פער חד בשווקים: וול סטריט בשיאים, בורסת תל אביב מאבדת גובה על רקע עליית תשואות האג"ח
המדדים המובילים בת"א נסגרו בירידות מתונות אחרי מכה כבדה אתמול, בעוד החוזים בניו יורק צוללים ותשואת אג"ח ארה"ב ל-10 שנים נוגעת ב-5.33%
שוק ההון העולמי והישראלי נמצא בשעות האחרונות במרכזה של מתיחות כפולה. מצד אחד, וול סטריט פותחת בשוב פעם שיאים וממשיכה לשבור רמות מחיר היסטוריות על רקע דוחות רווחים של ענקיות הטכנולוגיה. מצד שני, ירידות בחוזים עתידיים בניו יורק מצביעות על התקררות פתאומית בשוק, והתשואות על אג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים ממשיכות לטפס ונסגרו בשעה האחרונה בסביבות 5.33%. בישראל, המדדים המובילים בבורסה בת"א ירדו ב-0.6% ביום שישי בצל המכה שספגו ביום המסחר הקודם, והפער בין השוק המקומי לשוק העולמי הולך ומתרחב.
הבורסה בת"א מתקררת: הירידות נמשכות לאחר מכה של 2.4%
לאחר שמדדי ת"א 35 ו-125 איבדו ביחד כ-2.4% ביום המסחר הקודם, הבורסה בתל אביב נפתחה היום במגמה שלילית מתונה. מדד ת"א 125 ירד בסביבות 0.5%, בהשפעה ברורה של מניות השבבים הדואליות, בהן נובה וטאואר, שהובילו את הירידות בשוק. מדד ת"א 35 איבד כ-0.6%, ומדד ת"א 90 הציג תנודתיות מעורבת סביב האפס. עם זאת, המסחר התנהל באווירה זהירה, כאשר חלק מהמשקיעים ניסו למצוא מניות שעריהן נפגעו בצורה מוגזמת, במיוחד בתחום האנרגיה והביטוח.
הירידות ביום הקודם היו חדות במיוחד במספר מניות בודדות. מניית נקסט ויז'ן צללה ב-11.4%, לאחר שיום קודם איבדה 12.7%, ומניית קמטק צנחה ב-15.6%. מדד ת"א ביטוח צנח ביותר מ-4%, ומדד ת"א בטחוניות נפל ב-4.35%. מנהלי השקעות בכירים סבורים כי הירידות בישראל הן חלק ממגמה גלובלית רחבה, אך מודים כי לשוק המקומי יש חולשה מבנית נוספת שהופכת אותו לרגיש יותר לעליות תשואה. לדברי ראש מחלקת ההשקעות ישראל אלטשולר שחם, הירידות המקומיות הן בעיקרן הד התגלגלות של ירידות רחבות בשווקי העולם, גם אם הן באות בעוצמה חזקה יותר מבניו יורק ובלונדון.
התנגדות השוק לאינפלציה: תשואת אג"ח ארה"ב ל-10 שנים נוגעת ב-5.33%
הגורם המפתיע ביותר בשבוע האחרון הוא עליית תשואות האג"ח בעולם. תשואת אג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים טיפסה בבוקר ב-5 נקודות בסיס נוספות ועמדה בסביבות 5.33%, שיא שלא נראה מאז 2007. גם בישראל, תשואת האג"ח הממשלתית ל-10 שנים עלתה ב-3 נקודות בסיס ונסחרה בסביבות 4.19%. העלייה החדה בתשואות ברחבי העולם, ולא רק בארה"ב, מצביעה על תהליך רחב של ריכוך תמחור אג"ח, שהגיע עד כה בהדרגה אך מתגבר לאחרונה.
פרוטוקול ישיבת הפד שהתפרסם בשבוע שעבר חשף חילוקי דעות ניכרים בקרב ראשי הבנק הפדרלי לגבי העלאת הריבית בספטמבר. עם זאת, מרבית הבכירים סבורים כי ייתכן ויהיה צורך בהידוק מוניטרי נוסף עד סוף החודש, מה שעלול להוביל לעליית ריבית נוספת. סקרי השוק מעניקים הסתברות של 19% בלבד להעלאת ריבית נוספת בסוף החודש, אך חוששים שהעלאות נוספות יתקיימו לאורך השנה. העלייה בתשואות משקפת ציפייה לכך שהאינפלציה בארה"ב תימשך ברמה גבוהה יותר מזה שהיה נראה עד כה, וכי הפד ייאלץ לשמור על עמדה מרסנת במשך זמן ארוך מהצפוי.
quiz האם ידעת ש…
מאז תחילת השנה כשני טריליון דולר הוזרמו לאג"ח בארה"ב, ולמעלה מ-70% ממנו הופנה לאג"ח ממשלתי קצר מועד. התופעה משקפת תפנית רחבה של משקיעים מהמניות לכלי חוב, בניגוד לרוח האופטימית במדדי הדגל בניו יורק ובוול סטריט.
למה עליית תשואות מפעילה לחץ דווקא על המניות בישראל?
