השקל נופל לשפל של חודשיים מעל 3.07 שקלים לדולר: נפט, תשואות ומלחמה מלחיצים את השוק
הדולר ממשיך לטפס מול השקל על רקע זינוק מחירי הנפט ותשואות אג"ח בארה"ב, הבורסה בת"א ננעלת בירידות שלישית ברצף, ואלקטרה נדל"ן מתרסקת ב-16% ביום אחד
סערת השווקים: השקל מאבד גובה בעוד הנפט והתשואות מטפסים
שבוע המסחר נפתח ברגל שמאל בשוקי ההון בישראל ובעולם. השקל נחלש מול הדולר בכ-1% ונסחר מסביב ל-3.07 שקלים לדולר – שפל של כחודשיים – וזאת על רקע שילוב של זינוק מחירי הנפט, עליית תשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב לשיאים של כמעט עשרים שנה והמשך המתיחות הגיאופוליטית במזרח התיכון. בנק אוף אמריקה הזהיר כבר בימים האחרונים כי הוא עשוי להתחזק בטווח הקצר מעבר לרמות שמצדיקים הנתונים הכלכליים, אם המתיחות בשוקי האנרגיה תימשך וסיכוני האינפלציה יתגברו. הלחץ על השקל מגיע לאחר שבועות של התחזקות עקבית של המטבע האמריקאי, שנהנה מפערי ריבית לטובתו מול השקל, מול הין ומול יתר מטבעות המובילים בעולם.
הרקע להתחזקות הדולר הוא הזעזוע המתמשך בשוק האנרגיה. אחרי שטראמפ דחה את הצעת איראן לפתיחת מצרי הורמוז, נפט ברנט המשיך לטפס ואף חצה את רף 106 דולר לחבית במהלך המסחר, ובכך שמר על מסלול עלייה שהגיע בשבוע החולף לשיעור של מעל 8% במטבע ה-WTI. מחירי האנרגיה הגבוהים מזינים חששות מאינפלציה עקשנית במערב, ומגדילים את ההסתברות – שהגיעה על פי חוזי הריבית לכ-71% – כי הפדרל ריזרב יעלה את הריבית פעם נוספת כבר באוקטובר. נשיאת הפד של פילדלפיה, אנה פולסון, ציינה ביום שישי כי ייתכן שיידרש הידוק נוסף של המדיניות המוניטרית כדי להחזיר את האינפלציה ליעד של 2%.
תשואות אג"ח אמריקאיות בשיאים שלא נראו מאז 2007
הגורם השני שמטלטל את השווקים הוא שוק האג"ח האמריקאי. תשואת האג"ח הממשלתית ל-10 שנים, המשפיעה ישירות על עלויות המשכנתאות בארה"ב, עלתה ב-5 נקודות בסיס מעל ל-5.23% – שיא מיולי 2007. תשואת האג"ח ל-30 שנה נסחרת ברמות של מעל 5.4%, הגבוהות ביותר מאז 2004. העלייה נובעת משילוב של נתונים מאקרו אמריקאיים חזקים מהצפוי, התבטאויות ניציות של בכירים בפד, גיוסי ענק של חברות הבינה המלאכותית ומחירי נפט גבוהים. בגלובס הזהירו תחת הכותרת "משהו תמיד נשבר בסוף" כי עליות מהירות בתשואות קדמו לרבים מהאסונות הכלכליים של חמישים השנים האחרונות, וכי אנליסטים מנסים להעריך מתי העלייה תחלחל בצורה מזיקה לשוק המניות.
quiz האם ידעת ש…
תשואת האג"ח הממשלתית האמריקאית ל-10 שנים חצתה השבוע את רף 5.23%, רמה שלא נרשמה מאז 2007, ותשואת ה-30 שנה טיפסה לשיא של יותר מ-5.4% – הגבוה ביותר מאז 2004. היסטורית, עליות מהירות בתשואות קדמו לרבים מהאסונות הפיננסיים הגדולים של חמישים השנים האחרונות, ולכן שוקי ההון בעולם עוקבים אחר המגמה בדריכות רבה.
