השקל בשיא של 30 שנה ומדד הביטוח זינק ב-6%: האופטימיות נוגעת בשמיים אבל הסדקים מתחת לפני השטח

השקל מתחזק לשיא של שלושה עשורים והדולר קורס מתחת ל-3.05 שקלים

שער הדולר צנח בימים האחרונים לרמה של 3.05 שקלים, הנמוכה ביותר מאז 1995, בעקבות הכרזות על הפסקת אש ודברי ראש הממשלה בנימין נתניהו על משא ומתן ישיר עם לבנון. השקל התבסס בתור המטבע החזק ביותר מול הדולר בקרב המטבעות העיקריים בשנה הנוכחית, עם תשואה מצטברת של יותר מ-20 אחוז. ההתפתחות מקבלת משנה תוקף נוכח היחלשות הדולר בעולם בכלל, ולא רק האופטימיות המקומית שנובעת מההתפתחויות הביטחוניות הדרמטיות. גורמים בשוק המט"ח מציינים כי הזינוק בשער השקל אינו מבוסס רק על רגע גאופוליטי חד-פעמי, אלא משקף גם שינוי מבני בתזרימים הפיננסיים וביחס הסחירות של המטבע הישראלי. עם זאת, חלק מהאנליסטים מזהירים כי תנועה חדה כל כך בזמן כה קצר עלולה ליצור תיקון חריף במידה והמציאות הביטחונית לא תתיישב עם הציפיות שגובשו בשוק. היורו נחלש אף הוא ב-0.5% לרמה של 3.565 שקלים, מה שמעיד על כך שהתופעה אינה ספציפית לזוג דולר-שקל בלבד. המשקיעים המוסדיים נוטים לפרש את התחזקות השקל כאות לחזרתם של גורמי השקעה בינלאומיים לפעילות בישראל, אך הדבר טרם קיבל אישוש בנתוני הזרמות בפועל.

מדד הביטוח זינק ב-6% והבורסה שוברת את השיא ה-24 בשנה

מדד ת"א 35 הוסיף 1.9% לערכו ושבר את השיא ה-24 שלו מתחילת השנה, כאשר מדד ת"א 125 עלה באותו שיעור לרמה של 4,443 נקודות. מדד הבנקים טיפס ב-3.2%, אך כל הזרקור הופנה אל מדד הביטוח, שזינק ב-6.1% ביום המסחר האחרון בהמשך לזינוק של 7% יום קודם לכן. הפניקס קפצה ב-7.4%, מנורה מבטחים עלתה ב-5.9%, איילון נסקה ב-7%, וכלל ביטוח זינקה ב-7% במגמה שאינה משאירה מקום לפרשנות אלטרנטיבית. מגדל טיפסה ב-5% לאחר שכבר רשמה עליות חדות ביום שקדם, ועזריאלי קבוצת השקעות הצטרפה עם עלייה של 5.2%. מיטב דש עלתה ב-5%, וגילת טלקום נסקה ב-6.8% לאחר שדיווחה על הזמנה חדשה. המחזור הכולל בבורסה הסתכם ב-4.3 מיליארד שקל, נתון המעיד על עומק מסחר משמעותי ועל רצון אמיתי של המשקיעים להיכנס לעמדות לקראת ימי מסחר נוספים. רפי גוזלן מאי.בי.אי ציין כי העולם התמקד במשבר האנרגיה שנבלם בשלב זה, אך הסיפור הגיאופוליטי טרם נפתר, ואורי גרינפלד ואגם לידרים הוסיפו כי גם אם יחתם הסכם, למלחמה יש עלויות שלא ייעלמו.

מניות הביטוח והבנקים מובילות, אך בצד השלילי התמונה שונה

מנהלי השקעות מנתחים את התמונה הרחבה ומצביעים על כך שמניות הביטחוניות עשויות להמשיך להרוויח מהמצב הנוכחי, בעוד שמניות הבנייה צפויות להיפגע מהמשך גביית המע"מ המוגבר. בצד השלילי, איי.סי.אל בלטה לשלילה ואיבדה 4.4% ברקע סגירת מצרי הורמוז והשלכותיה על פעילות החברה. אירודרום המשיכה במומנטום השלילי עם צניחה של 9%, עשות אשקלון איבדה 5%, טי.אס.ג'י צנחה בכ-8%, וסולרום איבדה 5.3% בצל המשך הלחץ על מגזר הבנייה. אקסיליון, שרשמה זינוק פראי של מעל 35% יום קודם בעקבות דיווח על הכנסת פעילות, צנחה ב-25% ביום שלאחר מכן בתנודתיות קיצונית שמעידה על חוסר ודאות לגבי המשך פעילות החברה. הפער המשמעותי בין המניות המובילות למניות המאבדות משקף שוק שאינו עולה באופן אחיד, אלא מבצע בחירה סלקטיבית בין סקטורים על בסיס הערכת הסיכונים הגיאופוליטיים.