לפי מנהלי השקעות בכירים, ההשפעה הישירה של עליית התשואות על השוק המקומי חמורה יותר מאשר בארה"ב, משתי סיבות מרכזיות. ראשית, מדדי ת"א מאופיינים בריכוז גבוה של מניות שבעבר היו במגזרים צומחים כמו טכנולוגיה, אך כיום מוערכות ברמות מחיר הדורשות ריבית נמוכה כדי להצדיק מכפילים גבוהים. שנית, בניגוד לארה"ב, האג"ח הממשלתי בישראל כבר מציעה תשואה אטרקטיבית של קרוב ל-4.3%, מה שיוצר תחרות ישירה בתיקי ההשקעות של הגופים המוסדיים, שהם השחקנים הדומיננטיים בשוק המקומי. תשואת אג"ח ממשלת ישראל ל-10 שנים נסחרה הבוקר בסביבות 4.19%, לצד עלייה עוד יותר חדה באירופה, שם עליית התשואות בצרפת ובגרמניה הובילה לירידות חדות במדדי המניות האירופיים.
הדולר חוזר להתחזק: עלייה ממותנת בעולם ושיא שנה וחצי מול השקל
בשוק המט"ח, הדולר עולה ב-0.4% מול השקל ונסחר בסביבות 3.08 שקלים, ובעולם נסחר בשיא של שנה וחצי מול סל המטבעות המובילים. היורו נסחר במינוס קטן של 0.1% ל-3.443 שקלים, והפאונד עולה ב-0.1% ל-4.064 שקלים. התחזקות הדולר מקושרת לעליות התשואות באג"ח ארה"ב, שכן ככל שהריבית בארה"ב גבוהה יותר, כך מושך יותר הון זר לשוק האמריקאי. עם זאת, עליית הדולר מול סל המטבעות העולמי היא מתונה יחסית לעלייה בתשואות, מה שמעיד על כך שהשוק מחיר עדיין את החשש מהמשך ההידוק המוניטרי בהדרגה ולא באופן פתאומי.
לצד העליות בתשואות, מחירי הנפט ממשיכים לטפס, והברנט נסחר בסביבות 102 דולר לחבית, על רקע דיווח שאיראן מגבירה את התקיפות במצר הורמוז. ההתגבשות של הלחצים התשתיתיים בשוק האנרגיה עלולה להגביר את האינפלציה בשנה הקרובה, מה שמקשה על הפד להוריד ריבית בהמשך. בשוק המקומי, התחזקות הדולר מייצרת לחץ מחירים על הצרכן הישראלי בתחום הדלק, המזון והחשמל, ומקבילה לחששות מתחזוקת אינפלציה בארה"ב.
ענקיות הטק משנות את כללי המשחק – והמשקיעים חוששים מזליגה לשוק המניות
מנהלי תיקים ואנליסטים רבים מציינים כי הפער בין המדדים בוול סטריט לבין התשואות באג"ח יוצר משוואה מסוכנת. כל עוד המניות הגדולות בטכנולוגיה, כמו אמזון, אלפבית, מטא, מיקרוסופט ואורקל, מניבות רווחים גבוהים, השוק סבלן. אך מרגע שהרווחים שלהן יתחילו להתמתן, עליית התשואות עלולה להוביל לירידה חדה במניות. בקרב מנהלי ההשקעות בישראל חוששים כי האינדקסים המובילים בת"א יספגו מכה כבדה יותר מאשר וול סטריט, מכיוון שהם כבר נמצאים ברמות שנחשבות רגישות לסיכונים, ובלי מניות ביטחוניות שמספקות להן גורם ביטחון כפי שהיה בעבר.
התחושה החזקה של החולשה מגיעה גם מכך שהבורסה המקומית עומדת מול שוק ההון העולמי שלא תואם את מאפייניה. וול סטריט נהנית מענקיות טכנולוגיה שפיצו על עליית התשואות, אך גם שם מתחילים לשמוע אזהרות. בנק ההשקעות הבריטי Panmure Liberium פרסם תחזית קודרת לפיה מדד ה-S&P 500 צפוי לצנוח בכ-35% מרמתו הנוכחית עד סוף השנה הבאה, והמיליארדר ריי דליו והמשקיע הנודע מייקל ברי מזהירים מפני התפוצצות בועת ה-AI. במקביל, ג'יי.פי מורגן טוען כי המניות עמידות לעלייה בתשואות, והפער בין הציפיות המתחרות מוסיף תנודתיות לשוק.
balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע
לא כל האנליסטים משוכנעים שמדובר בהתרחבות מגזרית בריאה. לטענת כלכלנים בכירים, עליית תשואות האג"ח יכולה להזמין האטה חדה יותר בצמיחה העולמית, לפגוע בתעסוקה, ולגרור מכירת חירום של מניות בתחילת 2027 אם הפד ימשיך להעלות ריבית.
המשקיע הישראלי בצומת דרכים: מה עושים עם התיק?
