הנפט צונח, הריבית ירדה בהפתעה, והשקל נחלש: היום שטלטל את שוק ההון הישראלי

יום המסחר של ה-1 בספטמבר הסתיים בטון דרמטי בשוק ההון הישראלי, כששורה של אירועים חריגים התנגשו זה בזה ויצרו תנודות חדות בכל החזיתות. הורדת ריבית בנק ישראל לרמה של 3.25%, צניחת מחירי הנפט הגולמי ביותר מחמישה אחוזים, התפטרות דירקטורית בעלת קשרים לצמרת הצבאית, ועלייה חדה במדד הנדל"ן – כל אלה סיפקו למשקיעים יום עמוס בהפתעות שחייב ניתוח מעמיק של ההשלכות לטווח הקצר והבינוני.

הבורסה בתל אביב ננעלה במגמה מעורבת, כשמדד תל אביב 35 רשם ירידה של כ-0.6%, ומדד תל אביב 125 איבד כ-0.7%. מנגד, מדד תל אביב בנייה זינק בשיעור חריג של 5.3%, בעיקר על רקע הציפייה כי הורדת הריבית תוריד את עלויות המימון לפרויקטים נדל"ניים ותעודד את הביקוש לדירות. מניות מגזר הנדל"ן הגדולות, ובראשן אאורה שנפלה בכ-5% רק יום קודם, הפכו את המגמה ומשכו את המדד כלפי מעלה.

הורדת ריבית בנק ישראל: הפתעה למרות הציפיות

בנק ישראל הפתיע את השוק כשהחליט על הורדת הריבית ב-0.25 נקודות אחוז לרמה של 3.25%, זאת למרות שההערכות בשווקים חלקו את הסיכויים בין הורדה להותרה. החלטה זו מגיעה על רקע נתוני אינפלציה נמוכים מהצפוי והתחזקות השקל בשבועות האחרונים, אך גם במקביל למתיחות ביטחונית גוברת ולקראת מערכת בחירות. בנק הפועלים מסר כי הוא צופה שבנק ישראל יותיר את הריבית ללא שינוי בהחלטה הבאה, בשל הקרבה לבחירות והרצון להימנע מהשפעה פוליטית על המדיניות המוניטרית.

האנליסטים בשוק מציינים כי בנק ישראל בחר להתמקד בנתונים הכלכליים הטהורים ולתת משקל נמוך יותר להתפתחויות הגיאופוליטיות במזרח התיכון. עם זאת, המסר הניצי של יו"ר הפדרל ריזרב קווין וורש, שהזניק את הציפיות להעלאת ריבית בארה"ב, הופך את ההחלטה בישראל למורכבת יותר בטווח הבינוני, שכן פער ריביות מול הדולר עלול להגדיל את הלחץ על השקל ולטרפד את הורדת הריבית הבאה.

נפט בצניחה חדה: השפעה על שוק האנרגיה

שוק הסחורות רשם תנודה חריגה כשמחיר חבית WTI צנח ב-5.4% לרף של 90.4 דולר, ונפט מסוג ברנט ירד ב-4.8% למחיר של 94.8 דולר לחבית. הצניחה מגיעה לאחר תקופה של עליות חדות שנבעו מהמתיחות הגיאופוליטית, ומשקפת כעת התפתחויות שמפחיתות את החששות מהפרעה לאספקה העולמית. ירידת מחירי האנרגיה עשויה לתמוך בהורדת האינפלציה העולמית ולהקל על מדיניות הריבית של הבנקים המרכזיים.

משקיעים במניות אנרגיה ישראליות, ובכלל זה חברות כמו רפק אנרג'י שחתמה על הסכם למכירת חשמל לאנלייט בהיקף של כ-35 מיליון שקל בשנה, עשויים לחוש את ההשפעה בעקיפין דרך ירידה בביקוש העולמי. עם זאת, חברות אנרגיה מתחדשת עשויות דווקא להרוויח מהמגמה, שכן מחירי נפט נמוכים מגדילים את הכדאיות הכלכלית של מקורות אנרגיה חלופיים.

שוק המט"ח: השקל נחלש מעבר לרף 3 שקלים לדולר

הדולר האמריקאי התחזק מול השקל ב-0.3% ונסחר בשער של כ-3.02 שקלים, לאחר שבתחילת היום נרשמה התחזקות של 0.7% שהובילה אותו לרף ה-3 שקלים. בנק ישראל הצליח להגן על רף ה-3 שקלים במשך תקופה ארוכה, אך הלחצים הגיאופוליטיים והציפייה להורדות ריבית נוספות מחלישים את כוח המשיכה של המטבע המקומי. המסחר הצמוד לרף ה-3 שקלים משקף את המאזן העדין בין הצורך לתמוך בכלכלה המקומית לבין הצורך לשמור על יציבות המטבע.

