וורש מעלה את הריבית והשווקים חוגגים: הדולר מאבד מכוחו ות"א 35 בנסיקה

יו"ר הבנק הפדרלי קווין וורש עמד אתמול במבחן האמיתי הראשון שלו כמבוגר האחראי בוושינגטון: ועדת הפד העלתה את הריבית ב-0.25% לרמה של 4%, בהחלטה פה אחד שהתקבלה בהתאם לתחזיות הרווחות בשוק. מדובר בהעלאת הריבית הראשונה מאז 2023, והיא הגיעה בשבוע שבו החשש משיבושי אספקה במסעודיה התפוגג בעקבות הודעת משרד האנרגיה הסעודי על חידוש פעילות הצינור המרכזי שהותקף. ההחלטה הפה אחדת משדרת מסר ברור לגבי ההמשך, ובשווקים תומחר כבר סיכוי של יותר מ-92% להעלאה נוספת של 25 נקודות בסיס בישיבה הקרובה.

השווקים ספגו את המכה ברגועה מפתיעה

בניגוד לחששות שליוו את ימי המסחר שקדמו להחלטה, וול סטריט סיימה את יום המסחר שאחרי ההכרזה במגמה חיובית ברובה. הנאסד"ק עלה ב-1.5%, מדד S&P 500 התחזק ב-1.1% ומדד דאו ג'ונס נסגר בעליות. ההתאוששות הונעה בחלקה מנפילה חדה במחירי הנפט: נפט מסוג ברנט צנח ב-1.3% ל-104.5 דולר לחבית, וה-WTI איבד 3.6% ביום המסחר הקודם והמשיך להיחלש. ירידת מחירי האנרגיה הפחיתה את לחצי האינפלציה העומדים על הפרק, ובצידה ירדה גם תשואת אג"ח האג"ח הממשלתיות בארה"ב: תשואת האג"ח ל-10 שנים צנחה ב-5 נקודות בסיס ל-4.955%, לאחר שרשמה יום קודם לכן שיא של 19 שנה ברמה של קרוב ל-5%.

הדולר מאבד קרקע בעולם ובת"א

המטבע האמריקאי נחלש בעולם אחרי הודעת הפד: הוא ירד ב-0.5% מול היורו, ב-0.5% מול הפאונד וב-0.3% מול היין, ובשוק המקומי נרשמה ירידה של 0.4% שהותירה את הדולר סביב 3.03-3.04 שקלים. עבור משקי הבית והעסקים בישראל מדובר בתזוזה שיש לה השפעה מיידית: יבואנים שנחשפו לעליות מחירים מקבלים מרווח נשימה, ומשקיעים בתיקי נכסים זרים רואים את התרומה משער החליפין מתאדה. במקביל, מדד אוגוסט בישראל שפורסם בימים אלה עלה ב-0.7% בלבד, כך שהאינפלציה השנתית נותרה על 1.5% – רמה שמעניקה לבנק ישראל מרחב תמרון שונה למדי מזה של הפד.

הבורסה בת"א יוצאת לחופשה על רקע ניצחון אישי

יום המסחר האחרון לפני יום הכיפורים נסגר בתל אביב בעליות חדות: מדד ת"א 35 ומדד ת"א 125 עלו בכ-1%, כאשר מניות הטכנולוגיה והקלינטק הובילו את המגמה. הכוכבת הגדולה הייתה מניית הבורסה לניירות ערך עצמה, שזינקה ב-15% – היום החזק ביותר שלה מאז הנפקתה ב-2019. הרקע לנסיקה הוא התוכנית האסטרטגית לשנים 2027-2031 שפרסמה הבורסה, שקובעת יעד צמיחה שנתי של 15%-18% בהכנסות ומטרה להגיע להכנסות של מיליארד שקל עד 2028.

שינוי מבני ומסע פרסום למשקיעים זרים

התוכנית האסטרטגית כוללת שינוי מבני שבמסגרתו תוקם חברה אם ציבורית, ומתחתיה יפעלו בנפרד הבורסה עצמה, המסלקה ופעילות המדדים, המידע והטכנולוגיה. במקביל, הבורסה מתכננת להיכנס לתחומי הנאמנות והשירותים לקרנות ולהאריך את שעות המסחר, מהלך שנועד להגביר את האטרקטיביות שלה עבור המשקיעים המקומיים והזרים כאחד. המנכ"ל איתי בן זאב, החתום על התוכנית, צפוי לקבל מענק שימור של 3.5 מיליון שקל לצד אופציות בשווי של 1.5 מיליון שקל. לדבריו, ההשקעות הזרות בשוק המקומי נמצאות בשיא, אף שהמשקיעים עוקבים אחר הבחירות והמצב הגיאופוליטי.

