שוק ההון נכנס לסחרור: ת"א 35 מוחק את רווחי המלחמה, הדולר מזנק ל-3.15 שקלים

בורסת תל אביב בלב הסערה: ירידות חדות מוחקות את רווחי המלחמה

המסחר בבורסת תל אביב ננעל בימים האחרונים בצבע האדום העמוק ביותר שראה השוק המקומי מזה חודשים ארוכים, כאשר מדדי המניות המובילים צוללים באחוזים בודדים ומוחקים באחת את כל הרווחים שנצברו מאז תחילתו של מבצע 'שאגת הארי'. מדד תל אביב 35, שנחשב למדד הדגל של המשק הישראלי, רשם צניחה חדה של 3.8 אחוזים ביום מסחר אחד, בעוד מדד תל אביב 125 המייצג את החברות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר איבד כ-3.5 אחוזים מערכו. התמונה הכוללת חמורה אף יותר כאשר מסתכלים על מדד הבנקים ומדד הביטוח, אשר נחתכו ב-2.6 אחוזים ו-5 אחוזים בהתאמה, מה שמעיד על מכירת חיסול רחבת היקף בסקטורים הפיננסיים המובילים. הירידות הללו אינן מוגבלות לסקטור בודד, אלא מקיפות את כלל השוק, כולל סקטור הנדל"ן שנחלש וסקטור הטכנולוגיה שסובל מפערי ארביטראז' שליליים מול וול סטריט. הסנטימנט בשוק השתנה באופן דרמטי והאופטימיות שאפיינה את השבועות הראשונים של המבצע הצבאי פינתה את מקומה לחששות כבדים מפני מלחמה ממושכת שתפגע באופן ישיר בפעילות המשק. בנק מזרחי טפחות ציין בסקירתו כי המוקד עובר מהסנטימנט לפגיעה מהותית בפעילות העסקית, מה שמביא משקיעים פנסיוניים ופרטיים כאחד לצמצם את חשיפתם לנכסים מסוכנים.

וול סטריט ושוק האנרגיה: השלכות המתיחות הגיאופוליטית על המסחר הגלובלי

המשבר אינו פוסח על השווקים הפיננסיים הגלובליים, כאשר וול סטריט חווה בעצמה ימים סוערים המושפעים ישירות מההתפתחויות במזרח התיכון. מדד הנאסד"ק, המרכז את מניות הטכנולוגיה הגדולות בעולם, איבד 2.2 אחוזים ונכנס רשמית לטריטוריית תיקון, עם ירידה של יותר מעשרה אחוזים משיאו. הדאו ג'ונס ומדד S&P 500 נסחרו אף הם בירידות חדות של למעלה מ-1.7 אחוזים, בהשפעת הודעות מהבית הלבן ונימרקותיו של הנשיא טראמפ בנוגע לאפשרות של כוחות קרקעיים והתערבות ישירה באזור מצרי הורמוז. הגורם המשמעותי ביותר המניע את השווקים הוא שוק הסחורות, ובראשן מחירי הנפט שזינקו בצורה חריגה. מחירו של חבית נפט מסוג ברנט זינק בלמעלה מ-4.2 אחוזים והתייצב מעל רף 112 הדולרים לחבית, רמה שלא נראתה מאז שנת 2022, בעוד ה-WTI עלה ב-5.5 אחוזים לכמעט 100 דולר לחבית. סקטור האנרגיה בבורסות אירופה וארצות הברית מצוי בשיאים חדשים, אך זינוק עלויות האנרגיה מדכא את מניות התעשייה והטכנולוגיה בשל חשש מירידה ברווחיות ומיתון כלכלי עולמי שיפגע בביקושים.

שער הדולר-שקל מזנק ל-3.15 ומעלה את חששות האינפלציה

השפעת המתיחות הביטחונית חולחלת במהירות אל שוק המטבע הישראלי, כאשר השקל מאבד מערכו בצורה משמעותית מול המטבעות המרכזיים בעולם. שער הדולר זינק ב-0.6 אחוזים ונסחר ברמה של 3.15 שקלים, בעוד היורו מתחזק אף הוא ב-0.7 אחוזים וטיפס מעל רף 3.63 השקלים. ההחלשות החריגה של המטבע המקומי נובעת משילוב של גורמים הכוללים את הסלמת האיומים על מתקני האנרגיה האיראניים, העלייה במחירי הנפט שמכבידה על תשלומי היבוא של ישראל, ויציאה של משקיעים זרים מנכסים מקומיים ואג"ח ממשלתיות. נשיא בנק ישראל לשעבר, אורי בלקרוק, ציין כי המשקיעים מעריכים בחסר את הסיכונים הנובעים מהמלחמה, וכי בכל הנוגע למחירי האנרגיה, ייתכן שהשוק עדיין לא תמחר את תרחישי הקיצון במלואם. בנק ישראל צפוי להתמודד עם דילמה מורכבת בהחלטת הריבית הקרובה שלו, שכן הפיחות בשקל והזינוק בהוצאות היבוא עלולים להצית מחדש את האינפלציה המקומית, בדיוק בתקופה שבה הצריכה הפרטית כבר סופגת מכה קשה של כ-20 אחוזים על פי הערכות כלכלני מיטב. סוכנות הדירוג פיץ' הותירה את דירוג האשראי של ישראל ללא שינוי ברמת A, אך שמרה על תחזית שלילית בשל הסיכונים הפיסקליים ועליית חוב החוץ הממשלתי הנגזרת מעלויות המלחמה.