ההשלכות מיידיות: החוזים העתידיים בניו יורק נפתחו באדום, כשדאו ג'ונס, S&P 500 ונאסד"ק נסחרים בירידות של עד 0.7%, ומניות השבבים בארה"ב יורדות במסחר המוקדם – בורסת סיאול צללה במעל 2% וענקיות הזיכרון סמסונג ו-SK Hynix איבדו גובה. הזהב נופל ב-3.3% ל-4,178 דולר לאונקיה, ואנבידיה מרחיבה ב-150 מיליארד דולר את תוכנית רכישת המניות החוזרת הגדולה בהיסטוריה, ל-235 מיליארד דולר – צעד שמראה שגם ענקיות הטכנולוגיה מרגישות את הלחץ על השוויים. מניית MongoDB צוללת ב-25% לאחר שהודיעה כי המנכ"ל סי.ג'ייי דסאי עוזב למטא, וההערכה בשוק היא שהשפל ברמות האופטימיות מסתיים בקצב מפתיע.
בורסת ת"א בנסיגה שלישית ברצף
בישראל, יום המסחר בת"א ננעל בנסיגה נוספת – השלישית ברציפות. מדד ת"א 35 נחלש בכ-0.5%, ת"א 125 ירד בכ-0.6% ומדד ת"א 90 איבד כ-0.6%. בכך סיימו שני המדדים המרכזיים שבוע שלישי רצוף של ירידות, בצל הזינוק בתשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב שמעלה את קושי הגיוס של חברות ההייטק ומעמיד את האלטרנטיבה האטרקטיבית באג"ח מול מניות. מדד ת"א בנקים ירד בכ-0.5% במגמת השפעה שלילית של הסביבה הפיננסית העולמית על הבנקים, שהיו המנוע המרכזי של הראלי בבורסה בישראל בתקופה האחרונה.
ברקע מתמשך הדיון הציבורי בישראל סביב התביעה הייצוגית שאושרה בשבוע שעבר נגד ארבעת הבנקים הגדולים בעניין אי-תשלום ריבית על יתרות הזכות בעובר ושב – הליך שעשוי להסתכם במיליארדים, וכן ביטול עסקת המכירה של כאל ליוניון-הראל לאחר תנאי רשות התחרות. שני האירועים מדגישים כי חלק גדל מהרווחיות ומהון הבנקים מושפע מהחלטות רגולטוריות, ומוסיפים אי-ודאות למניות הפיננסים, שהיו עד כה עוגן יציבות בשוק המקומי. הציבור הרחב מצוי בלב ליבו של הדיון הזה – כ-270 מיליארד שקל של חסכונות עו"ש שכבר אינם מניבים ריבית משמעותית, בעוד תשואות האג"ח בארה"ב טיפסו מעל 5% ומייצרות פער נדיר מול האלטרנטיבות המקומיות.
balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע
מנגד, לא כל הגורמים בשוק רואים בפיחות השקל סימן חיובי להמשך. עודף החשבון השוטף הישראלי ויתרות מט"ח של בנק ישראל, העומדות על רמות שיא, מהווים בולם טבעי לפיחות ממושך. ככל שהמתח הגיאופוליטי יירגע, פתרון משבר האנרגיה עשוי להוביל לנפילה מהירה של תשואות האג"ח ולהתייצבות שער החליפין – מה שיהפוך את ההתחזקות הנוכחית של הדולר לפרק זמן מוגבל בלבד.
אלקטרה נדל"ן מתרסקת ב-16% ביום אחד
אחת המניות המדוברות ביותר בבורסה ביום המסחר הייתה אלקטרה נדל"ן, שצנחה בכ-16% וסיימה את חמישה חודשים עם הפסד של 75% – הנמוכה ביותר בחמש השנים האחרונות, עם שווי שוק של 1.06 מיליארד שקל. גורמים בשוק מצביעים על מספר סיבות מצטברות: ההפסד של 23 מיליון דולר במחצית הראשונה, חשיפת החברה לנדל"ן אמריקאי בסביבת ריביות גואה, והערכות כי המניה צפויה לצאת ממדד ת"א 90 בעדכון המדדים הקרוב. ההשקעה המוסדית במניה בוצעה רק לפני כחודשיים, וההפסד מאז עומד על 55% מההשקעה המקורית – מהלך שמעלה שאלות קשות על המומנטום במניות הנדל"ן הממונפות בת"א.
