שוק ההון מזנק על רקע הפסקת האש: הנפט קורס ב-15%, וול סטריט מתעוררת והדולר צונח מתחת ל-3.10 שקלים

פריצת המחסום בשווקים: וול סטריט והבורסות הגלובליות חוגגות את הרגיעה הגיאו-פוליטית

הודעתו הפתעה של נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, על הסכמה להפוגה של שבועיים בלחימה מול איראן, זיעזעה את שוקי ההון הגלובליים והזניקה את המסחר לכיוון חיובי חד. החוזים העתידיים על מדדי המניות המובילים בוול סטריט רשמו זינוקים חדים של למעלה מ-2.5%, כאשר מדד הנאסד"ק, הנוטה להיות רגיש יותר לשינויים בריבית ובסיכון, אף מזנק בכ-3.5%. זאת, על רקע הערכות כי הפחתת המתיחות הביטחונית תמנע מיתון עולמי ותאפשר לבנקים המרכזיים להמשיך במדיניות מוניטרית מרחיבה. ההתאוששות חלחלה גם לבורסות אסיה, כאשר מדד ניקיי היפני זינק ביותר מ-5%, ואילו המסחר באירופה מצביע על עליות של כ-5% במדדים המרכזיים. הגורם המרכזי לתזוזה זו הוא הירידה החדה באי-הוודאות, אשר באה לידי ביטוי בצניחה של כמעט 11% במדד הפחד VIX, המעיד על שובו של התיאבון לסיכון בקרב המשקיעים המוסדיים והפרטיים כאחד.

קריסת מחירי האנרגיה: מחיר הנפט מאבד למעלה מ-15% מערכו

שוק הנפט חווה את התנודה החריגה ביותר מזה חודשים ארוכים, כאשר מחירי ה"ברנט" וה-"WTI" צללו בשיעורים דו-ספרתיים. חוזה הנפט האמריקאי צנח בכ-15.5% לרמה של 95 דולר לחבית, בעוד הברנט נסחר סביב 94.5 דולר. הצניחה החדה נובעת בעיקר מהסרת האיום המיידי על חסימת מצר הורמוז, העורק הימי הקריטי להובלת נפט גולמי מהמפרץ הפרסי. עם זאת, אנליסטים בשוק מדגישים כי המחירים עדיין נמצאים ברמה גבוהה של כ-25 דולר מעל לרמות שקדמו לפרוץ הסכסוך, דבר המעיד על זהירות שעדיין שוררת בקרב הסוחרים. השוק נדרש לראות הוכחות ברורות לכך שהמצר אכן פתוח למעבר חופשי של מכליות, וכי המגבלות הטכניות שהוזכרו בהודעת משרד החוץ האיראני אינן מהוות חסם אמיתי. כמו כן, הנזקים שנגרמו למתקני הזיקוק וההפקה באזור ממשיכים להגביל את היצע הנפט העולמי לטווח הקצר, מה שמונע ירידה חופשית נוספת במחירים.

השלכות המחיר על התשואות והאינפלציה

הירידה המשמעותית במחירי האנרגיה מספקת תקווה גדולה לשוקי האג"ח, שכן היא מצמצמת את הלחץ האינפלציוני שהעיב על הכלכלה העולמית בשבועות האחרונים. הירידה במחירי הנפט עשויה לאפשר לפדרל ריזרב האמריקאי לשמור על ריבית נמוכה יותר לאורך זמן, ובכך לתמוך במחירי הנכסים הפיננסיים. תשואות אגרות החוב הממשלתיות בארצות הברית כבר מגיבות לכך בירידה חדה, כאשר תשואת האג"ח ל-10 שנים נופלת ב-10 נקודות בסיס לרמה של 4.25%. מגמה דומה נרשמת גם באירופה, כאשר התשואות בגרמניה ובצרפת צונחות ב-15 ו-21 נקודות בסיס בהתאמה. משקיעים ממהרים להסיט כספים חזרה לנכסים ברמת סיכון גבוהה יותר, תוך ניצול ההזדמנות לרכוש מניות במחירים מוזלים שנוצרו בעקבות המתיחות של הימים האחרונים.

