חיפוש באתר

דולר-שקל: 3.2522 +0.12% (0.00)
יורו-שקל: 3.5732 +0.32% (0.01)
ת"א 125: 3,869.15 +0.01% (0.51)
ת"א 35: 3,978.42 +0.08% (3.02)
ביטקוין: 63,593.9500 -2.13% (-1,386.85)
לירה שטרלינג-שקל: 4.3007 +0.66% (0.03)
ין יפני-שקל: 0.0203 +0.50% (0.00)
פרנק שוויצרי-שקל: 3.8764 +0.50% (0.02)
דולר אוסטרלי-שקל: 2.1917 +0.49% (0.01)
דולר קנדי-שקל: 2.2764 +0.52% (0.01)
דולר ניו זילנדי-שקל: 1.7882 +0.50% (0.01)
דולר הונג קונגי-שקל: 0.4141 +0.38% (0.00)
זלוטי פולני-שקל: 0.8137 +0.60% (0.00)
כתר שוודי-שקל: 0.3171 +0.41% (0.00)
ריאל ברזילאי-שקל: 0.5601 +0.59% (0.00)

המשבר בבתי ההשקעות מעמיק: ילין לפידות מצטרפת לגל העזיבות, והרגולטור יוצא במסר חריג לחוסכים

ניודים שליליים שיא בקופות הגמל, עסקת ענק באלטשולר שחם בצל התנגדויות וסוכנים שמפנים לקוחות — ענף ניהול הכספים נמצא בסערה של ממש

אתר כלכלה · 18 בספטמבר, 2026 · schedule 5 דקות קריאה

ענף ניהול הכספים בישראל נכנס בימים אלה לסערה של ממש. כתבה שפורסמה בכלכליסט חשפה כי קופות הגמל של ילין לפידות סבלו מניודים שליליים בסך 2.2 מיליארד שקל בחודש אוגוסט — סכום שיא חודשי, המתקרב לנתון שנרשם אצל אלטשולר שחם, שאיבדה באותה תקופה כ-2.35 מיליארד שקל. מדובר בתנועה יוצאת דופן בהיקפה ובמהירותה, המצביעה על תופעה רחבה משמעותית משני בתי ההשקעות שבמרכז הכותרות: תחושת אי־ודאות מתמשכת בקרב חוסכים, שמתורגמת בפועל להחלטות להעביר כספים מגופים שנתפסים כמתקשים לספק תשואות מובילות או יציבות תפעולית.

במקרה של ילין לפידות, הרקע לגל העזיבות הוא ברור יחסית: בית ההשקעות רשם את התשואה הנמוכה מבין המתחרים הישירים בענף, פער שהפך לחומר בעליה בידי סוכני הפנסיה והגמל. בשוק שבו העברת כספים בין גופים היא תהליך טכני מהיר ופשוט, פערי תשואה של מספר עשיריות אחוז מספיקים כדי להזיז מיליארדים בפרק זמן קצר. באלטשולר שחם, לעומת זאת, המשבר הוא אקזוגני — עסקת החלפת השליטה בבית ההשקעות הוותיק יצרה חוסר ודאות ציבורי, שסוכנים ניצלו מיד כדי לפנות ללקוחות ולהציע להם להעביר את הכספים לגופים אחרים.

רשות שוק ההון יוצאת במסר חריג: הכספים ממשיכים להתנהל כרגיל

בשלב זה, הרגולטור החליט לצאת מגדרו. רשות שוק ההון פרסמה בימים אלה מסר חריג יחסית לפעילותה הרגילה, ובו הבהירה לחוסכים כי בעקבות עסקת ווישור-אלטשולר, הכספים, המסלולים והזכויות ממשיכים להתנהל כסדרם, וכי עסקת החלפת השליטה לא משנה דבר מבחינת החוסך. ההתייחסות הפומבית מגיעה על רקע דיווחים על סטיות כספים גדולות מאלטשולר שחם, שכאמור הונעו בחלקן על ידי סוכנים. הרשומה חשובה גם מכיוון שהעסקה עצמה עדיין זקוקה לאישור הרשות ורשות התחרות — כלומר, התהליך נמצא בעיצומו ואישורו אינו מובטח.

balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע

יש הטוענים כי גל העזיבות מלמד לא רק על כשל בבתי ההשקעות אלא גם על פגיעות יתר של השוק. תשואות חודשיות בודדות מובילות להעברות עתירות מיליארדים, כאשר סוכנים בעלי אינטרס כלכלי בהעברת הכספים מניעים את הלקוחות, במקום לאפשר להם לקבל החלטות מבוססות טווח ארוך ומתוך איזון סיכונים אמיתי.

