חיפוש באתר

דולר-שקל: 3.2528 +0.16% (0.01)
יורו-שקל: 3.5644 -0.03% (0.00)
ת"א 125: 3,869.15 +0.01% (0.51)
ת"א 35: 3,978.42 +0.08% (3.02)
ביטקוין: 64,442.5700 -0.85% (-553.30)
לירה שטרלינג-שקל: 4.2976 +0.17% (0.01)
ין יפני-שקל: 0.0203 +0.30% (0.00)
פרנק שוויצרי-שקל: 3.8737 +0.31% (0.01)
דולר אוסטרלי-שקל: 2.1887 +0.08% (0.00)
דולר קנדי-שקל: 2.2751 +0.18% (0.00)
דולר ניו זילנדי-שקל: 1.7866 +0.26% (0.00)
דולר הונג קונגי-שקל: 0.4147 +0.28% (0.00)
זלוטי פולני-שקל: 0.8121 +0.04% (0.00)
כתר שוודי-שקל: 0.3164 +0.09% (0.00)
ריאל ברזילאי-שקל: 0.5593 -0.16% (0.00)

סערת האג"ח העולמית מגיעה לתל אביב: הבורסה באדום והדולר מתחזק

תשואות אג"ח ארה"ב ל-10 שנים זינקו ל-5.15%, השיא מ-2007; ת"א 35 מאבד 1.3% והדולר נסחר סביב 3.05 שקלים - כך מושפעים כיסי החוסכים הישראלים

אתר כלכלה · 24 בספטמבר, 2026 · schedule 5 דקות קריאה
סערת האג"ח העולמית מגיעה לתל אביב: הבורסה באדום והדולר מתחזק
הבורסה בתל אביב נסחרת באדום על רקע הזינוק בתשואות האג"ח העולמיות (אילוסטרציה)

סערת האג"ח העולמית מגיעה לתל אביב: הבורסה באדום והדולר מתחזק

המסחר בבורסת תל אביב נפתח הבוקר בירידות חדות של עד 1.3% במדדים המובילים, ביום המסחר האחרון לשבוע, על רקע מהלך נדיר בשוק האג"ח העולמי. תשואת אג"ח ארה"ב ל-10 שנים זינקה אתמול ל-5.15%, השיעור הגבוה ביותר מאז יולי 2007, ואילו התשואה ל-30 שנה עלתה ל-5.44%, שיא מאז 2004. הגל האדום שפקד את וול סטריט הגיע כמעט מיד אל רחוב אחד העם: מדד ת"א 35 נחלש בכ-1.3%, מדד ת"א 125 ירד ב-1.5%, מדד הנדל"ן שילש 1.7% ות"א בנקים איבד כ-0.9%. במקביל, הדולר נסחר סביב 3.05 שקלים – רמה שלא נרשמה בסביבתו תקופה ארוכה.

הרקע העולמי: חששות מהעלאת ריבית באוקטובר

הגורם המרכזי לזינוק בתשואות הוא ההתחזקות של הציפיות לכך שהפדרל ריזרב יעלה את הריבית ב-0.25 נקודת אחוז כבר בפגישתו הקרובה באוקטובר. לפי כלי FedWatch של CME, ההסתברות להעלאה כזו זינקה ביממה האחרונה ליותר מ-68%, לעומת 55.4% בלבד יום קודם לכן ורק 8.8% לפני כחודש. נגיד הפד, מייקל באר, חיזק את החששות כאשר אמר כי "התאמות מדיניות נוספות צפויות להיות נחוצות" כדי להחזיר את האינפלציה ליעד, תוך שהוא מציין כי הצמיחה חזקה ושוק העבודה איתן, אך הסיכונים להשגת יעד האינפלציה גדלו.

