חיפוש באתר

דולר-שקל: 3.2517 +0.10% (0.00)
יורו-שקל: 3.5696 +0.22% (0.01)
ת"א 125: 3,869.15 +0.01% (0.51)
ת"א 35: 3,978.42 +0.08% (3.02)
ביטקוין: 63,713.1200 -1.98% (-1,287.82)
לירה שטרלינג-שקל: 4.2979 +0.60% (0.03)
ין יפני-שקל: 0.0203 +0.45% (0.00)
פרנק שוויצרי-שקל: 3.8730 +0.41% (0.02)
דולר אוסטרלי-שקל: 2.1893 +0.38% (0.01)
דולר קנדי-שקל: 2.2749 +0.45% (0.01)
דולר ניו זילנדי-שקל: 1.7857 +0.36% (0.01)
דולר הונג קונגי-שקל: 0.4140 +0.37% (0.00)
זלוטי פולני-שקל: 0.8131 +0.53% (0.00)
כתר שוודי-שקל: 0.3168 +0.32% (0.00)
ריאל ברזילאי-שקל: 0.5601 +0.59% (0.00)

תשואות אג"ח בשיא מאז 2007, נפט מעל 105 דולר והדולר מתחזק: שוק ההון מתמודד עם סערה משולשת

המלחמה בין ארה"ב לאיראן במפרץ הפרסי מעלה את מחירי הנפט, מזניקה את תשואות האג"ח הממשלתיות ומחזקת את הדולר מול השקל — וכל זאת על רקע הערכות גוברות להעלאת ריבית נוספת באוקטובר

אתר כלכלה · 28 בספטמבר, 2026 · schedule 5 דקות קריאה
תשואות אג"ח בשיא מאז 2007, נפט מעל 105 דולר והדולר מתחזק: שוק ההון מתמודד עם סערה משולשת
שוקי העולם מתמודדים עם עליית תשואות, זינוק מחירי הנפט והתחזקות הדולר (אילוסטרציה)

שבוע המסחר בבורסת תל אביב נפתח ביום שני בסימני שאלה כבדים, על רקע סערה מתמשכת בשווקים הגלובליים. תשואת האג"ח הממשלתית האמריקאית לעשור חצתה בשבוע שעבר את רף ה-5% לראשונה מאז 2007, ותשואת האג"ח לשלושים שנה נסקה לשיא שלא נראה מאז 2004. המניע המרכזי הוא המלחמה בין ארה"ב לאיראן במפרץ הפרסי, שהובילה לזינוק חד במחירי הנפט — מחיר הברנט נעל מעל 105 דולר לחבית, וה-WTI טיפס מעל 94 דולר. במקביל, הדולר האמריקאי התחזק מול השקל ונסחר בשער של מעל 3.05 שקלים, בעוד שסוחרי הריבית מתמחרים סיכוי של כ-71% להעלאת ריבית נוספת מצד הפדרל ריזרב בישיבת אוקטובר הקרובה.

תשואות האג"ח שוברות שיאים של עשרות שנים

הזינוק בתשואות שוק האג"ח האמריקאי ממשיך להיות אחד הנושאים החמים ביותר בשוקי העולם ביממה האחרונה. האג"ח הממשלתית האמריקאית לעשור, המשמשת כעוגן המרכזי בשוק ומשפיעה ישירות על עלויות המשכנתאות בארה"ב, נסקה לרמה של 5.15%–5.17% — שיא מאז יולי 2007. במקביל, תשואת האג"ח לשלושים שנה התייצבה סביב 5.44%–5.46%, הרמה הגבוהה ביותר מאז שנת 2004. מדובר בשילוב שמעיד על לחץ מתמשך בשוק החוב הגלובלי, ולא על תנועה רגעית. גם תשואות האג"ח ביפן, בבריטניה ובגרמניה רשמו עליות משמעותיות, כאשר תשואת האג"ח היפנית לעשור הגיעה לשיא מאז אוגוסט 1996.

