חיפוש באתר

דולר-שקל: 3.2515 +0.10% (0.00)
יורו-שקל: 3.5721 +0.29% (0.01)
ת"א 125: 3,869.15 +0.01% (0.51)
ת"א 35: 3,978.42 +0.08% (3.02)
ביטקוין: 63,814.4000 -1.79% (-1,166.40)
לירה שטרלינג-שקל: 4.3056 +0.78% (0.03)
ין יפני-שקל: 0.0203 +0.59% (0.00)
פרנק שוויצרי-שקל: 3.8808 +0.62% (0.02)
דולר אוסטרלי-שקל: 2.1941 +0.60% (0.01)
דולר קנדי-שקל: 2.2790 +0.64% (0.01)
דולר ניו זילנדי-שקל: 1.7901 +0.61% (0.01)
דולר הונג קונגי-שקל: 0.4145 +0.49% (0.00)
זלוטי פולני-שקל: 0.8145 +0.70% (0.01)
כתר שוודי-שקל: 0.3175 +0.54% (0.00)
ריאל ברזילאי-שקל: 0.5608 +0.72% (0.00)

המשבר בבתי ההשקעות מתפשט: ילין לפידות רושמת שיא בעזיבת לקוחות בצל סערת אלטשולר שחם

ניודים שליליים של 2.2 מיליארד שקל בקופות הגמל, רשות שוק ההון מנסה להרגיע את החוסכים והבורסה מציגה תוכנית אסטרטגית שאפתנית

אתר כלכלה · 18 בספטמבר, 2026 · schedule 5 דקות קריאה

גל עזיבות שיא: המשבר עובר מאלטשולר שחם לילין לפידות

מה שהחל כמשבר ממוקד סביב מכירת השליטה באלטשולר שחם פיננסים הופך בימים האחרונים לתופעה רחבה יותר בענף החיסכון הארוך בישראל. נתוני ניודים חדשים מגלים כי קופות הגמל של ילין לפידות רשמו בחודש אוגוסט ניודים שליליים בשיא חודשי, בסך 2.2 מיליארד שקל – סכום המתקרב לנרשם באלטשולר שחם, שם יצאו מהקופות 2.35 מיליארד שקל. המשמעות היא שהציבור מזיז כספים בהיקפים חסרי תקדים לא רק מהגוף שבמרכז הסערה התקשורתית, אלא גם משחקנים נוספים בשוק שנתפסים כפגיעים. מדובר בתופעה שיש לה השלכות ישירות על הכנסות בתי ההשקעות, על יציבות הענף ועל האמון הציבורי במערכת החיסכון הפנסיוני כולה.

הרקע לנתונים הוא רצף אירועים שסחט את האמון מהציבור החוסך. מכירת השליטה באלטשולר שחם לידי קבוצת משקיעים חדשים, בהם גם גורמים הקשורים למשפחת בר, לוותה בשאלות קשות לגבי עתיד הניהול המקצועי והפיקוח על כספי הציבור. במקביל, ילין לפידות נאלצת להתמודד עם תשואות שנרשמו כנמוכות מבין המתחרים הישירים שלה, מה שהקשה עליה לשמר לקוחות גם לפני שהמשבר התפשט. השילוב בין חוסר ודאות רגולטורית לתשואות חלשות יצר סביבה שבה החוסך הממוצע מעדיף לזוז, גם אם לא תמיד ברור לו לאן.

רשות שוק ההון יוצאת במסר חריג: החוסכים לא נדרשים לבצע דבר

בתוך הסערה, רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון פרסמה הודעה חריגה יחסית בתוכנה ובנחרגותה, ובה נאמר כי החוסכים לא נדרשים לבצע דבר, וכי הכספים, המסלולים והזכויות ממשיכים להתנהל כרגיל. ההתייחסות המיוחדת הגיעה אחרי שסוכני ביטוח ופנסיה החלו לפנות באופן יזום ללקוחות של אלטשולר שחם ולהציע להם להעביר את הכספים בשל חוסר הוודאות סביב החלפת השליטה. מדובר בהתערבות רגולטורית שמעידה על דאגה אמיתית ברשות לגבי תופעת הניודים המואצת והשפעתה על החוסכים עצמם. עסקת המכירה עצמה עדיין זקוקה לאישור הרשות ושל רשות התחרות, ובזמן שהתהליך מתנהל, הרשות מנסה למנוע מהציבור לקבל החלטות פיננסיות מתוך פאניקה.