בוול סטריט עצמה נרשמו ירידות משמעותיות: מדד נאסד"ק איבד 1.13%, ה-S&P 500 ירד ב-0.75% והדאו ג'ונס שילש 0.68%, ירידה של 351 נקודות. הגורם הנוסף ללחץ האינפלציוני הוא שוק האנרגיה – חוזי הנפט מסוג ברנט עלו בכ-3% לרמה של כ-102 דולר לחבית, וחוזי ה-WTI עלו בכ-1% לרמה של כ-91 דולר, על רקע דיווחים על מפגש אמריקאי-איראני בניו יורק. חיזוק נוסף לפחדים מפני אינפלציה הגיע מהצהרתו של מנכ"ל מקדונלד'ס כי החברה מתמודדת עם לחצי עלויות מתמשכים – מניית החברה צנחה ביותר מ-5% לרמתה הנמוכה מאז 2022.

השפעת הסערה על כיסי החוסכים הישראליים

לזינוק בתשואות העולמיות יש השפעה ישירה על תיקי ההשקעות של מיליוני ישראלים. אג"ח מדינה מהוות נתח משמעותי מתיקי הפנסים, קרנות ההשתלמות וקופות הגמל, ועליית התשואות גורמת לירידה בשערי האג"ח בשוק המקומי והעולמי. גם שוק האג"ח המקומי ספג מכה: מדד תל גוב 10+ ירד בכ-1%, ואגרות האוצר השקליות ל-10 שנים ירדו ב-0.35% בהתאם למהלך בארה"ב. החשש המרכזי בקרב גופי הפנסיה הוא שהעלייה בתשואות תפחית את ערך הנכסים שנצברו בשנים האחרונות בריבית נמוכה יותר.

lightbulb טיפ מהמומחה

מומחים ממליצים לבחון את תיק ההשקעות לאור העלייה בתשואות: כאשר התשואה על אג"ח מדינה קרובה ל-5%, כלי השקעה מסוכנים יותר נדרשים להצדיק את סיכוניהם. מומלץ לגוון בין אפיקים מקומיים ובין לאומיים, לעקוב אחר הודעות הפדרל ריזרב, ולהימנע מתגובות פאניקה לתנודות יומיות במדדים, משום שהיסטורית התאוששות מגיעה בדרך כלל בתוך חודשים ספורים.

מנגד, עבור חוסכים שרוכשים אג"ח חדשה, הריבית הגבוהה יותר עשויה להניב תשואה אטרקטיבית במונחי סיכון נמוכים. כפי שציין אסטרטג בכיר באחד מבתי ההשקעות, "השוק אותת לפד במשך חודשים על הכשל בהורדות הריבית, וההודאה של הבנק המרכזי בכך שעליו לקחת בחזרה את הצעדים המקלים היא בעצם תיקון מאוחר". נתוני עבר מצביעים על כך שתקופות של תשואות גבוהות מלוות בדרך כלל בתנודתיות מוגברת במניות ובתיקונים במדדי הטכנולוגיה – כפי שנראה אתמול בירידת הנאסד"ק ב-1.2% לאחר רצף שיאים.

מי נפגע ביותר מהתיקון בת"א

בתוך הבורסה המקומית, המהלך היומי לווה בירידות חדות במספר מניות בולטות. מניית נקסטייג' צללה בכ-48.5%, מניית איביאי סילבר איבדה 12.2%, ומניית אפיטומי מדיקל ירדה בכ-11%. מדדי האנרגיה המתחדשת ספגו ירידות חדות במיוחד: נופר אנרג'י איבדה כ-6.5%, אנלייט אנרגיה מחקה 5.1% ודוראל ירדה 5.2%. אלקטרה נדל"ן שילשה כ-6.6%, בעקבות עליית התשואות בארה"ב והחשיפה שלה לנדל"ן בארה"ב. מנגד, פאלו אלטו בלטה לחיוב עם עלייה של 3.7% בעקבות המשך מהלך חיובי בוול סטריט, ואנרג'יאן עלתה בכ-2% כנגד המגמה.