הגורמים למהלך מגוונים. ראשית, נאום של חבר מועצת הנגידים של הפדרל ריזרב, מייקל בר, שהזהיר כי צפויות "התאמות מדיניות נוספות" כדי להחזיר את האינפלציה ליעד של 2%. שנית, דוח מדד מנהלי הרכש (PMI) האמריקאי הפתיע וזינק לרמתו הגבוהה ביותר מזה למעלה מארבע שנים — נתון שמעיד על כלכלה חזקה מהצפוי, אך בה במידה על לחץ אינפלציוני מתמשך. שלישית, עליית מחירי הנפט מוסיפה גורם אינפלציוני נוסף שמקשה על הפד לרסן את המדיניות. כל אלה יחד דחפו את הסוחרים לתמחר הסתברות של יותר מ-75% להעלאת ריבית נוספת כבר בישיבת הפד באוקטובר, לעומת כ-49% שבוע בלבד קודם לכן.

מה זה אומר על הכלכלה הישראלית

המהלך בשוק האג"ח האמריקאי משפיע ישירות גם על שוק החוב המקומי. פער התשואות בין אג"ח ממשלת ישראל לאג"ח ממשלת ארה"ב מצטמצם, ויוצר תמריץ למשקיעים מוסדיים ישראלים להקצות יותר לאג"ח בארה"ב — תוך חשיפה גדולה יותר לסיכון המט"ח. נוסף על כך, עליית עלויות המימון הגלובליות משפיעה גם על תנאי האשראי של חברות ישראליות שמגייסות בשוקי חו"ל. בת"א, שבוע המסחר שננעל השבוע רשם ירידות במדדים המובילים — מדד ת"א 35 צנח ב-1.12%, ת"א 90 נחלש ב-2.95%, ומדד הנדל"ן איבד 3.4% — חלק ניכר מהירידות מיוחס לרגישות מניות הנדל"ן לסביבת ריבית עולה.

lightbulb טיפ מהמומחה

לראשונה מזה עשרות שנים, תשואה של מעל 5% על אג"ח ממשלתיות אמריקאיות מציבה אותן כאלטרנטיבה אמיתית למניות עבור משקיעים שמחפשים תשואה קבועה. כאשר אפשר להשיג תשואה גבוהה על נכס כמעט ללא סיכון, הפיזור בין אפיקי השקעה חייב להתאים. משקיעים ישראלים צריכים לבחון את חשיפתם לאג"ח בארה"ב, לצד הסיכון במט"ח.

הנפט מעל 105 דולר: המשבר במפרץ מתדלק את השווקים

מחירי הנפט ממשיכים לשהות ברמות גבוהות לאחר שהנשיא דונלד טראמפ דחה הצעת איראנית לפתיחת מצר הורמוז ולסיום המלחמה במפרץ הפרסי. זאת למרות דיווחים על מגעים בין נציגים אמריקאים ואיראנים בניו יורק לגבי הסכם מדורג לסיום העימות. מחיר חבית נפט מסוג ברנט נעל מעל 105 דולר, וה-WTI טיפס לרמות של 94 דולר ומעלה. ההשפעה על הצרכן הישראלי ברורה: עלייה של עד 2% במחירי הנפט עשויה להתגלגל לעלייה במחירי הדלק בתחנות, ולהשפיע על יוקר החשמל בתחנות כוח פרטיות הפועלות על גז טבעי. בנוסף, הגידול במחירי האנרגיה מהווה לחץ אינפלציוני נוסף שמדאיג גם את בנק ישראל.

ביטול עסקת הגז הענקית: ניו-מד מבטלת את ההסכם עם דליה

בזירה המקומית, על רקע השוק הגיאופוליטי, ממשיכה להתפתח הסאגה סביב עסקת הענק לאספקת גז מלווייתן לקבוצת דליה אנרגיה, בהיקף של 6.7 מיליארד דולר. ניו-מד אנרג'י ורציו אנרגיות הודיעו לפני כמה ימים על ביטול ההסכם בטענה שלא התקיימו כלל התנאים המתלים — ובראשם אישור רשות התחרות ואישור גורמי המימון. דליה דחתה את ההודעה מכל וכל וטענה כי היא אינה תקפה, מה שמעלה חשש להליך משפטי. בגלובס דווח כי ההודעה על הביטול הגיעה יומיים לאחר שרשות התחרות בראשות עו"ד מיכל כהן הציבה בפני החברות תנאים חדשים לאישור העסקה, וההערכות הן שההודעה נועדה לרכך את המגבלות. המהלך מהווה שעת מבחן למנכ"ל החדש של ניו-מד, ניב סרנה.

