המצור על מצרי הורמוז מערער את השווקים: נפט חוזר מעל מאה דולר, השקל מתקרב לקידומת 2

המצור על מצרי הורמוז מטלטל את שוקי הסחורות

הכרזת הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ על הטלת מצור ימי על מצרי הורמוז, שנכנס לתוקף בשעה 17:00 שעון ישראל, הכתה בתגובת שרשרת חריפה בשווקי ההון העולמיים. המהלך, שהגיע בעקבות כישלון סבב השיחות בין ארה"ב לאיראן, העלה מחדש את מחירי הנפט לרמות של מעל מאה דולר לחבית והוביל לירידות שערים מסביב לעולם, מאסיה ועד חוזי הסחורות בניו יורק. חוזה הנפט מסוג WTI נסחר סביב 105 דולרים לחבית לאחר ירידה של 8.7 אחוז, וחוזה הברנט צנח ב-7.4 אחוז לרמה של 102.2 דולרים לחבית, כאשר קרנות סחורות וחברות אנרגיה נסחרות בירידות של עד 0.8 אחוז. סוכנויות ידיעות חצי רשמיות באיראן פרסמו אף תרשים המצביע על כך שמשמרות המהפכה הציבו מוקשים ימיים במצר הורמוז במהלך הלחימה, מה שמוסיף שכבה נוספת של מתיחות למצב. הפסקת האש שהוכרזה קודם לכן ונראתה כניצחון דיפלומטי, הולכת ומתגלגלת כעת למשבר אנרגטי גלובלי שמאיים להאריך את המלחמה ולהעמיק את ההשפעות הכלכליות על צרכנים ומשקיעים כאחד.

השקל מתקרב לקידומת שתיים שקלים לדולר

במקביל לסערה בשווקי הסחורות, שוק המט"ח הישראלי ממשיך להציג תופעה מרתקת וחסרת תקדים: הדולר צונח ונסחר ברמה של 3.06 שקלים, ירידה של 0.6 אחוז מול השקל, כשהיורו מתחזק ב-0.4 אחוז לרמה של 3.57 שקלים. מדובר בשער שלא נראה מזה יותר מ-30 שנה, כאשר השקל מתקרב בצעדי ענק לקידומת שתיים שקלים לדולר, רמה שהאחרונה נרשמה בשנת 1995. בקרב גורמי השוק ניתן למנות מספר סיבות להתחזקות חריגה זו, בראשן הפסקת האש בזירה האיראנית והשיחות הישירות מול לבנון שהפחיתו באופן ניכר את פרמיית הסיכון הישראלית. עם זאת, כפי שהדגימו ההתפתחויות האחרונות סביב מצרי הורמוז, התפתחות שלילית בכל אחד מהמקרים הללו עלולה להפוך את המגמה בן רגע. הגירעון המסחרי שהצטמצם בזמן המלחמה והריבית הגבוהה יחסית בישראל ממשיכים למשוך הון זר לשוק המקומי, אך האלמנט הגיאופוליטי נותר המשתנה הבלתי צפוי ביותר במשוואה.

המרוויחים והמפסידים מהתחזקות השקל

התחזקות השקל לרמות שיא יוצרת נקודת מפנה משמעותית למגוון רחב של פלחים במשק הישראלי. יצואנים, שהכנסותיהם נקובות במטבע זר אך הוצאותיהם משולמות בשקלים, סופגים פגיעה הולכת וגוברת ברווחיות שלהם. תעשיות מסורתיות כמו טקסטיל, פלסטיק ומזון מוצאות עצמן בנקודת פגיעה מבנית, שכן הירידה החדה בשער הדולר פוגעת ישירות ביכולת שלהן להתחרות בשווקים הבינלאומיים. מנגד, יבואנים וצרכנים נהנים מהוזלה משמעותית של מוצרים ושירותים מיובאים, החל מדלקים וכלה במוצרי אלקטרוניקה ורכבים. חברות הטכנולוגיה הישראליות, שהכנסותיהן מבוססות ברובן במטבעות זרים, מוצאות עצמן בעמדת כוח יחסית, אך גם הן חשופות לסיכון של היפוך פתאומי במגמה אם המתיחות הביטחונית תחזור להתפרץ. הבורסה בתל אביב עצמה מציגה תמונה מורכבת, שכן חלק מהמניות המובילות מציגות עליות חדות על רקע האופטימיות שבעקבות הפסקת האש, בעוד שמניות אחרות נסחרות בלחצים על רקע החשש מהשלכות המצור על הורמוז.

הרכבת האופטימיות בבורסת תל אביב

הימים שחלפו מאז הכרזת הפסקת האש הציגו את אחד הראלי המשמעותיים ביותר שנרשמו בבורסת תל אביב בשנים האחרונות. מדד ת"א 35 עלה ב-1.9 אחוז, מדד הביטוח זינק ב-6.1 אחוז, מדד הבנקים הוסיף מעל 3 אחוז ומניות הביטוח בלטו בעליות חדות: מגדל קפצה ב-7.4 אחוז, כלל זינקה ב-7 אחוז, איילון עלתה ב-7 אחוז, מנורה הוסיפה 5.9 אחוז והפניקס עלתה ב-5 אחוז. המניות הביטחוניות ומניות הביטוח ריכזו את עיקר תשומת הלב של המשקיעים, שקיבלו בברכה את הורדת פרמיית הסיכון. עם זאת, ההתפתחויות האחרונות סביב מצרי הורמוז מציבות את השוק הישראלי בפני מבחן חדש, שכן האופטימיות שנבנתה סביב הפסקת האש עלולה להתערער במהירות. מניות השבבים, שהיו המרוויחות הראשונות של הפסקת האש ויצאו לראלי של עשרות אחוזים, נמצאות כעת בסיכון ממשי של היפוך מגמה אם הסלמה ביטחונית תחודש. בצד השלילי, מניות כמו איי.סי.אל, שאיבדה 4.4 אחוז על רקע סגירת מצרי הורמוז, ואירודרום שצנחה ב-9 אחוז, משקפות את הפיצול בביצועים שמאפיין את השוק המקומי בימים אלה.