הדולר התחזק מול השקל בכ-1% ועמד על 3.047 שקלים, ומול האירו ב-0.8% על 3.47 שקלים. עליית הדולר מגיעה בעיקר על רקע ההתחזקות הצפויה של הדולר האמריקאי מול סל מטבעות רחב, וכן על רקע מהלך אקטואלי של הזרמת כספים זרים לשוק הישראלי. בנוסף, שוק המט"ח העולמי מגיב בעצימות להחלטות הפד: מדד הדולר התחזק ב-0.24% ל-100.79 נקודות, בעוד שהאירו ירד ב-0.25% ל-1.142 דולר, רמתו הנמוכה ביותר מאז סוף יולי. הליש"ט נחלשה ב-0.3% ל-1.3305 דולר, והמשקיעים מסכימים כי המתח הגיאו-כלכלי סביב המפגש האמריקאי-איראני תומך בביקוש לדולר.

גל עסקאות מסחריות: כאל, ווליו בייס ואפי קפיטל

על רקע התנודתיות הכללית, מתרחשים בשוק ההון הישראלי מהלכים משמעותיים במיזוגים וברכישות. עסקת הענק למכירת חברת כרטיסי האשראי כאל, שנפלה סופית ביום רביעי, גרמה לפיצוי משמעותי: ג'ורג' חורש והראל השקעות ישלמו קנס של 187 מיליון שקל לבנק דיסקונט ולבנק הבינלאומי, מתוכם דיסקונט יקבל 135 מיליון שקל. בנק דיסקונט מתכנן לבחון חלופות, מחידוש מגעים עם בעל השליטה באלון רבוע כחול ועד הנפקה בבורסה. בממשלה נוטים לאשר דחייה של תאריך העברת השליטה על כאל בכפוף למספר בדיקות, שכן הדדליין להשלמת המכירה נקבע לאפריל 2027.

quiz האם ידעת ש…

התשואה על אג"ח ארה"ב ל-10 שנים עלתה ביממה האחרונה בעלייה היומית החדה ביותר מאז אפריל, וכי פיצוץ עסקת כאל מקנה לבנק דיסקונט פיצוי של 135 מיליון שקל, בעוד ג'ורג' חורש והראל השקעות ישלמו יחד קנס של 187 מיליון שקל על ביטול העסקה – סכום שנחשב לגבוה במיוחד בשוק הפיננסי המקומי.

במקביל, כלל ביטוח במו"מ להשקעה בווליו בייס – בית השקעות בבעלות ויקטור שמריך ועידו נויברגר – לפי שווי של 600 מיליון שקל (לפני הכסף). כלל תשלם כ-140 מיליון שקל במזומן, והכספים ייכנסו לקופת ווליו בייס, במטרה לסייע לבית ההשקעות להמשיך לצמוח. המהלך, שנתקע בעבר בעקבות חקירת רשות ני"ע, יוצא כעת לדרך בשווי גבוה בהרבה, על רקע הגאות בשווקים ושיאים במחירי בתי השקעות. יורם נוה, מנכ"ל כלל ביטוח, מקדם את העסקה לאחר יותר מעשור מאז מכירת החיסול של כלל פיננסים.

עדכון מנהלי: פרישת מנכ"ל רשות ני"ע

בהודעה שפורסמה בבוקר, עודד שפירר, מנכ"ל רשות ניירות ערך, הודיע כי יסיים את תפקידו בחודש דצמבר, לאחר 25 שנה ברשות ושבע שנים כמנכ"ל. בתקופת כהונתו הוביל שפירר מהלכי טרנספורמציה דיגיטלית והטמעת כלי בינה מלאכותית במערכי הרשות, לצד שינויים בניהול הפיננסי והתקציבי. יו"ר הרשות, ספי זינגר, הודה לו על תרומתו למודרניזציה של הרשות. שפירר מסר כי הוא מסיים את תפקידו לאחר 25 שנה בארגון והודה להנהלת הרשות ולעובדיה. טרם נמסרו פרטים על זהות המחליף או על הליך האיתור.