בקרב המשקיעים הישראלים נשמעת תחושת חוסר ודאות. מצד אחד, רווחי השנה עד כה במדד ת"א 125 עומדים על תשואה דו-ספרתית, והציבור רגיל לראות במניות המנוע המרכזי של צמיחת התיק. מצד שני, מחצית מהמניות בבורסה בת"א ירדו מתחילת השנה, ומספר המניות שצנחו כפול מאלו שעלו. התופעה מעידה על כך שהשוק נהנה מרווחים רק במניות מעטות, בעיקר בטכנולוגיה, ואילו רוב השוק סובל. מנהלי השקעות רבים ממליצים למשקיעים לגוון את התיק ולבחון חשיפה לאג"ח מקומיות ולאיגרות חוב בחו"ל, שמציעות כיום תשואה אטרקטיבית.
עם זאת, עליית התשואות באג"ח בארה"ב פוגעת גם במחירי האג"ח הקיימות, כך שגם כלי חוב קיימים בתיק עלולים לאבד משוויים בטווח הקצר. בשוק הקצר, המצב מורכב פחות – קרנות כספיות ופקדונות מציעים כיום תשואה שנתית של קרוב ל-4.5%, מה שהופך את החשיפה למזומן לאטרקטיבית יחסית למשקיעים זהירים. בקרב בתי ההשקעות מקובל לראות את הרבעון הנוכחי כבדיקת עמידות: אם הרווחים התאגידיים בארה"ב יעמדו בציפיות, העלייה בתשואות תוביל להתנהלות יציבה יותר; אם לא, השוק עלול לחוות ירידות חדות נוספות בכל השווקים, כולל בישראל.
בשוק המקומי, חוזקתו של השוק בשנה זו הייתה תלויה במניות טכנולוגיה בודדות, שהיום נמצאות בשיאים. מצב זה מזכיר למנהלי השקעות ותיקים את התקופות שבהן העליות היו מרוכזות בסקטורים בודדים, והפיכתן לראלי מתקרר פתאום. בין אם מדובר בעוד תיקון רגעי או בתחילתה של מגמה מתמשכת, המספרים מלמדים כי הבורסה בת"א אינה משקפת תנודה עצמאית אלא תלות ישירה בתנודות הגלובליות, וככל שהריבית בעולם תישאר גבוהה יותר זמן רב, כך הלחץ על השוק המקומי יגבר.
העלייה במחירי הנפט מוסיפה מורכבות למשוואה
עוד גורם לחץ על השווקים הוא המחירים בשוק האנרגיה. הברנט חזר לטפס ונסחר מעל 102 דולר לחבית, על רקע המתח הגיאופוליטי במזרח התיכון והדיווחים על הגברת תקיפות איראן במצר הורמוז. עלייה במחירי האנרגיה מייקרת את ייצור החשמל, את התחבורה ואת סל הצריכה, ומוסיפה אינפלציה מבחוץ שאינה תלויה במדיניות מוניטרית. עבור הפד, מדובר בגורם שמקשה על ריכוך מוקדם של הריבית, ועבור המשק הישראלי, שהוא יבואן נפט נטו, מדובר בגורם שמקטין את מרווח התמריץ המוניטרי בישראל.
בשוק המקומי, המשקיעים עוקבים גם אחר ההתפתחויות בקרב החברות הגדולות. מימוש גדול של פידליטי במניית נקסט ויז'ן עורר דיון נרחב על מכירות מימוש של מוסדיים במניות שהרוויחו בשנים האחרונות, והבורסה בת"א בוחנת כעת רכישת הבורסה בקפריסין, צעד שעשוי לפתוח פעילות ראשונה מעבר לים. צעדים אלו מראים כי גופי הבירה המקומיים מחפשים מנועי צמיחה חדשים בסביבת שוק מתמתנת, וכי השנה הנוכחית מתאפיינת בשאלה אם ההשקעות בטכנולוגיה היו תשתית לצמיחה ארוכת טווח או בועה שמתקרבת לנקודת מימוש.
עוד בנושא
שאלות נפוצות (FAQ)
-
לפי פרשנות מנהלי השקעות בכירים, הפער נובע בעיקר מעליית התשואות באג"ח בארה"ב ובישראל, שפוגעת יחסית במניות בעלות ערך נוכחי, לצד ריכוז יתר של השוק המקומי במניות טכנולוגיה דואליות הרגישות לתנודתיות בשווקים העולמיים.
-
תשואה ברמה זו מהווה שיא רב-שנתי ומשמעותה גורם משיכה חזק לכסף ממניות לאג"ח. היא מעלה את עלות האשראי במשק ומפעילה לחץ שלילי על מכפילי מניות, במיוחד בטכנולוגיה.
-
התחזקות הדולר ל-3.08 שקלים מגדילה את שווי החשיפה לחו"ל בתיקי הגמל והפנסיה, מייקרת יבוא ומט"ח, ומגדילה את העלויות לחברות שנסחרות בשקלים אך מרוויחות בדולרים.
-
לפי פרוטוקול הפד שפורסם, מרבית הבכירים סבורים כי יידרש הידוק מוניטרי נוסף כבר השנה, במטרה לרסן אינפלציה. זהו תרחיש של התמתנות צמיחה ולא מיתון מלא, אך הוא מגביר תנודתיות במניות.