המשבר באלטשולר שחם כבר הפיק גם מהלכים משפטיים בשוק: בעל מניות באיילון מאיים בתביעה בטענה כי החברה ויתרה על האפשרות לרכוש את השליטה באלטשולר שחם פיננסים מבלי לקבל פיצוי, ודורש לבדוק אם ההחלטה התקבלה בניגוד עניינים ואם נדרשו עבורה אישורים מיוחדים. במקביל, בכתבה חתומה של המוסדיים בדה-מרקר נטען כי במסמך רשמי מסמן עמית גל גבולות למוסדיים — ועל מה בדיוק נפלה מור באוריון, בין היתר סביב השקעה מטרידה בתעשיית ההימורים, שמעלה שאלות לגבי הדרך שבה כספי פנסיה של הציבור מנוהלים ומפוקחים. הדיון הציבורי נסוב אפוא לא רק על עזיבת לקוחות מגוף ספציפי, אלא על שאלה רחבה יותר: מי באמת דואג לכספי החוסכים כאשר ריכוזיות ואינטרסים בשרשרת הניהול מתנגשים.

התשואות כמנוע עזיבות: אלטשולר בראש, אנליסט בתחתית

נתוני הניודים בחודש אוגוסט מציירים תמונה מורכבת. מחד, אלטשולר שחם מובילה בתשואות בקרב קרנות ההשתלמות — נתון שמסביר מדוע חלק מהציבור עדיין נשאר ומדוע הכותרות סביב החלפת השליטה אינן מתורגמות באופן מיידי לירידה חדה בנכסים. מאידך, הניודים השליליים בקופות הגמל של ילין לפידות, שמתקרבים לאלו של אלטשולר, מצביעים על כך שהציבור מתגמל ומעניש לפי תשואות עדכניות, לרוב תוך התעלמות מההיסטוריה ארוכת הטווח של הגוף המנהל. כך נוצר מעגל מסוכן: גוף שרושם תקופה חלשה מאבד כספים, מה שמצמצם את היקף הפעילות ואת היכולת להתחרות על כיסויי ניהול ותשתיות.

בהקשר זה, טור תדיר בדה-מרקר תוקף את התופעה מכיוון אחר — החוסכים עצמם. תחת הכותרת ״פראיירים, גם בפנסיה: מתי בפעם האחרונה התווכחתם על דמי הניהול?״ מוצגת התמונה שבה רוב הציבור אינו מנהל משא ומתן על דמי הניהול שלו, למרות שאלה עשויים לחתוך מהחיסכון סכומים גדולים לאורך שנים. בעוד העיניים של הציבור נשואות לתשואות ולכותרות השליטה, הפרמטר שבידי החוסך כוח לשנות ישירות — דמי הניהול — נשאר לרוב במקומו, ברמה שסוכנים וגופים קבעו בעסקה שבוצעה לפני שנים.

lightbulb טיפ מהמומחה

בטרם העברת כספים מגוף פנסיוני בעקבות כותרות, מומלץ לבחון שלושה פרמטרים מרכזיים: תשואה מצטברת לשלוש עד חמש שנים ולא תקופה קצרה, דמי ניהול בפועל מול השוק, ומסלול ההשקעה המותאם לגיל ולאופק הפרישה. עסקאות שליטה בבית השקעות אינן משנות את בעלות החוסך על כספו.

