שוק המניות מוחק את רווחי המלחמה: השפעת המתיחות הביטחונית על הבורסה ושער הדולר
מדד ת"א 35 צלל בכמעט ארבעה אחוזים ומחק את כל העליות מתחילת מבצע "שאגת הארי", בעוד וול סטריט נכנסת לטריטוריית תיקון על רקע חששות מאינפלציה וזינוק במחירי הנפט.
הבורסה בתל אביב מוחקת את רווחי המלחמה: ירידות חדות בעקבות אי הוודאות הגיאופוליטית
המסחר בבורסת תל אביב מסכם את התקופה האחרונה בצל התפתחויות ביטחוניות חסרות תקדים, אשר הובילו לשינוי חד בסנטימנט המשקיעים ולמחיקת כל הרווחים שנצברו מתחילת מבצע 'שאגת הארי'. מדד תל אביב 35, המדד המוביל של הבורסה המקומית, נסגר בירידה חדה של כמעט ארבעה אחוזים ביום המסחר האחרון של השבוע, בעוד מדד תל אביב 125 ספג אף הוא אבדות כבדות של למעלה מחמישה אחוזים. הירידות הקשות משקפות את חדירת המציאות הביטחונית אל תוך תמחור הנכסים הפיננסיים, לאחר שבשלבים הראשונים של הלחימה העדיפו המשקיעים להתמקד באופטימיות ובציפיות לסיום מהיר של העימות. כעת, ככל שהמלחמה מתארכת והוויכוחים הבינלאומיים מסלימים, המוקד עובר מסנטימנט שלילי כללי לחשש כי פעילות המשק תיפגע באופן מהותי וממושך יותר. עוצמת המכירות באה לידי ביטוי גם במחזורי המסחר הגבוהים, הכוללים יציאה מסיבית ופסיבית של כספים מקרנות סל עוקבות, לצד פעילות חריגה באופציות המעו"ף המעידה על פוזיציות הגנה שנפתחו מצד המשקיעים המוסדיים. המשקיעים נדרשים להתמודד עם אי וודאות מוחלטת בכל הנוגע למשך הזמן הנדרש לחידוש השגרה הכלכלית ולהשפעה הישירה על מאזני החברות הציבוריות ברבעונים הקרובים.
balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע
למרות הפאניקה השוררת בשווקים והירידות החדות במדדים המובילים, ישנם אנליסטים הרואים במצב הנוכחי הזדמנות היסטורית לרכוש נכסים איכותיים בהנחה עמוקה. חברות רבות מציגות יסודות כלכליים חזקים, והמחירים כבר מתמחרים תרחישי קיצון פסימיים, מה שיכול להניב תשואות גבוהות כאשר הערפל יתפזר.
סקטור הביטוח והפיננסים סופגים את המכה הקשה ביותר
ענף הביטוח והפיננסים חווה את אחד השבועות הקשים ביותר שלו לאחרונה, כאשר מניותיהן של חברות הביטוח הגדולות נחתכו בשיעורים משמעותיים למרות פרסום דוחות כספיים מצוינים לשנת 2025. חברות כמו מגדל, הראל, הפניקס וכלל הציגו זינוקים חדים ברווחיהן בעקבות הדוחות השנתיים, אך השמחה הייתה קצרת מועד והמניות נפלו בחדות לאורך ימי המסחר. השוק מתמחר כעת באופן עקרוני את החשש מפני הפסדים כבדים בעתיד הקרוב, הנובעים מתביעות ביטוח עתירות עקב נזקי המלחמה, לצד ירידת ערך של נכסים פיננסיים בשווקים הגלובליים והמקומיים. בנוסף לביטוח, גם מדד הבנקים נפגע קשות ואיבד למעלה משניים וחצי אחוזים ביום מסחר אחד, על רקע חששות מגידול בהפרשות להלוואות באשראי ופגיעה בפעילות העסקית השוטפת של הלקוחות. חברות השקעות דואליות, הנסחרות גם בוול סטריט, סבלו אף הן מלחצי מכירה אדירים בעקבות הפערים השליליים שנפתחו בבורסות החוץ, מה שהוביל לארביטראז' שלילי שהכביד מאוד על מחירי המניות בתל אביב.
lightbulb טיפ מהמומחה
בתקופות של תנודתיות גבוהה ואי ודאות גיאופוליטית, חשוב להימנע מקבלת החלטות רגשיות המבוססות על פאניקה מיידית, ובמקום זאת להתמקד בבחינת איכות הנכסים לטווח הארוך. מומלץ להפעיל פיזור סיכונים נרחב, להקפיד על הקצאת נכסים מאוזנת ולשמור על נזילות מזומנים למקרה הצורך, על מנת לאפשר התמודדות עם תרחישי קיצון מבלי לממש הפסדים.