אג"ח בעולם בטלטלה: השפעה על השוק הישראלי

שוק אגרות החוב העולמי עבר טלטלה שמשפיעה באופן ישיר על הסיכון לאג"ח ישראליות. העלייה בתשואות בארה"ב, בעקבות הציפיות לריבית גבוהה יותר, מגדילה את הפרמיות שדורשים המשקיעים על אגרות חוב במדינות מתפתחות, ובכלל זה ישראל. גילת, למשל, בחרה לגייס 100 מיליון דולר באג"ח להמרה, אך המניה הגיבה בירידה של 4% על רקע חששות מדילול עתידי ומהפרמיה החריגה של 60% שנקבעה במחיר ההמרה.

החברות הישראליות שנדרשות לגיוסי הון בשוק האג"ח הבינלאומי נאלצות להתמודד עם תנאי מימון מחמירים יותר, מה שעשוי להוביל לגל של דחיית השקעות או לבחירה במסלולי מימון חלופיים. במקביל, חברת מצלאוי דיווחה כי בעל השליטה סמי מצלאוי מכר כ-4.5% ממניות החברה בכ-14 מיליון שקל, במטרה להחזיר הלוואה פרטית שנטל ב-2023. למרות המכירה, מניית החברה זינקה, מה שמעיד על אמון השוק בהמשך האסטרטגיה העסקית.

סערה פנים-חברתית: התפטרות אורנה זמיר מדירקטוריון תומר מזון

במקביל לתנודות בשווקים, התפטרה אורנה זמיר, אשת הרמטכ"ל אייל זמיר, מדירקטוריון חברת תומר מזון. ההתפטרות מגיעה לאחר שנחשף ב-The-Mark שזמיר משמשת כדירקטורית בחברה שבה משרד הביטחון הוא הלקוח הגדול ביותר, מה שעורר שאלות של ניגוד עניינים. תומר מזון מסרה בתגובה כי היא "מצרה על ההחלטה של זמיר לסיים את תפקידה על רקע העיסוק התקשורתי שנוצר סביבה", אך לא התייחסה לשאלות המהותיות בנוגע למבנה הדירקטוריון ולקשרים העסקיים עם המגזר הציבורי.

מניות במוקד: מי עלו ומי ירדו

מניית שופרסל המשיכה למשוך תשומת לב לאחר שאיבדה 11% מהשווי שלה ביומיים בעקבות פרסום הדוחות, וכעת עולה השאלה האם היא עלולה להיגרע ממדד תל אביב 35. בעלי השליטה, האחים שלומי ויוסי אמיר, הצליחו לחלק דיווידנדים אגרסיביים של 1.3 מיליארד שקל בשנתיים וחצי, אך המומנטום החיובי במניה נבלם. במקביל, קשת טעמים החלה בבדיקות ראשוניות לקראת הנפקה לפי שווי של כמיליארד שקל, מה שמעיד על המשך הפעילות בשוק ההון הישראלי למרות התנודתיות.

בזירה הבינלאומית, אנבידיה הפתיעה את השווקים כשדיווחה על עלייה של 4.7% במניה לאחר שהכנסותיה הסתכמו ב-96.2 מיליארד דולר, זינוק של 106% בהשוואה לרבעון המקביל. ענקית השבבים ממשיכה להוביל את מהפכת הבינה המלאכותית, והצמיחה המסחררת שלה משפיעה באופן ישיר על המניות הישראליות בתחום, בהן סיילספורס שעלתה ב-13% וקראודסטרייק שזינקה ב-10.5%.

במקביל להתרחשויות בשוק ההון, חברת אקסטנד הישראלית מתכוננת לכניסה לוול סטריט באמצעות מיזוג הפוך עם חברה בתחום הבנייה והתשתיות, בעסקה של 1.5 מיליארד דולר. החברה, שהכנסותיה בשנה שעברה הסתכמו ב-20 מיליון דולר, מציגה תחזית אופטימית להגעה ל-380 מיליון דולר בתוך שלוש שנים. המנכ"ל עדי צפדיה מציין כי הרחפן של החברה, המכונה XTND, יהיה מנוע הצמיחה המרכזי, אך המשקיעים בשוק הציבורי עדיין מביעים ספקות לגבי היכולת לעמוד ביעדים השאפתניים.