מעבר לתוכנית האסטרטגית, שני אירועים תאגידיים הדגישו את הזיקה ההולכת וגוברת של המשק הישראלי לשוק הבינה המלאכותית העולמי. טאואר סמיקונדקטור וניו פוטוניקס הודיעו על תחילת ייצור סדרתי של רכיבי תקשורת מבוססי טכנולוגיית סיליקון פוטוניקס, המיועדים לדאטה סנטרים של AI ותומכים בהעברת נתונים בקצב של עד 6 טרה-ביט לשנייה. ההודעה הזניקה את מניית טאואר ב-8% בוול סטריט, במקביל לזינוק של כ-10% במניית אינטל ועליות חדות במניות שבבי הזיכרון.

במוקד גם תחום האנרגיה: השקעה מוסדית בנופר ומפת דרכים לגז

בזירה התאגידית המקומית, קבוצת נופר אנרגיה חתמה על הסכם מחייב עם בית ההשקעות מיטב גמל ופנסיה, שלפיו תשקיע מיטב כ-200 מיליון שקל במזומן בחברה הבת נופר אנרגיה בישראל בתמורה להחזקה של כ-18.7%. העסקה משקפת לזרוע הישראלית שווי של כ-2.3 מיליארד שקל אחרי הכסף, והיא באה בהמשך להשקעה קודמת של כלל ביטוח. מבנה העסקה מעניק למוסדיים הגנות תשואה על חשבון חברת האם, ומשקף את המחיר שחברות יזמיות משלמות כדי לגייס הון בתנאי השוק הנוכחיים.

במקביל פורסם דוח ועדת דיין, הבין-משרדית שבחנה את מבנה האחזקות במשק הגז, אשר בחרה שלא להמליץ על חיוב שברון למכור את אחזקותיה באחד משני מאגרי תמר ולווייתן – החלטה שמשאירה את הריכוזיות הקיימת על כנה. הוועדה המליצה על שילוב שיקולי תחרות באישורי ייצוא, על הותרת יתירות היצע יומית ועל בחינת פתרונות ייבוא ואחסון, בעוד רשות התחרות ואגף התקציבים דרשו הגדלת חובת השמירה למשק המקומי מ-440 ל-515 מיליארד מטרים מעוקבים.

האם ההתאוששות בת"א תמשיך גם אחרי הכיפורים?

שבוע המסחר השבוע יסתיים מוקדם ויתחדש ביום שלישי לאחר יום הכיפורים, כך שהמשקיעים המקומיים יצטרכו לספוג את מלוא השפעות החלטת הפד רק לאחר הפסקה ממושכת. על פני השטח, התמונה חיובית: השקל מתחזק, המדדים עולים ומניות הטכנולוגיה הישראליות נהנות מגל הזינוקים בוול סטריט. אך בכירי האסטרטגים בוול סטריט עצמם חלוקים – אד ירדני, הידוע כ"השור" הגדול, ווולס פארגו חתכו את יעדי ה-S&P 500 לאור זינוק האג"ח לסביבות 5%, בעוד טום לי מ-Fundstrat מסר כי התיקון ייגמר ברגע שהפד יסיר את חוסר הוודאות. גולדמן זאקס חושפים כי השקעות ה-AI מניעות כמחצית מצמיחת הרווחים של כלל המדד – נתון שמדגיש עד כמה התלות בסיפור הבינה המלאכותית הפכה למרכזית גם עבור המניות הישראליות הנסחרות בארה"ב.

בינתיים, בת"א ממשיכים להציב יעדים שאפתניים ולחזק את הקשר לשווקים הזרים, ומשקיעים מקומיים מוצאים את עצמם מול סביבת ריבית עולמית מתהדקת שמכתיבה הערכה מחדש של כל נכסי הסיכון. המסחר המחודש ביום שלישי יהיה המבחן הראשון לשאלה האם הרוגע שנרשם בוול סטריט בעקבות וורש ידביק גם את השוק הישראלי, או שהחשש מהעלאות נוספות יחזיר את התנודתיות למרכז הבמה.