המנוע הגאופוליטי ומחיר הנפט שאינו חוזר לקדמותו

ההתפתחויות הביטחוניות, ובראשן הפסקת האש שהוכרזה בין ישראל לאיראן, הן המנוע המרכזי מאחורי הזינוק בשווקים. דברי נתניהו על משא ומתן ישיר עם לבנון הוסיפו שכבה נוספת של אופטימיות, אף שהמשקיעים עדיין מנתחים את ההצהרות בזהירות רבה. בוול סטריט, מדד S&P 500 ונאסד"ק רשמו את השבוע השביעי ברצף של עליות, כאשר אמזון ואינטל זינקו ב-5% והניקיי היפני טיפס בכ-1.9%. עם זאת, נתון האינפלציה בארה"ב זינק ל-3.3% במרץ – השיא של שנתיים – מה שמטיל צל כבד על ציפיות להורדת ריבית ואף מעלה אפשרות של העלאה. מחיר הנפט, שהכפיל את עצמו מכ-60 דולר לכ-120 דולר לחבית בעקבות חסימת מצרי הורמוז, ירד מרמת השיא אך עדיין נסחר ברמות גבוהות בכ-30% ממחירו טרם פרוץ המלחמה. אסא ששון, כתב דה-מרקר, ציין כי הפסקת האש אינה מרגיעה את השוק בכל הנוגע למחירי הנפט, וצפוי כי אלו יישארו גבוהים בחודשים הקרובים. שרודרס העריכה כי הסכסוך הדגיש את פגיעות מערכת אספקת האנרגיה ואת המחסור במאגרים אסטרטגיים במדינות רבות, והגדירה סטגפלציה כאיום מוחשי על תיק ההשקעות.

פער עמוק בין אופטימיות השוק למציאות הפיסקלית

אלעד זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב דש, משרטט תמונה מורכבת הרבה יותר מזו שמשתקפת במדדי הבורסה. לדבריו, המלחמה הממושכת אינה אירוע חולף אלא משקולת על צוואר המשק, והוא עדכן את תחזית הצמיחה לשנת 2026 כלפי מטה לרמה של 4% עד 4.5% – האטה משמעותית מהפוטנציאל שיוחס למשק. יעד הגירעון צפוי לעמוד על לפחות 5.5% מהתוצר, נתון שמחייב את הממשלה להגדיל את קצב גיוסי החוב שלה בכ-20%. ההוצאות הביטחוניות זינקו מ-112 מיליארד שקל ל-143 מיליארד שקל, והיד עדיין נטויה, כאשר מסגרת התקציב שגובשה לפני ההסלמה מול איראן כבר איבדה כל רלוונטיות. זבז'ינסקי מעלה את תחזית האינפלציה ל-2.4% ומעריך כי בנק ישראל יבחר להשאיר את הריבית ללא שינוי למרות הלחצים להורידה. בחינה של ביצועי התקציב בשלוש השנים האחרונות חושפת דפוס עקבי של חריגות של 5% עד 7% מהתקציב המקורי, כאשר גביית המיסים שתמכה בגירעונות עד כה נבעה ברובה מאירועים חד-פעמיים שמיצו את עצמם. קיים סיכון ממשי שחברות הדירוג S&P ומודי'ס יחזירו את תחזית הדירוג של ישראל לרמה שלילית, במיוחד אם תירשם הסלמה ביטחונית נוספת.

שוק האג"ח הממשלתי לא מתמחר את הסיכונים

הממצא המרכזי של זבז'ינסקי נוגע לשוק האג"ח המקומי, שמפגין לטעמו אדישות תמהה. עליית התשואות באג"ח ל-10 שנים בישראל הייתה מהמתונות בעולם, ועקום התשואות נותר השטוח ביותר בזירה הבינלאומית. במקביל, בספונסר מציינים כי האפיק הממשלתי הציג ירידת מחירים של עד 1.7% לטווח ארוך בסיכום הרבעון הראשון, בעוד האפיק הקונצרני הארוך סבל ממגמה שלילית. זבז'ינסקי ממליץ על מח"מ בינוני-קצר תוך החזקת מח"מ קצר באפיק הצמוד ובינוני בשקלי, עם עדיפות ברורה לאג"ח הצמודות על פני השקליות. מנהל השקעות במגדל שוקי הון, בניתוח נפרד, מציין כי השאלה המרכזית קשורה לשני תרחישים שעומדים על הפרק: התארכות המלחמה עם התפרצות אינפלציונית ממושכת, או סיום מהיר של המערכה עם חזרה לתוואי אינפלציה יורד והורדות ריבית לכ-3.5% עד סוף השנה. הפער בין האופטימיות החסרת המעצור בבורסה לבין האזהרות הפיסקליות מתחת לפני השטח הופך את התקופה הנוכחית לאחת המאתגרות לקבלת החלטות השקעה בשוק הישראלי.