וול סטריט נכנסת לטריטוריית תיקון: הנאסד"ק מאבד יותר מעשרה אחוזים משיאו
החולשה בשוק הישראלי משתקפת בעוצמה רבה עוד יותר בזירה הבינלאומית, כאשר הבורסות בארצות הברית שוברות גלים של ירידות ומוחקות טריליוני דולרים משווי השוק. מדד הנאסד"ק, המרכז את מניות הטכנולוגיה הגדולות בעולם, צלל בשיעור של למעלה משניים וחצי אחוזים, התנודה שהכניסה אותו רשמית לטריטוריית תיקון עם ירידה של יותר מעשרה אחוזים משיאו. מדד סטנדרד אנד פורס 500 ודאו ג'ונס לא נותרו מאחור, ורשמו אף הם ירידות של למעלה מאחוז וחצי בסיום המסחר, במה שמכונה בשוק 'מכירת חיסול'. ההתמוטטות בשווי החברות נובעת משילוב רעיל של הודעות קשות מהמזרח התיכון לצד חוסר ודאות לגבי המשך מדיניות הריבית של הבנק הפדרלי האמריקני. הצהרותיו של הנשיא טראמפ בנוגע לאולטימטום לאיראן והאפשרות להכניס כוחות קרקעיים לאזורי שליטה אסטרטגיים, הגבירו את הלחץ על המשקיעים הגלובליים לצאת מנכסים מסוכנים ולהסתתר בנכסים בטוחים. הנפגעות העיקריות הן חברות הטכנולוגיה והשבבים, אשר רגישות במיוחד להאטה כלכלית צפויה ולשיבושים בשרשראות האספקה העולמיות, לצד מגזר הבינה המלאכותית שחווה ספקנות גוברת לגבי ההשקעות הענקיות בתחום.
מחירי הנפט והדולר ממשיכים להעמיק את הלחץ על השווקים הגלובליים
שוקי הסחורות ממשיכים להגיב בחריפות להסלמה המדוברת במזרח התיכון, כאשר מחירי הנפט הגולמי מזנקים לרמות שלא נראו מאז שנת 2022. מחירו של חבית נפט מסוג ברנט, המהווה את המדד המוביל לסחר העולמי, פרץ את רף ה-112 דולרים לחבית, ואילו הנפט האמריקני מסוג WTI נסחר בסביבות ה-100 דולרים לחבית. הפער החריג לטובת הנפט מסוג ברנט נובע מהחשש הכבד של השווקים מפני סגירת מצרי הורמוז ופגיעה בתשתיות האנרגיה באזור, מהלך שעלול לשתק את אספקת הנפט העולמית. הזינוק במחירי האנרגיה מפעיל לחץ כבד על שוקי המניות, מכיוון שהוא מצמצם את שיעורי הרווח של חברות תעשייתיות וצרכניות, ומעלה את הסבירות להידלקות מחודשת של האינפלציה הגלובלית. משקיעים רבים נמלטים אל עבר נכסי מקלט בטוחים, כאשר מחיר הזהב ממשיך לשבור שיאים חדשים, והדולר האמריקני מתחזק מול מרבית המטבעות בעולם, לרבות מול מטבעות השווקים המתעוררים. הבנקים המרכזיים ברחבי העולם נתונים כעת בדילמה מורכבת, שכן כל כוונה להוריד את הריבית לצורך תמיכה בצמיחה נתקלת במציאות של עליית מחירים מהירה המחייבת מדיניות מוניטרית מצמצמת.
המט"ח הישראלי מתחת ללחץ: הדולר מתקרב לרמות שיא מול השקל
שוק המט"ח המקומי מדגים היטב את ההשפעה הקשה של האירועים הגיאופוליטיים על המשק הישראלי, כאשר השקל נחלש באופן משמעותי ומאבד קרקע מול המטבעות המובילים בעולם. שערו של הדולר האמריקני זינק בחדות והתקרב לרמה של 3.15 שקלים לדולר, בעוד היורו מתחזק אף הוא ונסחר מעל רף 3.60 שקלים ליורו. הפיחות במטבע הישראלי אינו מקרי, אלא נובע ישירות מזרימת ההון הזרה השלילית, הכוללת מכירות מסיביות של נכסים ישראליים על ידי משקיעים מוסדיים זרים המבקשים להפחית את החשיפה שלהם לאזור. נשיא בנק ישראל, אמיר ירון, נדרש להתמודד עם אתגר כפול, מחד להשאיר את המטבע המקומי תחרותי כדי לא לפגוע בסחר הבינלאומי, ומאידך למנוע פיחות חריג שיזין את האינפלציה המקומית באמצעות ייקור הייבוא. המוסדיים במשק, כגון קופות הגמל וקרנות הפנסיה, מגבירים את חשיפתם למט"ח על מנת לגדר את עצמם מפני המשך ההיחלשות, צעד שמוסיף שמן למדורה ומגביר את הלחץ על שער ההמרה. יבואני הסחורות המזיקים מתמודדים עם עלייה חדה בעלויות הרכישה, עלייה שצפויה לחלחל במהרה אל מדפי הצרכנים ברחבי הארץ בדמות התייקרות מוצרי המזון והציוד הבסיסי.
