלטות בוועדות התכנון והבנייה ובוועדות הכספים, חברות הנדל"ן מתמודדות עם תקופת ביניים ארוכה יותר מהצפוי. ענף הבנייה, שהיווה גורם מרכזי בתוצר המקומי ברבעונים האחרונים, עלול להצטנן בהדרגה על רקע היעדר תמריצים ותמיכות.

הפד, השקל והמשקיע הישראלי במט"ח

בשוק המט"ח, המשקיע הישראלי מתמודד עם תרחיש שבו הדולר עשוי להישאר ברמות גבוהות יחסית למשך זמן. כל עלייה של הדולר מייקרת את הפיקדונות במט"ח עבור מי שחושב להיכנס כעת, אך מרוויחה עבור מי שמחזיק כבר חשיפה. נכסי חוץ של ישראל מגיעים להיקף חסר תקדים, והיכולת של בנק ישראל לייצב את השקל באמצעות מכירת מטבע חוץ נותרה חזקה מאי פעם. עם זאת, בנק ישראל פועל בשוק המט"ח בזהירות, ואינו מתערב באופן קבוע בשער, ובכך נותן לשוק לתמחר את הסיכון הפוליטי בצורה שקופה.

מהעבר השני, המשקיעים עוקבים גם אחרי הנעשה בוול סטריט, שם המדדים עלו בלילה לאחר תוצאות רבעון חזקות של חברות טכנולוגיה. המשקיע הישראלי מסתכל על ערכי הטכנולוגיה הדואליים שנסחרים גם בת"א, ונכסים אלו מפגינים עמידות יחסית לתנודתיות המקומית. לאורך השבוע האחרון, חברות ישראליות הנסחרות בנאסד"ק, כמו מובילאיי, פייבר ופאלו אלטו, הציגו עניין דווקא בצד העסקי ולא בצד הפוליטי, דבר שממחיש את הפער בין התנהגות השוק המקומי לזה הגלובלי.

בסופו של יום, מה שמגדיר את השבוע הקרוב הוא שאלת ההתבהרות הפוליטית. כל עוד לא נראית קואליציה ודאית או תהליך בחירות חוזר, השוק יישאר במצב חיפוש כיוון. מנהלי השקעות ממשיכים להחזיק חשיפה גבוהה יותר לנכסים בחוץ לארץ ולאג"ח קצרות, ולהגדיל בהדרגה חשיפה למניות עם כל שבוע שעובר. בשלב זה, ניכר כי השוק המקומי לא קרס אך גם לא מצא את רגליו.

שאלות נפוצות (FAQ)

  • השוק תומחר מראש ניצחון של גוש השינוי, אך תוצאות הספירה הזרועות הפיקו תמונה פוליטית מעורפלת עם רוב קלות לנתניהו. המשמעות עבור המשקיעים היא חוסר יכולת לתמחר קואליציה ומדיניות כלכלית, ולכן הענפים הרגישים לריבית ולוודאות ממשלתית, ובראשם הבנקים, הביטוח והבנייה, ספגו את המכות הקשות ביותר.

  • הדולר נסחר סביב 3.12 שקלים לאחר שנחלש ב-0.2% בתגובה ראשונה לתוצאות, אך חשוב לזכור כי יום קודם לכן הוא זינק ב-1.7% בצל ההצבעות. ג'יי.פי. מורגן העריכה כי הראלי השלילי של השקל ימחק והדולר יתבסס בטווח של 3.10-3.12 שקלים עד להתבהרות התמונה הפוליטית.

  • מדד הביטוח ירד ב-2.4% ביום השני למסחר, לאחר ירידות של כ-5% ביום הבחירות. חברות הביטוח חשופות ישירות לתשואות על הנכסים המנוהלים במטבעות חוץ ובתיקי אג"ח, והירידה בערכם בעקבות היחלשות השקל וראלי התשואות באג"ח פוגעת בציפיות הרווח של הענף גם כאשר המדדים המובילים מתאוששים.

  • אנליסטים בשוק ההון מעריכים כי הסטירה בשוק המניות היא רק הקדימון למה שעשוי להתרחש בשוק האג"ח. הריבית הממשלתית ארוכת הטווח קפצה ב-8 נקודות בסיס ל-4.12%, והמשך עליות תשואות יגרום הפסדים למחזיקי אג"ח, כולל קופות הגמל והפנסיה של החוסכים הישראלים.

מה דעתך על הכתבה?

דירוג הקוראים עוזר לנו להשתפר ולהביא לכם את התוכן הטוב ביותר.

תודה על הדירוג!