הדולר מתחזק מול השקל: 3.05 שקלים ומעלה

שוק המט"ח המקומי רשם תנודתיות ערה ביממה האחרונה, כאשר הדולר נסחר מעל 3.05 שקלים ונסחר בעליות גם בשוק העולמי. בכלכליסט דווח כי הדולר עלה ב-0.2% מול השקל וב-0.5% מול סל המטבעות המובילים בעולם. בנק ההשקעות OCBC העריך כי "הדולר עשוי להתחזק בטווח הקצר מעבר לרמות שמצדיקים הנתונים הכלכליים, אם המתיחות בשוקי האנרגיה תימשך וסיכוני האינפלציה יוסיפו להתגבר". ההתחזקות נובעת משילוב של עליית תשואות האג"ח האמריקאיות — שהופכות את הדולר לאטרקטיבי יותר למשקיעים — ומהצפי להמשך העלאות ריבית מצד הפד.

עבור המשק הישראלי, ההתחזקות מתחלקת בין מנצחים ומפסידים. היצואנים הישראלים שמרווחים מהמרת הכנסותיהם בדולר נהנים מהמהלך. מנגד, המייבאים והצרכנים שרוכשים מוצרים מתומחרים בדולר פוגעים ישירות. נוסף על כך, בנק ישראל עוקב אחר התפתחות שער החליפין בזהירות, כאשר תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור הגיע לשיא של 7.62 טריליון שקל ברבעון השני — נתון שמציב את בנק ישראל בעמדה משמעותית בניהול סיכוני מט"ח.

balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע

יש הטוענים כי הזינוק בתשואות האג"ח הוא בעצם תוצר של בועת הבינה המלאכותית, כאשר גיוסי הענק של חברות הטכנולוגיה מנפחים את הביקוש לאשראי ומניעים את הריביות מעלה. אם הבועה תתפוצץ, התשואות עשויות לרדת בחדות — והמשקיעים שרכשו אג"ח בשיא התשואה ייהנו מרווחי הון משמעותיים. מנגד, פתרון המשבר הגיאופוליטי עשוי לרסן את המחירים.

האם זה עלול להביא להעלאת ריבית בישראל?

השאלה שעסוקות בה חברות בוועדת הריבית של בנק ישראל היא האם סביבה גלובלית של ריביות עולות ואינפלציה מתמשכת תדרוש גם מהמדיניות המוניטרית המקומית להידוק. נכון לעכשיו, האינפלציה בישראל נמצאת בטווח היעד של בנק ישראל, אך עליית מחירי הנפט והתחזקות הדולר עשויים לשנות את התמונה בחודשים הקרובים. מנגד, המשק הישראלי מתמודד עם אתגרים מקומיים משלו, ובראשם עלויות המלחמה והצורך לממן את הגרעון התקציבי — כך שכל החלטה על שינוי מדיניות מוניטרית תצטרך לאזן בין יציבות מחירים לבין תמיכה בצמיחה.

וול סטריט מציגה איתנות חלקית — אך הפער מתרחב

למרות הלחץ בשוק האג"ח, המדדים המובילים בוול סטריט סיימו את השבוע שעבר בעליות — הדאו ג'ונס עלה ב-0.3%, ה-S&P 500 ב-1.2% והנאסד"ק ב-2.1%. אלא שבתוך המדדים התגלו פערים חריגים: בניו יורק טיימס נדון כי 30 מניות במדד צנחו לשפל של 52 שבועות, לעומת שבע בלבד שזינקו לשיא — תמונה שנצפתה בעבר רק פעמיים, ב-1999 וב-1929. לדברי אנליסטים, הפער נובע מריכוזיות חסרת תקדים סביב מניות הבינה המלאכותית, שמובילות את העליות בעוד שאר השוק נסחר בחולשה. בבנק אוף אמריקה זיהו שילוב של זינוק בתנודתיות בשוק האג"ח לצד חולשה במניות הפיננסים — צמד שעלול להקדים מעבר חד של המשקיעים למצב גניבת פוזיציות (Risk Off).