שוק המט"ח מותמר: הדולר נחלש, השקל והיורו מתחזקים

בזירת המטבעות, הדולר האמריקאי סופג מכה קשה ומאבד מערכו מול שלל מטבעות המפתח, בד בבד עם הירידה בביקוש לנכסי "מקלט בטוח". מול השקל, הדולר צונח בחדות ושובר את רף ה-3.10, כאשר הוא נסחר באזור של 3.09 שקלים, ירידה של כ-0.7%. התחזקות השקל נובעת לא רק מהרגיעה הגלובלית, אלא גם מההערכות כי הפסקת האש, גם אם זמנית, עשויה לאפשר לבנק ישראל להמשיך במדיניות הורדת הריבית שתכנן, במיוחד לאור העובדה שהאינפלציה המקומית צפויה להילחץ כלפי מטה בעקבות הירידה במחירי האנרגיה והסרת חלק מהאיומים על שרשראות האספקה. בנוסף, היורו והליש"ט מתחזקים אף הם בצורה ניכרת מול הדולר, כשהם מטפסים בשיעורים של 0.2% עד 0.8%, מה שמשקף את האופטימיות המחודשת לגבי הצמיחה הכלכלית באירופה.

הזהב והמתכות היקרות ממשיכות להוות כר ניגודים

באופן מעניין ואולי אף מפתיע, שוק הסחורות מציג תמונה מורכבת. בעוד שמניות ומטבעות מסוכנים מזנקים, מחירי הזהב והכסף דווקא מזנקים אף הם, וזאת על אף הירידה במתח הגיאו-פוליטי. הסיבה לכך נעוצה בחולשתו של הדולר ובירידה בתשואות האג"ח הממשלתיות, שני גורמים המשמשים כרוח גבית מסורתית למתכות היקרות. הזהב, הנסחר ברמות שיא, ממשיך למשוך הון כהגנה מפני אינפלציה ואי-וודאות ארוכת טווח, ומשקף את החששות של חלק מהמשקיעים כי הפסקת האש בת ה-14 הימים אינה אלא פסק זמן זמני. משקיעים אלו מעדיפים להחזיק בנכסים ריאליים, על פני מניות הנסחרות במכפילים גבוהים, מתוך הנחה שהוולטיליות תימשך וכי הסכסוך הגלובלי טרם הגיע לסיומו המוחלט.

המבט קדימה: האם בורסת תל אביב תצטרף לחגיגה?

בעוד שווקי העולם חוגגים, בורסת תל אביב עדיין מצויה בעיצומה של חופשת החג, והמסחר בה לא יתחדש לפני יום רביעי. עם זאת, הציפייה בקרב הגופים המוסדיים היא כי פתיחת המסחר תהיה מלווה בגל קניות נרחב, במיוחד במניות הבנקים והפיננסים, אשר נפגעו קשות בימים שקדמו להודעה על הפסקת האש. מנגד, מגזר האנרגיה והנפט הישראלי עלול לספוג מכה, בדומה למגזרים המקבילים בעולם, בעקבות קריסת מחירי הנפט. עסקת הענק של אלביט מערכות עם יוון, המוערכת בכ-750 מיליון דולר, עשויה להוות זרז חיובי למגזר הביטחוני, אך המשקיעים הישראלים יידרשו להתמודד עם הפער בין האופטימיות הגלובלית לבין המציאות הביטחונית המקומית, אשר עלולה להמשיך ולהשפיע על הפעילות העסקית וזרמי התיירות באזור. על כן, ההחלטה האם להצטרף לראלי הגלובלי תלויה במידת הוודאות שתשרור בזירה הישראלית עצמה.