המהלך של הרשות אינו מנותק מהתפתחויות נוספות בשוק. בעל מניות בחברת איילון מאיים בתביעה משפטית בטענה כי החברה ויתרה על האפשרות לרכוש את השליטה באלטשולר שחם מבלי לקבל פיצוי, ודורש לבדוק האם ההחלטה התקבלה בניגוד עניינים. גם עמית גל, לשעבר נציב פניות הציבור ברשות, מסמן במסמך רשמי גבולות חדשים להשקעות מוסדיים, ועל רקע זה עולה הדיון הציבורי סביב החשיפה של מור לתעשיית ההימורים – חשיפה שמעלה תהיות קשות לגבי מי שומר על כספי החוסכים. כל אלה יוצרים תמונה של ענף שנמצא בבדיקת נאמנות מחודשת מול הציבור.

lightbulb טיפ מהמומחה

לפני העברת כספי פנסיה או גמל בעקבות כותרות, בדקו שלושה פרמטרים: תשואה מצטברת לאורך חמש שנים מול קבוצת ההשוואה, דמי הניהול בפועל בקופה שלכם, ואיכות הנכסים הפיננסיים בתיק. מעבר פתאומי בעקבות משבר תדמית עלול לגרום לכם לשלם דמי הפקדה ולהיקלע לקרן פחות טובה.

כמה כסף באמת זז – ומי מרוויח מהניודים

היקפי הניודים החודשיים של שני בתי ההשקעות – יחד יותר מ-4.5 מיליארד שקל בחודש אוגוסט בלבד – מציבים את התופעה בקנה מידה שיכול לשנות את מפת הענף. כספים שיוצאים מקופות אלו אינם נעלמים, אלא עוברים לבתי השקעות מתחרים, בהם גדולי הענף כמו הפניקס, מגדל, כלל ומיטב, שנהנים מזרימה נטו משמעותית. הסוכנים, שמקבלים עמלות על ניוד, ממלאים כאן תפקיד מרכזי – והרשות מודעת לכך שחלק מההצעות שהם מעבירים ללקוחות מבוססות יותר על הזדמנות עמלתית מאשר על תשואות עתידיות מוכחות. זו בדיוק הנקודה שבה האינטרס של החוסך עלול להיפגע: העברה מוקדמת מדי עלולה לגרור דמי הפקדה, אובדן מסלול מועדף או מעבר לקרן עם דמי ניהול גבוהים יותר.

בשוק הכתובות הפיננסיות השונות מועלות גם טענות ביקורתיות כלפי הסיקור התקשורתי עצמו. כפי שנכתב בדה-מרקר בימים אלו, אם מפריעה לכם השקעה בקזינו – מה עם השקעה בחברות נשק? הדיון נוגע לשאלה האם יש חזית אחידה בהערכת הסיכונים שגופי הפנסיה נחשפים אליהם, והאם ההתמקדות בהימורים היא סלקטיבית. השאלה קיבלה משנה חשיבות בעקבות ההשקעה המדווחת של קרן מור, שנעה בדרך להיקף של חצי מיליארד דולר, בחברת משחקי הקזינו הפרטית סאנפלאוור, שהגיעה לקצב הכנסות שנתי של כ-4 מיליארד דולר בתוך שלוש שנים, עם רווחיות חריגה – אך בתחום שנמצא תחת עננה רגולטורית בארצות הברית.

הבורסה בתל אביב בין המשברים: תוכנית אסטרטגית חדשה ומניה שמזנקת

בעוד ענף בתי ההשקעות מתמודד עם המשבר, הבורסה לניירות ערך בתל אביב מציגה ביטחון שאינו ברור מאליו. דירקטוריון הבורסה אישר תוכנית אסטרטגית חדשה לשנים 2027 עד 2031, שבמרכזה יעד צמיחה שנתית ממוצעת בהכנסות של 15% עד 18% – שדרוג משמעותי לעומת היעד של 10% עד 12% בתוכנית הקודמת, אותה הבורסה אף עקפה. בין מנועי הצמיחה שהיא מזהה: בחינת מסחר דו-מטבעי בניירות ערך, הארכת שעות המסחר לכיוון וול סטריט, סליקה במטבע חוץ, מכירת דאטה ומוצרי בינה מלאכותית, וטוקניזציה של נכסים פיננסיים. השוק הגיב בהתלהבות: מניית הבורסה קפצה בכ-15% ביום המסחר האחרון לפני יום הכיפורים, ואף שברה שיא, בעוד מדד ת"א 35 עולה בכ-1%.