ציפיות להחלטת הריבית של בנק ישראל על רקע האינפלציה המתעוררת
כל העיניים נשואות כעת לעבר בנק ישראל והחלטתו הקרובה של המוסד בנוגע לריבית הבנקאית המוניטרית, כאשר האנליסטים בשוק חלוקים בדעותיהם באשר לצעדים הצפויים. ההערכה הרווחת היא כי הבנק המרכזי יבחר להשאיר את הריבית ללא שינוי בטווח המיידי, אך יפרסם תחזית כלכלית קודרת המשקפת את ההשפעות המצטברות של המלחמה על הצמיחה והמחירים. הירידה הצפויה בתוצר המקומי, בשילוב עם הצורך בתקציבי עתק לשיקום המשק ומימון הוצאות הביטחון, מגבירה את החשש מפני גרעון ממשלתי עמוק שיכרסם בהישגי היציבות המאקרו-כלכלית. החלטה להעלות את הריבית עלולה לדכא עוד יותר את הפעילות העסקית ולהקשות על משקי הבית בתשלומי המשכנתאות, אך מנגד, השארתה ברמה הנוכחית עלולה לאבד את אמון השוק ולהאיץ את הפיחות בשקל. המציאות הכלכלית החדשה מחייבת את קובעי המדיניות לבצע ניתוב זהיר בין תמיכה בשוק התעסוקה לבין הגנה על כוח הקנייה, כאשר הנתונים מראים כבר עתה על ירידה חדה של כ-20% בצריכה הפרטית מתחילת המבצע הצבאי.
menu_book מילון מונחים כלכליים רלוונטיים
- פער ארביטראז':
- פער המחירים הנוצר בין מניה הנסחרת במקביל בשתי בורסות שונות (למשל תל אביב ווול סטריט), המאפשר רכישה בזול באחת ומכירה ביוקר בשנייה.
- טריטוריית תיקון (Correction Territory):
- מונח המתאר מצב בו שוק מניות או מדד מסוים יורד בעשרה אחוזים או יותר מנקודת השיא האחרונה שלו, מה שמעיד על שינוי חד במומנטום.
- סנטימנט משקיעים:
- התחושה או הגישה הכללית של משקיעים כלפי מצבו של שוק פיננסי מסוים, אשר מניעה אותם לקנות (אופטימיות) או למכור (פסימיות) נכסים.
שאלות נפוצות (FAQ)
-
הירידות החדות בבורסת תל אביב נובעות מהסלמה במתיחות הביטחונית מול איראן וחיזבאללה, שמגבירה את חוסר הוודאות בקרב משקיעים. ככל שהעימות מתמשך, החשש מפגיעה מהותית בפעילות המשק וברווחיות החברות גובר, מה שמוביל ללחץ מכירות ולירידות חדות במדדים המרכזיים.
-
כניסה לטריטוריית תיקון משמעותה שהמדד איבד עשרה אחוזים או יותר משיאו האחרון. מצב זה מעיד על שינוי חד בסנטימנט המשקיעים, הנובע לרוב מחששות מפני האטה כלכלית, אירועים גיאופוליטיים או שינויים במדיניות הריבית, והוא מאותת על יציאה מאופוריה לשלב של התייעלות ותיקון מחירים.
-
עלייה במחירי הנפט מגדילה את הוצאות הייבוא של ישראל, מה שמגביר את הלחץ על מאזן התשלומים ומחליש את המטבע המקומי. בנוסף, התייקרות האנרגיה מעוררת חששות מאינפלציה, מה שעלול לאלץ את בנק ישראל לנקוט במדיניות מוניטרית מגבילה, אך המשקיעים נוטים לחפש מקלט בדולר עד שהערפל יתבהר.
-
כן, מגזר הביטוח והפיננסים נפגע באופן משמעותי, למרות פרסום דוחות כספיים חזקים לשנת 2025. הסיבה לכך היא חשש השוק מפני הפסדים עתידיים בשל תביעות ביטוח גבוהות הקשורות למלחמה, לצד ירידת ערך של נכסים פיננסיים בארץ ובחו"ל, הפוגעת בהון העצמי של החברות.