הפרישה מגיעה בתקופה מאתגרת לרשות: בלובי 99 התריעו בפני הרשות על פרצה בהגדרת מומחים פיננסיים בדירקטוריונים, שמאפשרת לדירקטורים שהצהירו על מומחיות פיננסית – כולל בכירים ביטחוניים ועורכי דין – לשבת בוועדות אודיט בלי כישורים פיננסיים מלאים. על רקע פרשות סימד ותומר, הרשות בוחנת אם דירקטורים בשוק אכן ניחנים במומחיות שעליה הצהירו, ומה היקף הפיקוח שנדרש כדי לוודא שהנוהג ישתנה.

מה מצפה לשוק בימים הקרובים

לפי ניתוח של גורמים בכירים בשוק ההון, כל עוד התשואות העולמיות יישארו ברמות השיא הנוכחיות, תימשך גם הלחץ על שוק האג"ח המקומי ועל מניות הנדל"ן. הפאניקה שחזרה לוול סטריט – שנרשמה על רקע עליית מחירי הנפט וזינוק התשואות – עשויה להימשך עד לפגישת הפד באוקטובר. במשקיעים מציינים כי תור הזהב של הכסף הזול שנמשך שנים מגיע לסיומו, וכי השוק יידרש להסתגל לתרחיש של ריביות גבוהות יותר לפרקי זמן ממושכים.

בשוק האג"ח העולמי, אנליסטים מתחילים לשאול אם התחנה הבאה תהיה תשואה של 6% על אג"ח ארה"ב ל-10 שנים – רמה שבעבר נחשבה לנקודת אזהרה משמעותית. מהלך כזה, אם יתרחש, עלול להוביל לירידות נוספות בשוק המניות העולמי ולגל התרחקות מנכסי סיכון. בינתיים, בשוק האג"ח המקומי ניכרת השפעה ישירה של התשואות העולמיות: מדד תל גוב 10+ יורד והחוב הציבורי הישראלי, כמו זה של מדינות רבות, מתמודד עם עלויות גיוס גבוהות יותר. בנק ישראל השלים לאחרונה הנפקת סדרת אג"ח חדשה בביקושים שהגיעו ל-817 מיליון שקל, פי שניים מהמתוכנן – עדות לכך שגם בסביבת ריבית גבוהה, הכספים המוסדיים ממשיכים לגייס ניירות ערך ממשלתיים.

שאלות נפוצות (FAQ)

  • העלייה בתשואות נובעת מנתוני פעילות כלכלית חזקים מהצפוי, מהתגברות החששות מהעלאת ריבית נוספת על ידי הפד, מעליית מחירי הנפט ומהחששות מפני אינפלציה מתמשכת, לצד חובות מדינתיים תופחים ברחבי העולם.

  • עליית התשואות גורמת לירידות בשערי האג"ח המקומיות והעולמיות, המהוות חלק ניכר מתיקי הפנסים וקרנות ההשתלמות, וכן לירידות במניות ובמדדי הנדל"ן. במקביל, ההתחזקות הצפויה של השקל מול הדולר עלולה לפגוע בתשואות הכספים המושקעים בחו"ל.

  • ההתחזקות מוסברת בעיקר על רקע ההשקעות הצפויות של הפד והעלאות ריבית נוספות בארה"ב, שהופכות את הדולר לאטרקטיבי יותר, וכן על רקע הזרימה המתמשכת של כספים זרים לשוק הישראלי בעקבות החלטות עסקיות של בעלי עניין בחברות ישראליות.

  • אנליסטים סבורים כי מדובר בשילוב של גורמים רגעיים - פקיעת אופציות ותיקונים אזוריים - לצד מגמה מתמשכת של עליית התשואות העולמיות, העשויה להימשך כל עוד האינפלציה והגרעונות הממשלתיים ישמרו לחצים כלכליים.

מה דעתך על הכתבה?

דירוג הקוראים עוזר לנו להשתפר ולהביא לכם את התוכן הטוב ביותר.

תודה על הדירוג!