הקרב על הנוסע המתמיד: ישראכרט וכאל במאבק על מועדון הלקוחות של אל על

בצל הסערה המאקרו-כלכלית, זירת המסחר בבורסה מספקת דרמה קורפורטיבית מרתקת סביב השתלטות פוטנציאלית על מועדון הנוסע המתמיד של חברת התעופה אל על. קבוצת דלק, בשליטתו של יצחק תשובה, הציעה הצעת ענק של למעלה ממיליארד שקלים לרכישת כרטיסי הפרימיום והברונזה של אל על למשך עשר שנים, במטרה להפוך את המועדון לנכס אסטרטגי בלב הקבוצה הפיננסית שלה. המהלך הזה יצר תגובת שרשרת אלימה בשוק חברות האשראי, לאחר שישראכרט, הנשלטת אף היא על ידי תשובה, הודיעה כי תחתום על ההסכם מול חברת התעופה. כאל, שהחזיקה בהסכם בלעדיות עם אל על עד לכהונתו של ההסכם, זעמה על המהלך ושלחה מכתבי התראה חמורים המאשימים את הצדדים בהפרת הסכם הבלעדיות וב'מחטף' מסחרי. מנכ"לית כאל, יפית גריאני, הודיעה לעובדיה כי ההצעה שקיבלה אל על אינה כלכלית עבורם, אך החברה אף מאיימת בצעדים משפטיים משמעותיים, לרבות בקשה לצו מניעה ותביעת נזקים כספיים כבדים. מנייתה של ישראכרט זינקה בכ-8.9 אחוזים על רקע ההצעה, בעוד מנייתה של כאל נחלשה, כשהמשקיעים מנסים לתמחר את השלכות המהלך על שוק כרטיסי האשראי וההכנסות מעמלות. חברות התעופה והאשראי נמצאות תחת לחץ צולב של עליית מחירי הדלק מצד אחד ומלחמה על נתח שוק הצרכנים מצד שני.

שוק האג"ח והמניות הקטנות מגיבים בחומרה לחוסר הוודאות המאקרו-כלכלי

הלם המסחר אינו פוסח על שוק ההון הישראלי ברמות העמוקות ביותר, כששוק האג"ח הקונצרני מתחיל להגיב בחשש לפגיעה אפשרית ביכולות ההחזר של חברות הנדל"ן והתשתיות. חברת לוינסקי עופר, העוסקת במבצעי 80/20, סיימה את שנת 2025 עם תזרים מזומנים שלילי מפעילות שוטפת של 44 מיליון שקלים וגירעון בהון החוזר של 75 מיליון שקלים, מה שגורם למשקיעים להפנות זרקור לחששות מפשיטות רגל בשולי השוק. בד בבד, חברות ביטחוניות בינוניות וקטנות חוות תנודתיות ערה ומחזורי מסחר חריגים, בעוד מניות כמו ולוריקס, אקסיליון ותיגי מזנקות בעשרות אחוזים, בעוד אחרות כמו קווליטאו ואסטיגי צונחות בלמעלה מ-30 אחוזים בשבוע אחד. התנהגות השוק הדו-קוטבית הזו מדגישה את חוסר היציבות ואת חיפוש המשקיעים אחר נכסים בודדים שיכולים להציג תוצאות חריגות בעקבות הביקוש הגלובלי לפתרונות ביטחוניים וטכנולוגיים. רשות ניירות ערך הודיעה על הארכת המועד לפרסום הדוחות הכספיים לסיום שנת 2025 עד ל-20 באפריל, צעד שנועד להקל על החברות הציבוריות בעיצומה של המתיחות הביטחונית. עם זאת, צעד זה מעלה חששות בקרב הגופים המוסדיים כי חלק מהחברות עלולות להסתיר נתונים שליליים או פגיעות ישירות שנגרמו כתוצאה מהפגיעות הפיזיות באזורי התעשייה בצפון הארץ.