רקע מאקרו: הפד חזר להעלות ריבית והשפעתו על כספי החוסכים

המשבר הענפי מתרחש על רקע טלטלה גלובלית. הפדרל ריזרב בראשות קווין וורש העלה בימים אלה את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.75%-4.00% — העלאה ראשונה מ-2023, שמסמנת שינוי כיוון במדיניות המוניטרית האמריקאית ונכנסת ישירות למסלול התנגשות עם הנשיא טראמפ. ההעלאה הותירה את וול סטריט בנעילה אדומה, כאשר תשואות האג"ח הממשלתיות האמריקאיות טיפסו מעל 5% ואסטרטגים בכירים כמו אד ירדני ווולס פארגו חותכים את תחזיותיהם למדד ה-S&P 500. עבור קופות הגמל וקרנות הפנסיה בישראל, שמחזיקות חשיפות משמעותיות לשווקים הגלובליים, המשמעות היא תנודתיות מוגברת — ותנודתיות היא בדיוק הדלק שמזרז החלטות ניוד פזיזות בקרב חוסכים.

סוכנים בין שני כיסאות: ליווי או לחץ מסחרי?

התפקיד של סוכני הפנסיה בגל העזיבות ראוי לבחינה נפרדת. מצד אחד, הסוכנים אמורים להיות זרוע מקצועית שמייעצת ללקוחות בהתאמה לצרכים אישיים. מצד שני, העברת כספים בין גופים נושאת עמה תמריצים כספיים לסוכן, מה שיוצר מנגנון שבו אירועים שליליים בכותרות — עסקת שליטה, פער תשואה חודשי, חקירה רגולטורית — הופכים מיד להזדמנות מסחרית. הפנייה של סוכנים ללקוחות אלטשולר, שהובילה את הרשות לפרסם את הודעתה המרגיעה, היא דוגמה חיה לכך. בבורסה בת"א, שגם היא עוגנת בשוק המקומי, מניית הבורסה דווקא זינקה ב-15% ביום החזק בתולדותיה מאז הנפקתה, בעקבות תוכנית אסטרטגית חדשה שקובעת יעד צמיחה שנתית של 15% עד 18% בהכנסות — עדות לכך שהכסף הגדול עובר בין כיסים בתוך השוק, ולא בהכרח נעלם.

השאלה שנותרת פתוחה היא כיצד ייראה ענף ניהול הכספים בסוף התהליך. אם העסקה באלטשולר תאושר, ייווצר תקדים של החלפת שליטה בבית השקעות מהשורה הראשונה תחת פיקוח רגולטורי פעיל; אם תיחסם, המשמעות עשויה להיות נזק תדמיתי נוסף לגוף שכבר איבד מיליארדים. בשני המקרים, הציבור יוצא מהפרק הזה עם מודעות גבוהה יותר לכך שהכסף שלו מנוהל בגופים שכפופים למאבקי שליטה, אינטרסים מסחריים ולחצי תשואות — וכי הכלי היעיל ביותר של החוסך אינו בהכרח העברת הכספים, אלא מעקב שוטף, מו"מ על דמי ניהול ובחינת התשואה בטווח הארוך.

שאלות נפוצות (FAQ)

  • לפי ההודעה החריגה של רשות שוק ההון, הכספים, המסלולים והזכויות של החוסכים ממשיכים להתנהל כסדרם. עסקת החלפת השליטה עדיין זקוקה לאישור הרשות ורשות התחרות, והיא אינה משנה בשלב זה את אופן ניהול הכספים או את זכויות החוסכים.

  • קופות הגמל של ילין לפידות סבלו מניודים שליליים של 2.2 מיליארד שקל באוגוסט, בין היתר על רקע תשואות נמוכות יחסית מבין המתחרים הישירים בענף, מה שמעודד סוכנים ולקוחות להעביר כספים לגופים מתחרים.

  • הניודים השליליים משקפים העברת כספים בין גופים ולא משיכה של הכסף מהמערכת. עבור החוסך, מדובר בהחלטה על שינוי מנהל כספים, שכדאי לקבל מתוך בחינת תשואות, דמי ניהול ויציבות הגוף, ולא מתוך לחץ שיווקי או כותרות בלבד.

  • בעקיפין כן. העלאת הריבית בארה"ב משפיעה על שוקי האג"ח והמניות הגלובליים, שבהם מושקע חלק משמעותי מנכסי הפנסיה והגמל של הציבור הישראלי, ולכן תנודות בשוק האמריקאי מתגלגלות גם לתיקי החוסכים בישראל.

מה דעתך על הכתבה?

דירוג הקוראים עוזר לנו להשתפר ולהביא לכם את התוכן הטוב ביותר.

תודה על הדירוג!