האזהרה של כלכלן אפולו: סוכני AI עשויים ליצור "בהלת משיכות"

במקביל, ממשיך להתפתח דיון על ההשפעה הכלכלית של הבינה המלאכותית על הבנקים. הכלכלן הראשי של קרן אפולו הזהיר כי סוכני AI אישיים — כדוגמת Muse של מטא — עשויים בקרוב להעביר אוטומטית את המזומנים של משקי בית לחשבונות שמשלמים ריבית גבוהה יותר, וליצור "בהלת משיכות" מהבנקים. טורסטן סלוק, מזכיר האוצר האמריקאי, התייחס גם הוא לנושא בדברים שנשא בשבוע שעבר. האזהרות מעלות שאלות לגבי יציבות המערכת הבנקאית בעידן שבו הכסף יכול לנוע בלחיצת כפתור וללא התערבות אנושית — סיכון שהרגולטורים עוד לא התמודדו עמו בצורה מספקת.

בורסת ת"א מסיימת שבוע מקוצר במגמה שלילית

שבוע המסחר בבורסת תל אביב ננעל במגמה שלילית, וזאת במתכונת מקוצרת בשל חג הסוכות. מדד ת"א 35 ירד ב-1.12%, ת"א 125 איבד 1.54% ות"א 90 צנח ב-2.95%. מניות הנדל"ן הובילו את המגמה השלילית עם ירידה של כ-4%, ומדד הבנקים נחלש ב-2.35%. המסחר נפתח על רקע פקיעת אופציות חודשית ביום המסחר האחרון, בליווי מחזור ער של 1.35 מיליארד שקל. בקרב המניות הבולטות, נייס עלתה ב-7.5%, איילון ב-7.2% וווישור ב-5.5%. לעומת זאת, אלקטרה נדל"ן איבדה 17.2%, רימון 11.2% וקבוצת אקרשטיין 9.2%. עשרת ימי המסחר הקרובים מכריעים את זהות החברות במדדים המובילים, כאשר שופרסל ויגאל דמרי נמצאות בסכנת הדחה ממדד ת"א 35, ובמקומן צפויות להיכנס דוראל ואנרג'יקס.

שאלות נפוצות (FAQ)

  • הזינוק נובע משילוב של נתוני כלכלה חזקים מהצפוי, עליית מחירי הנפט על רקע המלחמה בין ארה"ב לאיראן במפרץ הפרסי, והצהרות ניציות מצד בכירי הפדרל ריזרב שאותתים על אפשרות להעלאת ריבית נוספת בחודש אוקטובר.

  • עלייה של עד 2% במחירי הנפט עשויה להתגלגל לעלייה במחירי הדלק בתחנות, בהובלה ובתחבורה ציבורית, ובעקיפין — להאיץ את האינפלציה המקומית. זאת בנוסף להשפעה על יוקר החשמל בתחנות כוח פרטיות הפועלות על גז טבעי.

  • התחזקות הדולר מעל 3.05 שקלים טובה ליצואנים הישראלים שמרווחים מהמרת הכנסותיהם, אך פוגעת במי שמייבא סחורות ובצרכנים שרוכשים מוצרים מתומחרים בדולר. בנוסף, היא מגדילה את החשיפה של גופים מוסדיים לתנודתיות במט"ח.

  • כאשר תשואות האג"ח עולות, המניות הופכות פחות אטרקטיביות מבחינת השוואת סיכון-תשואה. תשואה של 5% ומעלה על אג"ח ממשלתיות אמריקאיות יוצרת אלטרנטיבה אטרקטיבית ומסוכנת פחות למניות, דבר שעלול לגרור ירידות בשוק המניות.

מה דעתך על הכתבה?

דירוג הקוראים עוזר לנו להשתפר ולהביא לכם את התוכן הטוב ביותר.

תודה על הדירוג!