הדולר, היורו וההשפעה על הצרכן הישראלי
מעבר לשוק ההון, ההשפעה של המהלך על הצרכן הישראלי מורגשת כבר עכשיו. חוזה הנפט התייקר וההשתקפות שלו במחירי הדלק בפומבים עומדת להגיע בימים הקרובים, במקביל להתייקרות של יבוא ושל חופשות בחו"ל בעקבות הפיחות בשקל. בגלובס נכתב כי הרחבת פערי הריבית, המתיחות במזרח התיכון והתחזקות הדולר בעולם תומכות במטבע האמריקאי בטווח הקצר, אך עודף החשבון השוטף ויתרות המט"ח בישראל עשויים להגביל את הפיחות בטווח הארוך. בינתיים, המסחר בבורסת ת"א יתקיים במתכונת מקוצרת בשל חג הסוכות, והמשקיעים מנווטים בין התפתחויות גיאו-פוליטיות, חששות סביב עליית הריבית בארה"ב ונתוני מאקרו מכריעים שיגיעו במהלך השבוע – בהם דוח התעסוקה האמריקאי ומדד האינפלציה המועדף על הפד.
בין הדיווחים העסקיים המשמעותיים בשוק המקומי בולטת עסקת הרכישה של קרן אלומה, שרוכשת את OPC מבוזרות – חברה בת של OPC אנרגיה – ב-272 מיליון שקל באמצעות זרוע האנרגיה אלומנרג'י. העסקה כוללת 12 מתקני ייצור חשמל מבוזר בהספק של 52.5 מגה-וואט ושישה פרויקטים לאגירת אנרגיה בקיבולת של 195 מגה-וואט שעה, וצפויה להניב הכנסות של כ-100 מיליון שקל בשנה. מנכ"ל קרן אלומה, יאיר הירש, אמר כי הביקוש לחשמל בישראל גדל מהר יותר מקצב הפיתוח של רשת ההולכה והחלוקה, וכי את הפער אי אפשר לסגור רק בתחנות כוח חדשות – נימוק שמחזק את הפעילות בענף האנרגיה המבוזרת גם על רקע המתיחות בשוק האנרגיה העולמי.
כל הגורמים הללו יוצרים תמונה מורכבת: שוק ההון הישראלי מצוי בצומת בין סיכונים גיאופוליטיים, עליית עלויות מימון עולמיות ופיחות המטבע המקומי, מול בסיס כלכלי שנותר סולידי יחסית. הדיווחים מציינים כי משקיעים וחברות מקומיות ממשיכים לפעול – קרנות פרטיות רוכשות פעילויות באנרגיה ובתשתיות, ומנהלים מוסדיים משקללים מחדש את החשיפה שלהם לאג"ח אמריקאיות מול מניות. השאלה הפתוחה בימים הקרובים היא האם הפד אכן יעלה את הריבית באוקטובר, האם נפט יתייצב, והאם השקל יצליח להתאושש או שההחלשות תימשך – כאשר כל אחד מהתרחישים הללו ישפיע ישירות על התיקים הפנסיוניים, על המשכנתאות ועל כוח הקנייה של משקי הבית בישראל.
שאלות נפוצות (FAQ)
-
ההתחזקות של הדולר מול השקל נתמכת בשילוב של הרחבת פערי הריבית בין ישראל לארה"ב, זינוק מחירי הנפט על רקע המתיחות במזרח התיכון והתחזקות הדולר בעולם. עם זאת, עודף החשבון השוטף ויתרות המט"ח הגבוהות בישראל עשויים להגביל את עוצמת הפיחות בטווח הארוך.
-
תשואה ברמה זו, הגבוהה ביותר מאז 2007, מצביעה על עליית עלויות המימון במשק האמריקאי, לוחצת על שוק המניות ומייצרת אלטרנטיבה אטרקטיבית למשקיעים בנכסים סולידיים - ובכך מושכת כספים משווקים מסוכנים יותר, כולל מניות הייטק והנדל"ן.
-
המניה צנחה במסחר בת"א על רקע עליית תשואות האג"ח בארה"ב שפוגעת בחברות נדל"ן ממונפות הפועלות בשוק האמריקאי, ולפי הערכות בשוק גם בעקבות יציאתה הצפויה של המניה ממדד ת"א 90 בעדכון המדדים הקרוב.
-
כן. החלשות השקל מייקרת יבוא ונסיעות לחו"ל, עשויה להוסיף ללחצים האינפלציוניים בישראל, ומשפיעה בעקיפין על מחירי הדלק והאנרגיה, במיוחד כאשר מחירי הנפט העולמיים מזנקים במקביל.