האג"ח הממשלתי לא מתמחר סיכונים

מתחת לפני השטח של המסחר הסוער בבורסה מתנהל דיון משמעותי סביב הערכת הסיכונים בשוק האג"ח המקומי. אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב דש, מצייר תמונה מורכבת שבה שוק האג"ח הממשלתי הישראלי לא מגלם כראוי את הסיכונים הפיסקאליים העומדים לפתח המשק. עליית התשואות באג"ח ל-10 שנים בישראל הייתה מהמתונות בעולם, ועקום התשואות נותר השטוח ביותר בזירה הבינלאומית, עדות ברורה לכך שהסיכון פשוט לא מתומחר. זבז'ינסקי מעריך כי הגירעון התקציבי צפוי לעמוד על לפחות 5.5 אחוז מהתוצר, תחזית צמיחה שהתעדכנה כלפי מטה לרמה של 4.0 עד 4.5 אחוז, ותחזית אינפלציה שהועלתה ל-2.4 אחוז. המסר המרכזי שלו הוא שהמשקיעים צריכים להתייחס להשלכות הפיסקאליות של המלחמה כאירוע מתמשך ולא חד פעמי, ולכן מומלץ על מח"מ בינוני-קצר תוך החזקת מח"מ קצר באפיק הצמוד ובינוני בשקלי. בנק ישראל מצידו, לפי גלובס, התערב בשוק הריפו והזרים בחודש מרץ כ-200 מיליון שקל לגופים מוסדיים באמצעות הלוואות קצרות טווח כנגד אג"ח, מהלך נקודתי לשמירה על הנזילות אך קטן בהרבה ממכירות המט"ח בהיקף של מיליארדי דולרים בתחילת מלחמת חרבות ברזל.

הסיכון בדירוג האשראי

אחד הגורמים המדאיגים ביותר שעולים מניתוח הנתונים הפיסקאליים הוא הסיכון הממשי שחברות הדירוג אס אנד פי ומודי'ס יחזירו את תחזית הדירוג של ישראל לרמה שלילית. הדבר נובע מההוצאות הביטחוניות שזינקו מ-112 מיליארד שקל ל-143 מיליארד שקל, מהגירעון שלא עומד ביעדיו, ומהסיכון שגביית המיסים תהיה נמוכה משמעותית מהיעדים בשל מיצוי אירועים חד פעמיים כמו מבצע רווחים כלואים וחלוקת דיבידנדים מואצת. הערכת חסר משמעותית של הסיכונים הללו על ידי שוק האג"ח עלולה להוביל לתיקון חריף אם תירשם הסלמה ביטחונית נוספת, ובמיוחד על רקע המצור על מצרי הורמוז ואיומי איראן לחדש את האש. גם האופטימיות המופרזת בציפיות האינפלציה מעוררת חשש, שכן המלחמה מייצרת לחצים אינפלציוניים ייחודיים לישראל, החל במחסור ביבוא והתייקרות טיסות וכלה במחסור בידיים עובדות ועלייה בביקוש לדירות ממוגנות. ההימור שהשקל ימשיך להתחזק וימתן את עליות המחירים מוגדר על ידי גורמי שוק כמסוכן, שכן האינפלציה האמיתית, בנטרול המטבע, עומדת על כ-3 אחוזים.

מה מצפה לשווקים בימים הקרובים

השבוע החדש שנפתח נושא עמו עומס של אי-ודאות שמקשה על המשקיעים לקבל החלטות מושכלות. מצד אחד, הפסקת האש בזירה האיראנית והשיחות הישירות עם לבנון מספקות בסיס לאופטימיות, ובפרט לגבי מניות הביטוח והבנקים שהרוויחו מאוד מהורדת פרמיית הסיכון. מנגד, המצור על מצרי הורמוז, איומי איראן לחדש את האש וחוסר הוודאות לגבי המשך המו"ם מציבים את השווקים בפני סיכון של התפתחות שלילית חריפה. בנוסף, עונת הדוחות בוול סטריט נפתחת השבוע עם הבנקים הגדולים ונטפליקס, והביצועים ישפיעו על שווי המניות הישראליות הנסחרות שם. בישראל יפורסמו נתוני האינפלציה של חודש מרץ, שיספקו אינדיקציה חשובה לגבי המשך מדיניות הריבית של בנק ישראל. גורמי שוק מעריכים כי התנודתיות תישאר גבוהה, וכי המחיר האמיתי של מחירי הנפט שלא חזרו לרמות שלפני המלחמה ימשיך להעיב על המשק הישראלי והעולמי גם אם יצליחו להגיע להסדר מדיני. הקריטריון המרכזי שיקבע את כיוון השווקים יהיה האם הפסקת האש תחזיק מעמד, ובאיזו מידה יצליחו ארה"ב ואיראן למצוא פתרון למשבר סביב מצרי הורמוז שימנע הסלמה נוספת בזירה האנרגטית הגלובלית.