מנכ"ל הבורסה אמר בימים אלו כי המשקיעים הזרים מתעניינים בשוק הישראלי ועוקבים אחר הבחירות, והדבר משתלב עם הנעילות החיוביות הרצופות בתל אביב בשבועות האחרונים. עם זאת, הרקע המקרו נותר מורכב: הפדרל ריזרב העלה את הריבית ב-0.25% לראשונה מזה שלוש שנים, לטווח של 3.75% עד 4.00%, בצעד שמסמן שינוי כיוון במדיניות ונכנס למסלול התנגשות עם הבית הלבן. העלאה זו משפיעה על מחירי הכסף בעולם, על תזרימי ההשקעות ועל האג"ח הממשלתי, שתשואתו זינקה לסביבות 5% – רמה שמקשה על המשקיעים להצדיק סיכוני מניות בשורה התחתונה.

balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע

יש הטוענים כי הסערה סביב אלטשולר וילין לפידות מנופחת על ידי סוכנים שמעוניינים להניע כספים ולגבות עמלות. מנגד, בעלי עניין מצביעים על כך שהציבור אינו פראייר, וכי יציאת החוסכים היא ביטוי לגיטימי של דמוקרטיה פיננסית. השאלה האמיתית היא מי מפקח על איכות המידע שמגיע לחוסכים בזמן משבר.

מה הריבית והדולר אומרים לחוסך הישראלי

הריבית האמריקאית העולה נוגעת בצורה ישירה גם לשוק הישראלי. עבור החוסך הפרטי, אג"ח ממשלתי בתשואה של 5% מציעה אלטרנטיבה בטוחה יחסית למניות, וזהו גורם שעשוי להשפיע על תיקי הפנסיה והגמל עצמם. בנק יפן העלה אף הוא את הריבית לרמה של 1.25%, הגבוהה ביותר מאז 1995, וג'יימי דיימון, מנכ"ל ג'יי.פי. מורגן, הזהיר כי לא ברור לו שהאינפלציה הובסה. במקביל, ניו יורק טיימס מדווח על תופעה מטרידה של יציאת כספים מארצות הברית, מה שמעיד על ריסוס האמון בנכסים אמריקאיים – רקע שמוסיף חוסר ודאות לכל מי שמחזיק חשיפה גלובלית בתיקו.

מה בין ויקס, צ'ק פוינט ומובילאיי למשבר בתי ההשקעות

במקביל, בשוק הנדל"ן הבורסאי מתחוללת מגמה שמעידה על כך שהבעיות אינן מוגבלות לענף אחד. חברות כמו וויקס, צ'ק פוינט ומובילאיי הפכו את עצמן בשנים האחרונות ליזמיות נדל"ן באמצעות חברות בנות להשקעה בנדל"ן מסחרי, וכעת הן מתמודדות עם קשיים משמעותיים. מניות חברות נדל"ן בורסאיות צנחו עד 40% בשנה, ודווח כי ההאטה בתחום הגיעה לבורסה. לצד זאת, בהייטק עצמו טרם נרשם משבר מוחלט, כפי שצוין בדברים שנאמרו בשוק – יש ביקושים גבוהים לנכסים מסוימים, וטאואר וניו פוטוניקס הודיעו על תחילת ייצור סדרתי של מנועים אופטיים לתשתיות AI. בסך הכל, השוק הישראלי מראה חוסן יחסי, אך הענף הפיננסי עצמו נמצא בנקודת מבחן אמיתית.

בינתיים, בחברת הפניקס ממשיכים בתהליכי ארגון מחדש: סמנכ"ל הכספים אלי שוורץ עובר לכהן כיו"ר הפניקס חיתום, ושי צדוק מחליף אותו בתפקיד המשנה למנכ"ל וסמנכ"ל הכספים. חילופי התפקידים משקפים כי הגופים הגדולים מתכוננים לתקופה של תחרות מוגברת ושל שינויים רגולטוריים בעקבות הסערות. השאלה הגדולה שנותרה פתוחה היא האם הציבור יחזור להאמין במוסדות שמנהלים את כספי הפנסיה שלו, או שמא הניודים ימשיכו להתגלגל מבית השקעות אחד למשנהו, וילחצו על הענף כולו לשנות את הדרך שבה הוא מתייחס לחוסך.

הדרך קדימה: דמי ניהול, שקיפות ואחריות

אחד השאלות שעולות שוב ושוב בדיון הציבורי הוא נושא דמי הניהול. כפי שנכתב בדה-מרקר, מתי בפעם האחרונה התווכחתם על דמי הניהול שאתם משלמים? הרבה חוסכים אינם מודעים לכך שדמי הניהול הם הפרמטר היחיד שבו הם יכולים לשלוט באופן מיידי, וכי הפחתתם יכולה להשפיע על הצבירה יותר מכל החלטת השקעה בודדת. המשבר הנוכחי, למרות המחיר התדמיתי שהוא גובה מבתי ההשקעות, עשוי דווקא לשרת את הציבור בטווח הארוך, אם יוביל לשיח פתוח יותר על עלויות, על שקיפות ועל תשואות אמיתיות מול מתחרים.

בין אם המשבר יסתיים בהתייצבות או בהמשך התפשטות, הנתונים של אוגוסט כבר רשומים בספרי ההיסטוריה של ענף החיסכון. ילין לפידות ואלטשולר שחם יצטרכו לבנות מחדש אמון שנבנה במשך עשורים, והרשות תידרש להוכיח כי כלי הפיקוח שלה מתאימים לעידן שבו מידע ופאניקה מתפשטים במהירות דיגיטלית. החוסכים, בינתיים, נשארים עם השאלה הפשוטה ביותר: האם להשאר, לזוז, או פשוט להתמקח מחדש על התנאים שלהם.

menu_book מילון מונחים כלכליים רלוונטיים

ניודים שליליים:
הפרש בין הכספים שיצאו מקופות החיסכון לבין הכספים שנכנסו אליהן בתקופה נתונה. ניודים שליליים גבוהים מעידים על אובדן אמון החוסכים ופוגעים בהכנסות הגוף המנהל מדמי ניהול.
דמי ניהול:
עמלה שמשלם החוסך לגוף המנהל את כספי הפנסיה, הגמל או ההשתלמות, בדרך כלל כאחוז מהצבירה או מההפקדות. דמי הניהול משפיעים באופן משמעותי על התשואה הסופית לחוסך.
טוקניזציה:
תהליך של המרת נכסים פיננסיים או פיזיים לאסימונים דיגיטליים הנסחרים בטכנולוגיית בלוקצ'יין, המאפשר פיצול בעלות, שקיפות ונזילות מוגברת בשווקים פיננסיים.
תשואת אגח ממשלתי:
התשואה השנתית שמקבל המשקיע באגרות חוב ממשלתיות עד לפדיונן. תשואה גבוהה מהווה סף מינימום מושך להשקעות סיכון גבוהות יותר כמו מניות.

שאלות נפוצות (FAQ)

  • רשות שוק ההון פרסמה הודעה חריגה לפיה החוסכים לא נדרשים לבצע דבר, והכספים, המסלולים והזכויות ממשיכים להתנהל כרגיל. העסקה עצמה עדיין זקוקה לאישורי הרשות ורשות התחרות, והחלטה על ניוד כספים מומלץ לקבל מתוך שיקול דעת ולא מתוך לחץ שיווקי.

  • ניודים שליליים משקפים את ההפרש בין הכסף שיצא מהקופות לכסף שנכנס אליהן. כאשר הניודים שליליים בהיקף של מיליארדי שקלים בחודש, הדבר מעיד על אובדן אמון הציבור ומשפיע ישירות על הכנסות בית ההשקעות מדמי ניהול.

  • צמד המייסדים של אלטשולר שחם פיננסים מוכרים את השליטה בפעילות הגמל והפנסיה, עסקה שהעלתה חששות בקרב החוסכים ואף הובילה סוכנים לפנות ללקוחות ולהציע להם להעביר כספים. בעל מניות באיילון אף מאיים בתביעה בטענה שהחברה ויתרה על אפשרות לרכוש את השליטה ללא פיצוי.

  • ההכנסות של בתי ההשקעות מפעילות החיסכון הארוך מבוססות על דמי ניהול מתוך צבירה. יציאה מואצת של כספים מקטינה את הצבירה המנוהלת, פוגעת בהכנסות השוטפות ומעלה שאלות לגבי יכולתם של הגופים לשמר תחרותיות ומשאבים לניהול ההשקעות.

מה דעתך על הכתבה?

דירוג הקוראים עוזר לנו להשתפר ולהביא לכם את התוכן הטוב ביותר.

תודה על הדירוג!